אנו חיים במציאות בה משבר האקלים תופס מקום משמעותי בעולמנו ומשפיע בכל
רגע על חיינו ועתידנו. בפעולה זו נכיר לחניכים את נושא הקיימות ומשבר האקלים.
נלמד על תרבות הצריכה בדורנו ונברר ביחד איך אנו יכולים להשפיע על נושא זה ברמה האישית והכללית.

1. החניכים יפגשו עם ערך הקיימות ושינויי האקלים ויבינו את ההשפעות של כך
   על העולם.
2. החניכים יבחנו את תרבות הצריכה בדורנו והשפעותיה על הסביבה, ויבררו מה אנו
   יכולים לעשות כדי להמעיט את תרבות הצריכה.
3. החניכים יבחרו יוזמה בה הם גורמים לצמצום תרבות הצריכה ברמה השבטית
   והקהילתית.

 

הרב סולוביצ’ק זצ”ל בספרו בית הלוי (בראשית ו, יב) מבאר שמעשיו של האדם משנים את טבעם של בני האדם, בעלי החיים, הצמחים ואף הדוממים:

“…ויש להבין דבשלמא האדם הוא בעל בחירה אבל הבהמה הרי אין לה יצה”ר לעניינים כאלו ועשייתה הוא רק בטבעה והיאך תעשה כדברים הללו?… ולא מבעי אם חטא בפרהסיא הרי ודאי דגורם לאחרים הרואים שילמדו ממנו, אלא אפי’ אם חוטא בצינעא בינו לבין עצמו מ”מ ע”י המשכו אחר איזו תאוה הוא מגביר כחה של התאוה הלזו עד שמשריש זה בטבע של כל הברואים ובהעולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהיה מקודם, כי כן יסד מלכו של עולם בהטביעו טבע לכל בריותיו להיות טבעם נשתנה ונמשך אחר מעשה האדם והרגלו, וכפי רוב עשיית האדם כן ישתנה טבע של כולם אם מעט ואם הרבה. ולא לבד בבריות החיים אלא גם בדוממים נעשה טבע חדשה הגורמים להשוכן בתוכם להיות להם נטיה לזה…  כי טבע הארץ בעצם נשחת עד כי השחית כל בשר את דרכו גם הבהמה”.

 

 

 

 

 

 

 

פזרו על הרצפה דפי תמונות ונתונים המתארים את מצב האקלים בארץ ובעולם, ואת תרבות הצריכה.

 (נספח 1)

בקשו מהחניכים לבחור תמונה או נתון המסב במיוחד את תשומת ליבם.

שאלו את החניכים: איזה רגשות תמונות ונתונים אלו מעלים בכם?

 

מטרת המתודה היא להפגיש את החניכים עם הנושא עוד קודם הדיון והלימוד. אנחנו רוצים שהפעולה תגיע  בהם והם יצליחו להתחבר לנושא. לכן חשוב לפני הכול לשמוע אותם, נסו  לעורר בהם תחושות ומחשבות על נושא הפעולה..

 

 

 

ערך הקיימות הוא היכולת לראות את העולם לטווח רחוק מבחינה סביבתית, אנו ניצבים היום בפני אתגרים בנושא שינויי האקלים ותרבות הצריכה שלנו כבני אדם, דבר אשר משפיע רבות על תהליכים בהווה ובעתיד, ערך הקיימות בא לפקוח את עיננו להבנה שהעולם הוא שלנו ואנו צריכים ללמוד לשמור עליו. בשלב זה נעמיק במקור המרחיב את הנושא בו פתחנו, ונלמד מהן ההשפעות של שינויי האקלים  על חיינו ומה המשמעות של חינוך לקיימות בדורנו (נספח 2).

 

 

1. לפי המאמר בידיעות אחרונות, מה יכול לגרום לנו להבין שאנו צריכים לשנות משו בהתנהלות שלנו?

