איתור סניפים וכפרי בוגרים
קומונריותחרדים:
ה’שחורים’ האלה? ה’משתמטים’? מה הקשר? איך אנחנו קשורים אליהם?
ברית המועצות:
מכירים את נתן שרנסקי? מה אנחנו יודעים עליו? על הפעילות שקיים? על חבריו שהיו איתו? ועל יהדות ברית המועצות בכלל? למי מאיתנו יצא לדבר עם אחד מהם לאחרונה? לשמוע את הסיפור המופלא שלהם?
יהדות התפוצות:
מי אמר שכל היהודים בעולם צריכים לגור בארץ? ואם הם לא רוצים לעלות, הם לא אחים שלנו? וכמה כאלה יש בכלל? ומה אנחנו יודעים על התבוללות
בקיץ הזה אנחנו מדברים על משפחת עם ישראל: עם ישראל הוא משפחה אחת שאי אפשר לנתק, על כל חלקיו וגווניו. יסוד סגולי מחבר בינינו, נרצה או לא נרצה, ואנחנו רוצים. גם אוכלוסיות ואנשים שנראים רחוקים מאיתנו, ואולי אפילו רחוקים באמת, אנחנו רוצים להרגיש אליהם אהבה וחיבור, להביע את זה ואף לפעול יחד. הישב”צ הזה הוא הכנה לקיץ מלא בפעילויות, בכיף ובתוכן של חיבור לאחינו.
1. חברי הצוות ילמדו על ההכרח בחיבור עם כל חלקי עם ישראל
2.חברי הצוות ירחיבו את ידיעותיהם בנוגע לאוכלוסיית החרדים, ליהדות התפוצות או ליהודי ברית המועצות
3. חברי הצוות יתכננו את אירועי הקיץ מתוך התמקדות בנושא הקיץ
פתיחה:
נפתח את הישב”צ באוכל כיפי.
רעיונות: מוזלי, פיצות, פלאפל, שקשוקה, גלידות, ארטיקים, פסטות, טוסטים, טוסט נקניק (סודוך), דגני בוקר שווים, הולי בייגל, ניו דלהי, פויקה, פריקסה, חטיפים, מרקים (למרות הקיץ זה תמיד כיף).
לאחר שכולם רוו ושבעו, מתיישבים ללימוד (נספח 1). בדף הלימוד המצורף יש הרבה מאוד מקורות; בחרי לך את המקורות המתאימים לצוות שלך.
שחקו משחק מסלול. הכיני לוח חופש ענקי והניחי אותו על הרצפה. חלקי את הצוות לשתיים עד שש קבוצות, וכל קבוצה תקבל חייל ותצטרך להתקדם מתחילת החופש עד לסופו על פי המספר שיצא לה בקובייה. במהלך המסלול פזרי סימני שאלה, סימני קריאה וסימני עצור.
סימן שאלה – על החברים להרים קלף שאלה ולענות על שאלה הנוגעת לאוכלוסייה שבה אתם עוסקים הקיץ (נספח 2).
סימן קריאה – החברים מקבלים הוראה בהתאם לכתוב בקלף (נספח 3).
סימן עצור – על החברים להעלות רעיון לפעילות במהלך הקיץ (אם הפעילות קשורה גם לנושא הקיץ, מגיע להם תור נוסף).
*כדי להבטיח כי במהלך הישב”צ יתוכננו כמה פעילויות שתכננת לקיץ, הקבוצה צריכה להניח את החייל בסימן העצור גם כאשר הם מדלגים עליו (וזו לא הייתה המשבצת שעליה הם צריכים לנחות).
כשאחת הקבוצות מגיעה לסיום, חלקי את הצוות לקבוצות כמספר הפעילויות שהעליתם במהלך המשחק. כל קבוצה תצטרך לתכנן את הפעילות באמצעות דף עזר (נספח 4). מעתה הקבוצה שתכננה את הפעילות אחראית גם לוודא שהפעילות יוצאת לפועל.
לאחר התכנון אספי את כולם בחזרה ושבצו את הפעילויות בלוח החופש.
