טקס סניפי ליום זיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הטקס:

 

>> קריינות פתיחה:
היום, ה’ באייר, יום הזיכרון תשפ”ד, אנו עוצרים וזוכרים את כל אותם אנשים שאינם איתנו היום. טובי אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, אבות ואימהות, צעירים וצעירות שמסרו נפשם כדי שנוכל לעמוד כאן, כדי שנוכל להמשיך ולחיות כעם חופשי בארץ הזאת.
מאז יום שמחת תורה ופרוץ מלחמת חרבות ברזל נוספו רבים וטובים לרשימה הכואבת, ונראה שכאב הגעגוע מלווה אותנו השנה יום-יום.
מדינת ישראל קמה על כתפי הדורות הקודמים ששאפו להקמתה והקריבו בגבורה את דמם למענה. גבורת הלוחמים והנופלים לאורך השנים, ובמיוחד בימים אלו, היא צוואה לנו כאומה. במותם הם התוו לנו דרך להמשיך לחיות חיים של משמעות, של צמיחה ובניין לתקומת העם והארץ מתוך אמונה בצדקת הדרך והעצמת הרוח הלאומית בתוכנו ומול הקמים עלינו.
הרמטכ”ל הראשון של צה”ל רב-אלוף יעקב דורי נאם בטקס ההשבעה הראשון של צה”ל במהלך מלחמת השחרור:
“נזכור ברגע זה את אלה מתוכנו אשר לא חסכו את חייהם היקרים והצעירים למען הותיר לנו ולבנינו אחרינו, חיי חופש ועצמאות במולדת המשוחררת.
יהי דמם הטהור זיכרון עד לכולנו, שופע רוח הקרבה עצמית ומורשת גבורה מופלאה, ללכת בדרכיהם עד התבסס מדינתנו והיותה מבצר איתנים ומקלט מבטחים לעם ישראל במולדתו”.

להדלקת נרות נשמה ואמירת פרקי תהלים הקהל מתבקש לעמוד.

 

> נדליק נר נשמה ונרות רגילים בצורת מגן דוד

ברקע השיר ‘ניגון לבניה’ – להקת עלמא 

>>תהילים + אל מלא רחמים

קריאת פרק תהלים פג (מזמור לאסף, נספח 1)
ותפילת א-ל מלא רחמים (נספח 2).

 

>> קריינות: הקהל מתבקש לשבת.

 

הצעה להתייחסות לנופל מהסניף:

> אם מדובר בקרוב משפחה של מישהו מהסניף (אח, בן דוד, הורה) או בבוגר הסניף, חשוב לדבר קודם עם המשפחה ולשאול איך (ואם) היו רוצים לציין את נפילת הקרוב בטקס. אפשר להציע שבן משפחה או חבר ידבר עליו.
>> חשבו היכן בטקס הכי נכון להוסיף חלק זה.

• השנה חווינו מקרוב את האובדן עם נפילתו של _____ משבט ____ .
• הקריאו דברים שנכתבו לזכרו או קטע שכתב.
  (כדאי להתייעץ עם המשפחה לגבי דברים שכתב או שחשוב להם שייאמרו בטקס)
• השמיעו שיר זיכרון מתאים לנופל.
  

  >> אפשר להציע למשפחה להגיע לצפות בטקס ולהיות שותפה לו.

 

קטע קריאה 1:

סמל ראשון שחר פרידמן היה בחופשת שחרור לאחר ששירת בגדוד 101 בצנחנים. הוא חלם להמשיך ולתרום לביטחונה של ישראל גם אחרי השירות הצבאי. בשמחת תורה מילא תפקיד חשוב בלחימה לשחרור יישובי עוטף עזה.
בריאיון באחת מן ההפוגות בלחימה אמר שחר: “אני רואה את העם עכשיו, ואני רואה עתיד למדינה שלנו. בשביל מדינה כזאת אני מוכן להילחם. אני מוכן למות בעד המדינה שלנו. אין מדינה כזאת בעולם. אין עוד עם שנראה ככה”.
שחר היה חניך שבט אורות ומדריך שבט יובל בסניף מרכז בירושלים. הוא נפל ביום ה’ בכסלו בפעילות מבצעית בצפון רצועת עזה. בן 21 בנופלו.
לאחר מותו נמצאו מכתבים שכתב, ובהם מעין צוואה שמחייבת אותנו לבחור בתקומה, לבחור בחיים, ולהמשיך בחיינו את כל מה שהוא היה בחייו.

