איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולבפעולה זו נרצה להעמיק את הקשר שבין החניך לעם דרך היכרות עם אופיו הייחודי של עם ישראל, מתוך שימת דגש על חסד וערבות הדדית, אכפתיות ואהבה לזולת.
ציוד נדרש: המחשת מעגלי הקרבה (נספח 1), סיפור שני האחים והשיבולים (נספח 2) ואביזרים ותפאורה המתאימים להמחזת הסיפור (לפני ההצגה אפשר להשתמש בכרטיסיות כללי ההתנהגות בהצגה מהפעולה ‘מתוק מדבש’).
.
בפתיחת הפעולה שאלו את החניכים: “מי אנחנו?” (מקצת החניכים יצעקו “שבט יובל!”, אחרים יצעקו את שמם הפרטי).
.
הסבירו לחניכים בעזרת ההמחשה על המעגלים הסובבים אותם (נספח 1). במעגל הראשון נמצא אני עצמי, במעגל המקיף אותי נמצאת המשפחה הקרובה אליי, המשפחה הגרעינית שלי, במעגל הבא נמצאים בית הספר, החברים, הסניף, השבט, ובמעגל החיצוני נמצא העם שלי – עם ישראל. אני, הקטן, שותף בכל אחד מהמעגלים.
.
היום נתרכז במעגל המקיף את כולנו ומשותף לכולנו – העם שלי. כולנו חלק מעם ישראל. לעם ישראל תכונות מאפיינות ייחודיות, והיום נגלה מעט מהן.
.
אמרו לחניכים שהיום אתם רוצים להציג להם שני אנשים מעם ישראל. המחיזו לחניכים את סיפור שני האחים והשיבולים (נספח 2). כדי להעביר את הסיפור ולהמחיזו בצורה ברורה השתמשו באביזרי המחשה רבים ככל האפשר (תלבושות, תפאורה, אביזרים).
.
ודאו כי החניכים הבינו את ההצגה ואת הרעיון על ידי שאילת שאלות הבנה, כגון: “מה היה הקשר המשפחתי בין שני האנשים?”; “האם הם אהבו זה את זה?”; “מאיזה עם היו שני האנשים?”; “במה הם עסקו?”.
.
סכמו את ההצגה במילים שלכם, הסבירו לחניכים כי הקב”ה חנן את עם ישראל במידות טובות, בלב טוב, ברצון לעזור ולכבד איש את רעהו. לעם ישראל יש נשמה גדולה ולב רחב.
.
עם ישראל נקרא העם הנבחר כי הקב”ה בחר דווקא בנו שנהיה קרובים אליו. שאלו את החניכים: כיצד מתקרבים לקב”ה?
.
חזרו על תשובותיהם והוסיפו עליהן: אנו כעם ישראל צריכים להיות אוהבים וטובים זה לזה, כמו שראינו את שני האחים ששניהם רצו לשמח זה את זה ולתת מעצמם זה לזה. דברו על שהקב”ה רחמן ורוצה שגם עם ישראל יהיה רחמן וטוב, שאנו צריכים להפיץ את המידות הטובות שלנו ולהגדיל אור וטוב בעולם.
.
.
אחרי שלמדנו על המידות שיש לעם ישראל ועל הלב הטוב, הסבירו לחניכים כי התנועה שלנו, ‘בני עקיבא’, נקראת על שם רבי עקיבא. רבי עקיבא היה איש של טוב, שאהב את התורה ואהב את עם ישראל. רבי עקיבא לימד אותנו את המשפט “ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה” (נספח 3, הניחו את המשפט על הרצפה). הוא עמד על החשיבות של אהבת כל אדם מישראל ועל האכפתיות שלנו ממנו ממש כמו שאנו דואגים לעצמנו. התנועה שלנו, בני עקיבא, עוזרת לנו להפיץ את הטוב ואת האור היהודי שלנו, והסניף הוא מקום שעוזר לנו להתערב בעם ולהשפיע עליו טובה. דרך בני עקיבא אנו יכולים לצאת יחד לפעולות התנדבות ולעזור לזולת.
