מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

רואים עולם

זהות עדתית

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

כסיכום לחלק שבו התעסקנו בחלק של הזהות שלנו שנבנה מהמוצא ומהשורשים שלנו, החברים ייחשפו למגוון התרבותי העשיר של כלל העדות המרכיבות את היהדות כיום. לחלק זה שני עניינים: שהחברים יכירו במגוון העדות המקשטות את היהדות ויכבדו אותן, ושכל אחד יציג בגאווה את העדה שלו כסיכום לתהליך הבירור שעבר.

מטרות הפעולה

  1. החברים ייחשפו למגוון העדות והמסורת שמרכיבות את היהדות כיום.
  2. החברים ילמדו להעריך את התרבויות ואת המסורות למיניהן.
  3. החברים יציגו את גונה הייחודי של העדה שלהם.

מתודות:

 

חידון

 

אפשר לפתוח את הפעולה בחידון טריוויה על עדות (בנספח). בחרו את אפשרות החידון המועדפת עליכם, עברו על השאלות והוסיפו עוד שאלות ומגוון עדות לפי הצורך. שחקו עם החברים כדי להיכנס לאווירה, כדי לעורר שיח על המנהגים ועל ההיסטוריה של העדות ומקומות המוצא וכדי להתלהב מהעיסוק החדש בנושא.

 

אפשר לעשות חידון באחת מהאפשרויות האלה:

  • משחק – kahoot המשחק הוא כלי טוב להכנסת אנרגייה למשחק ולחידון. יצירת המשחק פשוטה מאוד, ומצורף כאן הסבר:

מדריך ליצירת משחק kahoot –

  

 

  • משחק הזיכרון – אם לא מתאים לכם לעשות חידון אפשר לשחק משחק זיכרון. הכינו קלפי זיכרון מהשאלות ומהתשובות המצורפים בנספח.

 

חלקו את השבט לשתי קבוצות. פזרו את הקלפים על הרצפה ושחקו עם החברים משחק זיכרון רגיל. אפשר להוסיף פרטי מידע על כל צמד קלפים שנמצא.

 

  • טריוויה אנושית – העמידו שלושה חברים שיענו את התשובות (מדריכים, קומונרית, חברים משבט אחר, חניכים). המנחה (שיכול גם הוא להיות מהעונים), שואל שאלה. העונה הראשון יענה את תשובה א’, העונה השני – את תשובה ב’ והעונה השלישי – את תשובה ג’.
    בכל שאלה ינסו העונים לשכנע את הקהל שהתשובה שלהם היא הנכונה.
    הקהל יענה את התשובות בקבוצות או ביחידים, בהתאם לגודל השבט.

 

אפשרות נוספת היא שלא להשתמש בחידון המצורף אלא לתת לכל חבר וחברה לחבר שלוש שאלות על העדה שלהם, ומהשאלות שייאספו צרו חידון באחת השיטות שפורטו לעיל.

 

הקמת שוק עדות

 

החברים יפעילו שוק עדות שבטי שבו כל חבר וחברה יציגו את המוצא ואת העדה שלהם על יתרונותיהם ועל הדברים שמתלווים אליהם. לפני הפעולה הסבירו לחברים את הרעיון של השוק. ערכו רשימה של העדות, חברו לקבוצה אחת את החברים שממוצא זהה (בשבט הומוגני, שאין בו מגוון עדות, אפשר לחלק את החניכים לקבוצות על פי עדות גם אם זה אינו המוצא שלהם, רק לצורך ההכרות וההיחשפות, ואז נוסף על העדה שלהם הם יציגו עדה נוספת כדי ששאר השבט ייחשף למגוון).

 

  • כל קבוצה תכין קטע הסבר על העדה שאליה הם שייכים ותציג מנהג מיוחד ולא מוכר, עובדה שלא שמעו עליה וכו’.
  • כל קבוצה תכין מאכל שיצטרף לסעודת העדות.
  • כל קבוצה תביא כלים, בגדים וספרים המאפיינים את העדה.
  • כל קבוצה תביא שירים ומוזיקה התואמים לעדה.

