תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה:

בקשו משני מתנדבים שיציינו נושא בחיים שחשוב להם. לאחר שישתפו הציעו להם לכתוב על הנושא שחשוב להם גרפיטי ענקי על קיר בית הכנסת (כי זה המקום המרכזי ביותר בקהילה), וככה יצליחו להעלות מודעות לנושא. שאלו: מה דעתכם? לאחר שתשמעו את התגובות, הסבירו שכשאנחנו יוצאים לפעול בנושא שחשוב לנו הכרחי שהפעולה תהיה תואמת לתפיסת העולם שלנו במהות הפעולה ובאופן הפעולה.

 

שלב א –

פזרו על הרצפה כרטיסיות שמתואר בהן סדר הפעולות שעל מפקד בצה”ל לעבור לפני תרגיל שהוא מבצע עם החיילים שלו (נספח 1). בקשו מהם לסדר את הכרטיסיות לפי הסדר.

 

לאחר שיסיימו לסדר הציגו לפניהם את הסדר הנכון ובדקו בכמה מהשלבים הצליחו:

שלב האבחון – 1; שלב הלמידה – 2; שלב התכנון – 3; שלב כתיבת תיק התרגיל – 4; שלב אישור התרגיל – 5; שלב טרם ביצוע התרגיל – 6; שלב ביצוע התרגיל – 7; שלב סיום התרגיל – 8.

 

שאלו את החניכים:

למה סידרתם את השלבים כך?

אם סידרו נכון, שאלו: איך ידעתם ששלב הביצוע מגיע אחרי התכנון והלמידה?

 

הסבירו לחניכים שכמעט כל פעולה בחיינו, בין שבמודע ובין שפחות, נעשית אחרי שאנו לומדים עליה ולפחות אחרי שאנו יודעים איך לעשות את הפעולה הזו. לכן בתנועה אנו תמיד לומדים נושאים ועוברים פעולות בנושאים האלה ורק אחר כך עוברים ליישום נושא, כדי שנדע בדיוק מה אנו מיישמים.

 

שלב ב –

הציגו לחניכים שני מצבים (נספח 3). שאלו אותם:

• מי לדעתכם ישתה מהקולה? למה?
• מה אתם הייתם עושים אם הייתם במקום יאיר? ואם הייתם במקום ד”ר רוני?

 

כשאנחנו לומדים על נושא מסוים אנחנו מחוברים אליו יותר ומבינים בו יותר. אנחנו פועלים מתוך שיקול דעת ולא סתם כי ככה אמרו לנו או כי ככה כולם עושים. בכל נושא שחשוב לנו בחיים אנחנו צריכים לערוך בירור כדי שנפעל בו פעולה משמעותית ולא סתמית.

 

בקשו מהחניכים לחשוב ולשתף:

• איזה נושא בחיים שלכם הייתם רוצים לברר ולהעמיק יותר?

 

בשבטים שמתאים להם: כדאי לייסד חבורת לימוד שתלווה אתכם במהלך השנה. אפשר להיפגש פעם בחודש, מדי שבוע לפני הפעולה או בכל תדירות אחרת שמתאימה לכם.

 

שלב ג –

כפי שראינו גם בפעולות הקודמות, שרה שטרן-קטן עשתה מאמצים גדולים בתחום העלייה. בזמנה הרבה יהודים היו בחו”ל, והיה צריך להעלות יהודים לארץ ישראל, שהלכה ונהייתה מדינת ישראל שנים אחדות לאחר השואה. אך מה מצבנו היום בתחום העלייה?

שאלו את החניכים: מה אתם יודעים על עלייה?

כפי שראינו בתחילת הפעולה, כשעוסקים בנושא מסוים חשוב ללמוד ולהעמיק בו ומתוך הבירור לצאת לפעול. בואו נלמד קצת על מצב העלייה לארץ:

 

חלקו את החניכים לקבוצות, ולכל קבוצה תנו קטע שבו נתונים על העלייה והקליטה בארץ (נספח 3). בקשו מכל קבוצה לקרוא בעיון את הקטע ולשתף את השבט בעיקרי הדברים.

לאחר שכל הקבוצות ישתפו שאלו את החניכים:

• אחרי שלמדנו קצת על עלייה, האם לדעתכם גם היום צריך לעסוק בעידוד עלייה?
• איך אנו יכולים לסייע בעידוד העלייה והקליטה?
• האם הלימוד על הנושא שינה את המחשבה והיחס שלכם אליו?