.
המציאו מראש תנועות לשיר “אמר רבי עקיבא…” ולמדו את החניכים את התנועות בסבלנות עד שכולם ישירו יחד ויחוו את התנועות!
.
למדנו בפעולה שיש לנו ארבעה מעגלי השתייכות. המעגל הגדול הוא המעגל של עם ישראל, שהוא העם הנבחר של הקב”ה. יש בנו אהבת חינם לכל אחד; יש בנו הרבה רצון לתת לזולת, ואנחנו צריכים להפיץ את הטוב לכולם. למדנו שאנחנו חלק מתנועה גדולה שנקראת על שם ר’ עקיבא. ר’ עקיבא היה אדם שאהב את כולם כמו שאהב את עצמו ממש, למדנו את השיר שלו והבנו שחשוב מאוד לאהוב את כולם ולהעניק עזרה, שמחה וטוב לכל אדם אחר מעם ישראל, כאנשים יחידים, כשבט, כסניף וכתנועה.
.
בהצלחה!
.
צ‘ופר: צמיד או שרשרשת עם המשפט “ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה!” (נספח 4).
.
.
המחשת מעגלי הקרבה: המעגל הקרוב ביותר – אני, מעגל חיצוני יותר – משפחתי הגרעינית, חיצוני עוד יותר – בית ספר, חברים, סניף, שבט, והמעגל החיצוני ביותר והמשותף לכולנו – עם ישראל.
.
.
סיפור שני האחים והשיבולים – אגדה עממית
לפני שנים רבות חיו בירושלים שני אחים. אחד מהם היה נשוי, היו לו אישה וילדים. האח האחר היה ערירי. לא הייתה לו אישה ולא היו לו ילדים. שני האחים עבדו יחד בשדה שלהם. יחד חרשו ויחד זרעו.
.
והנה הגיע זמן הקציר, האחים קצרו את החיטה וחילקו אותה לשני חלקים שווים: חלק אחד לאח הבכור, והחלק האחר לאח הצעיר.
.
בלילה לא הצליח האח הצעיר להירדם. הוא חשב בלבו: לי אין אישה ואין לי ילדים. לאח שלי מגיע חלק גדול יותר מן החיטה! קם האח הצעיר מן המיטה ויצא לשדה. הוא לקח חיטה מן הערמה שלו – והעביר אותה לערמה של אחיו הבכור.
.
גם האח הבכור לא הצליח להירדם באותו לילה, הוא חשב: לי יש אישה וילדים, אך אחי הוא ערירי. אין לו שום דבר מלבד החיטה. מגיע לו חלק גדול יותר! קם האח הבכור ממיטתו ויצא לשדה, לקח חיטה מהערמה שלו והעביר אותה לערמה של אחיו הצעיר.
.
בבוקר קמו שני האחים ויצאו לשדה, והנה ראו: שתי הערמות שוות! התפלאו מאוד האחים, אך לא אמרו דבר. בלילה הבא שוב יצאו האחים לשדה. כל אחד מהם העביר חיטה מהערמה שלו לערמה של אחיו, ובבוקר שוב היו שתי הערמות שוות, וכך היה גם בלילה השלישי.
.
בלילה הרביעי החליט כל אחד מהם: אצא לשדה ואראה מה קורה לערמות החיטה! מדוע הן שוות בבוקר? קמו שני האחים ויצאו לשדה, ובאמצע הדרך – נפגשו. ברגע זה הבינו האחים את הסוד… התחבקו האחים והתנשקו, ובירכו את אלוקים על שנתן להם לב טוב ואהבה לזולת.
.
האגדה מספרת: במקום שבו הם נפגשו, נבנָה בית המקדש.
.
“ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”
.
“ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”