מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

נעים להכיר: שרה שטרן-קטן

נעים להכיר: שרה שטרן-קטן

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעלות
משך הפעולה
עד שעה
נושא
קול קרא והלכתי- תשפא
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

“ראינו את המצב של הידרדרות הילדים… ושאלנו את עצמנו – מה נעשה עם הנוער?” (שרה שטרן-קטן). שרה שטרן-קטן הייתה פעילת בני עקיבא בפולין עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. היא הייתה ציונית, עודדה עלייה לארץ ודאגה לחינוך בני הנוער סביבה. במהלך המלחמה היא ארגנה בגטו לודז’ קבוצת בני עקיבא והכשירה אותה מבחינה חינוכית, חקלאית וציונית. את מעשיה עשתה מתוך מתן תשומת לב למתרחש במציאות וזיהוי הצרכים העולים ממנה, על פי תפיסת עולמה הציונית-דתית.

בשבוע הזה נרצה להכיר מעט את דמותה ופועלה.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יכירו את דמותה ופועלה של שרה שטרן-קטן.
  2. החניכים ילמדו איך פעלה שרה שטרן-קטן בחייה מתוך הקשבה למציאות.
  3. החניכים ישתפו במעשה אחד שלה שנגע בהם.

 

מקורות להרחבה:

  • העדויות של שרה שטרן קטן ביד ושם
  • המאמר “קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי, סגולה – מגזין ישראלי להיסטוריה, טבת ה’תשע”ו

קישור לתיקייה עם כל הקבצים הנ”ל:

https://bit.ly/2RewiZf

 

הערה למדריכים: חשוב מאוד שתקראו את החומרים המצורפים על שרה. אנו עומדים לעסוק בה בהרחבה, וחשוב מאוד שתכירו את הדמות.

 

ציוד נדרש: נספחים

מהלך הפעולה

 

פתיחה:

חלקו את השבט לשתיים-שלוש קבוצות. הניחו על הרצפה דפים שמצוירים עליהם יד ימין ויד שמאל, רגל ימין ורגל שמאל (נספח 1, ועדיף לניילן אותם מראש כדי שלא יקרעו) ובקשו מהחניכים לעבור במסלול כפי שמוצג בסרטון (אתם מסדרים מסלול של כמה שורות של אייקונים, בכל שורה שלושה אייקונים, ועליהם לשים את כף היד או כף הרגל הנכונה על כל אייקון ולעבור כך את המסלול).

https://katzr.net/ee6657

החניכים צריכים לעבור בזה אחר זה, והקבוצה שתסיים ראשונה תנצח.

הערה למדריכים: אפשר גם לערוך תחרות בין שני מתנדבים.

שאלו: מה היה הדבר שהכי הקשה עליכם להצליח לעבור את המסלול?

במשחק הזה נדרשנו לשים לב לדרך, שמשתנה כל הזמן. היינו צריכים לשים לב לשינוי ולהגיב עליו בהתאם.

 

שלב א – נעים להכיר

הציגו לפני החניכים תמונות של שלוש נשים (נספח 2) ושאלו על כל דמות מי שמע עליה. פזרו על הרצפה את קורות חייה של שטרן-קטן (נספח 3, כל משפט בנפרד). בקשו מהחניכים לשים כל משפט תיאור ליד התמונה של האישה שהם חושבים שהמשפט מתאים לה.

כעת ספרו להם שכל המשפטים מתארים את שרה שטרן-קטן ובקשו מכל חניך להקריא משפט.

 

שלב ב – הולכת בעקבות הקולות

חלקו את החניכים לכמה קבוצות. תנו לכל קבוצה סיפור אחד (נספח 4) ואמרו להם שעליהם לבנות הצגה של שתי דקות שמתארת את הסיפור שקיבלו או לחלופין לקריין אותו כידיעה חדשותית או לספר בצורה מעניינת ומקורית. הקצו להם עד עשר דקות להכנה ובקשו מכל קבוצה להציג לפני כולם.

 

לאחר כל הצגה שאלו את החניכים:

  • מה גרם לשרה לפעול כפי שפעלה? איך ההתרחשויות במציאות סביבה עיצבו את מעשיה?

בסיום כל ההצגות שאלו:

  • איזה סיפור הוא המשמעותי ביותר מבחינתכם? למה?

 

סיכום:

הדמות שמלווה אותנו בחודש הארגון הזה היא שרה שטרן-קטן. העשייה שלה למען עם ישראל, בעיקר עידוד העלייה והכשרת העולים, הייתה משמעותית מאוד ומשפיעה עד היום. את כל זה היא עשתה כי קראה את הצורך שנולד במציאות והבינה שהיא צריכה למלא את הצורך הזה.

המשפט שלה “ראינו את המצב… ושאלנו את עצמנו” הוא המפתח ללימוד שלנו, איך אנחנו רואים את המציאות ומה אנו עושים בעקבות זאת.

 

נספחים

 

נספח 1 –

 

נספח 2

 

חנה סנש

 

שרה שטרן קטן

גולדה מאיר

 

נספח 3 –

מידע על שרה שטרן-קטן מאתר תנועת בני עקיבא

  • נולדה בו’ בסיוון תרע”ט (1919) בלודז’, פולין
  • הוריה השתייכו לחסידות גור, ואחד מסביה היה רב ופוסק הלכה
  • הייתה הבכורה בארבעה ילדים
  • למדה בגימנסיה יהודית, הצטרפה לתנועת השומר הדתי ואחר כך הקימה את סניף בני עקיבא בעיר לודז’ ופעלה בהנהגת התנועה בפולין
  • פעילי תנועות הנוער המשיכו גם בגטו לארגן פעילות חינוכית ותרבותית ולהמשיך להתכונן להגשמה ציונית, וגם היא עסקה בכך בנחישות ומתוך סיכון עצמי
  • פעלה וסייעה בקליטת הניצולים מהשואה. גייסה מחדש צעירים והקימה בעבורם קיבוצי הכשרה לקראת עלייה
  • שכנעה צעירים שלא לנטוש את דרך התורה והמצוות, וכן נאבקה לשמור על ייחודה הדתי של התנועה
  • ב-1947 עלתה ארצה והתיישבה בקיבוץ יבנה, וב-1953 החלה לפעול בארגון הפועלות של הפועל המזרחי
  • סיימה תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית בעודה ממלאת כל מיני תפקידים מטעם משרד הסעד ומלמדת באוניברסיטת בר-אילן
  • כיהנה בכנסת התשיעית מטעם המפד”ל
  • את מיטב כוחותיה הקדישה לתנועת הנשים אמונה ואף כיהנה כיושבת ראש התנועה
  • עסקה בהתמסרות רבה בהקמת מערך מוסדות חינוך לילדים, בהקניית מקצוע למתבגרים, בשירות פסיכולוגי למשפחה, באימוץ ילדים, במוסדות דת ותרבות, בשילוב נשים יועצות בבתי הדין הרבניים ועוד
  • עשתה רבות להנצחת השואה באופן אישי ובהנהלת יד ושם
  • פשטות הליכות, אהבת הבריות ויראת אלוקים אפיינו אותה עד ימיה האחרונים
  • נפטרה בד’ בתשרי תשס”ב (2001)

 

נספח 4 –

סיפורים על שרה שטרן-קטן

 

סיפור 1

שרה הצטרפה לסניף בני עקיבא שהקימו צעירי לודז’. מטרת העל של החינוך הציוני הייתה התחברות לקיבוצי הכשרה ועלייה. מנהיגי הסניף גם קיימו את מה שדרשו ועלו ארצה, וכך התהווה חלל בשכבת ההנהגה של הסניף. שרה שטרן מילאה את החלל בשמחה.

(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)

 

סיפור 2

מדבריה של שרה: “אנחנו ראינו את המצב של הידרדרות הילדים ובני הנוער, של אפס מעשה, וראינו את הסכנה של ניוון… אבל שאלנו את עצמנו: מה נעשה עם הנוער? איך אנחנו יכולים לתת לאוכלוסייה הזאת לרדת לתהום? ואז עלה הרעיון של ריכוז במסגרת תנועתית… כדי ללמד ולחנך אותם, כדי להחזיק אותם במסגרת החינוכית הציונית”.

(עדותה של שרה שטרן קטן, ארכיון יד ושם, עדויות, o.3/10235)

 

סיפור 3

שרה שבה ללודז’ לאחר המלחמה, שבורה בגופה אך איתנה ברוחה… ועמלה להקים דירת מחסה לפליטי בני עקיבא בלודז’.

(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)

 

סיפור 4

שרה בשיחה עם חברות מיואשות בגטו:

“את לא צודקת”, אמרה האישה (שרה שטרן) לסורציה, “אתן כולכן אינכן צודקות. אסור לכן להיכנע לגורל! האם אין אתן מבינות שבהתנהגותכן, בכניעתכן וייאושכן אתן עוזרות להשלים את מלאכתו של היטלר? עליכן לחיות, לבנות בית, להמשיך את החיים שהופסקו בצורה איומה כל כך… עלינו לצאת מכאן, מן המקום שבו איננו רצויים, ולהתחיל בחיים חדשים”.

(“העטרה שאבדה”, שרה פלגר-זיסקינד, תנועת בני עקיבא בגטו לודז’ בשנות הכיליון וההשמדה)

 

סיפור 5

גם שרה… נקלעה בעל כורחה לקרבות מלחמת השחרור. שרה שטרן התמקמה בירושלים הנצורה ואף השתתפה במשך תקופה קצרה בקרבות.

(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)

 

סיפור 6

עיקר פעולתה והזמן שבו התגלתה במלוא יפעתה היו בימים שלאחר השואה, כאשר אנשים לא ידעו כיצד ולאן להמשיך, ואילו היא אזרה את כוחותיה וניתבה אותם להקמתו של מפעל קיבוצים שלם.

(“קומונרית בכנסת ישראל”, מוריה תעסן מיכאלי)

 

 

 

דעתך חשובה לנו