איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךהנושא שהמחוז עוסק בו במהלך הקיץ הוא המשפחה. בזמן האחרון ערך זה שוב ושוב עולה לכותרות בהקשרים שונים. מתוך רצון שחניכי יובל יהיו שותפים במהלך המחוזי, ומתוך הבנה שנדרשות התאמות של הפעילויות ונדרש תיווך של הנושא, מוצעת לכם פעולה מותאמת שנלמד בה על ערך המשפחה כגרעין חזק החשוב לאדם, לקהילה ולעם.
התחילו בסבב: כל חניך וחניכה (אפשר גם מדריכים) יספרו בתורם על המשפחה שלהם (כמה אחים יש במשפחה, מה ההורים עושים וכו’) או מה הם הכי אוהבים במשפחה שלהם. המטרה היא לגרות את החניכים להתעניין בנושא ולהיות שותפים בפעולה.
חלקו לכל אחד מהחניכים בריסטול (או עץ משפחה) וכלי כתיבה. הסבירו לחניכים מהו עץ משפחה (אפשר לתלות על הקיר דוגמה גדולה), ובקשו שכל אחד מהחניכים יכין לעצמו את עץ המשפחה שלו (אם זה קשה להם מדי אפשר לברר מראש את שמות ההורים ולסייע לחניכים להכין את העץ).
בסוף השלב אפשר לתלות את כל עצי המשפחה על קיר בחדר או שכל חניך ייקח הביתה את העץ שלו.
ספרו את הסיפור של דמא בן נתינה או הציגו אותו (בנספח). בשבטים בעלי רמה גבוהה אפשר לעבד את הסיפור ולשאול: למה דמא נהג כך? מה היה לו חשוב כל כך? מה אנחנו לומדים מזה?
דרך שאלות אלו עברו לדבר על המשפחה של כל אחד ואחד מכם. שאלו את החניכים:
חשוב לדבר על זה כדי להבין שהמשפחתיות חשובה גם לנו וגם לשאר בני המשפחה.
אנחנו עוזרים לבני המשפחה כי אנחנו אוהבים אותם וכי אנחנו מבינים שאנחנו תלויים בבני המשפחה שלנו והם תלויים בנו.
בפעולה זו למדנו כל אחד על המשפחה שלו וגם על המשפחות של החברים שלנו. לאחר מכן הבנו שאנחנו תלויים בכל אחד מבני משפחתנו, ועל כן המשפחה חשובה כל כך לחיים שלנו.
הצעה לצ’ופר – אפשר להפוך לצ’ופר את עץ המשפחה שהכנתם, וכל חניך ייקח הביתה את העץ שלו.
פעם אחת אבדה ישפה של בנימין (אבן מהחושן של הכוהן הגדול).
שאלו: מי יש לו אבן כזו?
אמרו: לדמא בן נתינה יש אבן כזו.
הלכו חכמים אליו וסגרו איתו שישלמו לו מאה דינרים על האבן. הלך דמא לביתו להביא את האבן, אבל מצא את אביו ישן והמפתח על אצבעו של אביו (יש אומרים שהרגליים של אביו היו מונחות על התיבה).
חזר דמא לחכמים ואמר להם שהוא לא יכול לתת להם את האבן.
היו חכמים בטוחים שהוא רוצה עוד כסף, ולכן הציעו לו עוד הרבה כסף, עד אלף דינרים הגיעה הצעתם, אך הוא לא הסכים לתת להם את האבן.
הלכו חכמים, ואביו של דמא התעורר. מייד רץ דמא בחזרה לחכמים והאבן בידו.
רצו חכמים לשלם לו אלף דינרים, אך דמא הסכים לקבל רק מאה דינרים, כמו שסוכם בהתחלה, כי לא היה מוכן ליהנות ולקבל כסף רב יותר רק משום שכיבד את אביו.
זכה דמא שנולדה לו פרה אדומה בעדר, והוא קיבל עליה עוד המון כסף.
(ע”פ התלמוד הירושלמי, מסכת פאה, פרק א הלכה א)