רבי שמעון במערה

ישבו רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי, ושוחחו על השלטון הרומי, ששלט בארץ.

אמר רבי יהודה: “כמה נאים מעשיהן של אומה זו! בנו שווקים, תיקנו גשרים, תיקנו מרחצאות”. רבי יוסי שתק, ואילו רבי שמעון הגיב בחריפות: “כל מה שתיקנו, לא תיקנו אלא לצורך עצמן! בנו שווקים כדי להושיב בהם פרוצות; בנו מרחצאות כדי לעדן עצמם; בנו גשרים כדי לגבות עליהם מכס!”

לידם ישב אדם ששמו יהודה בן גרים. הלך בן גרים והלשין לשלטונות על שיחת החכמים. מששמעו זאת הרומאים גזרו: רבי יהודה, ששיבח את המלכות, יתעלה; רבי יוסי, ששתק, יגלה בעונש לעיר ציפורי; ואילו רבי שמעון, שגינה את המלוכה, יוצא להורג.

הלכו רבי שמעון ובנו רבי אלעזר והתחבאו בבית המדרש. הייתה אשתו של רבי שמעון מביאה להם בכל יום לחם וכד מים, ומזה היו ניזונים. כשהתחזקה הגזרה חשש רבי שמעון שמא יענו הרומאים את אשתו והיא תגלה את מקום מחבואם. הלכו השניים והתחבאו במערה.

אירע נס, ובמערה עלה עץ חרובים ומעיין מים, והיו רבי שמעון ורבי אלעזר משביעים את רעבונם בחרובים ובמים. במשך היום היו מכסים את עצמם בחול ולומדים תורה. כאשר הגיע זמן התפילה היו מנערים את החול, לובשים את בגדיהם ומתפללים. וכל כך למה? כדי שבגדיהם לא יבלו.

12 שנה עברו על רבי שמעון ורבי אלעזר במערה. יום אחד עמד אליהו הנביא בפתח המערה ואמר: “מי יודיע לו לבר יוחאי שמת הקיסר והתבטלו גזרותיו?” כיוון ששמעו זאת יצאו מן המערה.

ביציאתם ראו אנשים חורשים וזורעים את שדותיהם. תמהו לעצמם: “האם אנשים אלו מניחים חיי עולם, את לימוד התורה, ועוסקים בחיי שעה – חרישה וזריעה?” וכל מקום שהיו נותנים בו את עיניהם היה נשרף.

יצאה בת קול מן השמיים ואמרה: “להחריב את עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!”

שבו השניים למערה וישבו בה עוד 12 חודשים. בתום השנה אמרו לעצמם: “אפילו משפט הרשעים בגיהינום נמשך רק 12 חודש”. יצאה בת קול ואמרה: “צאו ממערתכם!”

יצאו השניים והסתובבו בעולם. כל מקום שהיה מביט בו רבי אלעזר היה ניזוק, ורבי שמעון היה מביט בו ומרפאו (על פי הבבלי, שבת לג ע”ב).

• מדוע לדעתכם היו רשב”י ובנו צריכים לחזור למערה? מה היה חשוב שילמדו?
• מהי החשיבות בחיים של תורה ועבודה?
• איפה היא באה לידי ביטוי בבני עקיבא ובסניף שלנו?

“קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה”