איתור סניפים וכפרי בוגרים
“ראינו את המצב של הידרדרות הילדים… ושאלנו את עצמנו – מה נעשה עם הנוער?” (שרה שטרן-קטן). שרה שטרן-קטן הייתה פעילת בני עקיבא בפולין עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. היא הייתה ציונית, עודדה עלייה לארץ ודאגה לחינוך בני הנוער סביבה. במהלך המלחמה היא ארגנה בגטו לודז’ קבוצת בני עקיבא והכשירה אותה מבחינה חינוכית, חקלאית וציונית. את מעשיה עשתה מתוך מתן תשומת לב למתרחש במציאות וזיהוי הצרכים העולים ממנה, על פי תפיסת עולמה הציונית-דתית.
בשבוע הזה נרצה להכיר מעט את דמותה ופועלה.
מקורות להרחבה:
קישור לתיקייה עם כל הקבצים הנ”ל:
הערה למדריכים: חשוב מאוד שתקראו את החומרים המצורפים על שרה. אנו עומדים לעסוק בה בהרחבה, וחשוב מאוד שתכירו את הדמות.
ציוד נדרש: נספחים
פתיחה:
חלקו את השבט לשתיים-שלוש קבוצות. הניחו על הרצפה דפים שמצוירים עליהם יד ימין ויד שמאל, רגל ימין ורגל שמאל (נספח 1, ועדיף לניילן אותם מראש כדי שלא יקרעו) ובקשו מהחניכים לעבור במסלול כפי שמוצג בסרטון (אתם מסדרים מסלול של כמה שורות של אייקונים, בכל שורה שלושה אייקונים, ועליהם לשים את כף היד או כף הרגל הנכונה על כל אייקון ולעבור כך את המסלול).
החניכים צריכים לעבור בזה אחר זה, והקבוצה שתסיים ראשונה תנצח.
הערה למדריכים: אפשר גם לערוך תחרות בין שני מתנדבים.
שאלו: מה היה הדבר שהכי הקשה עליכם להצליח לעבור את המסלול?
במשחק הזה נדרשנו לשים לב לדרך, שמשתנה כל הזמן. היינו צריכים לשים לב לשינוי ולהגיב עליו בהתאם.
שלב א – נעים להכיר
הציגו לפני החניכים תמונות של שלוש נשים (נספח 2) ושאלו על כל דמות מי שמע עליה. פזרו על הרצפה את קורות חייה של שטרן-קטן (נספח 3, כל משפט בנפרד). בקשו מהחניכים לשים כל משפט תיאור ליד התמונה של האישה שהם חושבים שהמשפט מתאים לה.
כעת ספרו להם שכל המשפטים מתארים את שרה שטרן-קטן ובקשו מכל חניך להקריא משפט.
שלב ב – הולכת בעקבות הקולות
חלקו את החניכים לכמה קבוצות. תנו לכל קבוצה סיפור אחד (נספח 4) ואמרו להם שעליהם לבנות הצגה של שתי דקות שמתארת את הסיפור שקיבלו או לחלופין לקריין אותו כידיעה חדשותית או לספר בצורה מעניינת ומקורית. הקצו להם עד עשר דקות להכנה ובקשו מכל קבוצה להציג לפני כולם.
לאחר כל הצגה שאלו את החניכים:
בסיום כל ההצגות שאלו:
סיכום:
הדמות שמלווה אותנו בחודש הארגון הזה היא שרה שטרן-קטן. העשייה שלה למען עם ישראל, בעיקר עידוד העלייה והכשרת העולים, הייתה משמעותית מאוד ומשפיעה עד היום. את כל זה היא עשתה כי קראה את הצורך שנולד במציאות והבינה שהיא צריכה למלא את הצורך הזה.
המשפט שלה “ראינו את המצב… ושאלנו את עצמנו” הוא המפתח ללימוד שלנו, איך אנחנו רואים את המציאות ומה אנו עושים בעקבות זאת.
נספח 1 –
נספח 2
חנה סנש
שרה שטרן קטן
גולדה מאיר
נספח 3 –
מידע על שרה שטרן-קטן מאתר תנועת בני עקיבא
נספח 4 –
סיפורים על שרה שטרן-קטן
סיפור 1
שרה הצטרפה לסניף בני עקיבא שהקימו צעירי לודז’. מטרת העל של החינוך הציוני הייתה התחברות לקיבוצי הכשרה ועלייה. מנהיגי הסניף גם קיימו את מה שדרשו ועלו ארצה, וכך התהווה חלל בשכבת ההנהגה של הסניף. שרה שטרן מילאה את החלל בשמחה.
(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)
סיפור 2
מדבריה של שרה: “אנחנו ראינו את המצב של הידרדרות הילדים ובני הנוער, של אפס מעשה, וראינו את הסכנה של ניוון… אבל שאלנו את עצמנו: מה נעשה עם הנוער? איך אנחנו יכולים לתת לאוכלוסייה הזאת לרדת לתהום? ואז עלה הרעיון של ריכוז במסגרת תנועתית… כדי ללמד ולחנך אותם, כדי להחזיק אותם במסגרת החינוכית הציונית”.
(עדותה של שרה שטרן קטן, ארכיון יד ושם, עדויות, o.3/10235)
סיפור 3
שרה שבה ללודז’ לאחר המלחמה, שבורה בגופה אך איתנה ברוחה… ועמלה להקים דירת מחסה לפליטי בני עקיבא בלודז’.
(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)
סיפור 4
שרה בשיחה עם חברות מיואשות בגטו:
“את לא צודקת”, אמרה האישה (שרה שטרן) לסורציה, “אתן כולכן אינכן צודקות. אסור לכן להיכנע לגורל! האם אין אתן מבינות שבהתנהגותכן, בכניעתכן וייאושכן אתן עוזרות להשלים את מלאכתו של היטלר? עליכן לחיות, לבנות בית, להמשיך את החיים שהופסקו בצורה איומה כל כך… עלינו לצאת מכאן, מן המקום שבו איננו רצויים, ולהתחיל בחיים חדשים”.
(“העטרה שאבדה”, שרה פלגר-זיסקינד, תנועת בני עקיבא בגטו לודז’ בשנות הכיליון וההשמדה)
סיפור 5
גם שרה… נקלעה בעל כורחה לקרבות מלחמת השחרור. שרה שטרן התמקמה בירושלים הנצורה ואף השתתפה במשך תקופה קצרה בקרבות.
(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)
סיפור 6
עיקר פעולתה והזמן שבו התגלתה במלוא יפעתה היו בימים שלאחר השואה, כאשר אנשים לא ידעו כיצד ולאן להמשיך, ואילו היא אזרה את כוחותיה וניתבה אותם להקמתו של מפעל קיבוצים שלם.
(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)