איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולאנו חיים בעולם של תרבות שפע, וקל לנו להיסחף אחרי מה שזמין, נגיש וזול ולצרוך בלי גבול. בפעולה זו נרצה לעורר חשיבה על הבחירות שלנו כצרכנים: כמה מהדברים שאנחנו צורכים באמת נחוצים לנו? נבין שכל פריט שאנו רוכשים – בגד, חטיף או מוצר חד-פעמי – משפיעים על הסביבה וגם על הבריאות שלנו. נבין כי הימנעות מצריכה מיותרת ושמירה על העולם אינן רק בחירה סביבתית או מוסרית אלא דרך חיים יהודית עמוקה של אחריות, דבקות בטוב ושאיפה מתמדת לשמר ולא להשחית, וגם הצריכה היום-יומית יכולה להפוך לעבודה רוחנית כשחיים במודעות לסביבה. החניכים ישתתפו בפעילות חווייתית שתמחיש את ההשפעה של הרגלי הצריכה על הסביבה ותעודד אותם לבחור באורח חיים פשוט, מתחשב ומודע.
פתיחה: סבב אי בודד
ערכו סבב, וכל חניך וחניכה יציינו בו שלושה דברים שהיו לוקחים לאי בודד (אפשר להוסיף המחשה: להביא הרבה חפצים או תמונות של חפצים ולומר לכל חניך וחניכה לבחור רק שלושה מהם. לדוגמה: חטיפים, בגדים, מגבת, טלפון, ספרון תהלים, בקבוק מים, משקפי שמש, בובה).
דיון:
סיכום ביניים: רוב הזמן אנחנו חיים בתחושה שאנחנו "חייבים" את זה, אבל כשיש גבול למה שאפשר לקחת, אנחנו מגלים שאנחנו צריכים הרבה פחות. בואו נחשוב: האם גם בחיים עצמם אנחנו צורכים יותר ממה שאנחנו צריכים באמת?
חלק א: משחק 'דואר סביבה'
החניכים יתחלקו לקבוצות, וכל קבוצה תקבל מעטפה ובה הגדרה. דוגמאות להגדרות:
בתוך זמן קצוב (7 דקות) על כל קבוצה להסתובב בשטח (סביב הסניף, בחדר הפעולה או בכיתה) ולאסוף כמה שיותר חפצים שמתאימים להגדרה שבידם. אם החפצים גדולים, אפשר לרשום את שם החפץ או לצלם תמונה.
אפשר לפזר מראש חפצים בשטח או להשתמש במה שכבר במקום.
בסיום הזמן תציג כל קבוצה את הפריטים שמצאה ותסביר למה בחרה דווקא בהם, איך הם עונים על ההגדרה ואם באמת צריך לצרוך אותם.
סיכום קצר בהנחיית המדריכים:
סיכום:
המשחק 'דואר סביבה' עזר לנו להבין שלחפצים סביבנו יש הרבה יותר ערך ממה שנדמה לנו. לפעמים אנחנו זורקים דברים בלי לחשוב, אבל הבנו שלרבים מהם אפשר למצוא שימוש נוסף או למחזר, ואפשר גם לצמצם צריכה מראש.
באמצעות המשימה ראינו איך הבחירות הקטנות שלנו – מה לקנות, מה לזרוק, ואיך להשתמש בכל דבר – משפיעות על כמות הזבל ועל הזיהום סביבנו השפעה ישירה.
תרבות השפע מרגילה אותנו לצרוך בלי גבול, אבל לנו יש אפשרות לבחור אחרת: להיות אחראים יותר כלפי הסביבה, לחשוב פעמיים לפני כל רכישה ולתת לחפצים חיים חדשים.
חלק ב: גרגיר של חרדל
חלקו לחניכים את דבריו של מחבר ספר החינוך, מצווה תקכט (נספח 1).
שאלו: מה הבנתם מספר החינוך? מה התורה והחכמים מלמדים אותנו על שמירת הסביבה?
אפשר לכוון את השיח בשאלות מנחות או לשאול אותם לאחר שיענו:
סיכום ביניים:
סכמו: ספר החינוך מלמד אותנו שהשמירה על הסביבה היא לא רק "אופנה ירוקה" אלא דרך לחנך את עצמנו להיות טובים יותר. כשאנחנו נמנעים מלהשחית אפילו דבר קטן אנחנו מחנכים את הלב שלנו לבחור ולדבוק בטוב ולהתרחק מהרוע.
יש אנשים אשר מרגישים כאב על כל בזבוז, גם הכי קטן, כי הם יודעים שבכל דבר אפשר להשתמש (דוגמה טובה אפשר לראות אצל ניצולי שואה, אשר העריכו כל דבר קטן ושמרו אותו כדי להשתמש בו). לעומתם מי שמשחית נעשה בהדרגה לאדם שנהנה מהרס. המסר העמוק הוא שמה שאנחנו בוחרים לעשות זה מה שאנחנו נהיים: אם אנחנו שומרים, אנחנו נהיים שומרים; אם אנחנו משחיתים, אנחנו נדבקים בהשחתה.
חלק ג: יישום וסיכום
פזרו על רצפת החדר כרטיסיות של היגדים (נספח 2).
על כל חניך וחניכה לבחור מעשה שהם מקבלים עליהם לעשות בבית, בסניף או בבית הספר, ולשתף את חבריהם במה בחרו.
סיכום:
בפעולה זו עצרנו את הריצה של חיי היום-יום ושאלנו את עצמנו שאלה פשוטה אבל עמוקה: כמה ממה שאנחנו צורכים באמת נחוץ לנו? באמצעות הסבב בתחילת הפעולה, החפצים שאספנו והלימוד של ספר החינוך ראינו שצריכה מופרזת היא לא רק בעיה סביבתית, היא משפיעה על מי שאנחנו, על מה חשוב לנו, על הבחירות הקטנות שאנחנו עושים בכל יום.
ספר החינוך אמר: גם גרגיר חרדל לא מאבדים סתם. למה? כי כל דבר בעולם נברא לטובה, נברא לצורך. וכשאנחנו בוחרים לשמור ולא להשחית, להשתמש שוב, אנחנו בעצם בונים בנו הרגל של דבקות בטוב. זה אולי נשמע גדול, אבל זה מתחיל בדברים הכי קטנים: להימנע מקניית מותרות, להשתמש בכלים רב-פעמיים או לבחור לתקן משהו במקום לזרוק.
נספחים
נספח 1 –
ספר החינוך, שורש מצוות תקכט: מצוות לא תעשה, שלא להשחית אילן מאכל
"ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה, ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגיר של חרדל בעולם. ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כוחם. ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקים, שמחים בהשחתת עולם, והמה משחיתים את עצמם במידה, שאדם מודד בה מודדין לו. כלומר, בה הוא נדבק לעולם, וכעניין שכתוב (משלי יז, ה) שמח לאיד לא ינקה רע. והחפץ בטוב ושמח בו, נפשו בטוב תלין לעולם. זה ידוע ומפורסם".
נספח 2 – היגדים