מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

תייג וברח

תייג וברח

הזהות שבחרתי בראי החברה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
זהות
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

לאחר בניית זהות אישית ועיצובה, העמקה ובירור של מרכיביה ובחירה להשתייך אליהם, אנו מבקשים להרים מבט ולבחון איך הזהות הזו מתקבלת בעיני החברה – לא מתוך מקום קטן שמחפש אישור אלא מתוך מקום מבורר שרוצה להשמיע בשורה עמוקה לסביבתו.

במפגש הראשון נדבר על תוויות (סטיגמות) בכלל. תווית משייכת תכונות מסוימות לקבוצה שאליה היא מוצמדת. הרבה פעמים התווית הזו אמיתית ומגיעה מתוך בחירת הזהות הקבוצתית ועיצובה, אך לעיתים היא עלולה להיות שטחית וחיצונית, לחטוא לאמת או לגרום להחמצת מהות הקבוצה. לכן יש חשיבות רבה כל כך לבירור הזהות העמוק שעשינו: הוא מסייע לנו לבחור באמת, ומתוך כך גם להשפיע על תפיסת הזהות שבחרנו.

מטרות הפעולה

  1. החברים ידונו ביתרונות התוויות ובחסרונותיהן.
  2. החברים יבינו שהתבוננות מעמיקה ומדייקת בתוויות היא המפתח לשימוש נכון בהן.
  3. החברים ישתפו בסטיגמות חיוביות ושליליות למגוון נושאים שעלו לאורך המערך.

מתודות:

 

פנטומימות

בקשו מתנדב מהקבוצה, תנו לו פתק ועליו שם של קבוצה שעליו להציג בפנטומימה עד ששאר החברים יגלו למה התכוון (דוגמה: מתנחלים. רעיונות נוספים בנספח 1). אפשר לשחק את המשחק בשתי קבוצות לפי תורות. כל קבוצה בתורה שולחת נציג, מקציבים לו דקה והוא צריך להספיק פתקים רבים ככל האפשר בעוד הקבוצה שלו צריכה לנחש מה הוא מציג. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שצברה יותר פתקים.

 

זו במה מעולה להצפת סטיגמות.

 

סרטון – המתייג

 

 

צפו בסרטון ושאלו:

  • האם תוויות הן דבר טוב או רע?
  • באילו מצבים הן יכולות להועיל ובאילו מצבים הן מזיקות?
  • נסו להיזכר במצב שבו הגדרתם מישהו באמצעות תווית. מדוע עשיתם זאת? האם זו הייתה תווית חיובית או שלילית?

 

 

משחק – נאמן למקור / חוטא לאמת

תלו על הקיר שני שלטים (מומלץ לעצב בצורת חותמת עבר / לא עבר). הקריאו לחברים שם של קבוצה ואחריו סטיגמות שהוצמדו אליה. החברים צריכים לשפוט האם התווית נאמנה למקור או חוטאת לאמת (מומלץ לכתוב את התוויות על שלטים או על כרטיסיות ולהניח מתחת לשלט שנבחר).

 

המתודה מועדת לדיונים סוערים ומסועפים. עקרונית זה מבורך, החליטו כמה מקום וזמן לייחד לה וכוונו אותה כך שתהיה רלוונטית למהלך.

 

אם החברים פוסקים שהתווית חוטאת לאמת אפשר לשאול: מדוע בכל זאת התווית קיימת? איך אתם מציעים לשנות אותה?

 

 

מדביקים תוויות

פזרו על הרצפה שמות של קבוצות זהות שהעליתם לאורך המהלך ובקשו מכל חבר (אפשר בזוגות) לבחור קבוצה ולהציג לה תווית חיובית ושלילית. חיובית – תווית שנכונה לגבי הקבוצה הזו, שלילית – תווית החוטאת לאמת ומציגה את הקבוצה בצורה לא נכונה.

 

דיאלוג

  • מה קורה, משה?
  • אהלן, אחי, מה שלומך? טוב לשמוע ממך!
  • שומע? אתה פנוי עכשיו, נכון? חשבתי להציע לך מישהי, מתאימה לך חבל על הזמן.

אז ככה… בחורה איכותית ממש, נשמה טובה, מתאימה לך כמו כפפה ליד.

