ההחלטה לקיים את חודש הארגון היתה מתוך בחינת המציאות, זיהוי הצורך והקשבה למה שנדרש מאיתנו. בחרנו לפעול ולחנך לקריאת הננו למען עם הנצח. כל אחד ממקומו – הננו לעוטף ישראל ולקהילות המפונים, הננו להרמת הרוח, הננו למשפחות מגוייסים, הנני לרוח העם, הננו לחקלאות, הננו לתורה ותפילה וכן הלאה. קריאה זו דורשת מאיתנו רצינות, תובעת אחריות, והופכת אותנו לחלק מכלל, מתוך רצון להוביל ולפעול עם ובעם ישראל.

1. החניכים יבינו את הפעולה היוצאת מתודעת הנני
2. החניכים יפנימו את משמעות האחריות על הכלל
3. החניכים יקראו קטעים שכתבו דמויות שפעלו וקראו ‘הנני’ וישאבו מהם השראה

 

 

 

בקבוצה גדולה: חלקו לכל כמה חניכים בלון מנופח או שקית ניילון מלאה באוויר. 

בקבוצה קטנה: חלקו לכלל החניכים לבון או שקית אחת. 

 

זרקו את הבלון או השקית במרכז החלל, והסבירו לחניכים שהמטרה שלהם היא לשמור על הבלון או השקית באוויר לכמה שיותר זמן. אסור שהבלון או השקית יגעו ברצפה. 

 

הסבירו לחניכים כי בחיים סביבנו כל הזמן יש התרחשויות ואירועים, שברך כלל אנחנו מכירים והם שגרתיים. לעיתים יש מצבים חדשים ש’נזרקים’ עלינו. הם מערערים את הסדר והשגרה הרגילים וכפי שלמדנו בחודש האחרון, תפקידנו במקום הזה הוא להבין את השליחות המוטלת עלינו ומתוכה לקרוא ‘הנני!’ לכל מה שנדרש מאיתנו. כך, אנחנו שמים לב למקומות בהם הבלון יכול ‘ליפול’, ופועלים כדי שנמשיך לעמוד חזקים ביחד.

 

 

שחקו עם החניכים את משחק הטופי. חלקו לחניכים שני פתקים בצבעים שונים, למשל כחול וירוק. הסבירו להם שאם כולם ירימו פתק כחול כל חניך יקבל סוכרייה, ואם יהיו עד חמישה חניכים (או פחות, במידה וזו קבוצה קטנה) בלבד שירימו פתק ירוק כל אחד מהם יקבל שלוש סוכריות והשאר לא יקבלו.

 

הסבירו לחניכים כי כאשר יש לנו כלל, כל אחד צריך לתת מעצמו וכך כולם מרוויחים, תומכים אחד בשני.

 

 

חלקו את החניכים לשלוש קבוצות, קטנים בינוניים וגדולים. במידה והקבוצה גדולה חלקו כל שתי שכבות גיל ליותר קבוצות, ובמידה והקבוצה קטנה תוכלו לבחור את הקטע המתאים לדעת הקומונרית והצוותים. 

 

לקבוצת הקטנים חלקו את השיר על הרב דרוקמן זצ”ל, שנכתב על ידי יונתן רזאל לאזכרת השלושים של הרב. 

לקבוצת הבינוניים חלקו את הקטע שכתב יוסי הרשקוביץ, לוחם בחטיבת 551 שנפל על הגנת הארץ בעזה. יוסי היה נשוי ואב לחמישה וניהל את תיכון פלך בנים בירושלים. 

לקבוצת הגדולים חלקו את הקטע שכתב עמיחי ונינו, לוחם בחטיבת הקומנדו שנפל על הגנת הארץ בכפר עזה בשמחת תורה. 

(נספח 1) 

 

בקשו מכל קבוצה לקרוא בקטע ולדון בשאלות: מה הקטע הזה מעורר בכם? מה אפשר ללמוד על הדמות מתוך הקטע? איך מתבטאת בקטע קריאת ה’הנני’ שאנחנו נדרשים אליה? בסיום חודש ארגון שונה ואחר, מה אתם לוקחים איתכם מהקטע? 

 

 

ניתן לבקש מכל נציג קבוצה שיספר מעט על הדברים שעלו בקבוצה. 

 

סכמו: הרב דרוקמן לימד אותנו בחייו ביטויים שונים לקריאת ‘הנני’. בתחנות השונות בהן פעל הרב אמר ‘הנני’, במשימות קטנות וגדולות, בדברים קשים וקלים, מתוך תודעה שכל מה שהקב”ה מבקש מאיתנו – אנחנו אומרים הנני. 