הערה: פזרי סימני עצור על פי מספר הפעילויות שמתאימות לסניף שלך! אחת בשבוע? אחת בשבועיים? ודאי שלפחות אחת מהפעילויות תהיה קשורה לנושא הקיץ, ועדיף שגם יתר הפעילויות יהיו קשורות לנושא.
צ’ופר סיום: לוח חופש יפה לכל חבר צוות מחובר לאטב מגנט צבעוני. כדאי לצרף למגנט את המלל הזה: “אין הדבר תלוי אלא בי” – איך ייראה החופש לחניכים? לסניף? לקהילה שלנו? זה תלוי אך ורק בנו!
הערה: מקורות הלימוד מעוצבים מצורפים
[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2019/04/מקורות-לימוד-נספח.pdf”]
מקור 1 –
“דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני שמות המהווים את הקהל שלנו בכללו, והם ‘חרדים’ ו’חפשים’ […] ההבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים – שכל אחד מהם יתאמר לומר: אני הנני ממחנה זה והשני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד מרוצה מעמדתו – הרי הוא סותם את הדרך של התיקון וההשתלמות משני הצדדים […] ועוד עיכוב שני, מה שהוא איננו קל מהראשון, כמו קיר ברזל עומד לפנינו בין מחנה למחנה, וההארה הכללית ממקור האחדות האלוקית הקדושה המוכרחת להיות שורה על ישראל הגוי כולו, הרי היא מתעלמת מעניינו, והננו ממששים כעורים באפילה […] והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה, ובייחוד בכל אלה שהערך הכללי של ישראל ותקותו יקרים להם באיזה מידה שהיא. נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי” (מאמרי הראיה, עמ’ 76).
שאלות לדיון:
מקור 2 –
“כי ביום השלישי ירד ה’ לעיני כל העם על הר סיני” (שמות יט, יא) – מלמד שאם היו חסרים עד אחד – אינו כדאי (עם ישראל) לקבל (את התורה). (מכילתא שמות, יתרו).
ובמדרש דברים רבה (ז, ח): אמר רבי שמעון בר יוחאי: מניין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא הייתה שכינה נגלית עליהם? דכתיב: “כי ביום השלישי ירד ה’ לעיני כל העם על הר סיני” (ומופיע גם כן אפילו אם היה חסר עובר במעי אימו – הרומז על כל הדורות העתידיים – כהסבר מו”ר הרב ראובן ששון שליט”א) יש כאן פלא שחייבים לשים לב אליו” (מתוך “אהבת עולם אהבתיך, על טוב ה’ ואהבתו הנצחית”, הרב חננאל אלרן).
שאלות לדיון:
מקור 3 –
“אמר רבי חנן שלש שלומות הן, נהר צפור וקדרה, נהר דכתיב הנני נוטה אליה כנהר שלום, צפור דכתיב, כצפרים עפות כן יגן ה’ צבאות, קדרה דכתיב ה’ תשפות שלום לנו, אמר ר’ חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו” (בבלי, ברכות נו ע”ב).
שאלות לדיון:
# הערה לקומונרית: שלום ציפור הם שני דברים שמצליחים לחיות זה ליד זה.
שלום נהר הם אוסף דברים זהים (טיפות מים) שיחד יוצרים דבר אחדותי וגדול.
שלום קדרה הם אוסף דברים שונים (מצרכים) שהשילוב ביניהם יוצר דבר משובח יותר (תבשיל).
מקור 4 –
“צריך אדם להיות מחובר תמיד עם תמצית הטוב הא-להי המקושר בשורש הנשמה של כנסת ישראל כולה ובזה הוא זוכה לתשובה. כי תמיד יגלו נגד עיניו גרעונותיו וחטאיו, שהם נובעים ממקור ההתנכרות, שהתנכר לאומה הא-להית. שהיא צור חוצב ומקור כל הטוב שבו. אל יבהל מלהיות מחובר עם שורש נשמת האומה כולה, אע”פ שבהסתעפות הענפים הפרטיים נמצאים ג”כ רשעים וגסים, אין זה מגרע במאומה את האור הטוב הא-להי של כללותה. וניצוץ נשמת א-לוה שרוי הוא גם בכל הנפשות הפרטיות היותר נפולות. ומתוך שכנסת ישראל חובקת בקרבה את הטוב הא-להי לא רק לעצמה כ”א לכל העולם, ליקום כולו, הרי הוא בא מתוך הדבקות העזה בתוכיות נשמת האומה – לדבקות בא-להים חיים, ע”פ הברכה הא-להית המלאה כל, ואור שכינה שורה עליו בכל הדרה ועוזה” (אורות התשובה פרק יג פסקה ג).