  • וואלה? תודה אחי! בת כמה? מה עושה בחיים?
  • בערך בגילך, סטודנטית…
  • אוקיי, מה עוד?
  • מה עוד?
  • איך היא מבחינה דתית?
  • דתייה.
  • מה זה דתייה? מה הסגנון?
  • מה סגנון? אתה רוצה שניכנס לסטיגמות? חרדית, חרד”לית, ציונית-דתית… משה, לא מתאים לך! זכרתי אותך יותר עמוק מזה! תכף תשאל אותי מאיזו עדה היא ובמה אבא שלה עובד!
  • שמע, לא הייתי שואל, אבל זה בהחלט יכול לעזור לי להבין מה הסגנון…
  • וואי אחי, לא ציפיתי לזה ממך. מה זה משנה לך? העיקר שהיא בן אדם טוב! אתה צריך להכיר את הפנימיות, לא את כל השטויות מסביב.

 

הצורך בבירור עמוק (מתוך מלחמת התרבות)

למדו קטע מתוך הספר ‘מלחמת התרבות’ (נספח 2). הקטע עוסק בצורך בבירור עמוק בדור שלנו. דברו עם החברים על עניין הבירור בקשר לתוויות: כאשר אנו מבררים לעומק את מאפייני קבוצות הזהות אנחנו מסוגלים להשתמש בתוויות שימוש נכון. ולהפך, אם לא נחקור ונברר יהפכו התוויות למעין מסך בינינו ובין המהות האמיתית של קבוצות זהות למיניהן, כי הן ימנעו מאיתנו להכיר אותן באמת.

 

 

נספחים:

 

נספח 1

רעיונות לפנטומימה:

 

מתנחלים

חרדים

ספרדים

ימנים קיצוניים

תוניסאים

כורדים

פולנים

שמאלנים

אשכנזים

ערסים

קיבוצניקים

היפים

ברסלברים

נוער גבעות

אנשי הייטק

תל אביבים

 

 

נספח 2

מתוך ‘מלחמת התרבות’, הרב אלי הורוביץ

 שורש הסיבוכים – חסרון הכרת מגמותיה הפנימיות של התורה

כשאנחנו עומדים מול הסיבוכים התרבותיים והרוחניים המופיעים בדור שלנו, סיבוכים המולידים רפיון בכל המערכות הציבוריות כולן – עלינו לברר מניין הם נובעים, מדוע רבים מבני אומתנו חיפשו ומצאו מזון תרבותי בבורות נשברים, בתרבויות זרות? לאחר דורות רבים של לימוד תורה וקיום מצוות במסירות נפש, אנו עדים לכפירה גדולה ונהירה אחר תרבויות זרות, באופן שלא הכרנו מעולם. מדוע זה קרה? מהו השורש לכפירה הנוראה שפשטה בתוך מחננו? האם הדורות שלנו הם דורות נפולים ומושחתים, ח”ו, יותר מכל הדורות שקדמו לנו?

“כל עיקרה של הנפילה שנפל הדור מן האמונה ומן היהדות המעשית והמדותית, הוא רק מפני שאין לו שום הכרה בתכניהם” (הרב קוק).

יש דור שתובע שיקומו מתוכו מייבשי ביצות, ויש דור שתובע הקמת מחתרות כמו לפני קום המדינה, אולם יש דור, כמו דורנו, שתובע בעיקר רוח, תובע את בירור המגמות הפנימיות האלוקיות של האומה. בדור כזה – המזון הרוחני שהספיק במשך דורות רבים להחיות את רוח האומה כבר אינו מספיק. הצד הנגלה שבתורה, לימוד ש”ס ופוסקים, אינו יכול לעמוד עוד לבדו, ויש צורך בהארת תורה חדשה שתפגיש את הדור עם פנימיותה של תורה, עם כלליה של תורה, עם המגמות האידאליות שקיימות ביסודה של תורה.

כשהתביעה הפנימית לתורה גדולה המאירה את כל החיים, המחברת את פרטי החיים ופרטי המצוות אל שורשן ומקורן הפנימי, אינה באה על סיפוקה, והדור נפגש עם תורה מצומצמת שקטנה לפי ערכו הפנימי – הוא בועט בתורה זו, בכולה. הוא סבור שימצא את מבוקשו בשבירת כל הישן, והוא בועט בכל ערכי הקודש ויוצא לחפש לו מזון תרבותי-רוחני מחוץ לגבול ישראל, אצל אומות העולם.

דעתך חשובה לנו