איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
"כִּי-יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה, לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ : וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל : וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר, אֲשֶׁר לֹא-עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא-מָשְׁכָה בְּעֹל : וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן, אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ, וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל : וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל-פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל-רִיב וְכָל-נָגַע : וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא, הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת-יְדֵיהֶם עַל-הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל : וְעָנוּ וְאָמְרוּ- יָדֵינוּ, לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת-הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ : כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-פָּדִיתָ, ה', וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם : וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ: כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' ".
(דברים כא, א-ט)
"שימו לב למילים הנוראות 'ונכפר להם הדם'. עד לטקס המיוחד רבצה האשמה של העם כולו ובעצם על מנהיגיו. אך במה אשמים אנשי העיר שלא ידעו ולא שמעו ולא ראו?
כאן נמצאת קבעי מוסרית בלתי מתפשרת, קביעה מוסרית שאנחנו כולנו, דתיים, מסורתיים, ויהודים חילונים חייבים לאמץ: יש לנו אחריות על הדם השפוך.
יש לנו אחריות על הדם הנשפך בתאונות דרכים, יש לנו אחריות על דם הצעירים הנשפך בקטטות מטופשות, על נשים הנרצחות בידי בעליהן… כשמדובר על חיי אדם, אי אפשר להתנער מאחריות. מושג האחריות משתנה. גם אחריות עקיפה מהווה אחריות. אי הידיעה עצמה על הסיכון המרחף על חייו של פלוני אלמוני, מהווה סוג של אשמה.
ההתעלמות, גם הלא מכוונת, מהצומת המסוכן, מהבור שבכביש, מהנשירה מבתי הספר והשוטטות ברחובות, ממכת הסמים, מהמצב הכלכלי הירוד השובר את הסמכות ההורית, כל אלה מרחפים מעל ראשי החברה ומנהיגיה. ההסכמה שבשתיקה להיעדר חינוך ראוי לשמו לערכים, לפורנוגרפיה הקשה אליה נחשפים ילדים רכים באינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים, כל אלה נשארים ללא אחריות. זאת הקביעה של התורה. לדם השפוך הזה יש "הורים", יש אחראים, זה לא בא מעצמו. זה תולדה של הזנחה".
(הרב פויירשטיין)