מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

ואני? איפה אני?!

מפתחים עין לאומית - לסגל לעצמנו נקודת מבט לאומית בחיים שלנו

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • פעולה ממערך
3 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

: לאחר שהבנו מהי נקודת המבט שעלינו לאמץ, ננסה יחד להבין איפה אנחנו נחוצים במציאות הדופקת על דלתנו בכל רגע ורגע.

מטרות הפעולה

  1. החברים יבררו מהו הצורך של עם ישראל כיום הדורש מהם להתייצב לשליחות הכללית.
  2. החברים יעמיקו בנושא השליחות בדגש אקטואלי.
  3. החברים ייצרו אוסף פתרונות אפשריים לנושאים שעלו.

ציוד נדרש:

קטעי עיתונות, כרטיסיות משימות, כסף מנייר.

 

מהלך הפעולה:

 

שלב א:

 

פזרו על הרצפה קטעי עיתונות מהשבועות האחרונים עם כותרות מגוונות על המציאות בישראל (מצב ביטחוני, פערים כלכליים, בעיות בפוליטיקה, שחיתות וכדומה; דוגמאות בנספח 1).

 

בקשו מכל חבר וחברה לקחת את קטע העיתונות שהכי נוגע אליהם ולשתף בסבב מדוע בחרו דווקא בו.

 

בקשו מהחברים לסדר את קטעי העיתונות בשני טורים: טור אחד – ‘ביכולתנו לשנות ולהשפיע’, וטור אחר – ‘אין ביכולתנו לשנות ולהשפיע’.

 

שאלות מכוונות לניהול הדיון:

  • האם אלו צרכים שהיינו מגדירים כאקטואליים היום?
  • מהו הדבר הכי משמעותי לדעתכם שעלינו לפעול בו היום?
  • האם באמת יש דברים שאי-אפשר להשפיע עליהם ולשנותם?

 

שלב ב:

 

קראו את הקטעים המצורפים (נספח 2). אפשר לחלק את החברים לשתי קבוצות, וכל קבוצה תקרא את אחד הקטעים ותענה על השאלות. אחר כך תנו לכל קבוצה את הקטע שעוד לא קראה, והיא תקרא גם אותו. לחלופין, כל קבוצה תקרא קטע אחד ובסוף הקבוצות ישתפו זו את זו בקטע שקראו ובשאלות שענו עליהן.

 

 

שלב ג:

 

בשלב האחרון, לסיכום המהלך, נסו יחד להגיע למסקנות על מהם הדברים שעלינו לפעול בהם לשינוי במציאות היום.

 

הכינו כרטיסיות מגוונות עם משימות לאומיות העולות מן השטח. כל קבוצת חברים תקבל סכום כסף בשטרות מנייר, ועשו מכירה פומבית. המשימות שעליהן יצאו סכומי הכסף הרב ביותר (לאחר מיקוח והסבר מדוע דווקא הן החשובות ביותר), יוכתרו למשימה הלאומית של השבט.

 

רעיונות לכרטיסיות:

יישוב הארץ, לימוד תורה, צמצום פערים חברתיים, סיוע בחקלאות, מועדוניות רווחה, צדקה לעניים, דאגה לבתי קשישים, סיוע לניצולי שואה ועוד.

 

 

שלב ד:

 

כתבו עם החברים רשימת רעיונות כיצד לפעול בנוגע לכרטיסייה שעליה הוצע הכי הרבה כסף במכירה הפומבית. עשו זאת בצורה תחרותית כדי להפעיל את היצירתיות של החברים. הסבירו שכרגע אנחנו רוצים רק ליצור אוסף רעיונות, ובהמשך נוכל לסנן את הרעיונות למה שרלוונטי אלינו.

 

כל קבוצה תספר בסבב על רעיון אחד לביצוע המשימה הלאומית. המשיכו את הסבב עד שלאחת הקבוצות לא יהיה רעיון והיא תיפסל. תנצח הקבוצה שתישאר אחרונה בסבב.

