מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

באה שבת באה מנוחה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
ערב שלם
מערך
1/3
5 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

נסו לדמיין חיים שבהם אתם קמים בכל בוקר, הולכים לבית הספר וחוזרים הביתה יום אחרי יום, בלי שום יום חופש! אפשרי? לא בטוח. במדינת ישראל יש יום מנוחה מוגדר: השבת. למה חשוב שיהיה לנו חופש? ולמה חשוב שמדינה יהודית תקבע יום חופש רשמי?

מטרות הפעולה

  1. החניכים יחוו את תחושת העומס שאנחנו חשים במהלך השבוע.
  2. החניכים יבינו שכל אדם זקוק ליום מנוחה שבועי וזכאי למנוחה זאת.
  3. החניכים יביעו את דעתם על השבת במגזרים אחרים במדינה ויעמדו על ההבדלים ביניהם.

מבנה הפעולה

 

פתיחה

כפתיחה לפעולה נרצה לטעום קצת מתחושת המרדף שיש לנו במהלך השבוע. לאורך ההיסטוריה אנשים עבדו קשה ועמלו, אבל בעידן שלנו במיוחד אנחנו נמצאים במרוץ מטורף של משימות, לימודים, עבודה וכו’.

כדי לחוש את הלחץ שחקו מרוץ שליחים. חלקו את השבט לשתי קבוצות ושחקו בשני שלבים: בשלב הראשון בחרו נציג מכל קבוצה ושני הנציגים יתחרו ביניהם; כל אחד מהם יצטרך לבצע את המשימה כולה לבדו. בשלב השני כל קבוצה תתחרה בחברתה. החניכים יעמדו בטור וכל אחד יתרום את חלקו ויוכל לנוח בין סבב לסבב.

המשימה: מרוץ שליחים – הציבו לכל קבוצה בקבוק מים מלא בצד אחד ובקבוק מים ריק בצד השני. השליח צריך למלא כוס קטנה במים, לרוץ לבקבוק הריק ולרוקן את המים אליו וכן הלאה עד שכל הבקבוק מתמלא. כדאי להתאים את רמת הקושי לשכבת הגיל: בשבטים הבוגרים ערכו מרוץ למרחק גדול או הציבו משימה מאתגרת יותר (לדוגמה, להעביר את המים בעזרת הפה במקום בעזרת כוס, להעביר חול מדלי לדלי בכפות הידיים, להעביר במבה עם קשית וכו’).

בסבב השני שחקו את המשחק כך שכל קבוצה עומדת בטור וכל אחד בתורו מעביר כוס לצד השני, והמשימה מתחלקת בין כולם.

 

חלק א

בחלק הזה נדון מעט בצורך של בני אדם בחופש, ונתחיל בהתייחסות למשחק הפתיחה.

שאלו את הנציגים שהתחרו לבדם בפעם הראשונה על ההבדל בין שני הסבבים. תנו לשבט לשמוע עד כמה מעייף לעשות הכול בלי לנוח בין סבב לסבב.

תארו לחניכים עולם שבו אין חופשים, שבכל יום קמים לבית הספר, אין שבת, אין חופש גדול, אין הפסקות בין השיעורים. שאלו אותם: איך נשמע עולם כזה? מה יהיה לכם קשה בעולם כזה? האם יש יתרונות בהתנהלות כזאת?

הרחיבו את נקודת המבט שלהם מעבר לחיים שלהם, שידמיינו מדינה שמתנהלת ככה, קופת חולים, סופרמרקט וכנסת שבהם לעובדים אין הפסקות ואין חופשים. חדדו את הצורך האנושי הבסיסי במנוחה, דברו על חשיבות העניין לגוף ובעיקר לנפש. סכמו שמנוחה היא צורך חיוני לכל אדם וזכות בסיסית ביותר.

 

חלק ב

אחרי שהדגשתם את הפן המשותף שיש בשבת לכל אדם – המנוחה – עברו לחדד את ההבדלים והפערים שיש בחוויית השבת של מגזרים שונים במדינת ישראל. במדינה הקטנה שלנו יש אוכלוסיות מגוונות מבחינה תרבותית ודתית, ולאנשים שונים תפיסות שונות של האופי הרצוי ליום השבת.

פזרו על הרצפה כרטיסיות היגדים שמתחילים ב”השבת היא כמו…” (נספח 1). כל חניך וחניכה יקבלו חומר גלם מסוים ויחלקו אותו בין הכרטיסיות על פי מידת החיבור שלהם להיגדים. לדוגמה, תנו לכל חניך דף של 40 מדבקות. על כרטיסיית היגד שהוא מסכים עימו מאוד הוא יוכל להדביק שלוש-חמש מדבקות, על פי מידת ההזדהות שלו, ומדבקה אחת בלבד על כרטיסייה שהוא אינו מזדהה איתה כל כך. אפשר גם לחלק עדשים משוקולד או נייר קרפ, ולקרוע את הנייר לחתיכות שגודלן יבטא את רמת ההזדהות עם ההיגד שבכרטיסייה.