 

הערה למדריכים: אפשר לתת לחניכים רעיונות לעשייה: פנייה לח”כים לפעול בנושא, פנייה לבני עקיבא העולמית בשאלה כיצד אפשר לסייע, העלאת המודעות ברחוב שלנו לבעיה על ידי תליית שלטים, חלוקת פתקים ברחוב, העלאת המודעות בקרב המשפחה שלנו, יצירת קשרים עם שבט מעלות בסניף בחו”ל וניסיון ליצור פעילויות משותפות לשבטים (מה שאפשר לעשות בקלות יחסית ב’זום’), חיבור לעולים חדשים ועזרה בהתאקלמות בארץ מבחינת שפה, חברה, התמצאות.

 

סיכום:

כשאנחנו מזהים קול במציאות שקורא לנו לפעול בעקבותיו חשוב שנבוא מבוררים, עם תפיסת עולם, מתוך לימוד, ולא נפעל “מהבטן”. זה נכון לכל נושא בחיים, בדיונים שלנו עם חברים ובגיבוש דעה על מה שקורה סביבנו.

 

נספחים

 

נספח 1 –

מתוך “פנקס עזר למפקד לבטיחות באימונים” בהוצאת מבק”א יבשה בצה”ל, דצ’ 16′

 

שלב האבחון:

טרם ביצוע אימון או תרגיל על המפקד לאבחן את יחידתו – כשירותה וכשירות מפקדיה והחיילים לביצוע האימון או התרגיל.

 

שלב הלמידה:

1. למד ההוראות המקצועיות והוראות הלחימה על בסיס החומר התורתי והחילי הרלוונטי לסוג האימון או התרגיל שאתה מתכנן לבצע.
2. למד הוראות הבטיחות הרלוונטיות לסוג האימון או התרגיל שאתה מתכנן לבצע מתוך כרכי הבטיחות והמנחים של מחלקת בטיחות ובקרת איכות.
3. בצע תדריך מקצועי ובטיחותי למפקדים. תדריך זה יבוצע למפקדים במסגרת ההכנות לאימון ולרמת החיילים טרם ביצוע האימון או התרגיל.
4. נתח את אופן ניהול התרגיל או האימון ואת הדרך שבה תבוצע החניכה המקצועית ובטיחותית.
5. למד והעבר תחקירי בטיחות בהתאם לסוג האימון או התרגיל.
6. ערוך מבחן בטיחות למפקדים במסגרת ההכנות המקדימות ומבחן לחיילים טרם ביצוע האימון או התרגיל. מבחן זה יותאם לרמת המפקדים והחיילים.

 

שלב התכנון

1. קבע את סדר הכוחות המתאמן, את מטרת האימון או התרגיל ואת ההישגים הנדרשים. בשלב זה עליך המפקד להתחשב ברמתם המקצועית של החיילים ובאיזה שלב של ההכשרה הם נמצאים.
2. צא לשטח עם מפה ועזרים ותכנן את חלוקת שטח האש למסגרות המתאמנות וסייר במקום בו מתוכנן התרגיל.
3. קבע בשטח התרגיל את מהלכי התרגיל וגבולות הגזרה וזאת בהתחשב בשטח התרגיל, מיקומי מחנות, צירים ויישובים והמסגרות הנוספות המתאמנות בסמוך.
4. תכנן את חלוקת שטח האש ובנה התרגיל על גבי עזרים – מפה, תצלום אוויר וכו’.
5. תכנן את מיקומו של מנהל התרגיל וקצין הבטיחות בכל שלב במהלך התרגיל.
6. בצע ניהול סיכונים על בסיס 1 הגורמים – אנושי, אמצעי לחימה, סביבה, משימה ופיקוד ושליטה.

 

שלב כתיבת תיק התרגיל

1. העלה את מתווה התרגיל הספציפי על גבי מפה צבעונית ולא מצולמת. אם ניתן, בצע זאת בשטח התרגיל.
2. הנח משפכי בטיחות וקבע טווחי בטיחות לכלל אמצעי לחימה המשתתף בתרגיל.
3. קבע וסמן על גבי המפה את גבולות הגזרה בין הכוחות בתרגיל. גבולות הגזרה יהיו ברורים ומובנים לכולם.
4. סייר בשטח התרגיל וודא שישנה התאמה בין מה שנמצא על גבי המפה למה שרואים בשטח התרגיל, סייר בעמדות, במטרות, בחן את צירי האיגוף וכן את נקודות הממשק בין הכוחות.
5. בסיור השטח יש לשכב בנקודות שבהן מתוכנן ירי של כוחות רתק ולוודא שרואים את ציר האיגוף והמטרות שעל היעד.
6. קבע את תוכנית הבטיחות על פי הסעיפים המופיעים בפורמט לכתיבת תיק תרגיל.
7. תכנן והגדר את מערך הבטיחות לתרגיל שאתה מבצע.
8. בתרגילים שבהם מופעלות מרגמות יש למלא נספח מרגמות המופיע במסגרת לתיק התרגיל.

