תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א:

לימוד שבטי – פתחו את הפעולה בהקראת קטע העוסק בשאלה אם אפשר לשלב תורה ועבודה (נספח 1).

לאחר קריאת הקטע שאלו את החניכים: מי לדעתכם צודק? רבי ישמעאל, שאומר שעלינו לעבוד ובזמן שנותר ללמוד תורה, או רשב”י, שאומר שאם נקיים את התורה, ממילא הקב”ה יעזור לנו?

אפשר לערוך הצבעה כדי לשקף לכל חברי השבט את העמדות בשבט.

אמרו לחניכים: שימו לב שהדיון הזה פוגש אותנו גם בחיינו אנו, במתח בין תורה ועבודה. מה דעתכם?

נקודות להנחיית הדיון:

• למי יש אבא שרק עובד או רק לומד תורה?
• מי מכיר מישהו שמוצא זמן ללמוד ולעבוד?
• אם רק נלמד תורה, איך יהיה לנו כסף לקנות אוכל?
• אם רק נעבוד, איך נמצא זמן ללמוד תורה ולדעת מה הקב”ה רוצה מאיתנו?

לאחר דיון קצר קראו בקול את הכרעת חז”ל על הסיפור בגמרא:

“אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן”.

שאלו את החניכים: למה לדעתכם רוב עם ישראל הצליח לפעול לפי שיטת רבי ישמעאל, ושיטת רשב”י לא הצליחה?

השאירו את השאלה פתוחה והמשיכו לשלב הבא.

 

שלב ב:

ניסוי שמן ומים – המחישו לחניכים את רעיון שילוב תורה ועבודה ואת הקשיים העולים משילוב זה על ידי ניסוי.

הערה למדריכים – צפו מראש בסרטון:

 

הכנה מראש: לקראת הניסוי עליכם להכין חמש כוסות חד-פעמיות ולהדביק עליהן את הקשיים בשילוב חיי תורה (נספח 2). אפשר להוסיף כוסות וקשיים לפי גודל השבט.

 

מזגו לתוך שלוש כוסות חד-פעמיות מעט מים, ולשאר הכוסות מזגו מעט שמן. בקשו מאחד החניכים לקחת כוס ולקרוא לכולם את הקושי הדבוק עליה, ואחר כך לשפוך את הנוזל שבכוס לתוך הצנצנת.

לאחר מילוי הצנצנת סגרו את המכסה ושאלו את החניכים: מה לדעתם יקרה לאחר שנערבב את הצנצנת?

נערו את הצנצנת, ותנו גם לחניכים לנסות לערבב בין השמן למים.

הסבירו לחניכים שהתורה נמשלה למים, ובשביל לייצר שמן אנחנו צריכים עבודה רבה. המים והשמן הם ניגודים גדולים כל כך, שאם ננסה לערבב אותם לא נצליח. בשביל להצליח לאחד ביניהם נצטרך להוסיף עוד מרכיב, והוא יאפשר לנו למצוא דרך לשלב בין המים לשמן, בין התורה לעבודה.

קראו לחניכים את הקטע של האדמו”ר החלוץ (נספח 3).

שאלו את החניכים אם יש למישהו רעיון מה אפשר להוסיף בשביל שהשמן והמים יתאחדו. ספרו לחניכים שאם מוסיפים סבון כלים אפשר לאחד בין המים והשמן. שימו בצנצנת מעט סבון כלים וערבבו, וייווצר לכם נוזל אחיד.

