איתור סניפים וכפרי בוגרים
זהות יהודית יוצאת מתוך תחושת שייכות עמוקה לקבוצה – עם ישראל, לדרך חיים – התורה ולמקום – ארץ ישראל. בטרם נעסוק בשייכות זו ננסה להבין את מושג השייכות באופן כללי. לאילו חברות אנו משתייכים? איזה מקום תופסת תחושת השייכות בחיינו ולמה היא חשובה לנו?
כרטיסיות משחק הזיכרון, צלחות חד-פעמיות, פתקים עם שמות קבוצות שייכות, במבה, קטע (נספח 2).
בשלב זה החניכים יבינו למה חשוב להתעסק בזהות שלנו ומה היא מוסיפה לחיינו, מדוע יש לנו צורך בהיכרות מעמיקה שלנו עם עצמנו.
אפשרות 1: משחק הזיכרון – פזרו על הרצפה כרטיסיות של סמלים שונים שהחניכים מכירים, ולכל כרטיסייה כזו יש להתאים בת זוג – שם החברה או הגוף שהסמל שייך לו.
או שחקו מעין רביעיות – כל חניך וחניכה יקבלו שתי כרטיסיות ויצטרכו להשלים אותן לזוג על ידי שאילת חניך אחר בשבט אם יש לו הכרטיסייה המשלימה. לדוגמה, אם חניך קיבל סמל של אגד הוא יצטרך לשאול חניך אחר אם יש לו המילה ‘אגד’ (סמלים לדוגמה: אגד, סופרבוס, בני עקיבא, ווטסאפ, פייסבוק, סמסונג, מדינת ישראל, צה”ל, אפל, תנובה, אולימפיאדה, רשת, בזק).
אפשרות 2: משחק הזיכרון – פזרו על הרצפה כרטיסיות של סמיילים, ולכל כרטיסייה כזו יש להתאים בת זוג – הרגש שנסמיילי מסמל (מומלץ להשתמש באמוג’ים של ווטסאפ כדי לחבר את החניכים).
או שחקו מעין רביעיות – כל חניך וחניכה יקבלו שתי כרטיסיות ויצטרכו להשלים אותן לזוג על ידי שאילת חניך אחר אם יש לו הכרטיסייה המשלימה. לדוגמה, אם חניך קיבל אמוג’י של כעס הוא יצטרך לשאול חניך אחר אם יש לו המילה ‘כעס’.
הסבירו לחניכים שלכל דבר יש הגדרה. לכל גוף יש סמל שבעזרתו הוא מגדיר לסביבתו מי הוא. גם בלי לומר במפורש את המילה עצמה, רק לפי הסמל, יכולנו להבין מה הוא רוצה להגיד ומה הוא מבטא. גם אנחנו צריכים לבחור ולהגדיר לעצמנו מהם החלקים שמרכיבים את הזהות שלנו, מהם הסמלים שהולכים איתנו ואנחנו רוצים לייצג או לאמץ.
פתחו דיון: שאלו את החניכים למה חשוב לייצר לעצמנו סמל, למה חשוב להגדיר מי אנחנו רוצים להיות, מה זה אומר לייצר לנו סמל (נקודות להוספה בדיון בנספח 1).
בשלב זה החניכים ייחוו תחושת שייכות קבוצתית ויבחנו את מגוון קבוצות השייכות בחייהם.
אפשרות 1: משחק התנועות – הוציאו חניך אחד יוצא מחוץ לחדר. בחרו חניך אחר שיעשה תנועות וכולם יחזרו אחריו. החניך שהוצא יוחזר לחדר, ויצטרך לגלות מי החניך שמוביל את התנועות.
אפשרות 2: ‘חוקיות’ – הוציאו חניך אחד החוצה, ושאר הקבוצה תחליט על חוקיות מסוימת שבה עליה לענות על שאלותיו (שיבוץ מילים משיר, מילים שמתחילות באות אל”ף, מילים שמתחילות באות של השם וכו’). החניך שהוצא יוחזר לחדר וישאל שאלה את אחד מחברי הקבוצה, והחניך שיישאל יענה תשובה לפי החוקיות שנבחרה. לדוגמה: אם החוקיות שנבחרה היא מילים שמתחילות באות אל”ף והשאלה הייתה “מה החודש האהוב עליך בשנה?” התשובה תהיה אדר, אייר, אב או אלול. אם החוקיות היא שיבוץ מילות השיר ‘יונתן הקטן’, התשובה לשאלה הראשונה תצטרך לכלול את המילה ‘יונתן’, השנייה את המילה ‘הקטן’ וכן הלאה.
