רציונל החודש- אייר (ועוד קצת...) בין פסח לשבועות

חודש אייר – בין פסח לשבועות

בעצם ליל-בלהות מלא זוועות- מיידאנק, טרבלינקה ובוכנוולד, בליל של תאי-גז וכבשנים, בליל של הסתר פנים מוחלט, בליל שלטון שטן-הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסייה הנוצרית, בליל חיפושים בלי הרף ובקשת הדוד –

בליל זה גופו צץ ועלה הדוד, הא-ל המסתתר בשפריר חביון, הופיע פתאום והתחיל לדפוק בפתח אוהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים וייסורי גיהנום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה, עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל!

(הרב סולובייצ’יק זצ”ל, קול דודי דופק) 

רקע: לאחר חג הפסח אנחנו נכנסים לתקופה של ספירת העומר, בה נמצאים גם הרבה ימים מיוחדים שאנו רוצים להתייחס אליהם- יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, ל”ג בעומר, יום ירושלים, שבועות.. כל מאורע טומן בחובו משמעות עמוקה, ומן הראוי היה שנעסוק בו תקופה ארוכה. אבל- שטף המאורעות מקשה עלינו באמת להתחבר בצורה פנימית, ומעבר לכך- בתור מנהלת של סניף, שבזמנה החופשי רוצה כל כך גם להצליח לחנך (ומצליחה ב”ה), וגם לפעמים מצפים ממנה להיות מפיקת אירועים (ובתקופה הזו יש הרבה אירועים להפיק..)- קשה להיות עם הראש מעל המים, ולדאוג שאני אנהל את האירועים ואת הזמן, ולא הם ינהלו אותי..

לא סתם כל הימים המיוחדים האלה נמצאים בזמן זה- שבין פסח לשבועות. פסח זהו זמן של “אתערותא דלעילא”- התעוררות משמים, מצד הקב”ה לגאול אותנו ממצרים (ומהמיצרים שלנו…), בלי שום קשר לעמלנו ומצבנו הרוחני. אבל כדי להגיע לשבועות- לקבל תורה, צריך השלמה של רצון ועשייה מצד האדם, “אתערותא דלתתא”-התעוררות מלמטה, מצידנו. ובזמן הזה של 49 ימים של ספירת העומר, אנחנו מנסים לטפס ולתקן את אותם מט’ שערי טומאה בהם היינו שרויים במצרים. מתוך ‘אתערותא דלעילא’ מצד הקב”ה בפסח, אנחנו משלימים את ה’אתערותא דלתתא’ מצידנו, את ההשתדלות וההתקרבות שלנו.

אין מתאים יותר מתקופה זו, כדי לעכל את ההשתדלות הרוחנית והמעשית שאנו עוברים לא רק כפרטים, אלא גם כעם- הן במהלך השואה, הן בהקמת המדינה ובמלחמות ישראל ושחרור ירושלים, כדי לתאר את אותו מהלך של יציאה ממצרים לעבר ברית נישואים עם הקב”ה- גם ברמה הלאומית.

אפשר לעשות רצף אירועים גדולים ומפוצצים לכל אחד מהדברים, כשכל אחד יהיה הפקה גדולה בפני עצמו, ואינו קשור למהלך אחד. אבל פספסנו כאן פוטנציאל גדול של תהליכיות, מהלך רוחני-נפשי שעובר על כולנו יחד כחבורה, שאותו אפשר לשזור מתוך העוצמות של כל הימים האלה יחד. בקיצור- המעבר מהפקת אירועים מפוצצים כשכל אחד בפני עצמו, למהלך ארוך ושזירת קשר רעיוני ורוחני המשפיע באמת על הלב פנימה, גורם לשיח פנימי ועמוק יותר בתוך החבורה, ומתוך כך משפיע לטווח רחוק ואמיתי הרבה יותר. אנחנו יודעים שזה קשה: ארגון טקסים, נר לנופל, המסורות של הסניף… מצד שני- אתן מעולות, אנחנו סומכים עליכם בעיניים עצומות שתוכלו לעשות דברים אדירים הרבה יותר בסניפים שלכם..

בשנים האחרונות הוציאה בני עקיבא ערכה שנקראת ‘היינו כחולמים’- ערכה שמחברת את כל הימים האלה עליהם דיברנו ושוזרת אותם למהלך אחד: מגלות לגאולה. הערכה כבר מסודרת בכרטיסיות צבעוניות ובדיסק מצורף ומכילה חומרי הדרכה רבים ומגוונים לכל הגילאים המוכנים לשימוש. אנו מצרפים ל’תיק לקומונרית’ את הקבצים, שיהיו לך גם על המחשב בהישג יד.

שבי עם המדריכים ונסו למקד את העבודה החינוכית בה הייתם רוצים להתמקד בחודש הזה. ניצול ישב”צ לא רק לקבלת החלטות וחלוקת אחריות, אלא בירור רעיוני מעמיק יותר, ובעקבותיו- לאן אנחנו רוצים לקחת את הסניף בתקופה הזו. אנחנו יודעים שזה קשה, ועוד מעט ממש מתחיל כל הלחץ של המתכונות והבגרויות. ועדיין- חבל לפספס את התקופה המדהימה הזו של השנה, שבה טמונים כל כך הרבה עוצמות רוחניות, ויכולה להיות סיפתח מצוין לקראת העבודה בקיץ.

בהצלחה רבה!