שאלה לדיון:
מה לפי הרב קוק יעזור לשוב בתשובה? מדוע?
מקור 5 –
“וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ” (יהושע ו, יח).
“שמרו מן החרם – שמרו עצמכם ושמרו איש את אחיו ומפני זה אמר ‘חטא ישראל’ מפני שלא נתנו עיניהם שלא יקח אדם משלל העיר דבר” (רד”ק שם).
שאלות לדיון:
מקור 6 –
“וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף ה’ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (יהושע ז, א).
“כי כל ישראל קשורים כגוף אחד, עד שכל איש ואיש מהם יחוסו אל הכלל כייחוס אבר מן הגוויה אל הגוויה, וכמו שע”י חולי או הפסד אבר אחד יתהווה חולי או מום בגוף כולו, כן במה שלקח עכן מן החרם נחשב כאילו מעל העם כולו, וזה מה שאמר “וימעלו בני ישראל וייקח עכן” (מלבי”ם שם).
שאלות לדיון:
מקור 7 –
רקמה אנושית אחת (מילים ולחן: מוטי המר)
כשאמות משהו ממני
משהו ממני
ימות בך ימות בך
כשתמות משהו ממך בי
משהו ממך בי
ימות איתך
ימות איתך
כי כולנו, כן כולנו,
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעימנו
משהו מת בנו
ומשהו נשאר איתו.
אם נדע
איך להרגיע
איך להרגיע את האיבה
אם רק נדע
אם נדע
אם נדע להשקיט את זעמנו
אם נדע להשקיט
על אף עלבוננו
לומר סליחה
אם נדע להתחיל מהתחלה
כי כולנו,
כן כולנו,
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעימנו
משהו מת בנו
ומשהו נשאר איתו.
שאלות לדיון:
מקור 8 –
כל אדם צריך מישהו להתפלל עבורו (חני פרידמן)
כל אדם צריך מישהו להתפלל עבורו.
מישהו להגות שמו בשפתיים
של אמונה ותקווה וחיים.
להחיות מישהו אחר
וכל אדם צריך לב להניח עליו ידיים
של אמונה ושל ברכה
וכל אדם צריך זולת
וצריך לצאת ולהיכנס ובעיקר לצאת מעצמו
ולשכוח את עצמו
וכמה להיכנס וכמה להיות מישהו אחר
לשעה, ליום, לבכי.
להיות מישהו אחר.
כל אדם צריך לעמוד בפני אלוקיו
ולצעוק די ומספיק
הנח לו, הנח לו, הוא זהב נדיר, הוא אבן יקרה,
הוא בן שלך יחיד ומיוחד,
תן לו טוב נראה ונגלה, תן לו גם,
תן לו גם, להיות מסוגל להתפלל.
עזור לו להתפלל עבור מישהו אחר?
שאלות לדיון:
מקור 9 –
האיש הזה הוא אחי (יאיר לפיד)
האיש ההוא – שאני שונא – העומד בהפגנות עם שלט: “מוות לערבים”, הוא בעצם אותו בן אדם שאני אוהב – המגיש מימייה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא – שאני שונא – שצובע את שמו על פסל בווינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב – שמלווה לי 50$ דולר באתונה רק בגלל שאני ישראלי.
והאיש ההוא – שאני שונא – שבשם ערכים דתיים, שהוא אפילו לא מבין, תובע זכות על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא – שאני שונא – שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אליי, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שמבזבז יום שלם רק בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא – שאני שונא – שקורא לי “אחי” למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שאם ארצה או לא ארצה – הוא אחי. כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו, ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה.