 

סיכום הניסוי – הסבירו לחניכים שמים ושמן, תורה ועבודה, כשהם לבד אינם יכולים להשתלב. אומנם הקב”ה ציווה שהם ישתלבו ביום-יום שלנו, אך רבים אינם מצליחים לשלב ביניהם. כאן נכנסת לתמונה תנועת בני עקיבא, שחרתה על דגלה חיי תורה ועבודה לאור חזונו של האדמו”ר החלוץ: “לדאוג לכך שהעולמות החדשים ייבנו ברוח תורת ישראל”. התנועה פועלת למצוא את המסגרת, את הנוסחה, את החומר שבעזרתו כל יהודי יוכל לשלב ביום-יום שלו את שני הציוויים של הקב”ה. לנוכח פתרונו של רבי ישמעאל התנועה מייצרת מסגרות ומפעלים שמשלבים טיולים, עבודה חקלאית, התנדבויות בקהילה וגרעיני שירות לאומי, וכן זמנים המוקדשים ללימוד תורה וללמידה ערכית ומוסרית של התורה ושל דברי רבותינו.

 

שלב ג:

חלקו את החניכים לקבוצות ופזרו ביניהם את הדילמות האקטואליות (נספח 4). תנו לכל קבוצה כמה דקות לחשוב מה עלינו לעשות במקרים אלו לפי רוח תורת ישראל (אם השבט קטן, אפשר לדלג על שלב זה ולערוך את הדיונים ברמה השבטית).

לאחר הדיון בקבוצות כנסו את כל החניכים, ונציג מכל קבוצה יציג את הדילמה ואת פתרון הקבוצה. אפשר להעלות את הדילמה לדיון של כלל השבט, וחשוב שתסכמו את דעתכם בנושא.

הערה: אפשר להציע לקבל קבלה שבטית או אישית שמשלבת בין תורה לעבודה (נספח 5 – רעיונות שאפשר להדפיס, לגזור ולפזר על הרצפה כדי לתת לחניכים כיוון).

 

סיכום

למדנו על הדיון של רבי ישמעאל ורשב”י בשאלת שילוב לימוד תורה עם חיי עבודה.

לאחר מכן הדגמנו על ידי ניסיון ערבוב שמן ומים את הקושי שבשילוב חיי תורה ועבודה ביום-יום, והבנו שכדי לערבב צריך עוד מרכיב, צריך ליצוק לתוך העבודה היום-יומית שלנו משמעות גבוהה יותר, את רוח תורת ישראל. לבסוף למדנו על התנועה ועל פועלה ביצירת המסגרות והמפעלים שנועדו לחנך את הדורות הבאים לשילוב אישי של תורה ועבודה. דנו בסוגיות רלוונטיות, והן העלו שגם בנושאי חול יש לתורה ולחכמים מה לומר.

 

נספחים

נספח 1 –

הסיפור – ברכות לה ע”ב:

תנו רבנן: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך.

מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה.

יכול דברים ככתבן?

תלמוד לומר ואספת דגנך = הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל.

רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?

אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנא’: ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר: ועבדת את אויביך.

ביאור הסיפור – תרגום חופשי

אמרו חכמים: בתורה כתוב שהקב”ה מצווה את עם ישראל לעבוד עבודה חקלאית כדי שיהיה להם אוכל.

מקשים חכמים: אבל כתוב במקום אחר שהקב”ה מצווה אותנו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה, אז איך נוכל כל היום וכל הלילה גם לעבוד בחקלאות וגם ללמוד תורה?

רבי ישמעאל הציע פתרון: הקב”ה רוצה שנשלב את העבודה עם התורה, כי אם לא נעבוד נהיה עניים ולא נוכל ללמוד תורה כי נחפש אוכל.

מקשה רשב”י על רבי ישמעאל: הרי בכל תקופה בשנה יש משימה אחרת – בהתחלה חורשים ואחר כך זורעים ואחר כך קוצרים ואחר כך מסננים את הפסולת ומכינים לחם, ובסוף לא יהיה זמן ללמוד תורה! לכן צריך ללמוד תורה, והקב”ה יעזור, שהרי לפי הפסוקים אנו למדים שבזמן שאנחנו עושים את רצון הקב”ה הגויים עובדים בשבילנו. ובזמן שלא, אנחנו עובדים בשביל עצמנו, ולפעמים גם בשביל האויבים שלנו.

