מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

"תסגל לך תורת חיים"

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
נבטים | ניצנים | מעלות
משך הפעולה
עד שעה
מערך
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בפעולה זו נלמד כי התורה היא מתנה של הקב"ה לעם ישראל, נבין מה התורה נותנת לנו ונלמד כיצד התורה משמעותית לכל תחום בחיינו.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יבינו את הערך של התורה והחיבור המיוחד בינה ובין ישראל.
  2. החניכים יחוו המחשה של הדרך שבה התורה משפיעה על חיינו
  3. החניכים יבחרו משימה מעשית שתוסיף טוב בשבט שלהם

 

ציוד נדרש:

  • מראה,
  • צעדים מבריסטול
  • הכנת טאבו לשלב ג

מהלך הפעולה

שלב א – שבט הביג'ו'ולו

ספרו על שבט הביג'וקולו (נספח 1)

לאחר קריאת הסיפור: שאלו את החניכים – מה הם חושבים שתהיה המתנה? מה יכולה היות מתנה חשובה כל כך, בהסתמך על הסיפור?
אחרי שכל החניכים יאמרו את דעתם גלו להם שהסיפור הוא עלינו, על עם ישראל ביציאת מצרים. שהשם היה צמוד אלינו והוציא אותנו מגלות לחירות, עשה לנו כל כך הרבה נסים, ולבסוף, לפני שהכניס אותנו לארץ – נתן לנו מתנה נפלאה – את התורה.

פתחו דיון: למה השם נתן לנו את התורה? מה היא בשבילנו? אפשר לסכם ואפשר לתת לחניכים להציף רעיונות ובסוף לסכם שהשם מכיר אותנו ויודע מה הכי טוב לנו; הוא נתן לנו את התורה ובאמצעותה אנחנו יכולים ללמוד איך להיות אנשים טובים יותר, מה ראוי לעשות ומה לא וכו'.

 

שלב ב. ללכת עם מראה.

שחקו מראה וצעדים – הדביקו או ציירו על הרצפה צעדים במסלול מסוים. החניכים יצטרכו ללכת במסלול לפי הצעדים, אך אסור להם להסתכל על הרצפה (לנסות לראות איפה הצעדים). אם כן, מה יעשו? תנו לכל חניך בתורו מראה. אם יחזיק אותה בגובה העיניים בזווית הנכונה כלפי מטה, הוא יוכל לראות דרך המראה את הצעדים שעל הרצפה בלי להסתכל למטה.

 

סכמו: התורה בעצם משקפת לנו את הדרך שבה אנחנו צריכים ללכת. כמו שבמשחק לא נצליח לעבור את המסלול היטב, אלא אם רק נבין איך משתמשים במראה, כך אנחנו צריכים להתמיד ללמוד וללכת לפי התורה כל הזמן.

 

שלב ג. ללכת בדרך התורה

אפשרות א: שחקו טאבו
(מילים לטאבו: גמילות חסדים, כיבוד הורים, ביקור חולים, ואהבת לרעך כמוך, צדקה, והדרת פני זקן, השבת אבידה)

שאלו את החניכים: מה משותף לכל המצוות שהיו בטאבו?
איזו תחושה מקבל מי ששותף למצוות אלו (מצד המקבל והנותן)?
מכירים עוד מצוות שגורמות לתחושה הזו?

אפשרות ב: שחקו תופסת כיפים או תופסת עכברים –

תופסת כיפים: הנתפס נעמד ומושיט את ידו; אפשר 'להציל' משתתף שנתפס במתן כיף לידו המושטת.

תופסת עכברים: הנתפס נעמד כשידיו פשוטות לצדדים ורגליו בפיסוק רחב; אפשר 'להצילו' על ידי מעבר בין רגליו. אין לתפוס מישהו במהלך היותו על ברכיו בזמן ההצלה.

שאלו את החניכים: מה הרגשתם כאשר הצילו אתכם? לאיזה מצווה זה דומה? מכירים עוד מצוות שגורמות לתחושה הזו?

 

בסיום הדיון,  בקשו מן החניכים לחשוב על מצווה בתחום שבין אדם לחברו, שהם יכולים לעשות במסגרת השבט, ליישם אותה ולהוסיף טוב.

סכמו: בשלב הקודם הלכנו עם מראה והבנו כי התורה מדריכה אותנו מהי הדרך הנכונה ללכת בה. כעת העמקנו יותר בהדרכת התורה במצוות שבין אדם לחברו, והבנו עד כמה התורה משמעותית לחיינו על מנת לקיים חברה טובה, נעימה ומתוקנת.

 

סיכום

התורה היא מתנה משמעותית ומיוחדת לעם ישראל. התורה היא שמתווה לנו את הדרך הנכונה ללכת בה על פי רצון השם. נוכחנו לדעת עד כמה התורה משמעותית לחיי החברה שלנו ומחנכת אותנו לחיות חיי חברה מתוקנים.