 

 

אישור התרגיל ותיק התרגיל:

1. אישור התרגיל באש – יבוצע על ידי מפקד הגבוה ברמה אחת ממפקד התרגיל. האישור יבוצע בשטח התרגיל, בסיום האישור יעודכן תיק התרגיל.
2. אישור תיק התרגיל באש – יבוצע על ידי מפקד הגבוה בשתי רמות ממפקד התרגיל. אם יש צורך, האישור יבוצע בשטח התרגיל, בסיום האישור יעודכן תיק התרגיל בהתאם.
3. סמכויות לאישור תרגיל, תיק תרגיל ב”יבש” וב”אש”, ראה כרך א’ פרק 2 וגם בטבלה המופיעה בתוך המסגרת לכתיבת תיק תרגיל.

 

 

טרם ביצוע התרגיל:

1. הכן את המפקדים והחיילים המשתתפים בתרגיל ובדוק הציוד, אמצעי הלחימה, אמצעי הסימון והתחמושת.
2. בצע נוהל קרב וודא השתתפות כלל המפקדים המחויבים בביצוע נוהל קרב.
3. הכן את שטח התרגיל, הצב מטרות, גבולות גזרה, קווי אחרונה נורתה וסמן מכשולים או נת”בים. התאם התרגיל ליום וללילה.
4. בצע סיורים מקדימים למפקדים ולקצין הבטיחות כפי שההוראות מחייבות.

 

 

ביצוע התרגיל:

1. בצע תדריך הוראות בטיחות טרם ביצוע יבש או שלדי.
2. בצע תרגיל יבש או שלדי לפני ביצוע התרגיל הרטוב והשלם ההכנות בהתאם.
3. בצע התרגיל באש תוך כדי הקפדה על הוראות הבטיחות ובהתאם ליבש שבוצע קודם.

 

סיום התרגיל וסיכומו:

1. ודא חזרת כלל הכוחות המשתתפים בתרגיל באמצעות מספרי ברזל.
2. דווח על מציאת נפלים וטפל בהם בהתאם לצורך.
3. בצע סיכום או תחקיר תרגיל וודא הפצתו לאוכלוסייה הרלוונטית.
4. דווח על אירועי בטיחות, תחקר את האירועים הרלוונטיים והזן אותם למערכת ה’גלילית’.

 

נספח 2 –

 

מצבים

מצב א

הכירו את יאיר, בן 8. יש לו בעיה: ההורים שלו אוסרים עליו לשתות קולה. הם כל הזמן אומרים לו שזה לא בריא ויכול להזיק לגוף. זה די מעצבן אותו. כולם סביבו שותים קולה בהנאה גלויה. למה הוא היחיד שאסור לו לשתות?!

יום אחד אחרי משחק כדורגל בשכונה הביא אחד החבר’ה קולה קרה, ‘מזיעה’. כולם שתו והתלהבו ממנה, ויאיר כל כך רצה גם.

 

מצב ב

הכירו את ד”ר רוני, בת 31 ומשתדלת לאכול בריא. את הדוקטורט שלה היא עשתה על נזקים ארוכי טווח שקולה גורמת לגוף האדם. היא גילתה השפעות די מדאיגות של המשקה האהוב על הגוף. המשקה בהחלט מגרה אותה, ובעבר אהבה מאוד לשתות אותו, אבל לאחרונה היא מקפידה שלא לשתות אותו בכלל.

יום אחד במהלך משמרת מטורפת בבית החולים, כשהמזגן התקלקל, הביאה אחת האחיות קולה קרה, ‘מזיעה’. כולם שתו והתלהבו, וגם ד”ר רוני רצתה לטעום קצת.