 

בערב עצמו תנו זמן לכל עדה להציג את עצמה ואפשרו לחברים לראות את התצוגות, ובסוף התאספו לארוחה שכל כולה מגוון של עדות.

 

הערה חשובה: כוונו את החברים להמשיך את התהליך שהתחילו בפעולה שעברה. לפנות אל ההורים, הדודים, הסבים והסבות לצורך הכנת שוק העדות. שילכו אליהם, ישמעו את הקולות ואת הסיפורים, יריחו את הריחות ויטעמו מהזיכרונות. כשהחברים יביאו את הדברים מהבית שלהם ממש, הערב יהיה משמעותי בהרבה.

 

 

TED – הכר את המסורת

 

TED הוא ארגון המוקדש להפצת לרעיונות ששווה להפיץ. פעם בשנה מתכנסת ועידה שבה גדולי המרצים בעולם מעבירים הרצאות מעוררות השראה בנושאים שונים ומגוונים. הייחודיות של ההרצאות היא בכך שהם נקודתיות, מושכות ומעוררות השראה.

 

כנסו כנס טד בנושא עדות אצלכם בשבט. בחרו שישה חברים (כדאי שיהיו ממגוון מוצאים) ותנו להם להרצות לפני שאר החברים על עדה שהם בוחרים לספר עליה או על סיפור מיוחד הקשור לעדה (עלייה, מסורת מיוחדת, היסטוריה מיוחדת). תנו להם זמן להתכונן להרצאה ולאסוף סיפורים, תמונות ושירים ייחודיים, וכתבו לו”ז של הדוברים.

 

דגשים מיוחדים:

  • כל הרצאה לא תארך יותר משבע דקות.
  • אסור לדבר בגנות העדה אלא לספר עליה מזווית אובייקטיבית.
  • אפשר ואף רצוי להשתמש באביזרים נלווים – בסרטונים, בשירים ובכל אמצעי חווייתי אחר.

 

חשוב שכל החברים ירצו להקשיב וידעו לכבד את החברים המדברים ולפרגן להם.
אפשר להמליץ לחברים לצפות ביוטיוב באחת מהרצאות טד המתורגמות לעברית כדי לקבל השראה.

 

 

ראיונות רחוב

החברים יתחלקו לזוגות (או לשלשות) ויצאו לרחובה של עיר כדי לאסוף סיפורים של עוברי אורח על המוצא שלהם, על הסיפור המשפחתי שלהם וכו’.

 

המשימה: לאחר חלוקת השבט יצטרך כל זוג לאסוף שלושה סיפורים משלושה אנשים שונים הקשור לזהות העדתית שלהם (אפשר להקשות על החברים ולבקש שכל מספר סיפור יהיה ממוצא אחר). לפחות סיפור אחד צריך להיות בקובץ שמע ואחד בווידאו!

 

לאחר שכל הקבוצות יחזרו לסניף תנו לכל קבוצה לשתף באחד הסיפורים. הסבב יהיה לפי סדר החזרה שלהם לסניף.

 

 

מפגשים

 

כדי להכיר לעומק את מגוון העדות הפגישו את החברים עם אנשים מעדות שונות, ובעיקר עם כאלה שהם נחשפו אליהם פחות.
פעילות זו אומנם דורשת הכנה וארגון מראש, אבל יכולה להיות משמעותית לחברים. חשבו על עדות מיוחדות שהשבט שלכם לא התברך בהן ונסו למצוא בקהילה או בסביבתה אנשים ששורשיהם בקהילה זו. את המפגשים אפשר לערוך בשתי צורות:

 

  • ארגנו ערב בסניף שבו החברים יפגשו אדם או יותר (עד שלושה), כל אחד מעדה אחרת, שנחשפו אליהן מעט עד עכשיו. בקשו מהדובר לספר על העדה שלו, על הקהילה היהודית בעבר ובהווה במקום שממנו הגיע, על מנהגים, תפילות ומסורות ייחודיים לעדה ועל החיבור הייחודי של העדה ליהדות.
  • חלקו את החברים לשלוש-ארבע קבוצות (בהתאם לגודל השבט). כל קבוצה תלך לבית של אחד האנשים שאיתם תיאמתם מראש את הגעת החברים. האנשים שאליהם יגיעו יספרו לחברים על העדה שלהם, על הקהילה היהודית ועל חיבורה הייחודי לארץ ולתרבות היהודית, על מנהגים, מסורות, תפילות ורבנים הקשורים בעדה. היתרון שבהגעה לבית הדובר הוא שמגיעים למרחב של האדם שאיתו נפגשים. זה מאפשר להכיר מקרוב יותר ומאפשר לדובר להציג כלים, תלבושות ואביזרים הקשורים להיסטוריה העדתית שלו.