 

נספח 2 –

1. נרשמתי לישיבה תיכונית (לבנות: לאולפנה) כדי ללמוד מקצועות קודש מתוגברים, אבל עומס הבגרויות והמבחנים של מקצועות החול גוזל לי את כל היום.
2. חשוב לי נורא לעבוד כדי שיהיה לי כסף כדי לקנות דברים בשביל עצמי, אבל שעות העבודה הרבות אינן מאפשרות לי לקום בבוקר להתפלל במניין.
3. לימוד התורה נותן לי סיפוק ענק, אבל ההודעות האין-סופיות בטלפון שלי כל הזמן מוציאות אותי מריכוז, וקשה לי להתקדם.
4. בנים: אני השחקן הטוב ביותר בכיתה בכדורגל, אבל הרב אסר עליי להשתתף בטורניר הקרוב כי אני לא רוצה ללבוש ציצית במשחק. בנות: אני ממש טובה בספורט, אבל החצאית הזאת שמחייבים אותי ללבוש בשיעור פשוט מקשה עליי.
5. הדבר האהוב עליי הוא לטייל, אבל הזמן הפנוי שיש לי הוא רק בשבת.

 

נספח 3 –

אהבתו הגדולה של האדמו”ר החלוץ לארץ ישראל ואמונתו כי השילוב בין תורה ועבודה יקנה לעם ישראל אחיזה אמיתית בקרקע התבטאו רבות בכתיבה. במאמרו ‘שיקום עולמות’ כתב: “גדול מאוד התפקיד שהטילה ההשגחה העליונה על שכמנו לבנות מחדש את כנסת ישראל שהושמדה בגולה, אנו מתי מעט, שרידים, עלינו מוטל למלא מה שהוחסר מעמנו בשואה, ולהקים את עם ישראל בארץ ישראל… אנו נמצאים בימי הרת עולם. ימי הריסת עולמות ובניין עולמות חדשים. ואנו צריכים לדאוג לכך שהעולמות החדשים ייבנו ברוח תורת ישראל. אין עולמנו שלם. אבל נדע את דרכנו. עלינו להמשיך, זהו צו עליון”.

 

נספח 4 –

1. רועי, תלמיד כיתה י”ב במרכז הארץ, עומד בפני קבלת ההחלטה הגדולה שיקבל בשנים הקרובות. עומדות בפניו שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לעשות צבא במסלול הסדר, כלומר להתגייס לחמש שנים, ששנה וארבעה חודשים מהן יהיה חייל בפועל, ובשאר הזמן ילמד תורה, כמו שעשה אחיו גלעד. אפשרות שנייה היא לעשות שלוש שנים צבא ולהשקיע פחות בלימוד תורה, אך להתקדם לתפקידים בכירים בצבא, כמו שעשה אחיו אופיר.

בארוחת שבת שוב עלתה ההתלבטות, וכל אח ניסה לשכנע את רועי שהכיוון שהוא הלך אליו נכון יותר. חשבו אילו טיעונים יכול כל אח להציג ומה הייתם ממליצים לרועי לעשות.

 

2. ספיר משרתת בשנת שירות ראשונה בתקן נחשב מאוד ומבוקש מאוד, והיא ניצבת בפני החלטה חשובה לשנה הבאה. במקום השירות שלה מרוצים מאוד מעבודתה שם, ורוצים שהיא תמשיך שם לשנה שנייה. אבל חברתה הטובה ביותר ליאור מנסה לשכנע אותה לבוא איתה לשנת מדרשה במדרשה שהיא בטוחה שתתאים לשתיהן מאוד. ספיר מתלבטת מאוד. היא יודעת שהוריה ילחצו עליה ולא יסכימו שתשרת שנתיים ולאחר מכן תלמד בשנת מדרשה, ולכן היא צריכה להחליט אם היא נשארת שנה שנייה ותורמת עוד שנה למקום, או הולכת ללמוד תורה שנה שלמה. עזרו לספיר להחליט, והציגו טיעונים לכל צד. לאחר מכן המליצו לספיר מה כדאי לה לעשות.

