מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

"כאן נולדתי"

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
נבטים | ניצנים | מעלות
משך הפעולה
עד שעה
מערך
  • מתאים ליום חול
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בחודש שבט בחרנו לעסוק בנושא ארץ ישראל. נתחיל מהבסיס, מהבטחת ה' לאברהם "לזרעך אתן את הארץ הזו", נכיר את סביבת היישוב שלנו ואת מקומו במפת הארץ ונחזק בדרך חווייתית את הקשר של החניכים לארץ ישראל.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יבינו מהי זכותנו על ארץ ישראל.
  2. החניכים יעמיקו בקשר של עם ישראל לארץ ישראל באמצעות שמות היישובים וההיסטוריה שלהם.
  3. החניכים ישתפו מסר שהם למדו מהפעולה.

 

ציוד:

  • ציוד להקרנת סרטון ולהשמעת שיר
  • מפת מחוז צפון בכמה עותקים
  • בריסטול או לוח וטוש
  • הכנת המשחקים לשלב ג (שימו לב לציוד הדרוש)

מהלך הפעולה

 

פתיחה: ארץ-עיר
שחקו עם החניכים ארץ-עיר. תוכלו להתחרות בין שתי קבוצות או יותר.
אחד המדריכים או אחד החניכים יאמר בלחש את אותיות האלפבית. כעבור כמה שניות נציג שנבחר יאמר לו סטופ. החניכים צריכים למצוא כמה שיותר יישובים, ערים בארץ (אפשר גם מהתנ"ך) ושמות של נחלים ושל הרים המתחילים באות הזו.

 

חלק א: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"

פתחו בשאלה: למי הזכות על ארץ ישראל? לנו? לעמים אחרים?

למדו עם החניכים את המקור (נספח 1).

סכמו: אנחנו נמצאים בחודש שבט. החודש, שבמרכזו ט"ו בשבט, הוא החודש שהכי מחובר אצל כולנו לארץ ישראל. מתחיל להיות נעים יותר בחוץ אחרי שיא החורף, זמן טוב לטיולים, הכול ירוק מסביב. אנחנו אחרי תקופה של שנתיים ויותר של מלחמה על הארץ. עם ישראל ידע הרבה מלחמות על הארץ שלו, היו כאן עמים שונים לאורך הדורות, אבל אף אחד לא הצליח להישאר כאן. רק עם ישראל, העם שהקב"ה הבטיח לו את הארץ, רק הוא מצליח להיות פה לאורך שנים. הקשר של עם ישראל לארץ ישראל הוא נצחי, ובגללו יש לנו אחריות לחיות פה, להגן על הארץ ולהתנהג כפי שראוי שיתנהגו בניו של הקב"ה בארץ ישראל.

תוכלו להקרין לחניכים את השיר 'ימה' (יש גרסה שכולל תנועות, ויש גרסה בלעדיהן).
מילות השיר לקוחות מהבטחת ה' לאברהם (בראשית יג, יז):

https://www.youtube.com/watch?v=nzquWbxn0rs – גרסת התנועות

https://www.youtube.com/watch?v=nUY6TMUza6g – השיר המקורי

 

חלק ב: מה הקשר?

חלקו את החניכים לשתי קבוצות ותנו לכל קבוצה מפה שרואים בה את היישובים שיש בהם סניפים במחוז צפון (או הקרינו על מסך את המפה). הקציבו להם שתי דקות להתבונן במפה ולזכור את שמות כל היישובים שבמחוז.
לאחר מכן חלקו לכל קבוצה דף ועט וערכו תחרות בין הקבוצות מי זוכר יותר מקומות ויישובים במחוז.

ציירו שמש אסוציאציות ושאלו את החניכים: כיצד מתבטא הקשר שלנו לארץ?
אם לא עולות הרבה תשובות, נסו לרמוז להם כדי שהשמש תתמלא (תוכלו להיעזר בנספח 2).

סכמו: במחוז שלנו יש יישובים מאזור ההבקעה ועד לצפון.
השמות של היישובים ודרך הקמתם מבטאים את הקשר לארץ שלנו בכל מיני דרכים.
נרחיב עוד בשלב הבא.

 

חלק ג: כאן נולדתי

*שימו לב! הוסיפו לאפשרויות את המידע על היישוב שלכם כדי שהחניכים יכירו את היישוב שלהם ואיך מתבטא הקשר לארץ באמצעות שמו או באמצעות ההיסטוריה שלו.

 

אפשרות א: תנו לחניכים לבנות מגדל כוסות, ומדדו להם זמן. עליהם לבנות את המגדל בזמן הקצר ביותר.
כתבו מראש על הכוסות או הדביקו עליהן את שמות היישובים (נספח 3, והוסיפו גם את שם היישוב שלכם). כתבו כל שם יישוב כמה פעמים.
בזמן בניית המגדל בכל פעם שנופלת כוס, החניכים חייבים להקשיב לעובדה על היישוב ששמו רשום על הכוס שנפלה, לומר איך היא מבטאת את הקשר לארץ, ורק אחר כך להמשיך בבנייה.

