איתור סניפים וכפרי בוגרים
בשבת פרשת שמות אנו מציינים את פטירתו של הרב אלישע וישליצקי. נקודה מרכזית בדמותו הייתה הפעילות והמחויבות הגדולה למען עם ישראל, וזאת מתוך חיבור ישיר אל עולם הרוח והקודש. נושא החורף שבו עוסקת התנועה הוא תפילה.
בפעולה זו ננסה להבין שעל מנת לפעול במציאות פעולה משמעותית יש צורך ישיר בקשר עם הקב”ה. הכוחות הניתנים לנו, התפילות שאנו נושאים כדי להצליח בדרכנו והאמונה בדרך ובתהליך הם האור המוביל אותנו לעשייה לאומית ואישית.
מקורות להרחבה:
https://katzr.net/a3e25e או כתבו בגוגל: מהי תפילה – הרב אלישע וישליצקי
https://katzr.net/ebd1f9 או כתבו בגוגל: האזינו: הרב אלישע וישליצקי בשיר אחרון – כיפה
ציוד נדרש: סיפורים, כרטיסיות
שלב א –
פזרו על הרצפה כרטיסי משימות (נספח 1), העמידו את חניכי השבט סביב המשימות ובקשו מהם למלא את כל המשימות. כל אחד ייקח משימה, ימלא אותה, ולאחר מכן ייקח עוד משימה עד שייגמרו כל המשימות. הקציבו זמן למילוי כל המשימות.
לאחר שהחניכים יסיימו למלא את כל המשימות שבו איתם במעגל ושאלו: מה גרם לכם לבצע את הפעולות? האם היו פעולות שהיו קשות לביצוע? מה עזר לכם לבצע אותן?
סכמו: בחיים יש לנו כל מיני משימות שעלינו למלא. כאשר אנו מחוברים למטרה ברורה (כאן המטרה היא להספיק הכול בזמן), כאשר יש לנו רוח אשר מובילה אותנו, המשימות נעשות על הצד הטוב ביותר.
שלב ב –
ספרו מעט לחניכים על דמותו של הרב אלישע וישליצקי (אפשר לכתוב את המידע על כרטיסיות נפרדות ולחלק לחניכים כדי שיקראו בקול):
הרב אלישע וישליצקי נולד בשנת תשי”ד בקיבוץ יבנה (ליד אשדוד) ולמד בישיבת מרכז הרב.
היה חבר צוות בית המדרש “מהות” – בתי מדרש למורים וקהילות מייסודה של תנועת אל עמי. היה שותף בהקמה ובחיזוק של תנועת הבוגרים בבני עקיבא.
היה שותף בתנועת מרימים את הדגל וקשור לליווי חינוכי ורוחני של גרעינים תורניים בכל רחבי הארץ.
מסר שיעור שבועי רב משתתפים במכון מאיר.
לימד גם במכון אורה והעביר שיעורים רבים ושיחות ברחבי הארץ.
כיתת רגליו לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל כדי ללמד תורה, לעודד, לחזק ברכיים כושלות ולהיטיב בכל אשר יכול. נפטר בכ”ה בטבת תשע”ט.
בשלב השני ננסה להבין מהי “שליחות עם אל” מסיפורים על חייו של הרב אלישע וישליצקי.
אפשרות ב (שבטים בוגרים): הקריאו את הסיפורים ובקשו מהחניכים לחשוב ולדון בשאלות אלו:
הסבירו: כמו במשחקים האלה גם בחיים שלנו החיבור למטרה, לשורש, לקב”ה, הוא שיוצר את היכולת לפעול פעולה טובה, מדויקת ונכונה יותר. הפעולות שלנו נובעות מכוח האמירה של המלך, והחיבור חשוב ומהותי על מנת שנצליח.
שלב ג –
שאלו את החניכים: איזה כוח ניתן לנו כשאנחנו שליחים של משהו, כשאנחנו לא פועלים רק מכוח עצמנו? האם השליחות גם מחייבת אותנו?
אפשרות א – הקריאו לחניכים את הקטע של הרב סולובייצ’יק ‘האדם נברא כשליח’ (נספח 4).
שאלו את החניכים:
אפשרות ב – חלקו לחניכים את ברכת מי שבירך לקהל (נספח 5) שהקליט הרב וישליצקי עם בניו לפני שנפטר.
שאלו את החניכים:
שלב ד –
לסיכום ערכו סבב וכל חניך וחניכה ישתפו במשפט בקשה אישי הנוגע לפעילות או לעשייה שלהם במציאות.
לדוגמה:
הערה למדריכים: לשבטים צעירים אפשר להדפיס כרטיסיות עם אפשרויות להתחלה כדי להקל עליהם להתנסח (נספח 6).
סיכום:
בפעולה נפגשנו עם דמותו של הרב אלישע וישליצקי, שאחת מתכונותיו הייתה השליחות והעשייה במציאות מתוך חיבור ישיר לקב”ה, מתוך אמונה בצדקת הדרך ותפילה להצלחתה. גם בחיים שלנו אנו פועלים בכל מיני מישורים – בסניף, במשפחה, בבית הספר – והיכולת שלנו לחבר את העשייה עם הקשר לקב”ה מכוח שליחותו ולהתפלל אליו להצלחת העשייה מחזקת אותנו ונותנת כוח לפעול ביתר מרץ.
נספחים:
נספח 1 –
כרטיסי משימות
נספח 2 –
סיפורים על הרב אלישע
מאז ההודעה על הפטירה מתעוררת המחשבה איך נמשיך בלי הסרגל שמיישר את המחשבה האנושית עם המגמה האלוקית, בלי הקריאה “הנני” – לשון ענווה וזריזות. ואז שלחו באחת הקבוצות את אותו סרטון של הרב אלישע, ומאז מהדהד בראש אותו משפט.
“תפקידנו הוא לא לעסוק בסיכויים אלא לפעול… להגיד לקדוש ברוך הוא: אנחנו המשכנו – אתה תבוא איתנו”.
נספח 3 –
כרטיסיות תכונות
נספח 4 –
דברי הרב סולובייצ’יק
“האדם נברא בתור שליח…
את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת, ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם.
ההשגחה יודעת היכן וכיצד, יכול הפרט-היחיד, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו. באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו.
בורא העולם פועל בהתאם להלכה ,כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות ,שאי אפשר לקיימה, והיא מחוסרת כל ערך, מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות, מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח.
משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו”.
נספח 5 –
מי שבירך לקהל
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב. הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדושׁ הַזֶּה עִם כָּל קְהִלּות הַקּדֶשׁ. הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנותֵיהֶם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. וּמִי שֶׁמְּיַחֲדִים בָּתֵּי כְנֵסִיּות לִתְפִלָּה. וּמִי שֶׁבָּאִים בְּתוכָם לְהִתְפַּלֵּל. וּמִי שֶׁנּותְנִים נֵר לַמָּאור וְיַיִן לְקִדּוּשׁ וּלְהַבְדָּלָה וּפַת לְאורְחִים וּצְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְכָל מִי שֶׁעוסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה. הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁלֵּם שכָרָם וְיָסִיר מֵהֶם כָּל מַחֲלָה וְיִרְפָּא לְכָל גּוּפָם וְיִסְלַח לְכָל עֲונָם. וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשה יְדֵיהֶם עִם כָּל יִשרָאֵל אֲחֵיהֶם. וְנאמַר אָמֵן.
נספח 6 –
התחלות של בקשות אישיות