“אם לא אחזור אני מבקש שתחיו.
לא תשרדו אלא תחיו,
תשמחו ותבלעו את העולם ואת החיים.
היו אנשים טובים. תחייכו.
תשאפו לגרום לכל אדם שיפגוש בכם לחייך גם.
תהיו פתוחים לביקורת ותנסו תמיד להשתפר.
דעו כי המידה הגדולה ביותר
אשר יכולה להיות לאדם
היא היכולת לשמח אדם אחר.
תפתחו אוזניים לצרכיו של הזולת
ותפקחו עיניים לצערו.
השתדלו לחייך כמה שיותר גם כשקשה.
שימו לב לאנשים הקטנים שנופלים לנו בזווית של העין.
תעריכו את הדברים הקטנים שיש לעולם להציע.
והכי חשוב – תהיו אנשים טובים בדרככם.
אל תיתנו לחברה להכתיב לכם מה עושה אתכם אנשים טובים –
פשוט השתדלו כמה שאפשר;
וגם כשנופלים, דעו כי זאת הדרך להצלחה.
תאהבו את עצמכם ואת העולם,
וכשתקרינו החוצה שמחה –
ייווצר לאט לאט מעגל שייצור עולם טוב יותר”.

 

 

בחרו שיר:

כמו בלדה

‘שמור על העולם ילד’

‘מי שחלם’

 

קטע קריאה 2:

באותו בוקר כואב, כאשר ביום שמחתנו קמו עלינו אויבינו, הלכו והתגלו לעינינו הגיבורים. כמו רקפות בין הסלעים הם הופיעו. איש לא קרא להם, אך הם התייצבו שם, נכונים להילחם ואף להקריב את חייהם, בגבורה שאין דומה לה, למען עם ישראל.
נקרא דברים מהמאמר ‘שבילי גבורה’, שכתב יצחק שדה.
יצחק שדה ז”ל היה אלוף בצה”ל, ממפקדי ארגון ההגנה, ממייסדי הפלמ”ח ומפקדו הראשון.
“הגבורה האמיתית, מתגלה גם בחולין של יום יום.
אנו רגילים לייחס את מושג הגבורה לצבאי מסיבה מובנת, מהלוחם נדרשת הסכמה להקרבה מקסימלית, לקורבן חיים, אך אין זו הדרך היחידה.
הגבורה היא קודם כל מידה מוסרית, עיקרה הוא חיוב החיים – החיים על כל גילוייהם הטובים.
היסוד שבגבורה אינו האומץ, אלא הנכונות להקרבה עצמית.
ההקרבה איננה התבטלות.
אין היא מבקשת את טשטוש עצמיותו של האיש.
רק אדם שיש לו הרבה יכול לתת הרבה, ובאישיות הדלה אין בה כל טובה לכלל.
ארצנו תדרוש כוח הקרבה רב מן הנוער שלה.
משום כך נחוץ לה נוער עשיר-רוח, צמא חיים ואושר ונכון להקריב את אושרו ואת חייו”.

 

השיר ‘רקמה אנושית אחת’

השיר ‘האיש ההוא’

 

קטע קריאה 3:

אפשרות א

בבוקר שמחת תורה הוקפץ מפקד חטיבת הנח”ל אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז”ל לקרב האחרון של חייו. הוא לא היסס לרגע, לבש את מדי הזית, אמר לאשתו: “יש בלגן, הפתיעו אותנו, הגדוד שלי שם, ואני צריך להיות שם”. הוא זינק קדימה, חתר למגע ונפגע במאמץ להדוף את התקיפה המפתיעה והאכזרית של חמאס.
חבריו ומשפחתו מספרים שיוני היה בעל יכולת מנהיגות מגיל צעיר.
חבריו לצבא מספרים על מפקד בעל יכולות פיקודיות מיוחדות, תמיד בנועם הליכות, בדרך ארץ, באופטימיות ובאמונה גדולה באדם ובעולם. תמיד כשהיה צריך אותו היה מתייצב למשימה.
באחת משיחותיו אמר:
“חייל שמפחד לצאת למלחמה, מסבירים לו שהוא חלק מעם ישראל, והדבר הכי הכי גדול שמישהו יכול לעשות זה לשמור על עם ישראל. בלי להיות חלק מעם ישראל הוא לא שווה שום דבר”.
אדם גיבור פועל בנחישות ובאומץ למרות הקושי והסכנה, כזה היה יוני.
יוני השאיר למשפחתו צוואה איך להמשיך:
“אנשי אמונה היינו, ובעזרת ה’ אנשי אמונה גדולים יותר נהיה”.