שאלות לדיון:
המלצה: כתבי כל שאלה מאחורי כרטיס שאלה מודפס
חרדים:
ש”ס ודגל התורה
חסידים וליטאים
“מתנגדים”, משום שהם מתנגדים לחסידות
הגר”א, הגאון מווילנה
סאטמר
4,500 נכון לשנת 2018
מזנבות של שועלים (ויונקים אחרים)
הבעל שם טוב
הרב יעקב אריה אלתר
2,000
מיר. לומדים בה 7,000–8,000 תלמידים נכון לשנת 2017
12. כתבו שלושה ערכים מרכזיים בחסידות
*”רחמנא ליבא בעי” – הקב”ה מחפש את הלב, העיקר הוא הכוונה
*כל אדם יכול להיות חסיד, לא רק מי שלומד תורה כל היום וכל הלילה
*מגורים בחצר חסידית, ביטול בפני האדמו”ר
13. מנו שמות של שבע חסידויות לפחות
בעלז, קרלין, חב”ד, סאטמר, גור, ברסלב, תולדות אהרן, באבוב, אלכסנדר, מונקץ’, רוז’ין, ויז’ניץ
* תפקיד הציבור החרדי הוא ללמוד תורה, ועצם קיום התורה הוא ההגנה על המדינה
* אסור להתגייס לצבא משום שהמדינה אינה מנהלת אורח חיים יהודי
* יש חרדים שמתגייסים לצבא מתוך ראיית המדינה כראשית צמיחת גאולתנו או מהחובה לצאת למלחמת מצווה
המגיד ממזריטש, ר’ אלימלך מליז’נסק, ר’ נחמן
תורה – לימוד תורה כערך עליון (בעיקר בחברה הליטאית); חסד – גמ”חים לכל צורך; אמונת חכמים – מרכזיות הרב, ביטול בפני הרב (בעיקר בציבור החסידי)
לימוד תורה (ליטאי), דבקות (חסידי)
ברית המועצות
כחלק מהאידאולוגיה של הפרדת דת ומדינה שנקטו הקומוניסטים, נקטו הרשויות מדיניות אנטי-יהודית במובן הדתי של המילה יהדות
רוסיה, מולדובה, אוקראינה, בלארוס, אזרבייג’ן, טג’יקיסטן, גאורגיה, ליטא, לטביה, אסטוניה, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, ארמניה, קירגיסטן.
בשנות העשרים של המאה העשרים ירד ‘מסך הברזל’ על ברית המועצות. מסך הברזל הוא כינוי לשלטון הקומוניסטי ברוסיה שהביא לניתוקה של ברית המועצות משכנותיה ולניתוק תושביה, שלא הורשו לצאת ממנה. כאשר נפל מסך הברזל יכלו היהודים לקיים אורח חיים דתי ולעלות לארץ.
אסיר ציון הוא אדם שהיה במאסר או בגלות בגלל פעילות ציונית בארץ שבה פעילות זאת הייתה אסורה. מרבית אסירי הציון היו בברית המועצות.
נתן (אנטולי) שרנסקי, יוסף מנדלוביץ, אידה נודל.
בסביבות 1970
כשישית (מיליון איש)
מבצע חתונה הוא שם הקוד שניתן לניסיון חטיפת מטוס אזרחי ריק ב-15 ביוני 1970 בידי קבוצת יהודים מסורבי עלייה ופעילי זכויות אדם בברית המועצות. מטרת המבצע הייתה להסב את תשומת הלב של הקהילה הבין-לאומית למצוקת יהדות ברית המועצות בשל חוסר האפשרות לעזוב את ברית המועצות בכל דרך אחרת, וכן להימלט לישראל.
יהדות התפוצות
כ- 15 מיליון
56%
ברוסיה (75%)
בניו יורק
684 אלף איש
100
1949–1950
בוז’י הרצוג
רועי אביקסיס
20,000
המלצה: כתבי כל משפט מאחורי קלף הפתעה
[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2019/04/נספח-4-ישבץ-קיץ.pdf”]