 

הקבוצה שקנתה את הכרטיסייה תהיה הראשונה בסבב.

 

 

סיכום:

 

בסיכומה של הפעולה חשוב לאסוף את הדברים שהעלינו בפעולה. התחלנו בחשיפת משימות לאומיות העולות מקטעי עיתונות עכשוויים. הבנו שקורים סביבנו דברים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם בכל מיני צורות. מה שחשוב כעת, ובהמשך לחלק האחרון של הפעולה, הוא לקחת את זה לחיים שלנו: להבין שאנחנו חלק מתנועה, מסניף, משבט ומצוות שיכולים להוביל דברים גדולים במציאות הלאומית כיום. אנחנו צריכים לזכור את זה ולחיות בתודעה הזו.

 

 

נספחים

 

נספח 1 –

כותרות עיתונות

 

בג”ץ החליט: מרכולים יהיו פתוחים בשבת קודש בתל אביב

האסון בכינרת: מאות השתתפו בהלווייתו של איתמר אוחנה, שטבע בכינרת בשבוע שעבר

בסמוך למערת המכפלה: כוחות מג”ב עצרו פלסטיני חמוש בסכין שניסה להיכנס למערה

מחאה בכבישים: הנכים חסמו לתנועה את כביש החוף בשעות הצוהריים

 

 

נספח 2 –

קטעי קריאה

 

“האדם נברא בתור שליח. עצם היצירה, הלידה מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות […] את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יוכל הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באלו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של אדם למלא את שליחותו. בורא עולם פועל בהתאם להלכה האומרת, כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות, שאי אפשר לקיימה והיא מחוסרת כל ערך, מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות, מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח. משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו” (הרב סולובייצ’יק, ‘ימי זיכרון’).

 

  • האם יש קשר בין שליחותו של האדם ותפקידו ביחס לכלל לבין קיומו במציאות?
  • מה זה אומר עלינו?

 

מתוך יומנה של חנה סנש, בודפשט, 27.10.1938

 

“אינני זוכרת אם ספרתי כבר שאני ציונית. מלה זו אומרת הרבה מאוד. אומר בקיצור מה משמעותה בשבילי: אני מרגישה שעכשיו אני יהודיה בעלת הכרה, ובכל מאודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה.

נקל להבין שרעיון זה לא נולד בן לילה. לפני שלש שנים, כאשר שמעתי בפעם הראשונה על הציונות, התנגדתי לה בכל כוחי. אבל המאורעות והתקופה בה אנו חיים קרבו אותי בינתיים לרעיון זה. כמה שמחה אני שהגעתי אליו. עכשיו חשה אני קרקע מתחת לרגלי ורואה לפני מטרה אשר כדאי לעמול למענה. אתחיל ללמוד עברית, אבקר בחוג העוסק בכך – במלה אחת רוצה אני לפעול במרץ.

השתניתי לגמרי וכה טוב לי ככה. האמונה נחוצה מאוד לאדם וחשוב שתהיה לו הרגשה שחייו אינם מיותרים, אינם חולפים לריק, שהוא ממלא תפקיד. את כל אלו נותנת לי הציונות. ולא אכפת לי שאני שומעת הרבה דעות מנוגדות. העיקר בשבילי שאני מאמינה בהגשמת הציונות. הכרתי הברורה היא כי זהו הפתרון היחיד של הבעיה היהודית וכי המפעל הנהדר בארץ ישראל הולך ומוקם על יסוד איתן. אני יודעת שיהיה קשה אבל הכל כדאי”.

 

 

  • מהי התחושה העולה מקטע זה?
  • האם סנש מעלה חששות? קשיים?
  • האם יש קשר בין שני הקטעים לבין הצורך להשתתף ולפעול במציאות? מה לדעתכם ההבדל בין שני הקטעים?
  • היכן הקריאה העולה מהקטעים פוגשת אתכם היום?

דעתך חשובה לנו