אפשרות ב: שחקו בינגו.
תלו על קירות החדר את כרטיסיות המידע (נספח 4) או העבירו אותן בין החניכים. לאחר כמה דקות אספו את הדפים ושחקו בינגו על המידע שקראו.

 

סכמו: הקשר לארץ ישראל טבוע בנו כבר מהבטחת ה' לאבות, ההיסטוריה שלנו נמצאת כאן עוד מימי הנחלת הארץ לשבטים בימי יהושע, אנחנו מחוברים לארץ הזו בקשר של דם, הגנו על הארץ הזו, נלחמנו עליה, ואנחנו גרים בכל חבלי הארץ, בונים פה את הבתים שלנו, לומדים ועובדים כאן. שמות היישובים והמקומות בארץ וההיסטוריה שלהם מבטאים את הרבדים השונים של הקשר שלנו לארץ.

 

סיכום

לסיום, תנו לחניכים לשיר את אחד מן השירים הממחישים את החיבור לארץ ישראל, ובקשו מכל חניך וחניכה לשתף איזה מסר הם לומדים מהסרטון או מהפעולה בכלל.

'כאן נולדתי': https://www.youtube.com/watch?v=YhYuW0v_KuY
'ארץ ישראל' (ישי ריבו): https://www.youtube.com/watch?v=OkZ30zLdHTY
'ישראל שלי': https://www.youtube.com/watch?v=8w_0Lg0wOVM

לסיכום, עסקנו בפעולה בהיבטים השונים של הקשר החזק של עם ישראל לארץ ישראל והכרנו את המקום והאזור שאנחנו גרים בו טוב יותר כדי ליצור חיבור טוב וקשר יותר משמעותי לארץ ישראל.

 

צ'ופר

עם מכלול הצמחים והקוצים
שנכנסו לי לגוף
אפשר להקים ערוגה
של מטר על מטר
אבל אלו לא סתם קוצים
אלו קוצי ארץ ישראל
טובים לי קוציה של ארצי
מכל פרחי תבל
(אוריאל פרץ הי"ד)

 

נספחים

 

נספח 1

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א)

פירוש רש"י על אתר: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם', שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים' (תהלים קיא, ו) שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

שאלות לדיון:

  • מדוע לדעת רש״י התורה פותחת דווקא בבריאת העולם ולא במצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל?
  • מה הקשר בין סיפור הבריאה ובין הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל?

 

נספח 2

הקשר לארץ מתבטא בכל אלו: מגורים, טיולים, מצוות התלויות בארץ, בהגנה ובמלחמה על הארץ, בתפילות ובברכת המזון אנו מזכירים את הארץ, החגים והמועדים שלנו מחוברים לארץ, בשמות של ילדים שקרויים על הארץ (אפשר להרחיב אם יש שילדים בשבט עם שמות מתאימים), אנו מדברים בשפה העברית, שפת הקודש, ההיסטוריה של העם שלנו היא כאן, בניין הארץ: עבודה, התיישבות, חינוך, תרומה לחברה ועוד.

 

נספח 3

מושב יונתן

  • מושב יונתן הוא אחד מארבעה מושבים אשר הקים ראש הממשלה יצחק רבין בתגובה על גינוי הציונות באו"ם.
  • המושב קרוי של שמו של הטנקיסט יונתן רוזנמן ז"ל, שנפל באזור תל יוסיפון במלחמת יום הכיפורים.
  • את היישוב הקים גרעין של תנועת בני עקיבא.

 

בית שאן

  • בית שאן מיושבת ברציפות כבר כ-6,000 שנה, והיא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל.
  • בית שאן הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני. "גן עדן… אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פתחו" (עירובין יט ע"א).
  • בתנ"ך מוזכרת בית שאן כבר בכניסת בני ישראל לארץ ישראל כאחת הערים שנחלו בני שבט המנשה: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ" (יהושע יז, א).

גבעת אבני

  • היישוב קרוי על שמו של שלמה אבני, שהיה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון (המשרד הממונה על תחום הבנייה והדיור בישראל( וסייע רבות בהקמתו.
  • שלמה אבני היה אחראי להקמת נקודות יישוב חדשות בשטחי רמת הגולן, ביהודה ובשומרון בפעולות הממשלה לאחר מלחמת ששת הימים.

 

טפחות

  • היישוב נקרא על שם הגבעה שהוא שוכן עליה, גבעת טפחות.
  • כשני קילומטר מהיישוב נמצאת חורבת ממלח, אתר ארכאולוגי שנתגלו בו שרידי יישוב יהודי ובית כנסתקדום המעידים על החיים שהיו באזור זה בתקופת התלמוד.

