מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

שוויון בסלון | מפגש עם אדם עם מוגבלות- שבוע יובל

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

על הפרויקט

אירוע שבו מתארח אדם עם מוגבלות או בן משפחה שלו במפגש חברתי (פיזי או וירטואלי) ומספר את סיפור חייו. הרעיון מבוסס על מיזם זיכרון בסלון. הפרויקט נולד מתוך ההבנה שלמפגש אישי, אמיתי ופתוח יש את היכולת ליצור שינוי, לשבור סטיגמות, להשפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים, לגרום לכולנו להסתכל על העולם קצת אחרת ולהוביל לחברה סולידרית ומכילה יותר.

כל דובר הוא שונה אבל כולם מוכנים לשתף בסיפור האישי שלהם וכולם רוצים לנהל שיחה פתוחה על שוויון, על זכויות, על השתתפות בחברה ועל ערך החיים של אנשים עם מוגבלות​.

מטרות הפעולה

  1. חשיפה, מפגש משמעותי להיכרות עם סיפור חייהם של אנשים עם מוגבלות מרבדים שונים של החברה הישראלית.
  2. שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות ושיח על ההשפעה של סטיגמות חברתיות על כולנו.
  3. דיון פתוח בנושא ערך החיים של אנשים עם מוגבלות.
  4. שיתוף אנשים עם מוגבלות בהליכי קבלת החלטות.

מהלך הפעולה

 

מבנה האירוע

במהלך האירוע לוקחים חלק במפגש ארבעה גורמים משמעותיים:

  • המארח – מוביל המפגש /מנחה / מדריך
  • הדובר – מספר הסיפור
  • איש טכני
  • החניכים- קהל המשתתפים

 

מהלך המפגש

פתיחה – מנחה הסלון מסביר למשתתפים את כללי ההשתתפות (כ-5 דקות)

סיפור אישי  – ההזדמנות של המשתתפים לשמוע ממקור ראשון את סיפור החיים של הדובר או הדוברת (15-20 דקות)

שיתוף – זה הזמן של משתתפי המפגש לשתף בתחושות שלהם ולשאול שאלות את הדובר (10-15 דקות)

שיחה –לקחת את הסיפור ששמענו ולחשוב ביחד על עשייה משמעותית שהחניכים יכולים לקדם הקשורה לשילוב שוויון וזכויות אנשים עם מוגבלות

סיכום – הענקת תעודת הוקרה לדובר

 

כמות משתתפים מומלצת:

מומלץ להגביל את מספר המשתתפים במפגש ל- 30 משתתפים וזאת כדי להצליח לייצר אינטימיות בין המשתתפים ואפשרות שכל אחד ידבר.

 

משך מפגש מומלץ:

45  עד 60 דקות

 

הנחיות למדריך

להצלחת המפגש מומלץ להתייחס לנקודות הבאות

משימות לפני המפגש 

  • מציאת דובר, אדם עם מוגבלות, שיהיה מוכן לשתף בסיפור האישי שלו.

חפשו דוברים בקרב המכרים שלכם והקהילה שלכם (חניך/ בוגר התנועה, בן משפחה/ שכן וכ”ו) כדי שיספר את הסיפור שלהם בשיחה פנים אל פנים או בשיחת וידאו.

  • תיאום פרטי המפגש – קבעו תאריך, שעה, תאמו זום ללא הגבלת זמן למפגש (אפשר דרך התנועה).
  • אנחנו ממליצים לתאם איש טכני (מדריך נוסף או חניך בוגר) שיתמוך בצד התפעולי של מפגש הזום (הכנסת משתתפים, שליטה על מיקרופונים, שיתוף קבצים וכו)
  • חשוב מאוד לקיים שיחה מקדימה עם “הדובר״ לתיאום ציפיות. הרימו טלפון, קבעו שיחה עם איש העדות, שמעו את הסיפור שלו וספרו לו גם על עצמכם!
  • במידת הצורך, הכינו הזמנה נגישה וטופס רישום למפגש.
  • רישום משתתפים (עד 50 איש)- בדקו האם יש משתתפים שצריכים התאמות נגישות כגון שפת סימנים
  • הכינו מראש תעודת הוקרה לדובר (פורמט לתעודה מצורף בנספח), וודאו את האיות של שם הדובר מראש. תעודה זו משמעותית מאוד עבור הדובר ומסמנת את הוקרת תודתנו על המאמץ ועל שחלק איתנו את סיפורו.