2. לפי הרה”ג יעקב אריאל מה בעייתי בהתנהלות שלנו בעניין תרבות הצריכה?

3. כיצד תרבות הצריכה משפיעה על עולמנו?

4. מה אנחנו יכולים לעשות עם מצב זה כאנשים פרטיים?

 

בקשו 2 מתנדבים מהשבט אשר ישתפו בסיטואציה בה הם היו והרגישו כי לא הייתה בה שמירה על ערך הקיימות או תרבות הצריכה הייתה רבה.

הגיעו עם החניכים להבנה כי ישנן סביבנו סיטואציות רבות בהן יש בידינו את היכולת לבחור האם לשמור על העולם או להפך. וזאת הסגולה שטבע בנו הקב”ה, וזה תלוי בכל אחד ואחת מאתנו.

 

 

חלקו את השבט לזוגות, תנו לכל זוג את דף השאלות ועיפרון (נספח 3) 

בקשו מהחניכים לצאת בזוגות מהסניף ולהסתובב במרחבים שבחוץ. הנחו אותם להתבונן סביבם ולחפש סיטואציות שונות בהם נושא הקיימות ותרבות הצריכה באה לידי ביטוי, ובזמן זה לענות על דף השאלות. 

(אם הפעולה בשבת הנחו את החניכים להתחלק לזוגות, כל אחד מחפש סיטואציה אחת ומספר בעל פה לבן הזוג שלו).

שימו לב לכוון את החניכים לסיטואציות חיוביות ושליליות כאחד.

תנו לחניכים זמן מוקצב של 15 דקות לפעילות זו עד החזרה לסניף.

 

 

 

בקשו מכל זוג לשתף באחת הסיטוציות אותה הם ראו (חיובית\שלילית) ומה הם כתבו עליה.

הניחו דף לבן גדול במרכז החדר, 

ושאלו את החניכים: אלו יוזמות הם יכולים לקחת על עצמם ברמה השבטית והקהילתית על מנת לקדם את ערך הקיימות וצמצום תרבות הצריכה. כתבו את כל הרעיונות שעלו, ויחד עם החניכים בחרו 2 יוזמות אותן תיישמו ברמה השבטית והקהילתית.

 

נספח 1:

נספח תמונות – להורדה לחצו כאן!

 

נספח 2:

 

 

“מנהיגי העולם התכנסו בגלזגו בשבוע שעבר כדי להגדיר סטנדרטים עולמיים חדשים להתמודדות עם משבר האקלים, אך כאן בארץ, דוח מבקר המדינה שחשף לאחרונה את חוסר ההיערכות של ישראל למשבר, עדיין מהדהד וממחיש כי בנושא האקלים אומת הסטארט-אפ לא נמצאת בקדמת המאמץ העולמי.

מוסכם על הקהילה המדעית כי האנושות איחרה את המועד ביחס למשבר האקלים. מה שנותר כעת לעשות הוא לצמצם נזקים. מדינות שלא יתאימו את עצמן פשוט יישארו מאחור….

צעדים חשובים נעשו בכיוון…

בהקשר זה, מס הקנייה על כלים חד פעמים המכילים פלסטיק ספג ביקורות, בשל פגיעתו הבלתי מידתית במשפחות משכבות חלשות העושות שימוש נרחב יותר בכלים אלה. חשוב להדגיש, מדובר במס שתכליתו איננה “לשאוב” עוד משאבים ממשפחות קשות יום, אלא בתמריץ כלכלי שנועד להביא לשינוי התנהגות ולשינוי דפוסי צריכה. ישראל מדינה קטנה, צפופה ומזוהמת, באופן חריג ביחס למדינות העולם. ובהיעדר שינוי מגמה, זה רק יילך ויחמיר עד שחיינו במרחב הציבורי יהפכו לבלתי נסבלים. כ-90% מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק…

…בניגוד למשבר הקורונה שהיה פתאומי ועצר בבת אחת את כל העולם, משבר האקלים כאן כדי להישאר. זהו משבר אמיתי ומאיים ועל כן נדרשים שינויים משמעותיים בהתנהגות הציבור, בכלכלה ובמדיניות.”