 

 

ביקור

 

מומלץ מאוד לקחת את החברים לביקור במוזאון בית התפוצות. בית התפוצות הוא מוזאון העם היהודי, המתעד תרבות אחת רבת פנים, עשירה ועתירת רבדים, מסורות ואורחות חיים של העם היהודי אשר נוצרו במגוון ארצות בכל מיני תקופות במשך אלפי שנים. בבית התפוצות מתואר העם היהודי, עם החי בקרב עמים אחרים, המטפח גם קשר מיוחד אל ארץ ישראל ואל מדינת ישראל. בביקור במוזאון תוכלו לפגוש גוונים רבים של היהדות אשר נוצרו בכל מקום על הגלובוס – כלים, בגדים, שירים, בתי כנסיות ועוד.
מצורף ברקוד וקישור לאתר המוזאון.

 

אתר מוזיאון ההעם היהודי     

לאתר מוזיאון ההעם היהודי  סרקו את הברקוד או לחצו כאן

 

 

 

נספחים

 

שאלות טריוויה

1 . לאיזו עדה שייך המאכל צ’ולנט (חמין)?

  • רומניה
  • ארצות אשכנז
  • פולין ומרוקו

    .

  1. באיזו עדה נוהגים בשירת ‘דיינו’ בסדר פסח להצליף זה בזה בבצל ירוק?
  • ביהדות פרס
  • ביהדות תוניס
  • זהו מנהג מודרני של יהודי ארצות הברית

    .

  1. איך נקרא היישוב היהודי הקטן שהיה קיים בארץ כל העת?
  • פלסטינאים
  • מוסתרעבים
  • צברים

    .

  1. במה התבטאה האנטישמיות כלפי הקהילה היהודית ברומניה?
  • כ-200 חוקים נחקקו כנגד הקהילה היהודית
  • יהודים נדרשו ללבוש רק בגדים אדומים
  • לא היו ביטויי אנטישמיות ברומניה, יהדות רומניה חיה בשלווה לכל אורך הגלות

    .

  1. מהיכן הגיעה אלינו חגיגת המימונה?
  • משבטים פגניים באפריקה
  • מיהדות מרוקו
  • יהדות פרס הביאה אותה איתה מימי מרדכי היהודי

    .

  1. לפני כמה שנים הגיעו היהודים הראשונים למרוקו, לתימן ולספרד?
  • לפני כ-500 שנה, בתקופה שבה החיים בארץ היו בלתי אפשריים
  • החל ממגדל בבל התפזרו יהודים בכל העולם
  • לפני יותר מ-2,500 שנה, בתקופת חורבן בית ראשון

    .

  1. באילו מהעליות הייתה שותפה יהדות פולין?
  • בעלייה הראשונה והשלישית
  • בעלייה השנייה, השלישית והחמישית
  • כל התשובות נכונות

    .

  1. מאיזו מדינה הייתה עליה של כ-5,000 יהודים כבר בשנת 1881?
  • פולין
  • מצרים
  • תימן

    .

  1. מהו הגפילטע פיש?
  • דג שלם שנהוג להגיש באירוסין של בני זוג
  • קציצת דג טחון מהמטבח הפולני
  • ‘ראש של דג’ בסימני ראש השנה שנהוג להגיש אצל האשכנזים

    .