 

שיר: ‘מלאכים במדים’

 

אפשרות ב

בבוקר שמחת תורה הוקפץ מפקד חטיבת הנח”ל אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז”ל לקרב האחרון של חייו. הוא לא היסס לרגע, לבש את מדי הזית, אמר לאשתו: “יש בלגן, הפתיעו אותנו, הגדוד שלי שם, ואני צריך להיות שם”. הוא זינק קדימה, חתר למגע ונפגע במאמץ להדוף את התקיפה המפתיעה והאכזרית של חמאס.
נצפה בסרטון גבורה וענווה שהופק לזכרו

 

 

שיר: ‘מלאכים במדים’ 

 

קטע קריאה 4:

בכל בוקר בתפילת שחרית אנחנו מברכים “ברוך אתה ה’ א-לוהינו מלך העולם אוזר ישראל בגבורה”. אחד הפירושים לברכה הוא שהקב”ה נתן לעם ישראל את מידה הגבורה הא-לוהית.
הסביר על ברכה זו הרב קוק: “יש לאמן את צעירי ישראל לקראת המלחמה כי על ידי כושר גופם ואומץ ליבם הם מחזקים את מידת הגבורה והחוסן בעם ישראל, בדומה לחייליו של דוד המלך אשר הוסיפו עוצמה וגבורה לעם ישראל על ידי אומץ ליבם”.
יונתן אלעזרי, חניך שבט הנני בסניף אלון שבות, התגייס חודשיים לפני פרוץ המלחמה ליחידת דובדבן והיה בטירונות. כששוחרר לביתו לשמחת תורה הוא החליט לנסוע למכינה הקדם-צבאית ‘כאייל’ באופקים, שלמד בה לפני הגיוס.
האזעקות שנשמעו בשעות הבוקר המוקדמות הבריחו את חניכי המכינה והאורחים הרבים אל המרחב המוגן, וכולם הצטופפו בו יחד. אחרי זמן מה נשמעו מהרחוב יריות, והיה ברור לכול שמתחולל קרב בחוץ. אלעזרי, שלא היה חמוש, החליט שלא להישאר במרחב המוגן ויצא החוצה להילחם במחבלים באבנים.
בחוץ ראה שוטר פצוע באורח קשה. אלעזרי לקח את הנשק שלו, אף שלא למד לתפעל אותו מעולם, ועלה לגג המבנה הקרוב. שעות ארוכות הוא ירה במחבלים שהיו ברחוב מתחתיו מהנשק ומעוד אקדח שלקח.
יממה ארוכה נחשב אלעזרי לנעדר עד שנמצא על הגג לא רוח חיים, סנדלי שורש אדומים לרגליו, סכין קומנדו נעוצה בחגורתו וסביבו תרמילים רבים מעידים על הקרב הארוך שניהל במהלך החג. מעידים כי יונתן, שהקפיד הקפדה יתרה על שמחה, נמצא כשחיוך על פניו.
יונתן הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. בן 20 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

 

בחרו שיר:

‘מי ידע שכך יהיה’ 

‘ילד ואבא ואמא’

 

קטע קריאה 5

אפשרות א:

נשמות גדולת הסתובבו בינינו, נשמות גדולות מאוד.
לא תמיד ידענו לראות עד כמה.
יהודה בכר היה רק בן 24 כשנרצח בבוקר שמחת תורה במסיבה ברעים.
השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.
יהי זכרו ברוך.