 

משימות מרכזיות ביום האירוע

  • הכנת דברי פתיחה,
  • הצגה והנחיית הדובר
  • בחירת שאלות לדיון והנחיית הדיון
  • בחירת קטע הקראה לסיום המפגש והענקת התעודה

 

משימות מרכזיות ליום שאחרי האירוע

  • התקשרו לדובר/ת ושמעו מהם על החוויה שלהם מהמפגש ושתפו בשלכם. סגירת המעגל היא חשובה ומומלצת.

 

הערכות טכנית למפגש

אנחנו ממליצים למנות עוזר טכני למפגש בזום שיעזור למארח/ מדריך לנהל את המשתתפים במהלך המפגש, כגון: אישורי כניסה, פתיחת וסגירת רמקולים של המשתתפים, קריאת התגובות בצ׳ט, עזרה למתקשים טכנולוגית, העלאת קבצים, שיתוף מסך ועוד.

כדאי לבחור למוביל הטכני איש צוות שמכיר והתנסה בעבר במפגשי זום ושאין לו רתיעה טכנולוגית. במידה ואין לכם ניסיון קודם בתוכנת זום, חשוב להתנסות לפני הערב ב-Zoom  ולוודא שאתם מכירים את האפשרויות השונות הפלטפורמה ושולטים בשימוש בה.

שימו לב שזום חינמי מאפשר שיחות של עד 40 דקות בלבד לכן חשוב להשיג גישה לחשבון זום מורחב ללא הגבלת זמן המפגש.

מומלץ להגביל את מספר המשתתפים במפגש ל- 30 משתתפים וזאת כדי להצליח לייצר אינטימיות בין המשתתפים ואפשרות שכל אחד ידבר.

מומלץ לשלוח לכל המשתתפים הזמנה לשיחה וקישור לזום כשבוע מראש.

פִּתחו את השיחה חצי שעה לפני הזמן, כדי לעזור לכל מי שמתקשה עם הטכנולוגיה.

מומלץ לבקש מכולם לפתוח מצלמות במהלך השיחה.ובייחוד בזמן הסיפור האישי

אם החלטתם לשתף קבצים מהמחשב שכוללים מוזיקה או דיבור, שימו לב שאתם משתפים את האודיו מהמחשב ולא מהרמקולים.

מומלץ להקליט את המפגש או לפחות לצלם את המסך עם המשתתפים למזכרת.

* במקרה וניתן יהיה לקיים מפגשים פרונטליים או משולבים  – חשוב בשלב ההתארגנות המקדימה לוודא כי מקום המפגש נגיש, שיש שילוט מתאים ונגיש, דאגו למספיק כסאות למשתתפים, כיבוד קל, תאורה מתאימה וכ”ו

 

״הסיפור האישי״

הכנה לקראת שיחה ראשונית עם “הדובר”

ישנה חשיבות רבה לקיום שיחה מקדימה עם “הדובר/ת”, על מנת לייצר קרבה ראשונית, להפיג חששות של שני הצדדים ובכדי לבצע תיאום ציפיות.

 

מטרת הפגישה/שיחת הטלפון

  • היכרות ראשונית ואישית עם “הדובר”. ספרו לו גם על עצמכם ועל הקבוצה.
  • היכרות עם הסיפור של האדם. היכרות זו תוכל לכוון ולסייע, במידה וצריך, במהלך הערב עצמו.
  • תיאום ציפיות לערב ומעבר על לו״ז המפגש.
  • אנו ממליצים לכתוב לאורך השיחה המקדימה נקודות חשובות לפתיחת הערב, להצגת “הדובר” וכן גם למקרה שהוא יצטרך הכוונה בזמן הסיפור.

 

נקודות לשיחה

מתי בדיוק נוח לשני הצדדים שהערב יתקיים

להסביר שמדובר במפגש זום ולוודא את כל הנושא הלוגיסטי והכניסה לזום  

חשוב להזכיר שהסיפור האישי יימשך עד ל- 20 דקות – קבעו בניכם סימן מוסכם כי נותרו 5 דקות לסיום וסימן לסיום הזמן.   

חשוב להסביר שהסיפור האישי הוא רק חלק מהמפגש, ולבדוק עם הדובר האם מעוניין להישאר לשלב הדיון כבר בשיחה הראשונית.

