איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שבפעולה הקודמת עסקנו בשאלת הכלל והפרט, נרצה להעמיק בדאגה לקיום החברתי לאור מידת החסד שהיא אחת מתכונות היסוד של עם ישראל. דווקא בארץ ישראל לאף אדם אין בעלות מוחלטת על הקרקע. האדמה שייכת למי שברא את העולם, המאמין ביכולתם של בני האדם לחיות חיים של חסד. מצוות השמיטה מלמדת אותנו כי לצד הקיום הכלכלי יש צורך לדאוג לקיום החברתי, לדאוג לשכנים, לעניים, לגלות אחריות ומחויבות לפעול ולהוסיף טוב בעולם
1 . החניכים ילמדו על חסד ונתינה מתוך מצוות השמיטה.
2. החניכים יבין ששמיטה איננה מצווה לחקלאי אלא קריאה לכולנו להיות קשורים לזולת.
3. החניכים יחשבו על יוזמה שבטית בהקשר של שמיטה שיוכלו לבצע ביחד למען הכלל.
חלק א: לתת?
נביא איתנו לפעולה מספר חפצים הלא הם- “הפתעות”. אם יש לכם שבט קטן אפשר שכולם ישתתפו במשחק. אם השבט גדול אפשר להגדיר מי משתתף בפועל במשחק וכל השאר הם קהל פעיל. על הקהל לשים לב לתגובות של החניכים המשתתפים במשחק בפועל.
לחלק מהחניכים נחלק הפתעה ביד.
מי שקיבל הפתעה מקבל את אחד מהפתקים הבאים:
המשתתפים שלא קיבלו הפתעה מקבלים פתק אחר מתוך הרשימה הבאה:
לאחר שכל החניכים עשו את מה שכתוב בפתק שקיבלו נפזר על הרצפה פרצופי אימוג’י שונים ונבקש מהחניכים להיעמד ליד התמונה שמבטאת בצורה הטובה ביותר את מה שהרגישו כאשר קיבלו הפתעה.
לאחר מכן נבקש מהחניכים להיעמד ליד התמונה שמבטאת בצורה הטובה ביותר את מה שהרגישו כאשר נתנו את ההפתעה או היו צריכים להניח אותה.
*אם היה קהל למשחק- בקשו מהחניכים לשקף את מה שראו בזמן המשחק.
נשאל את החניכים:
חלק ב’- מה מיוחד במידת החסד שבשמיטה?
בחלק זה נבקש לבחון את מה שבין מצוות השמיטה למצוות אחרות שעוסקות בנתינה לעני. ננסה להבין מה ההבדלים ביניהם ומה הקריאה המיוחדת בשנת השמיטה.
נחלק לחניכים פתקים עם מצוות שמתגלה בהן מידת החסד והנתינה. על החניך לשחק בפנטומימה את המצווה שקיבל עד ששאר השבט יצליח לגלות את המצווה.
(אפשר לעשות את זה תחרותי ולהפעיל זמן)
רשימת המצוות:
לאחר ההצגה אפשר לפרוש את המצוות לפני כל החניכים.
נשאל-
מה משותף לכל המצוות האלו?
נחלק לארבעה חניכים חבילת במבה. כל אחד מהחניכים יקבל את אחת מההוראות הבאות:
לאחר שכל אחד מארבעת החניכים ביצעו את ההוראה שהייתה להם נשאל את החניכים:
חלק ג’: לימוד
יש טעמים שונים למצוות השמיטה. נניח את שני הטעמים על הרצפה:
1.
“ואמנם כל המצוות אשר ספרנום בהלכות שמיטה ויובל ,יש מהם חמלה וחנינה על כל בני אדם, כמו שנאמר ואכלו אביוני עמך… ” (הרמב”ם במורה נבוכים פרק ג’, ל”ט).
“ועוד יש תועלת נמצא בדבר לקנות בזה מידת הוותרנות, כי אין נדיב כנותן מבלי תקווה אל הגמול” (ספר החינוך)
נשאל את החניכים:
הרמב”ם מדבר על אחרים. המעשה שאני עושה גורם ומוסיף אור בחברה, לעומת ספר החינוך הרואה במצווה חינוך לאדם עצמו שיקנה בעצמו את מידת הוותרנות.
[אם אתם מדריכים של שבט גדול אפשר להעמיק את הדיון ולשאול מה יקרה לאדם שיקנה בעצמו את מידת הוותרנות? כיצד זה ישפיע על המעגלים שסביבו?]
נסכם- העולם שלנו עומד על מידת החסד. הנתינה הנדרשת מהאדם במידה זו היא לפתוח עיניים ולהסתכל על האחר ולגלות אכפתיות ורצון טוב להיטיב עימו בלי רצון לקבל גמול בחזרה. יש כמה דרגות בנתינה. היא משתנה מעת לעת.
מצוות השמיטה, מעבר לכך שהיא מחזקת בנו את מידת האמונה והביטחון בה’ ואת הידיעה שהכול שלו ואנו פועלים כאן מתוכו, היא גם טומנת בתוכה גם טעמים חברתיים שבין אדם לחברו. יש לנו אחריות ומחויבות גם לאנשים שזקוקים אם בממון ואם באמצעים אחרים.
המידה שתניע בנו את זה היא אם נהייה בעלי נתינה וגומלי חסדים. חסד של אמת, בלי להיות מונעים לקבל חזרה. חשוב לזכור שכשאני נותן אין הכוונה שאני אפגע ואצא בנזק מכך, אבל גם כאן השמיטה מזכירה לנו שמי ששומט- אינו ניזוק. ברכת ה’ חלה עליו כפל כפליים!
שלב ד’: עושים חסד מוסיפים אור
נחשוב יחד עם החניכים על רעיון או יוזמה שאנחנו יכולים לעשות חסד ולתת לאדם פרטי או לקבוצה כלשהי. זה יכול להיות מהקהילה בעיר או ביישוב, עבור מישהו שאנחנו מכירים או לא מכירים.
נקבע זמן לתכנון.
(ניקיון חופים, התנדבות בבית אבות, חלוקת מזון בגמ”ח השכונתי, אם זה שבט גדול אולי אפשר לעשות פרויקט חונכות? וכו’)