 

נספח 3 –

 

1. ארץ ישראל חיונית להופעה של עם ישראל בעולם

“אמר החבר: כן הרכם (=ההר שלכם, הכוונה לארץ ישראל) זה שאתם אומרים, שמצליח בו הכרם, אילו לא היו נוטעים בו הגפנים ועובדים העבודה הראויה להם, לא היה עושה ענבים. והמעלה המיוחדת הראשונה היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי, ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה אשר הם כעבודה לכרם, אבל לא יתכן לסגולה הזאת להגיע אל הענין הא-להי מבלעדי המקום הזה, כאשר לא יתכן שיצליח הכרם בבלעדי ההר הזה.” (ספר הכוזרי, מאמר ב אות יב)

החבר מדמה את הופעת הקדושה בארץ לגידול גפנים בכרם. שלושה מרכיבים משפיעים על תנובת הכרם: זרע, קרקע וטיפול מתאים. כך גם בעם ישראל: כדי שתשרה שכינה על העם יש צורך בשלושה דברים: בזרע הנושא את העניין הא-להי, באדמה מתאימה ובקיום תורה ומצוות – שהם העבודה הראויה לכך. רק כך מתקבל העניין הא-להי. בהעדר אחד מהתנאים הללו, ייתכן והעניין הא-להי לא יורגש. פירוש ‘העיין הא-להי’, שריה”ל עוד ירבה להזכירו, הוא האפשרות לקבל מסרים מהא-להות. העניין הא-להי יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות קבלת נבואה, רוח הקודש, השראת שכינה, בת-קול וכו’. (הרב אורי שרקי, “שיעורים בספר הכוזרי”, חלק א, עמ’ 163-164)

 

2. קדושת ארץ ישראל

הרב דוד כהן “הנזיר” זצ”ל, היה נוהג לספר שבחוץ לארץ, כאשר יהודי היה במצוקה הוא היה נכנס לבית כנסת, טומן את הראש בארון הקודש ומתפלל. אבל בארץ ישראל, אין צורך לשים את הראש בארון הקודש דווקא כדי להתפלל, מספיק לשים את הראש בין רגבי אדמתה בכל מקום ומקום! המציאות הממשית של ארץ ישראל היא קודש. הוא כתב את זה גם בספרו “אור הגנוז” (על חנוכה, עמ’ כד): “לא רק השמים קדושים, לא רק ארון הקודש, שנופלים לתוכו ומנשקים את הפרוכת – כי אם כל הארץ קודש, הרי ועמקיה, אדמתה ואווירה”. (הרב חיים דרוקמן, “התורה לדורנו-מעשי אבות א”, עמ’ 328)

 

בארץ ישראל הקדושה מתגלה בכל החיים, כולל בתוך החיים הנראים כחיי חול. בגלות, בית כנסת הוא מקום לשכינה, ‘מקדש מעט’ – ואילו בארץ ישראל, עצם הישוב הוא הבסיס להשראת השכינה!

 

3. אנטישמיות

“הקורונה הגבירה את השנאה”: דו”ח האנטישמיות השנתי

תמר טרבלסי חדד, לירון נגלר-כהן ואיתמר אייכנר (20.04.20)

אתר ynet – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5717674,00.html

עלייה של 18% במספר התקריות האנטישמיות האלימות החמורות בשנת 2019 – בהשוואה לשנת 2018 – ועלייה גם ברוב ביטויי האנטישמיות האחרים, שעלתה בחייהם של שבעה אנשים שנרצחו: כך עולה מדו”ח האנטישמיות השנתי ה-26 של מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף הקונגרס היהודי האירופי, הסוקר את מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2019 ותחילת 2020.

 

בשנת 2019 דווחו 456 מקרים של אנטישמיות חמורה, לעומת 387 בשנת 2018. שבעה יהודים ולא יהודים נהרגו במהלך התקפות אנטישמיות אלימות, וברוב הארצות עלה מספרם של כלל ביטויי האנטישמיות השונים. לפחות 53 בתי כנסת (המהווים 12%מן המקרים) ו-28 מרכזים קהילתיים ובתי ספר (6%) הותקפו. עלה מאוד מספר האיומים שהיוו סכנת חיים (ב-47%), וכן עלה מספר הפגיעות ברכוש פרטי (24%).

 

“ביטויי האנטישמיות המופצים בהקשר לנגיף הקורונה משקפים תיאוריות קונספירציה ושנאת יהודים מסורתית”, נאמר בדו”ח. “עד כה, נראה שהמפיצים הם בעיקר אנשי ימין קיצוני, חוגים נוצריים אולטרה-שמרנים, איסלאמיסטים – ובמידה מועטה יותר גם אנשי שמאל קיצוני. כל קבוצה לפי הסיפור שלה ולפי האמונה שפיתחה ביחס לדמות היהודי כמפיץ מחלות וכשואף להשתלטות על העולם”.