 

קצרין

  • הייתה התיישבות יהודית בגולן מתועדת החל מתקופת החשמונאים.
  • היישובים הישראליים בגולן הוקמו לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים בשנת 1967.
  • את ההחלטה להקים עיר בגולן החליטה ממשלתה של גולדה מאיר לאחר מלחמת יום הכיפורים. קצרין הוקמה ביולי 1977.
  • חוקרים משערים כי מקור השם קצרין הוא ביישוב קיסרין, ששכן ברמת הגולן בתקופת התלמוד. ממזרח לקצרין של היום נחשפו בית כנסת, מבני מגורים, בית בד ורחובות של שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד.

 

שדה אליהו

  • את הקיבוץ הקימו עולים מגרמניה בשיטת חומה ומגדל בי"ח באייר תרצ"ט, 7 במאי 1939
    (חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעים להקמת יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט [1936–1939] ומעט לאחריהם. מטרת המבצע הייתה ליצור רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית והמדינה היהודית העתידית. המוטיב הבסיסי בחומה ומגדל היה הקמת נקודת יישוב הכוללת חומת הגנה ומגדל שמירה בתוך יום אחד, וזאת כדי להתגונן מהפורעים הערבים וכך לאפשר המשך מגורים במקום).
  • הוא נקרא על שמו של הרב אליהו גוטמכר, שהיה מראשוני הציונות הדתית (הרב גוטמכר היה מראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19. הוא קנה לעצמו חצר בירושלים והקים בה בית מדרש, 'שנות אליהו', ולידו ישיבה וחברה ששמה 'סוכת שלום ומאור יעקב', ופעל להחזקת מוסדות אלו עד יומו האחרון).

 

יבנאל

  • אדמות המושבה יבנאל נקנו בעזרתו של הברון רוטשילד בשנת 1901, ומאז יש שם התיישבות יהודית.
  • יבנאל נזכרת גם בספר יהושע בנחלת שבט נפתלי: ”וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶףמֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם” (יהושע יט, לג).
  • ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה בשנת 1948 (מעברה היא יישוב זמני של עולים שמטרתה הייתה לספק דיור, רפואה, חינוך ולעיתים גם תעסוקה זמניים לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה).

 

נספח 4

שאלות לבינגו

  1. איזה יישוב הוקם בתגובה על גינוי הציונות באו"ם? (יונתן)
  2. באיזו מלחמה נפל יונתן רוזנמן? (מלחמת יום הכיפורים)
  3. מי הקים את היישוב יונתן? (גרעין של בני עקיבא)
  4. כמה שנים מיושבת ברציפות אחת הערים העתיקות בישראל? (6,000)
  5. על איזה עיר נאמר בימי המשנה שהיא פתחו של גן עדן? (בית שאן)
  6. איזה שבט נחלתו הייתה בבית שאן? (שבט מנשה)
  7. היכן הוקמו נקודות יישוב חדשות אחרי מלחמת ששת הימים? (רמת הגולן, יהודה, שומרון)
  8. מי היה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שעל שמו נקרא יישוב? (שלמה אבני)
  9. איזה יישוב קרוי על שמו של שלמה אבני? (גבעת אבני)
  10. יישוב זה נקרא על שם הגבעה שהוא שוכן עליה (טפחות)
  11. שמו של אתר ארכאולוגי מתקופת התלמוד ליד טפחות (חורבת ממלח)
  12. באזור זה הייתה התיישבות יהודית עוד בתקופת החשמונאים (קצרין)
  13. באיזה שנה שוחרר הגולן? (1967)
  14. מי עמד בראש הממשלה שהחליטה להקים עיר בגולן? (גולדה מאיר)
  15. ממזרח לקצרין נחשף מפעל להפקת שמן מזיתים. כיצד הוא נקרא? (בית בד)
  16. שמה של שיטה מיוחדת להקמת יישובים ביום אחד (חומה ומגדל)
  17. יישוב שהוקם בחודש אייר (שדה אליהו)
  18. רב שקרא להתיישבות חקלאית בארץ (אליהו גוטמכר)
  19. יישוב שהקימו עולים מגרמניה (שדה אליהו)
  20. קנה את אדמות המושבה יבנאל (הברון רוטשילד)
  21. יישוב זה מוזכר בנחלתו של שבט נפתלי (יבנאל)
  22. מקום מגורים זמני לעולים חדשים (מעברה)

דעתך חשובה לנו

WhatsApp Image 2026-01-07 at 20.13.09
מוסיפים אור בדרכה של שריתה

שריתה מנדלסון הי״ד עבדה במשך למעלה מעשרים שנה בהנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא, והייתה עבור דורות של חניכים וקומונריות הרבה מעבר לתפקידה כאמא של בני עקיבא.

לפני ארבעה חודשים שריתה נרצחה בפיגוע בשכונת רמות בירושלים, בדרכה לעבודה בתנועה.

תנועת בני עקיבא מתגייסים להנציח את דרכה בהכנסת ספר תורה לזכרה.

הצטרפו אלינו להוסיף אור בדרכה של שריתה