(מאמר זה פורסם לראשונה בידיעות אחרונות)

 

 

“ניקח לדוגמא לנושא כלכלי  את תעשיית הטקסטיל. זו מביאה ברכה לפועלים רבים הייצור הוא המוני, הרבה מעבר לצריכה האנושית. בגדים נזרקים אחרי תקופה קצרה ביותר כשהם עדיין ראויים לשימוש. בעיקר חמורה התופעה בבגדי נשים. אלו  יוצאים מהאופנה בכל שנה. יש כאן תעשיה  ענפה שבה מעורבת התקשורת על כל סוגיה, המודפסת והאלקטרונית. מעצבים ודוגמנויות, צלמים ופרסומאים.  כל אלו יוצרים אוירה ולחץ חברתי המעודדים את החלפת הארון לעתים קרובות. תעשיית הטקסטיל   צורכת כמות עצומה של כותנה. זו דורשת מים רבים ויקרים. ולבסוף,  כל עודפי הבגדים נשרפים ומחממים את האטמוספרה וגורמים להתמעטות המים בעולם. נמצא שצריכת המים פוגעת בעצמה. ולא הזכרנו את בזבוז האנרגיה של כל התעשיה האדירה הזאת, על כל שלוחותיה, עטיפות הפלסטיק והנייר ובעיקר  של הפרסומת. האם כל זה נחוץ באמת ומביא תועלת לאנושות? איני מטיף לחזור לרמת החיים של צריכת בגד אחד לשנה, אולם  הקצה השני מוגזם ביותר  ומיותר. אין ספק שיש כאן השחתה חמורה של חומרי גלם יקרים והשחתת הגוף והנפש. 

ללא מציאת פתרון אמיתי שיפרוץ את מעגל הקסמים הזה של תחרות פרועה, בזבוז, ונזקים,  הסיכוי לפתרון הבעיה האקולוגית קלוש. 

האם לסמוך על כוחות השוק בלבד שיפתרו את הבעיות שהם יצרו? כל כך הרבה אינטרסנטים מעורבים בכך עד שאין  סיכוי סביר שהם יוותרו על חמדת הממון, בה הם נגועים. כל נסיון להתערב במדיניות הכלכלית החופשית ייתקל לא רק בהתנגדות בעלי  ההון אלא גם באידיאולוגים ומשפטנים שיסתמכו מן הסתם על עקרון החופש של העיסוק וכבוד האדם וחרותו וכדו’.

רק טיהור האוירה יכול לתרום לטיהור האויר. ועל הציבור הדתי לקבוע לעצמו קריטריונים שיוכל לעמוד בהם ולהיות חלוץ בנושא זה” (הרה”ג יעקב אריאל)הרה”ג יעקב אריאלהרה”ג יעקב אריאלה

 

 

 

הסיטוציה: _______    תורמת\מזיקה לעולמנו: _____________  מה אנו חושבים על כך?___________

הסיטוציה: _______    תורמת\מזיקה לעולמנו: _____________  האם גם אתם הייתם עושים את זה?__

הסיטוציה: _______    תורמת\מזיקה לעולמנו:  ____________   איך היה אפשר לשפר את מה שנעשה?

הסיטוציה: _______    תורמת\מזיקה לעולמנו: ____________    איזה רגש זה מעורר בכם?________

הסיטוציה: _______    תורמת\מזיקה לעולמנו:_____________   האם הרבה אנשים פועלים כך?_____

הסיטוציה: _______    תורמת\מזיקה לעולמנו:____________     מה אנו חושבים על כך?__________

הסיטוציה:_______     תורמת\מזיקה לעולמנו: ____________    איך מרגיש האדם שעשה את זה?___

 

 

 

שתף שתפו בפייסבוק שתפו בטוויטר