 

“אם המנהיגים לא יגיבו להשפעות החברתיות והכלכליות של משבר הבריאות COVID-19, ההשלכות יהיו קטסטרופליות – לא רק לקהילה היהודית, אלא לחברות שלנו ולעתידנו”, אמר ד”ר משה קנטור.

 

תופעת לוואי לקורונה: נגיף האנטישמיות

גם בהסתדרות הציונית הוציאו היום (ב’), ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, את דו”ח האנטישמיות השנתי שלהם. הוא מגלה כי ברבעון הראשון של שנת 2020 חלה עלייה חדה במקרי האנטישמיות בעולם. הדו”ח שהופק על ידי אלי נחום, חוקר אנטישמיות, מגלה כי מגיפת הקורונה המשתוללת בעולם היא סיבה מרכזית לעלייה באנטישמיות.

 

הדו”ח מציין כי בממשלות שבהן מקרים רבים של אנטישמיות אין תוכנית מסודרת למאבק בתופעה. “יהודי התפוצות חוששים להסתובב במרחב הציבורי עם סממנים יהודיים כמו כיפה, טלית ותליוני מגן דוד”, מציין נחום.

 

גם בדו”ח של ההסתדרות הציונית עולה כי כבר בשנת 2019 חוו יהודי העולם אירועים אנטישמיים בסדר גודל שלא היה מאז מלחמת העולם השנייה, ובשנה החולפת נרשם מספר שיא של אירועים. בגרמניה וארה”ב חלה עלייה במספר האירועים האלימים על רקע אנטישמי. בארה”ב מתרחשת בכל יום לפחות תקיפה אחת של יהודי.

 

בעקבות ממצאי הדו”ח יכנס יעקב חגואל, סגן ומ”מ יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית, פגישת אונליין דחופה עם ראשי הקהילות היהודיות ברחבי העולם לגיבוש תוכנית פעולה וסיוע לקהילות. “ממצאי הדו”ח מראים כי נגע האנטישמיות כבר הפך למחלה ממאירה שלא בוחלת באמצעים כדי לפזר את הרעל שלה ברחבי העולם”, אמר חגואל. “נגיף הקורונה אמנם לא מבדיל בין ד,ת גזע ומין – אבל נותן לאנטישמיים קרקע פורייה לקונספירציות.

 

“התופעה הזו, של האשמת היהודים ביצירת נגיפים, מגפות, מחלות ועוד, איננה חדשה. ראינו אותה כבר בימי הביניים בתקופת המגיפה השחורה. כבר אז, כמו היום, הסיתו נגד היהודים והאשימו שהם עומדים מאחורי המגפה. ההבדל הגדול הוא שכיום יש לנו את מדינת ישראל. נמשיך להיאבק באנטישמיות, ואף ננצח אותה בראש מורם”.

 

4. הקשר של יהודי העולם לארץ ישראל

שאלתי פעם את סבתא פאני שלי ז”ל על סוכות בנכר, אי שם באירופה.

“הייתי בת שבע או שמונה, בבית הכנסת” סיפרה, “רוחות וסערה זה כמה ימים רצופים. ברגע מסוים לחש לי אבי: עכשיו יש תפילה מיוחדת על הגשם.

התפלאתי, הרי קר והגשם לא חדל כמה ימים מספר, למה שלא נבקש שייפסק? ענה לי אבי: בתי, אנחנו מתפללים עבור ארץ רחוקה. ארץ שחיינו בה לפני מאות שנים והיא זו שצמאה עכשיו למים.

לא חלמתי שיום אחד אזכה לשבת בסוכה בירושלים עם נכדיי, באווירה הנעים כל כך” (יהונתן רזאל)

 

5. קשיי קליטה

 

קשיי הקליטה אינם פוסחים על עולים מארצות הרווחה

פערי שפה ותרבות, קושי במציאת עבודה ברמה המקצועית והאקדמית ונשירה מלימודים של הנוער. יו”ר ועדת העלייה והקליטה אברהם נגוסה: אתגרים מיוחדים בקליטת דוברי אנגלית, ואסור להיתפס לסטיגמות כאילו “כולם עשירים” ופותרים לבד את כל הבעיות
 
הנה תיוג (סטיגמה) שברור לכל הישראלים: עולים מארה”ב, אוסטרליה, בריטניה, קנדה ודרום אפריקה הם אמידים, אקדמאים, מצליחנים. כרגיל, זה חלקי ומטעה. ועדת העלייה והקליטה דנה היום (רביעי) בקשיי הקליטה שאינם פוסחים על עולים מארצות הרווחה. לדברי יו”ר הוועדה, ח”כ אברהם נגוסה (הליכוד) “יש אתגרים מיוחדים בקליטת עולים דוברי אנגלית, ואסור להיתפס לסטיגמות כאילו ‘כולם עשירים’ ופותרים לבד את כל הבעיות, הקשיים, והצרכים המיוחדים”.
 