חשוב לומר לדובר כי אתם הכתובת שלו/ה לכל בקשה ובעיה שתתעורר, אם ירצו לעשות הפסקה במהלך המפגש, או כל עזרה אחרת לפני, במהלך ואחרי המפגש. חשוב מאוד להשאיר מספר טלפון שלכם שיוכל להיות אתכם בקשר לכל דבר. בדקו האם יש צורך בהתאמות נגישות כגון שפת סימנים או כתוביות?

תאמו ציפיות גם בנוגע להתנהלות במהלך הסיפור האישי – האם זה בסדר שהמשתתפים ישאלו שאלות במהלך הסיפור האישי או רק בסופו? איך תוכלו לעזור במהלך הסיפור – להזכיר פרטים ששמעתם בשיחת התיאום/פגישה (“כשדיברנו סיפרתי לי על…”) או לקדם את הסיפור בשל אילוצי הזמנים (“בגלל שנותר לנו עוד … דקות, תוכל/י לספר לנו על…”).

מבחינת מבנה הסיפור חשוב למסגר את הסיפור – להתחיל בעבר ולסיים בהווה.

 

ביום המפגש

חשוב להתקשר לדובר מספר שעות לפני המפגש עצמו, להזכיר שהמפגש מתקיים ולהזכיר שוב את השעה המדויקת בה יעלה לשיחה.

חשוב מאוד להתייחס בכבוד ולדייק בזמנים אותם קבעתם מראש.

 

הנחיית הדובר במפגש עצמו

המעמד הרגשי עבור הדובר עשוי להיות מציף ואנחנו רוצים ליצור את האווירה הנוחה והנעימה ביותר עבורו. לכן, חשוב מאוד להבהיר מראש למשתתפים להתייחס בכבוד – בקשו מהם לכבות ניידים או לשים על רטט, להימנע מכניסות ויציאות של אנשים במהלך הסיפור האישי וכן עדכנו אותם בנושאים שקבעתם עם הדובר (שאלות וכו’).

מטרתנו היא לשמוע את סיפור חייו של האדם, ולא רק את האתגרים והקשיים לכן, ניתן לפתוח בשאלה על:

  • הילדות – איפה נולדת? “האם זכורה לך חווית ילדות כלשהי “, “אירועים מיוחדים (כמובן ברלוונטיות לנושא השיחה)
  • לאחר מכן ניתן להתקדם לשאלות שקשורות למוגבלות – רקע על המוגבלות מה בדיוק, ממתי , מה הזיכרון הראשון שלך לגבי המוגבלות, “האם ואיך היה המעבר לחיים עם המגבלה
  • האם יש רגע שבו קיבלת החלטה משמעותי?  אתגרים מרכזיים , רגעי מכוננים, תחושות, זכרונות  
  • לבסוף, ניתן לשאול שאלות לגבי מסרים ותובנות למה חשוב לך לספר ולהעביר את הסיפור שלך מה חשוב לך שנזכור? איזה מסר היית רוצה להעביר ל…

 

אל תשכחו להשאיר זמן לשאלות מהמשתתפים.

​חשוב לומר כמה מילים לסיכום חלק זה “הסיפור שלך היה …” או ” תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך, זה כל כך חשוב/יקר לנו” וכו’.

הנחיות לאחר המפגש

חשוב מאוד להתקשר לדובר יום למחרת, לשאול לשלומו, לשאול איך עבר עליו הערב, להודות לו בשנית ולשאול האם הוא זקוק למשהו נוסף. עבורם זה מפגש מאוד משמעותי שיש לו השלכות גם לעתיד וחשוב לנו להראות שזה נכון גם עבורנו.

ועוד כמה דברים חשובים…

  1. כשאנו יוצרים קשר עם הדובר, יש לנו אחריות. במהלך התהליך כולו, במידה ונרגיש שהאדם במצוקה מסוימת – פיזית, נפשית, חברתית, חשוב מאוד להתייעץ עם גורם מתאים.
  2. חשוב מאוד לא להבטיח לדובר שום דבר (תמונה, סרט תיעוד או כל דבר אחר). אם בכל זאת עושים תיעוד- חייבים לשלוח ישירות לדובר ולבקש את אישורו קודם לכל הפצה או כל שימוש אחר.