 

נספחים

 

נספח 1

לפני עשרות שנים נדד שבט הביג'וקולו במדבר כדי לחפש מקום בטוח וטוב לגור בו. הבעיה הייתה שהם הלכו כמעט שנה במדבר ולא מצאו מקום שבו הם יכולים להשתקע ולגור בבטחה ובקלות (הרי אתם יודעים, צריך למצוא מקום עם אדמה נוחה, מקורות מים טובים ואפשרות לגדל מרעה ותבואה).

יום אחד הגיע השבט לאזור האיים הנרוודיים. היה ידוע לכולם שבאיים הנרוודיים יש מים בשפע ואוכל רב, אך הגורו והעם הנרוודי היו עצלנים ונהנו מאוד מהמעמד שהיה להם בזכות השפע.

שבט הביג'וקולו ניסה את מזלו כדי לקבל מעט אוכל ומקום טוב לגור בו.

למזלם, העם הנרוודי והגורו אכן הסכימו ונתנו להם שטח אדמה, אך זה היה בתנאי שהם יעבדו אצל הנרוודים.

השנים הראשונות עברו בנעימים. הביג'וקולואים אכן עבדו בשביל הנרוודים, אך הם גם היו שכנים טובים. שבט הביג'וקולו הרגיש שהוא במצב טוב, אך תמיד רצה להמשיך במסע ולמצוא מקום שיוכל לחיות ולהתפתח בלי להיות מחויב לאף אחד אחר.

יום אחד הגורו מת ובנו החליף אותו בשלטון. הגורו אימץ את השם 'הגורו הגדול' ורכש את אהדת העם הנרוודי. מרגע עלייתו לשלטון החל להסית את עמו נגד שבט הביג'וקולו, וחייב את הביג'וקולואים להישאר באיים ולהמשיך לעבוד בשבילם. לאט-לאט הוא החל להרע את תנאי העבודה של הביג'וקולואים. שבט הביג'וקולו היה עובד עצות; מצבו היה קשה מנשוא.

יום אחד קם אדם משבט הביג'וקולו ששמו קרדו, ואמר שביג'ו, המנהיג האהוב של שבט הביג'וקולו, שלא שרד במסע האחרון, הגיע אליו בחלום ואמר לו שהם חייבים לצאת מהאיים והוא מבטיח שהוא יעזור להם. וכך בכל לילה האליל הרם והנישא ביג'ו הגיע לקרדו בחלום והנחה אותו מה הוא צריך לעשות. זאת הייתה תקופה קשה מאוד לביג'וקולואים, כי הם האמינו בלב שלם שביג'ו יציל אותם, אך ככל שביג'ו ניסה לעזור להם, כך הנרוודים התנהגו בצורה משפילה יותר ובלתי נסבלת. אלו היו חודשים קשים, והאיים היו מבוצרים. לילה אחד הגיע קרדו ואמר שביג'ו הגיע אליו בחלום ואמר

שצריך בתוך שעה לאסוף את כל השבט ואת רכושו ולצאת מהאיים. "אל דאגה, הוא אמר שיעזור לנו לצאת".

וכך היה. בשעה המדויקת ובמקום המדויק שהכריז קרדו התכנסו כל בני שבט הביג'וקולו, ומשהו ירד על האיים והרדים את כל הנרוודים ואת הגורו הגדול, וכך יכול שבט הביג'קולו לברוח מהאיים בבטחה. הם חשבו שהנה הגיעה ההצלה, אך פתאום נזכרו שמרוב מהירות שכחו לארוז אתם דברים לדרך, שהרי חיו הרבה שנים באי ושכחו מהם נדודים.

ביג'ו הגדול מכול דאג להם והביא אותם למקום עם קצת מים, שיוכלו להצטייד. הוא הבטיח שיוביל אותם למקום שעליו הם חלמו דורות על גבי דורות ובו יוכלו לחיות בבטחה. מובן שקרדו גדל להיות המנהיג הרשמי של הביג'וקולואים והיה בקשר הדוק עם ביג'ו, שהגיע אליו כל לילה בחלום ואמר לו בדיוק עליהם לעשות. יום אחד באמצע המסע כינס קרדו את כל הביג'וקולואים ובפיו בשורה – לביג'ו יש מתנה גדולה. הכול התרגשו לקראת היום שבו ביג'ו יביא לשבט את המתנה המיוחלת שהבטיח.

 

דעתך חשובה לנו

WhatsApp Image 2026-01-07 at 20.13.09
מוסיפים אור בדרכה של שריתה

שריתה מנדלסון הי״ד עבדה במשך למעלה מעשרים שנה בהנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא, והייתה עבור דורות של חניכים וקומונריות הרבה מעבר לתפקידה כאמא של בני עקיבא.

לפני ארבעה חודשים שריתה נרצחה בפיגוע בשכונת רמות בירושלים, בדרכה לעבודה בתנועה.

תנועת בני עקיבא מתגייסים להנציח את דרכה בהכנסת ספר תורה לזכרה.

הצטרפו אלינו להוסיף אור בדרכה של שריתה