 

3. החלטה חשובה מאוד ניצבת בפני יוסי, המשמש בתפקיד בכיר במשרד לאיכות הסביבה. מפעל האמוניה בעיר חיפה פוגע פגיעה חמורה באיכות האוויר בעיר, ובריאות התושבים נפגעת. יוסי מתלבט אם לסגור את המפעל, לפטר את כל העובדים ולדאוג לרווחת התושבים, “ונשמרתם לנפשותיכם מאוד”, או לצאת לחודש לימודים בחו”ל בתקווה שיימצא בו פתרון לבעיות הזיהום. חודש זה נופל על כל תקופת חגי תשרי, ומשפחתו של יוסי תישאר בארץ בלעדיו, וכמו כן לא הובטח לו שיוכל להתפלל במניין.

הציגו טיעונים לכל צד והמליצו ליוסי מה עליו לעשות.

 

4. ניר הוא מנהל דגול בבית ספר תיכון. לקראת סוף השנה הוא מחליט עם אשתו שבשנה הבאה הוא ייקח שנת חופש מהניהול ויחזור ללמוד קצת בישיבה שלמד בה בצעירותו.

הוא כבר הודיע לכל המורים, לכל ההורים ולכל התלמידים, וכמובן גם לכל הממונים עליו ולמפקח.

יום אחד מפקח המחוז מתקשר אליו ומספר שיש לו משימה מיוחדת שמותאמת בדיוק ליכולותיו של ניר: בבית ספר תיכון שמצבו הידרדר בשנים האחרונות חייבים מנהל חדש שיתפוס את המוסד בשתי הידיים, ולא – בית הספר ייסגר.

ניר עומד בפני דילמה אם לקבל את המשימה שהמפקח מטיל עליו או לפעול לפי התוכנית המקורית וללמוד תורה בשנה הקרובה.

עזרו לניר והציגו טיעונים לכל צד. לאחר מכן המליצו לניר את המלצתכם בנושא.

 

5. בפני רותי, מורה ומחנכת, עומדת דילמה. בעוד שבועיים יבוא לביקור מפקח בית הספר, והמנהלת כבר הודיעה לה שהמפקח יגיע לכיתתה לצפות בה. המפקח אוהב לשמוע מה הציונים בכיתה במקצועות הליבה, כמו במתמטיקה, ובשבוע הבא ייבחנו התלמידים במתמטיקה. רותי חושבת להשקיע בשיעור חזרה על החומר של המבחן כדי שהציונים יהיו גבוהים. היא יודעת שהחזרה הזאת תעזור לתלמידים, אך היום יום שישי, ותמיד בשעה זו רותי מלמדת את פרשת השבוע. התלמידים אוהבים את השיעור מאוד, כי היא מעבירה אותו בצורה מעניינת, והם תמיד זוכרים את מה שהיא מלמדת ומספרים זאת בשולחן שבת.

רותי חצויה: מצד אחד המבחן, הציונים והמפקח, ומצד שני פרשת השבוע, הנפש והעדפת התלמידים.

חשבו מה הייתם ממליצים לרותי לעשות והציגו טיעונים לכל צד.

 

נספח 5 –

• לחפש שאלות בסוגיות אקטואליות ולהפנות לרבנים
• לארגן ערב שיפור פני הסניף ולימוד תורה
• ללכת להתנדב בבית אבות וללמוד תורה עם הקשישים
• לבחור מהעיתון סוגיה אקטואלית שעלתה בזמן האחרון, להעלות את המודעות לנושא בסניף ובקהילה ולהציע דרכי פעולה ראויות
• סבב תורנות דברי תורה בשבט בפעולות אמצע שבוע

 

נספח 6 – דף מקורות להרחבה

 

1. ברכות לה ע”ב

תנו רבנן: ואספת דגנך, מה תלמוד לומר לפי

שנאמר: (יהושע א) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך,

יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך –

הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל;

רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש

בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת

קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח,

תורה מה תהא עליה?

אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום –

מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר: (ישעיהו

סא) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו’. ובזמן שאין

ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על

ידי עצמן, שנאמר: (דברים יא) ואספת דגנך; ולא

עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר:

(דברים כח) ועבדת את אויבך וגו’.

אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.

 

2. קידושין מ ע”ב

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה

בלוד נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או

מעשה גדול נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול.

נענה ר”ע ואמר תלמוד גדול.

נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי

מעשה.

 

3. חתם סופר, פרשת שופטים

ונ”ל בזמן שישראל שרוים על אדמתם מצוה לאסוף

דגנך לא לצורך פרנסתו… אלא משום מצות ישוב

א”י ומשום הכי היה בועז זורה גורן השעורים

ואלישע שנים עשר צמדים לפניו. ולא לבד עבודת

קרקע אלא לימוד כל האומנות משום ישוב וכבוד

ארץ ישראל, שלא יאמרו לא נמצא בכל ארץ

ישראל סנדלר ובנאי וכדומה, ויביאום מארצות

רחוקים, ע”כ היה לימוד כל אומנות מצוה.

ורשב”י ור’ נהוראי מיירי כשאנו מפוזרים בין

האומות ויש בהם אומנים מרובים ולא צריך לנו

והעוסק בהם הוא להמציא לו פרנסתו ע”כ מניח אני

כל אומניות ואיני מלמד בני אלא תורה.

 

 

4. רמב”ם הלכות תלמוד תורה ג, י–יא

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה

ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את

התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו

מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה

בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל

חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה

להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו

אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין

עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה

שיהא מלסטם את הבריות.

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו,

ומדת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד

וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך

כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב

לך לעולם הבא שכולו טוב.

 

5. ליקוט מדברי שלמה זלמן שרגאי

תנועת תורה ועבודה ובני עקיבא נטלו על עצמם את

התפקיד הנועז והנשגב לאין ערוך ליצור חיי תורה –

כאלה, שכל החיים של הפרט והכלל יהיו מוארים

באור התורה; שלא תישאר פינה שלשם לא יחדור

אור התורה. מגמתנו שהתורה תהיה השלטת

והמכוונת היחידה של האומה הישראלית ובניה, בכל

דרכי החיים.

בתחומי היחיד: לימוד תורה, ידיעת תורה וקיום

התורה, שלושת היסודות האלה צריכים תיקון בתוך

המחנה. בשטח זה מוכרח לבוא מפנה אשר ישפיע

על כל חבר וחבר בהליכות חייו ביחידות. ובציבור:

בחול ובמועד, בשולחן ובמשפחה, בבית הכנסת ובחיי

החברה, בחינוך הילדים ובאורח חייו בחברה. לבני עקיבא כאן מקום מיוחד להתגדר: כיבוד אב ואם,

קשר לבית אבא, זהירות בשמירת שבת, תפילה,

לימוד התורה וידיעתה. על כל אלה גם הקפדה

להתנהגות החבר היחיד בין אדם לחברו. יתר דאגה

לעזור לזולת, זהירות בכבוד החבר, לנטוע אהבה,

אחוה ורעות בין איש לרעהו. שמירה מאורח חיים

פגום מבחינת יגיע כפיים, הימנעות מלשון הרע

ורכילות. כל אלה המידות הטובות אשר נצטווינו בהן

כאדם מישראל, ואשר בעטייה של הגלות, הליכות

נכר ותרבות זרה הן פגומות אף בתוכנו. הכשרת

היחיד להגשמה, בעיר ובכפר, במושב או בקיבוץ. כל

אחד לפי שורש נשמתו וסגולתו הנפשית. תביעת

נאמנות לכיבוש ולביטחון.

במלה אחת תביעה לחלוציות. חלוציות בתורה –

ובעבודה וכל הנובע מהן.

החברה: הקיבוץ והמושב, הקואופרטיב והשכונה –

צריכים להוות תאי יסוד ללא פגם שיהיו מוארים

באורה של התורה ומואצלים מקדושתה, מנאמנות

לעם ולארץ ומשלימות חברתית מוסרית דתית.