 

הקרינו את הסרטון ‘נשמה שנתת בי – יהודה בכר’

אפשרות ב:

נשמות גדולת הסתובבו בינינו, נשמות גדולות מאוד.
לא תמיד ידענו לראות עד כמה.
תפארת לפידות הייתה רק בת 23 כשנרצחה בבוקר שמחת תורה במסיבה ברעים.
השאירה אחריה הורים, אחים ואחיות.
יהי זכרה ברוך.

 

הקרינו את הסרטון ‘לגעת באור שלהם – תפארת לפידות’

 

קטע קריאה 6:

 

השנה אנו מציינים חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, מלחמה שקושרת יחד אבות ובנים, דורות של גיבורים שלוחמים את מלחמת הקיום של עם ישראל.
דברים מנאומו של רב-אלוף גבי אשכנזי בטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים בהר הרצל במלאת 34 שנים למלחמה:

“מדי שנה שבים אנו לרחובות האבן הלבנים של אתר ההנצחה והזיכרון הלאומי של מדינת ישראל. אנו פוקדים את קבריהם של יקירינו ומתייחדים עם זכרם של לוחמים ומפקדים, רעים לחיים ולדרך, שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
ההר הזה זרוע בקבריהם של מי שמסרו את נפשם למען תקומת ישראל.
וכפי שספד להם המשורר חיים חפר בתוך ימי המלחמה:
‘כאן אתם גיבוריי שלי מתחת לאבנים הלבנות
כאן אתם נותנים ידיים דור לדור, אב לבן, אח לאח
דור מלחמת יום הכיפורים לאחיו מקרבות תש”ח
ידיים חזקות ידיים אמיצות של לוחמים
אשר היו יחד גם במלחמת קַדֵּשׁ ובהתשה ובששת הימים’.

דור-דור ונופליו, דור-דור ומלחמתו שלו”.

 

השיר ‘שמור על העולם ילד’ 

השיר ‘גבעת התחמושת’

השיר ‘אחי הצעיר יהודה’

השיר ‘והיא שעמדה’

 

קטע קריאה 7:

השנים העוברות הולכות ורוקמות יחד סיפור של עם האוסף לתוכו שמות, מקומות, אירועים ורגעים בזמן. הוא קושר את כולם יחד, כאב פוגש בכאב, ומתוך כל אותם שמות וסיפורים עולה יחד מסר עמוק ונצחי של אומה שנלחמת על חייה ועל עתידה.
כזה הוא סיפורם של בני משפחת כהן מעפרה, המתחיל בנפילתו של האח סגן פנחס כהן.

פנחס, לוחם בגבעתי, נפל במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה לפני 22 שנה, בכ”ב באדר תשס”ב. בן 23 היה בנופלו. אחיו דוד חי, לוחם גבעתי בעצמו ולימים מנהל מכינת עֹצם, הספיד את פנחס אחיו:
“הייתה לך הכרה של לוחם ישראלי: הקישור החזק כל כך לעם ישראל. וזה גם מה שדחף אותך. ידעת לשם מה אתה נלחם ובשם מי אתה יוצא לקרב ומתוך זה גם הרגשת את הזכות המוסרית שנתונה לך ולכל לוחם ישראלי”.
שמונה שנים לאחר נפילתו של פנחס נפטר אביו יצחק ממחלה, וחמש שנים אחר כך נהרג דוד חי בתאונת דרכים. אורי פריד, ידיד המשפחה, כתב לזכרם שיר ששמו ‘שלושה כהנים גדולים’.
השיר מצא את דרכו לנערן אשחר, בחור צעיר וכישרוני, והוא הלחין אותו והקליט את השיר.
בתחילת חרבות ברזל נהרג נערן בלחימה בגבול הצפון. הוא השאיר אחריו שירים רבים שהלחין, מוקלטים בקולו, ובהם השיר ‘שלושה כהנים גדולים’.