  1. מהי גזרת היתומים?
  • גזרה חריפה בתימן, שלפיה כל ילד יתום חייב להתאסלם. היהודים ניסו להבריח יתומים יהודים ולהחביאם, ואחת הדרכים להתחמק מגזרת ההתאסלמות הייתה לחתן את הילדים בגיל צעיר
  • כך נקראה המציאות של הימים שאחרי השואה בפולין. ההרגשה הייתה שנגזרה גזרה משמיים שהעם היהודי יהיה יתום. כל יהודי היה יתום מאב או מאם ובדרך כלל משניהם
  • חוק שהיה נפוץ במדינת אפריקה ולפיו אין זכות קיום ליתומים. הממשלה הרגה יתומים כדי שהעול של הטיפול בהם לא ייפול על הרשויות או על אנשים עובדים, והקהילה היהודית דאגה לאמץ כל יתום ולשלוח אותו למשפחה שדומה לו כדי שלא יגלו שהוא יתום

    .

  1. מה היה תחום התמחותם של יהודי תימן?
  • בישול בשמן. השמן בתימן היה משהו מיוחד!
  • הצעירים עבדו בעבודות חקלאות, בעיקר של גידולי שיחים, והמבוגרים יצרו בזכוכית
  • בצורפות – בעיקר הגברים, וברקמה – בעיקר הנשים

    .

  1. אילו מהמאכלים שלהלן הם מאכלים אתיופיים?
  • אינג’רה, סחוג, שירו וצ’או
  • צ’או, דורו, מלאווח ושירו
  • צ’או, אינג’רה, דורו ושירו

    .

  1. אילו מהמאכלים שלהלן הם אשכנזיים?
  • קניידלך, קרעפלך ומלאווח
  • קרעפלך, גפילטע פיש וקוסקוס
  • קניידלך, קרעפלך וגפילטע פיש

 .

  1. אילו מהמאכלים שלהלן הם תימניים?
  • מלאווח, צ’ולנט וקוסקוס
  • קובנה, ג’חנון ולחוח
  • סחוג, פסטה וצ’או

    .

  1. איזו עדה נותנת שלוש נשיקות בלחיים לאמירת שלום?
  • אמריקאים
  • אתיופים
  • בוכרים

    .

  1. באיזו עדה נהוג בבר המצווה שהסבתא נותנת את תכשיטי הזהב שלה לחתן האירוע?
  • מרוקאים
  • בוכרים
  • רוסים

 .

  1. באיזו עדה במקור מכינים קוסקוס?
  • מרוקאים
  • תוניסאים
  • עירקים

    .

  1. למה במערב לוחצים ידיים כשאומרים שלום?
  • פעם לא היה אפשר לסמוך על אף אחד, לכן לוחצים ידיים כדי להראות שלא אוחזים בנשק
  • יש להם ריח רע מהפה (כי הם אוכלים הרבה שום), ולכן במקום נשיקה הם לוחצים ידיים
  • כדי לבדוק אם כדאי להכיר את האדם לפי הלחיצה

    .

  1. למה במערב מסירים את הכובע לפני נשים?
  • כדי שהנשים יראו איזה גבר מקריח ואיזה לא, ולפי זה יבחרו להן בני זוג
  • כדי שהנשים ישימו להם כסף בכובע לאחר תעלול שעשו
  • פעם האבירים היו צריכים להסיר את הקסדה מהראש לפני אנשים כדי לראות משהו, והמנהג פשוט נשמר כאות נימוס

    .

  1. מהו גונדי?
  • מרק נענע של אשכנזים
  • קובנה עוף בצבע צהוב של פרסים
  • דג סושי של רוסים

    .

  1. לפני מאה שנים היכן חייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר?
  • א. בפולין – כשלושה מיליון יהודים
  • ב. בישראל היו כמיליון וחצי יהודים, כל השאר היו מפוזרים בעולם
  • ג. באמריקה – 5 מיליון יהודים

    .

  1. כמה יהודים גורשו מספרד לאחר תקופת תור הזהב?
  • כ-50 אלף יהודים
  • כ-160 אלף יהודים
  • כ-200 אלף יהודים

    .

  1. על פי מנהג הג’רבאים, מתי נערכת סעודת יתרו?
  • לפני שבועות וקבלת מתן תורה
  • זוהי סעודה שלישית בשבת שקוראים בה בפעם הראשונה על יתרו
  • ביום חמישי שלפני שבת פרשת יתרו

 

דעתך חשובה לנו