תקציר הפעולה
לעיתים אנו זורקים אחריות על אנשים אחרים ולא מקבלים אותה עלינו. לאחר שהבנו שאנחנו בוגרים, לאחר שגילינו את הכוחות שבנו, הגיע הזמן שנקבל אחריות לחיים שלנו. ביחידה זו נפשט את המשמעות של המושג ‘אחריות’ ונדבר עליו בהקשר המעבר לבגרות.
מטרות הפעולה
- החניכים יבינו מהי אחריות ומה חשיבותה של קבלת אחריות.
- החניכים יבינו את הקשר בין קבלת אחריות להתבגרות.
- החניכים ירצו לקבל אחריות לקורה סביבם.
- החניכים יסיקו שקבלת אחריות היא תהליך המתרחש באופן הדרגתי במהלך החיים.
שלב א: מהי האחריות שלי?
ערכו סבב: על מה אני מקבל/ת אחריות בחיים שלי?
דוגמה: “אני מגדל בעל חיים”, “אני שומר על אחי הקטן”, “אני שומרת על הבריאות שלי”.
שלב ב: זו האחריות שלי?
פזרו על הרצפה היגדים, וכל חניך וחניכה יצטרכו לשים פתק מתאים ליד ההיגד.
כחול – זו האחריות שלי, לבן – זו לא אחריותי, צהוב – יש לי אחריות מועטה לכך.
ההיגדים:
- חציתי את הכביש בלי להסתכל, הנהג עצר את הרכב פתאום והילדה שישבה מאחור קיבלה מכה
- הרעשנו בחודש הארגון והעירייה החליטה לסגור לנו את הסניף לשבועיים
- שכן שלי נפל על קליפת בננה שנפלה לי בלי כוונה
- חבר שלי נשאר ללא חדר בטיול השנתי כי אף אחד לא רצה להיות איתו
- בני הדודים שלי הולכים לים בשבת
- חבר שלי העתיק ממני במבחן
- בטיול השנתי מישהו התעלף כי לא הביא שתייה והתבייש לבקש
- רוצים לפנות יישובים ביהודה ושומרון כי לא מבינים את חשיבותה של ארץ ישראל
ערכו דיון עם החניכים: למה אנחנו אחראים? האם רק למסגרות הקרובות לנו או אולי גם לדברים רחוקים יותר מאיתנו.
– משחק כרטיסיות: של מי האחריות? (נספח) אפשר להתחלק לקבוצות ולדון במצבים.
סיכום והקשר שבין התבגרות לקבלת אחריות
התבגרות היא תהליך הנמשך לאורך זמן ולא אירוע הקורה בנקודת זמן מסוימת. יש קשר בלתי נפרד בין קבלת אחריות להתבגרות. אדם בוגר איננו רק מי שהתבגר פיזית אלא גם מי שהתבגר רגשית ומסוגל לקבל עליו אחריות למעשיו ולשלם את המחיר למעשיו. בעקבות כך יש לו היכולת להיות בעל זכויות וחובות בחברה. אחריות היא האמצעי שבעזרתו אנחנו יכולים ליצור קשר אמיתי בינינו לבין המציאות שלנו. חשוב שהחניכים יבינו כי אחריות איננה אשמה. המילה ‘אחריות’ איננה מתארת מצב שבו עשינו משהו שאנחנו מקבלים עליו פרס או עונש. אין שום קשר בין אחריות לבין אשמה אלא האחריות היא דבר שצריך להביא בחשבון כל הזמן, בטח כשמדובר בחיים בוגרים.
נספח – כרטיסיות: של מי האחריות?
- יואב סיפר לך בזמן השיעור איך בילה אתמול בתנועת הנוער. באותו זמן המורה לאנגלית רשמה שיעורי בית על הלוח. לשיעור האנגלית הבא הגעת ללא שיעורי בית.
של מי האחריות?
- האחריות היא של יואב
- האחריות היא של המורה לאנגלית
- האחריות היא שלך
- בהפסקת האוכל גל ראתה שהכריך שאימא הכינה לה בבוקר לא נמצא בתיק. במשך כל אותו יום גל הייתה רעבה ולא הצליחה להתרכז.
של מי האחריות?
- האחריות היא של גל
- האחריות היא של אימא של גל
- האחריות היא של אבא של גל, שזירז אותה לצאת מהבית
- ההורים של רן לא הגיעו לאספת ההורים. למחרת המורה נזפה ברן. רן נזכר שההזמנה לאספת ההורים נשארה אצלו בתיק.
של מי האחריות?
- האחריות היא של ההורים, שלא שאלו את רן מתי אספת ההורים
- האחריות היא של רן, שלא זכר להוציא את ההזמנה מהתיק
- האחריות היא של המורה, שלא הזכירה לרן לתת את ההזמנה להורים
- ביום ראשון הודיעה המורה כי יוצאים ביום שלישי לטיול, לכן צריך להביא אישור מההורים ולא צריך להביא ילקוט. יוסי היה חולה ביום ראשון. ביום שלישי הוא הגיע עם ילקוט וללא אישור מההורים.
של מי האחריות?
- האחריות היא של החברים של יוסי, שהיו צריכים לעדכן אותו, כי היה חולה
- האחריות היא של יוסי, שהיה צריך לברר מה נאמר בכיתה כשהיה חולה
- האחריות היא של המורה, היא הייתה צריכה להתקשר אל יוסי ולעדכן אותו
- חבר שלך, רז, חוגג היום יום הולדת. הוא הזמין אותך ועוד שני חברים למסיבה. קבעתם (אתה וחבריך) ללכת אחר הצוהריים לקנות מתנה. חבריך הבריזו לך (כל אחד עם תירוץ אחר). בסוף הלכת למסיבה ללא מתנה.
של מי האחריות?
- האחריות היא של החברים, הם הבריזו לך ברגע האחרון
- האחריות היא שלך, היית צריך לקנות מתנה לבד
- האחריות היא של רז, הוא הודיע על המסיבה באיחור
- פספסת את ההסעה והגעת באיחור לבית הספר.
של מי האחריות?
- האחריות היא של הנהג, שנסע בלעדיך ולא חיכה לך
- האחריות היא של החברים שלך, שלא אמרו לנהג שצריך לחכות לך
- האחריות היא שלך, הלכת לישון מאוחר ולכן לא הצלחת לקום בבוקר
- דנה הגיעה באיחור לשיעור והמורה נזפה בה. היא טענה בתגובה שחברתה הייתה צריכה לספר לה משהו באופן דחוף.
של מי האחריות?
- החברה אחראית, כי היא גררה את דנה לשיחה למרות שידעה שהיא עלולה לאחר לשיעור
- דנה אשמה, היא הייתה צריכה לדחות את השיחה בנימוס למועד מאוחר
- הצלצול בבית הספר חלש מדי וקשה לשמוע אותו
- עומר נשלח הביתה מבית הספר כי הגיע ללא חולצת תלבושת. הוא טען שכל החולצות שלו מלוכלכות ואימא שלו לא לקחה אותן מחדרו לכביסה.
של מי האחריות?
- האחריות היא של אימא
- האחרות היא של העוזרת
- האחריות היא של עומר, שלא שם את בגדיו המלוכלכים בארגז הכביסה