 

השיר ‘שלושה כהנים גדולים’ (אפשר להשמיע רק חלק מהשיר)

 

 

קטע קריאה 8:

סרן דני ורדון, מפקד בסיירת חטיבת הנגב, נפל כאשר ניסה להציל את חייו של לוחם פצוע. הוא נלכד בסמטה באל-עריש בשלהי מלחמת ששת הימים. חבר הכנסת דני דנון נקרא על שם אותו דני, שהיה מפקדו של אביו.
שנים לאחר מכן נפצע אביו של חבר הכנסת דנון בקרב בארץ המרדפים בבקעת הירדן, ולאחר מאבק ממושך נפטר מפצעיו בערבו של יום הזיכרון.
מילים מדבריו של חבר הכנסת ויתום צה”ל דני דנון, יום הזיכרון תשע”ג:

“היום אנו מצווים לזכור לא רק את גבורת הנופלים, אלא גם את גבורת המשפחות השכולות. גבורתם של ההורים, שלמרות הנקישה הארורה בדלת בחרו להמשיך, לבחור בחיים, לאזור כוחות ולהמשיך. אנו מצווים לזכור את גבורתם של האחים ושל האחיות שנקלעו למציאות הקשה. את גבורתם של יתומי צה”ל, שאביהם הפך מנוכח לנעלם בן־רגע – לגיבור שנמצא במחיצתם אך אינו יכול להושיט יד ולסייע, אף לא בתשובה קצרה. ואת גבורתן של אלמנות צה”ל, הנאבקות כלביאות השומרות על גוריהן ודואגות לכל צורכיהם. זוהי גבורה אמיתית, גבורה יום-יומית שעליה לא מקבלים אותות וצל”שים.
היום בזוכרנו את יקירינו הגיבורים אנו זוכרים גם את גיבורי משפחת השכול. היום בעומדנו דומם לזכר גיבורי מלחמות ישראל נזכור גם את הגיבורים ואת הגיבורות שנשארו כאן איתנו. היום כלל עם ישראל מרגיש את המחנק בגרון, את הכאב ואת החלל הגדול שאותו חשות המשפחות השכולות יום יום שעה שעה.
היום כולנו משפחת השכול”.

 

בחרו שיר:

‘מולדת’

‘שירים עד כאן’ 

‘תמיד יחכו לך’ 

 

קטע קריאה 9:

לסיום, תפילת מאת הרב שמואל אליהו להצלחת עם ישראל:

ריבונו של עולם, באתי לבקש מלפניך על שלומם של החיילים שנמצאים במערכה על חיי עם ישראל. קיים בנו את השבועה שנשבעת לאברהם אבינו “וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו”. קיים בהם “וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב”.

חון את המנהיגים והמפקדים ב”רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'”. תן להם אומץ לרדוף ולהכות את אויבינו. קיים בהם “אֶרְדּוֹף אוֹיְבי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי. וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי”.

הסר מאיתנו את הפחד, קיים בנו “אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּֽי אֲנִי אֱ-לֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. כִּי אֲנִי ה’ אֱ-לֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ”.
קיים בנו “אַל תִּֽירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם ה’ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל”.

אנא ה’ שלח רפואה שלמה לכל הפצועים מעמך ישראל.
עזור לכל משפחות הנופלים, נחם אותן ועזור להן.
שחרר את בניך ובנותיך שנחטפו ונמצאים בידי אויב שיחזרו לביתם בריאים ושלמים.
נקום לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ. וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי. וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.

 

קריינות:
לשירת ‘התקווה’, ‘אני מאמין’ ו’המנון התנועה’ הקהל מתבקש לעמוד.

 

אני מאמין + התקווה: 

 

המנון התנועה:

 

קריינות:
תם הטקס.

 

 

נספחים

נספח 1

תהלים פג – מזמור לאסף
א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף:
ב אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:
ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:
ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:
ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ:
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים:
ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:
ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה:
י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן:
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ:
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱ-לֹהִים:
יד אֱ-לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ:
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:
טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:
יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה’:
יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:
יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה’ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:

נספח 2

תפילת א-ל מלא רחמים ליום הזיכרון לחללי צה”ל
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוכֵן בַּמְּרומִים,
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,
לְנִשְׁמות חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמות יִשְׂרָאֵל,
וְכָל הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכות הָעָם שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וּבְעֶזְרַת אֱ-לֹהֵי מַעַרְכות יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱ-להִים,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם.
ה’ הוּא נַחֲלָתָם,
בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם,
וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן

להורדת והדפסת הפעולה