במציאות היום נשמעות קריאות הנני רבות, בהתאם לצרכים שעולים ונשמעים גם הם. יוסי הרשקוביץ אמר הנני והתגייס למילואים, ומתוכם אף חיזק והרים את קרוביו שנשארו בעורף. עמיחי ונינו הלך בראש חייליו להציל חיים בכפר עזה ונלחם בגבורה. 

אנחנו החניכים שומעים את הקריאות, שואבים מהן כוח ואומרים ‘הנני’ בעצמנו, ‘הנני’ שמצטרפת לקריאה גדולה של כל עם ישראל.

 

 

בפעולה זו ראינו כי קריאת ההנני דורשת מאיתנו לפתוח עיניים על המציאות הסובבת אותנו ולעשות מתוך הבנה שהמעשים שלנו משפיעים ובונים משהו בעולם ובאומה שלנו, במיוחד בתקופה לא שגרתית. למדנו שעשייה למען האחר גורמת לנו לתת מעצמנו, וקראנו קטעים שמבטאים את קריאת הנני פרטית של אדם שמשפיעה על הכלל. 

 

 

 

 

 

 

 

הנה קטע מתוך דברים שכתב במהלך המלחמה לצוות המורים שלו, רס”ם במיל. יוסי הרשקוביץ ז”ל שנהרג ברצועת עזה והיה מנהל בית ספר פלך בנים בירושלים.

יש בהם כדי ללמד על האדם שהיה:

 

“אדם מישראל, לפי כוחו, זמנו ומקומו. צריך לומר: “הנני” – לאשר נדרש ממנו לפי כוחו ובאותו זמן ובאותו מקום.

“הנני” – לכל אשר יידרש לכלל ולפרט. 

לכל שליחות, אם נעימה ואם בלתי נעימה, אם קלה ואם קשה. 

אם של הפסד ואם של שכר…

מזה שלושה שבועות אנו נמצאים במלחמה…

שנכבה את אש הרוע בעולם ונפיץ טוב ונשמיד את הרע.

הקב”ה שלח אותי כרגע למשימה אחרת ולכן התנתקתי.

אני רוצה להודות לכולכם על ההתגייסות…

כולנו כרגע ממשיכיו של אברהם, כל אחד ב”הנני” שלו. לכל משימה. 

תתחזקו ואל תראו…

אוהב ומעריך את כולכם יוסי”.

 

יוסי עזב את אשתו הדס וחמשת ילדיו, עזב את בית הספר, עזב הכל ואמר “הנני”. 

כך עשו גם מאות אלפי חיילי מילואים אחרים.

עם שלם אומר עכשיו “הנני”.

(חילי טרופר)

 

 

 

נבואות מתקיימות-

מבשרות, מודיעות

על תקומת אומה-

במרחבי ארצה

אתמול זה דוד והחשמונאים-

היום זה אנחנו, לוחמים איתנים-

ומחר אלו כוהנים ונביאים

מלחמות ה’ אנו נלחמים-

לא עוד נהיה נרדפים

לא עוד ארצות מתים –

כעת הזמן של ארץ החיים

פנו דרך פתחו שערים-

ויבוא גוי צדיק שומר אמונים 

לתחיית העצמות-

לגאולת העצמיות

לצמיחה והתחדשות-

למלחמת קוממיות

והמלחמה דורשת, נדרשת-

רוח מזוככת

מרוות מים ושגב-

כאפיקים בנגב

רוח גבורה ועוז משובצים-

התגברות בפרטים

בעוז מתמידים

שמחה וחסד-

עם קשיחות ודין באגד

עבדי עמ”י אנחנו-

דבר אין לנו מעצמינו

מצווים ונשלחים-

להיות הכי מקצוענים

כל חשבון פרטי מתבטל

אל מול עזרת ישראל

ממוקדים אנו בהשתלמותנו-

הרפיון והלאות הלאה ממנו-

וגם החידלון מההכרה של אתה בחרתנו

בהד שזור נצח קוראים אנו

הננו!

 

 

 

הנני מוכן לכל מה שתצווה עליי,

בשביל זה אני כאן,

בשביל זה אני קיים.

בין לדברים הנעלים,

או לדברים הקשים,

יהיה מה שיהיה רצונך. 

הנני מוכן לכל מה שתבקש ממני,

כל רצוני הוא לעשות רצונך

רחוק מעבר לים

או גבוה בשמיים,

יהיה מה שיהיה רצונך.

הנני!

יהיה מה שיהיה רצונך.

הנני! הנני!

יהיה מה שיהיה רצונך.

שתף שתפו בפייסבוק שתפו בטוויטר