מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

טיפות של זהב – שמירה אידיאלית על המים

טיפות של זהב – שמירה אידיאלית על המים

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעלות | מעפילים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
קיימות | אחריות
  • מתאים ליום חול
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

המים הם משאב יסוד לחיים בארץ ישראל – חקלאות, יישוב הארץ, עבודת האדמה וחיי היום-יום כולם תלויים בהם. בשביל עם ישראל המים אינם רק צורך פיזי אלא גם ביטוי רוחני לקשר עם הקב"ה ועם הארץ, "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ "(ויקרא כו, ד), הגשמים והמים מגיעים כברכה מה' בהתאם למעשינו. בתנ"ך אנו רואים כיצד בני ישראל תלויים בגשמים שה' שולח להם וכיצד מקורות המים היו בסיס לחיים ולפרנסה. גם היום אף שהמים זורמים ישירות מהברז אסור לנו לשכוח שמדובר במשאב יקר, וחובתנו לשמור עליו.
שמירה על המים מבטאת אהבת הארץ ואחריות לסביבה. בפעולה זו יבינו החניכים את חשיבות השמירה על המים, יתחברו למשמעות המים כמבטאים קשר עם הקב"ה ויבינו כי אנו חייבים לשמור על המים כמיטב יכולתנו.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יכירו את המשמעות של מים בתנ"ך כסמל לקשר עם הקב"ה.
  2. החניכים יבינו את האחריות האישית שלהם בשמירה על המים.
  3. החניכים יעודדו שמירת מים במרחב הסניף והקהילה.

 

ציוד נדרש: דפים, טושים, קשיות, כוסות ומים

 

מהלך הפעולה

 

פתיחה: כל טיפה חשובה

אפשרות א

חלקו את החניכים לשתי קבוצות ובקשו מכל קבוצה לעמוד בטור. תנו קשית לכל חניך וחניכה. הציבו בקדמת כל טור כוס מלאה במים, ובצידו השני של החדר כוס ריקה. מטרת הקבוצה: להעביר את המים מהכוס המלאה לכוס הריקה אך ורק באמצעות הקשיות בלי לבזבז אף טיפה. הקבוצה שתעביר את כמות המים הרבה ביותר היא המנצחת.

אפשרות ב

חלקו את החניכים לשתי קבוצות ובקשו מכל קבוצה לעמוד בטור. הציבו בקדמת כל טור בקבוק מלא במים, ובצידו השני של החדר כוס גדולה ריקה. מטרת הקבוצה: להעביר את המים מהבקבוק לכוס הריקה אך ורק באמצעות הידיים, בלי לבזבז אף טיפה. הקבוצה שתעביר את כמות המים הגדולה ביותר היא המנצחת.

 

שלב א: המים בתנ"ך

חלקו את השבט לשתי קבוצות (אפשר להדפיס יותר עותקים ולחלק ליותר קבוצות). לכל קבוצה תנו מקבץ פסוקים (נספח 1).

בקשו מהחניכים לקרוא את הפסוקים ולענות על השאלות שמצורפות לקטע.

בקשו שנציג מכל קבוצה יציג את הפסוקים ואת התשובות על השאלות.

 

שלב ב: אני באמת מבזבז?

הקריאו לחניכים את הסיפור (נספח 2), והסבירו שקראנו עכשיו יומן של בוקר רגיל. אבל מה בעצם מסתתר שם?

הקריאו לחניכים שוב את הסיפור, ובקשו מהחניכים למחוא כף בכל פעם שיש בזבוז מים. אחרי כל מחיאת כף שאלו את החניכים: מה אפשר לשנות בהתנהגות של הדמות?

הסבירו לחניכים שיש פעולות קטנות שאנחנו עושים במהלך היום שיכולות לבזבז מים, וזו האחריות האישית שלנו לדאוג לחסוך.

 

שלב ג

בקשו מהחניכים לשבת במעגל. ערכו סבב, וכל חניך וחניכה ישתפו רעיון פרקטי לחיסכון במים בעקבות מה שלמדו בפעולה.

לאחר הסבב:

אפשרות 1

בקשו מהחניכים לעצב את הרעיון שלהם בצורת מודעה קצרה בסגנון פרסומת, מסר קליט שמעודד שמירה על מים. את המודעות תלו ברחבי הסניף כדי לעורר מודעות ולהפוך את הערך למעשה.

אפשרות 2

בקשו מהחניכים להוריד לטלפון את אפליקציית קנווה. בקשו מכל חניך וחניכה לעצב כרזה שתעודד חיסון במים. את הכרזות אפשר להדפיס ולתלות במרחב הסניף.