פזרו על הרצפה צלחות ועליהן פתקים עם מגוון קבוצות שייכות בחייהם של החניכים (קבוצות לדוגמה: סניף, משפחה, כיתה, חברים, עם ישראל, מדינת ישראל, חוג, שבט, בני עקיבא. חשבו על עוד קבוצות והוסיפו אותן).
חלקו לכל חניך עשרים במבות, והחניכים יצטרכו להסתובב בין הצלחות ולחלק את הבמבות בין הקבוצות לפי מידת השייכות שהם מרגישים לכל קבוצה.
עשו סבב וכל חניך וחניכה ישתפו מהן הקבוצות שחילקו להן מהבמבות שלו ואיזו קבוצה קיבלה את מספר הבמבות הגדול ביותר.
תוספת לשבטים הבוגרים:
שאלו את החניכים: איזו קבוצה קיבלה את מספר הבמבות הגדול ביותר? מדוע? איזו קבוצה היינו רוצים שתקבל עוד במבות, כלומר תקבל מקום רב יותר בחיינו? אילו קבוצות הן חשובות ומשמעותיות בחיינו ואילו מיותרות? האם המקום שהן תופסות בחיינו מתאים לחשיבותן? אם יש פער, למה הוא נוצר?
בשלב זה נדון עם החניכים על היתרונות ועל החסרונות שבשייכות לקבוצה מסוימת או לערך מסוים.
קראו עם החניכים קטע (נספח 2, חשוב לוודא שיהיה עותק לכל חניך).
לאחר הקריאה יבחר כל חניך קבוצה משמעותית בחייו מהמתודה הקודמת: כתבו את השאלות (נספח 3) על כרטיסיות ופזרו אותן על הרצפה, וכל חניך וחניכה יבחרו שאלה ויענו עליה (ביום חול אפשר לחלק לחניכים דף ועט וכל אחד יכתוב לעצמו תשובות על השאלות ויבחר תשובה אחת שהוא משתף).
לשבטים בוגרים – סבב שבו כל חניך יענה על השאלות יכול להיות מלאה ולגרום חוסר הקשבה וחוסר ריכוז, לכן אפשר להנחות את החניכים לענות לעצמם על הדף, ובזמן שהם עונים לעבור ביניהם ולכוון את מי שזקוק לעזרה. אחר כך אפשר לעשות סבב שרק מי שרוצה משתף בו.
לשבטים צעירים – בחרו מראש מכלל השאלות את השאלות שאתם חושבים שהן ברמת החניכים ולא יהיו להם קשות מדי, וכתבו רק אותן (אפשר גם להשתמש בשאלות מהשיר עצמו). מומלץ לבחור בשאלה-שתיים, לא יותר.
ראינו את החשיבות של בניית זהות אישית לכל אחד מאיתנו ואת התחושה שנוצרת משייכות לקבוצה. הכרנו את הקבוצות שאנחנו שייכים בהן, הבנו את הכוח שהשייכות לקבוצה נותנת לנו כדי לפעול החוצה וגם את הכוח שהיא נותנת לנו רק מעצם ההרגשה שאנחנו חלק ממשהו גדול, אך ראינו שיש גם סכנות בשייכות לקבוצה, סכנה לאבד את עצמנו ואת הזהות שלנו כאנשים פרטיים וסכנה להיכנע ללחץ חברתי שלילי.
חשוב שלאדם תהיה זהות אישית משלו וחשוב שהוא יהיה שייך למגוון קבוצות בחייו, אך כל הזמן אנחנו חייבים לשים לב שהקבוצות האלה מוסיפות טוב בחיינו ולא גורעות מאיתנו ומהזהות שלנו.
“אתה חייב לשאול את עצמך בעקביות את השאלות הבאות: מי האנשים שבסביבתי?
מה הם עושים לי? מה הם גורמים לי לקרוא? מה הם גורמים לי לומר?
לאן הם גורמים לי להגיע? מה הם גורמים לי לחשוב?
והכי חשוב, איזה אדם הם גורמים לי להיות?
ואז שאל את השאלה החשובה ביותר: האם זה בסדר מבחינתי?
זכרו – החיים לא נעשים טובים יותר במקרה, הם נעשים טובים יותר על ידי שינוי” (ג’ים רוהן).