חינוך: אנו צריכים להיות נושאי החינוך גם של אלה

אשר תורתם לא תהא אומנותם. יחד עם זה עלינו

לקבל על עצמנו את העול להיות נושאים של אלה

שתורתם תהא אומנותם. גם מבחינת החזון וגם

מבחינת הגשמתו אנו מעוניינים בשניהם.

ציבורית דתית: עלינו להקים מוסדות כלל ציבוריים

לשקוד על קיום התורה בחיי הציבור: לשמירת

השבת, ללימוד התורה, לקדושת המשפחה ועוד.

ועלינו להיות מן העושים והמעשים בחברות אלה גם

לשם ולשמן וגם לתת לחברינו המסוגלים לכך שדה

פעולה.

העמקת האמונה: בתוהו ובוהו במחשבת העולם

ובמחשבת ישראל, תפקיד מיוחד לטעת אמונה,

להבהרת אמונה, לחיזוק אמונה ולהגברתה. פעולה זו

מחייבת לצאת משגרת המעשים עד כה. להטיל על

עצמנו תפקיד גדול וקדוש של ספרות אמונה שתבאר

ותסביר: אמונה מהי ושתבאר ותסביר את האפסות

של האמונה בכפירה.

מלחמה ציבורית במוסדות העליונים של התנועה

הציונית והיישוב ובמוסדות המוניציפליים

והחברתיים, לעיצוב צביון חיינו לאורה של התורה.

מלחמה זו מחייבת פעילות ציבורית בין כל חברינו,

החדרת האחריות כלפי הבחירות השונות.

הפעלתה של היהדות המאמינה להכרה עצמית,

לעמידה עצמאית, לתגובה לחזיונות החיים,

להשתתפותה בחיים הציבוריים והחברתיים, להכרתה

את הפועל המזרחי, דרכו ומעשיו.

גיוסה של התנועה בגולה, הנוער הדתי הלומד והעובד

סביב דגלנו, להכשירו להגשמה חלוצית שלימה:

דתית וציונית, ולהגברת כוחנו בארץ, בעיר ובכפר.

ועל כולם לא להסתלק משום שטח חיים, לא להפקיר

לאחרים כל שטח חיים. הסתלקותנו מחזית העבודה

לא הקלה עלינו את הפעולה בשטח התורה והתרבות.

הסתלקותנו גרמה לכך שלאט לאט ענייני עבודה

והפועל, ארגונו והגנתו חדלים מלתפוס מקום

בהווייתנו ובמחשבתנו.

 

6. הרב נריה, בנתיב ההדרכה

הלום שמעתי חברים אומרים: אין כיוון! אין יודעים

מה זאת תורה ועבודה… צריך פעם ולתמיד לגמור

עם העניין הזה, ויוכרז נא פה הפעם על הכיוון הברור

בהבנת תורה ועבודה בהגשמתן.

תורה תורתנו הכתובה ומסורה, מחשבותיה וציווי –

מעשיה, שנאמרו ונתנו בסיני, ונתבארו נתפרשו

ונתעמקו בכל דורותינו. גילוייה השונים, הבלטת

המומנטים (מרכיביה) השונים שבה, שבאו כצורך

מקום או זמן. כלליה ופרטיה המבוארים באר היטב

בצדם המעשי (תרי”ג מצוות) בספרי הפוסקים,

ממשנתו של רבנו הקדוש עד ה”שולחן ערוך’, ובצדם

העיוני ממדרשי האגדה עד הרמב”ם, ר’ יהודה הלוי,

ר’ בחיי וכו’ ועד רבנו הגדול מרן הרב קוק זצוק”ל.

עבודה חיי תורה שלמים, השתתפותו של כל אחד

מאיתנו בבניינו של עולם (בנוגע אלינו בניינה של

הארץ) מתוך שאיפה טהורה לחיי צדק עצמיים

ולשיפורם והבראתם של חיי העם כולו.