הד”ר נורית יכימוביץ-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הדגישה כי משרדי הקליטה והחינוך, לא מזהים בעיות ייחודיות לעולים אלו, ולכן לא מקצים תקציבים מיוחדים. עם זאת, התקציבים המועברים לרשויות המקומיות אמורים להתאים לאוכלוסיית העולים הספציפית. כמו כן תלמידים דוברי אנגלית לא מקבלים שעות סיוע נוספות, כפי שזכאים תלמידים דוברי רוסית, אמהרית וצרפתית.
 
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) טענה כי חסרים במשרד הקליטה פקידים דוברי אנגלית, ועיכוב בתקצוב סיוע נפשי לעולים, רפאל כהן, לשעבר שליח ההסתדרות הציונית באוסטרליה וקנדה, קרא ליתר מקצועיות בקליטת עולים אלו, הורדת חסמים בירוקרטיים בהכרה בתארים אקדמאיים וברישיונות מקצועיים וטיפוליים, ואילו ליזי מרטין מ”נפש בנפש” קראה לגיבוש תכנית אב לקליטת עולים בעלי צרכים מיוחדים, בשילוב הביטוח הלאומי, עוד טרם העלייה לארץ.
 
הרב בצלאל בורשטיין, מנהל תכנית ב-YTA, סיפר כי כ-30% מילדי עולים אלו, הוריהם ממשיכים לעבוד בחו”ל, והדבר ניכר היטב על התלמידים. בנוסף, ברוב המקרים, הילדים לא שותפו בהחלטת ההורים לעלות והם למעשה נותקו בעל כורחם מחבריהם ומתנועות הנוער שלהם. כיוון שכך, הוא העריך כי פחות ממחצית הילדים-העולים משתלבים בתנועות הנוער בארץ.
 
עקיבא הארו מ”קו לנוער” הזהיר מפני בני נוער עולים רבים החווים קשיי קליטה, בדידות, קשיים בלימודים ובקהילה ופער תרבותי וחינוכי – המגיעים עד הגדרת “נוער בסיכון”. רוב מוחלט מהעולים חווים ירידה ברמת החיים, ועובדה זו פוגעת באווירה בבית, בזוגיות ובתקווה לעתיד, וממילא מעצימים את קשיי הקליטה של הילדים.
 
סטפני שטראוס, נציגת ישיבה-יוניברסיטי בארץ, התריעה מפערי שפה ותרבות של עולים דוברי אנגלית, למרות רצון רב מצידם, מוכנות וגמישות, וקושי רב להשיג עבודה ברמתם וניסיונם המקצועית. מנגד, נטלי אטלן, נציגת עיריית ירושלים, סיפרה על ליווי משפחות עולים מול בתי הספר, עזרה בשיעורי בית וסדנאות. דוריס קריאף, נציגת משרד הקליטה, הדגישה כי למעלה מ-40 רכזי קליטה ברשויות המקומיות הם דוברי אנגלית, המשרד מתקצב בכ-18 מיליוני ₪ בשנה את ארגון “נפש בנפש” המסייע לעולים אלו, והוא ישמח לסייע לכל ארגון דומה שיעמוד בתבחינים, מידע רב מועבר טרם העלייה וכן שיעורים רבים בעברית. מאיה שריר, מנהלת קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, הבהירה כי מידע על מערכת החינוך הישראלית, השונה מרוב העולם, מועבר באנגלית לעולים עוד לפני העלייה לארץ, וכי כל ארגון או משפחה שיפנו למשרד יקבלו כל סיוע שיידרש.
 
במהלך הדיון אמרה ח”כ רחל עזריה (כולנו): “חיי היומיום בישראל מבוססים על מידע שעובר: איך נרשמים לגן ילדים, איך נרשמים לצהרון ואיפה טיפת חלב. אין ספר הוראות איך מתנהלים פה, וכולם אמורים לדעת איכשהו איך להסתדר. בנוסף, מערכות הבריאות והחינוך בארץ שונות מאד מארה”ב”.