עודדו את החניכים למלא את המשימה בכנות הרבה ביותר, לא על פי מה שנראה להם אידיאלי אלא לפי מה שהם מרגישים באמת (כדאי לחלק מדבקות אחידות כדי להימנע ממצב שחניך יחשוש להדביק את מדבקותיו בכנות שמא יזהו את שלו).

הסתכלו יחד בתוצאות שלפניכם. אפשר להציע לחניכים לשתף בהיגד שהתחברו אליו במיוחד או שלא התחברו אליו כלל, ולהסביר לכולם מדוע.

 

חלק ג

בשלב הזה תמפו את ההיגדים שלפניכם על פי מה שמתאים לכמה דמויות שהן אבות טיפוס בחברה הישראלית.

בחרו חמישה נציגים ותנו לכל אחד מהם דף עם כמה משפטים המאפיינים את אחת הדמויות (נספח 2). כל אחד בתורו יצטרך לספר לשבט בשלושה משפטים על השבת האחרונה שהייתה לדמות שהוא מייצג.

  • אפשר לאתגר את החניכים על ידי הוספת מגבלה למשימה, כגון להשתמש בחמש עשרה מילים בדיוק, להשתמש רק במילים שמתחילות באותיות אל”ף, ה”א ולמ”ד, להציג רק בפנטומימה וכו’. שאר החניכים יצטרכו לנחש על הדמות בת כמה היא, מה השיוך הדתי שלה ומה היא עושה בחיים.

 

לאחר שתחשפו את כל הדמויות הניחו את מאפייניהן בשורה על הרצפה ובקשו מהחניכים לחלק את ההיגדים לפי הדמויות, כך שמתחת לכל דמות יהיו ההיגדים שהיא מן הסתם הכי מזדהה איתם.

מומלץ שתרימו בכל פעם היגד אחד ותשאלו את השבט היכן להניחו. כל היגד יכול לעמוד רק מתחת לדמות אחת, והשבט יצטרך לבחור מיהי הדמות המתאימה ביותר מכולן. אם יעלו דעות שונות בקבוצה, עודדו את החניכים לדון עד שיגיעו להסכמה.

 

סיכום

ראינו שהמציאות של חופש ומנוחה בחיים שלנו היא הכרחית. מעל הרובד הזה יש רבדים נוספים של השבת שהופכים אותה לשונה מיום חופש בכל מדינה אחרת, אולם בסוף החלוקה ראינו שבחברה הישראלית יש פערים גדולים בחוויה שאנשים שונים חווים את השבת ובהגדרה שהם מגדירים אותה. בפעולה הבאה נדון על המקום שלנו בפערים האלה.

 

הרחבה למדריכים

להלן קישורים לכתבות בעניין. הן מומלצות להרחבת הדיון ולהעמקתו, כל שבט בהתאם לרמתו.

 

נספחים

 

נספח 1 – היגדים

  • שבת היא כמו בית כנסת, משהו ששייך לדתיים
  • שבת היא כמו החופש הגדול, אין בית ספר!
  • שבת היא כמו סרט טוב, קשה לי לחכות כבר שתגיע
  • שבת היא כמו ווטסאפ, לפעמים אני מתחבר ולפעמים לא
  • שבת היא כמו מתמטיקה, עוד לא הבנתי מה הקטע
  • שבת היא כמו יהלום, יקרה ומיוחדת
  • שבת היא כמו תפילה, מקרבת אותי לקב”ה
  • שבת היא כמו בית סוהר, מלאה דברים שאסור לעשות
  • שבת היא כמו יום שלישי, עוד יום בשבוע
  • שבת היא כמו שיעור משעמם, זמן להשלים שעות שינה
  • שבת היא כמו שמש, מקרינה על כל השבוע
  • שבת היא כמו כדור פורח, מושכת את כל החיים שלי קצת יותר גבוה
  • שבת היא כמו ספגטי, לא נגמרת
  • שבת היא כמו קוקה קולה, טעם החיים
  • שבת היא כמו ספרייה, משעממת

 

 נספח 2 – דמויות

  • ז’קלין, בת 83, עלתה בצעירותה ממרוקו. אם לשלושה וסבתא לשבעה. מתגוררת כיום בבת ים, אוהבת במיוחד לבשל אוכל טעים לנכדים.
  • צחי, בן 42, גדל כל חייו במושב חילוני בצפון, מגדל אבוקדו. אב לשני בנים קטנים. אוהב במיוחד לטייל בארץ ובעולם.
  • סער, בן 8, גר ברמת השרון. אביו מורה ואימו עובדת בהייטק. מתאמן בג’ודו שלוש פעמים בשבוע.
  • שמואל, בן 25, חרדי, גדל בירושלים ומתגורר היום באשדוד עם אשתו ושתי בנותיו הקטנות. עובד בחנות מכשירי כתיבה במקביל ללימודים בכולל.
  • צופיה, בת 16 מיישוב בגב ההר בשומרון. לומדת באולפנה באזור, יש לה שמונה אחים קטנים, וחוץ מהלימודים באולפנה היא יוצרת תכשיטים בשעות הפנאי.

דעתך חשובה לנו