אם היו אירועים חריגים, חשוב מאוד לעדכן אותנו במייל: avishag@tni.org.il

 

הדיון 

הכנה לשלב הדיון

כאמור, חשוב לתאם מראש עם הדובר/ת האם ברצונו להישאר לשלב הדיון.

הדגישו בפניו כי הדיון הוא חופשי. במובן העמוק ביותר של המילה. אפשר לדבר בו כמעט על הכול – כל עוד עושים זאת בכבוד ותוך שמירה על הקשבה והכלה של מגוון רחב של דעות ואמונות. הדבר שהכי חשוב לזכור הוא שאין לדיון מטרה, פרט לכך שהוא יתקיים. אין לו סוף ידוע מראש ואין תשובה נכונה או לא נכונה”. ברגע שאנחנו מדברים ומקשיבים אחד לשני, אנחנו פותחים את הראש. אנחנו חושבים. וזה כל מה שהדיון מבקש להשיג. ועל כן, במידה והדובר בוחר לקחת חלק בדיון, הכינו אותו לכך שמטרת הדיון הינה גם לעלות שאלות מאתגרות והסבירו שלעיתים דרך הצפת ההתנגדויות/ השאלות ״שלא נעים לשאול״ יכול להתחיל להיווצר דיון אמיתי שיוביל בסופו של דבר שינוי עמדות.

על המנחה לנווט את הדיון בהתאם לנאמר על ידי המשתתפים, להקשיב ולהפנים את התכנים וכך להוביל לדיון פורה ומשמעותי. השיח שיתקיים בדיונים עלול להיות מעורר מחלוקת – המנחה לא צריך לנסות להשתיק אותן, אלא רק לנווט אותן בחכמה ולוודא כי הן אינן מובילות את הדיון לאווירה שלילית, שתחסום אפשרות להמשך שיח פורה.

 

טיפים לדיון:

  • הכינו את הדיון מראש ושאלות שיובילו את השיח.
  • אנחנו ממליצים לשאול שאלה אחת או שתיים, לא יותר.
  • כדאי להקרין את השאלות על המסך (דרך שיתוף מסך) ולתת למשתתפים דקה או שתיים לחשוב על התשובה ורק לאחר מכן לשתף.
  • חשוב מאוד להתאים את הדיון לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים ולדבר על נושאים של זכויות, מעורבות, השתתפות, שוויון.

 

שאלות מומלצות לדיון

  • מה חידש לכם המפגש? מה הפתיע אתכם? מה זה מעורר בכם?
  • מהם התפיסות החברתיות שאיתם התמודד הדובר בחיי היומיום?
  • האם לדעתכם החברה הישראלית רואה באנשים עם מוגבלות שווים? האם הם חלק מהקהילה שלנו?
  • מה אנו כחניכים, כקבוצה וכחברה יכולים לעשות כדי שאנשים עם מוגבלות יהיו חלק מהקהילה שלנו וישתתפו בה באופן מכבד ושוויוני?
  • מה “המחיר” שאנו יכולים ו/או מסכימים “לשלם” כדי לאפשר שוויון אמיתי בחברה/קבוצה שלנו.
  • דיון בחלופות שונות לפעילות אקטיבית

 

נספחים

 

נספח 1- תעודת הוקרה

 

 

 

נספח 2- דוגמא לדברי פתיחה

אנשים עם מוגבלות מהווים כ 20% מכלל האוכלוסייה בישראל, כלומר כמעט בכל משפחה ישנו אדם עם מוגבלות, אולם לא פעם אנשים עם מוגבלות נתקלים בסביבה לא נגישה או מפלה כזו שאינה מקבלת את זכותם להיות חלק אינטגרלי ממנה.

אנו מאמינים שלמפגש אישי, אמיתי ופתוח יש את היכולת ליצור שינוי, לשבור סטיגמות, ל השפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים, לגרום לכולנו להסתכל על העולם קצת אחרת ו לשם כך בקשנו ממר/גברת… להצטרף אלינו ולספר את הסיפור האישי שלו

אנו נשמע את דבריו.ה במשך כ 20 דקות ולאחר מכן נקיים שיח

אני מבקש.ת מכולם לפתוח מצלמות ולהשתיק את הרמקול

שאלות לדובר ניתן לשאול בסוף דבריו או לרשום בצ’ט

 

 

דעתך חשובה לנו