 

 

סיכום: בהתחלת הפעולה הכרנו את הקשר העמוק שבין הקב"ה לבני האדם באמצעות מקורות המים. למדנו שמים הם משאב יקר, אוצר שיורד מן השמיים. הבנו שבעבר וגם כיום המים אינם דבר מובן מאליו אלא מתנה שצריך לשמור עליה. בהמשך ראינו כיצד בחיי היום-יום שלנו לעיתים בזבזנו מים בלי להרגיש, בפעולות שעשויות להיראות שגרתיות אך עלולות להיות בזבזניות. לסיום שיתפנו רעיונות יצירתיים ופרקטיים שיכולים לסייע לנו לחסוך במים ולשמור עליהם לעתיד טוב יותר.

 

נספחים:

נספח 1 –

קבוצה 1

"והארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים" (דברים יא, י).

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותיו תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעיתם" (ויקרא כו, ג).

"והיה אם שמוע תשמעו את מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם… ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש" (דברים יא, יג–יד)/

מה מיוחד במי הגשמים בארץ ישראל?

אילו אנשים אנחנו צריכים להיות כדי לקבל את הגשמים מאת ה'?

הסבר למדריכים: האנשים בעם ישראל נדרשים לשים לב למעשים שלהם. אילו היו המים פה, בארץ ישראל, זורמים בשפע רב, לא היינו חושבים על מים בכלל, היינו משתמשים בהם בלי לחשוב. אדם שהמים שלו מבטאים קשר עם הקב"ה הוא אדם טוב יותר, אדם חושב יותר, אדם ששם לב לסביבה שלו.

 

קבוצה 2

  • "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כח, יב).
  • "אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג, י).
  • "וְיִֽתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ" (בראשית כז, כח).

 

איך מתוארים המים בפסוקים?
בכל הפסוקים נמצא צירוף עם המילה 'השמיים'. מה זה בא ללמד אותנו?

הסבר למדריכים: תיאור המים בפסוקים – אוצר טוב שיורד מן השמיים, ארובה שמורידה לארץ המון ברכה, טל השמיים – הוא תמיד ברכה, המים מתוארים כחלק מהדברים הטובים שיש בארץ ישראל.

הצירוף עם המילה השמיים בא להראות לנו כי המים הם משהו שבא מלמעלה למטה, לחי ולצומח בארץ. הפסוקים מבטאים את זה שאוצר הברכה נמצא דווקא בשמיים, וזה דורש מאיתנו להתאמץ כדי להיות ראויים למתנת הבורא.

 

נספח 2 –

יומני היקר,
הבוקר פקחתי את העיניים בשעה שבע וחצי, לא בדיוק מרצון. בקושי גררתי את עצמי למקלחת, ונתתי למים לזרום כמה רגעים בתקווה שהחשק להיכנס יגיע עם האדים. אחרי מקלחת חפוזה צחצחתי שיניים מול המראה בעודי מהרהר במבחן האנגלית הקרב ובא. איכשהו השעון התעקש לטוס – והשעה כבר הייתה רבע לשמונה.

ביקור קצר בשירותים כלל התלבטות אם להוריד את המים פעם נוספת כדי לוודא שהכול נשטף כמו שצריך. אחר כך התלבשתי במהירות, שלפתי מכנסיים שהיו מונחים באי-סדר על הכיסא אך נדף מהם ריח די נקי, כאילו יצאו לאחרונה מהמכונה, אז החלטתי שזה מספיק טוב.

במטבח ניסיתי לשתות משהו לפני היציאה, אך המים מהברז היו חמימים. פתחתי את הברז ונתתי למים לזרום עד שיגיעו הקרים, ובינתיים סידרתי את התיק לבית הספר. נתקלתי בבקבוק ישן שבו שארית קולה, אז שטפתי אותו היטב לפני שהשלכתי לפח.

כשהתארגנתי לארוחת עשר נזכרתי בקופסה שלא נשטפה. במהירות שטפתי אותה בכיור, אך זרם המים השפריץ לי על החולצה. גם כששטפתי את הפרי והירק שרציתי לקחת קיבלתי מקלחת קטנה נוספת. פתיחה נהדרת ליום.

רצתי החוצה, וכשכבר טרקתי את הדלת מאחוריי הבנתי שהשארתי את הברז פתוח ליד הכיור. למזלי אימא לא הבחינה.

הגעתי לבית הספר ממש על הקצה. אב הבית בדיוק סיים לשטוף את רצפת הכניסה, שנשארה חלקלקה למדי, וכמעט מצאתי את עצמי על הרצפה. המורה נכנסה איתי, הבחינה שאני מעט רטוב, וחייכה: "זה דווקא מתאים – אתה הרי תורן ניקיון השבוע."

 

 

דעתך חשובה לנו