רעיונות לפעילות מסביב למדורה

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

מצורפים כאן רעיונות מגוונים לפעילויות שאפשר לעשות עם החניכים מסביב למדורה. שיהיה חג שמח, משמעותי ובעיקר בטיחותי

 

• לימוד משותף –

‘ואהבת לרעך כמוך’ – בירור משמעות המושג.

 

קטעי לימוד לשבטים הצעירים:

• ספורנו על ויקרא יט, ט (“וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט… לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם”) ד“ה “ובקוצרכם”: “לעני ולגר… מורה כלל גדול על אלה (על כל הקודמים) באמרו ‘ואהבת לרעך כמוך’ – אהב בעד רעך מה שהיית אוהב בעדך, אם היית מגיע למקומו”.

 

שאלה מנחה: על פי הספורנו, איך ידע האדם שהגיע למידת ‘ואהבת לרעך כמוך’?

 

• שאלו כמה חסידים את רבם: “כבוד הרב, מהם ראשי התיבות של בל”ק?”

אמר להם הרב: “ואהבת לרעך כמוך”.

כשיצאו שאלו החסידים זה את זה: “כיצד ייתכן שאלו ראשי התיבות?” אך אף אחד מהם לא הבין.

למוחרת אזרו אומץ וחזרו לרב: “כבוד קדושת האדמו”ר, אפשר אולי להסביר לנו שוב מהם ראשי התיבות של בל”ק?” האדמו”ר חזר ואמר: “ואהבת לרעך כמוך”.

אזר אחד החסידים אומץ ואמר: “כבוד הרב, אבל זה לא מסתדר עם האותיות!”

האדמו”ר אמר: “כן, זה כן מסתדר, בי”ת היא וי”ו, שנשמעת אותו דבר כשהבי”ת אינה מודגשת, ל=לרעך, ק=כמוך, כ”ף או קו”ף, מה זה משנה, זה אותו צליל”.

בחוץ עמדו החסידים ואמרו איש אל רעהו: “הכיצד רבנו אומר דברים שכאלה? הרי לא ייתכן שהוא מבלבל את האותיות?”

אבל אם האדמו”ר אמר, האדמו”ר אמר ולא מתווכחים.

אחד החסידים לא יכול לסבול את ההתבטלות המוחלטת של החסידים, נכנס לבדו לאדמו”ר בלי שחבריו ישימו לב להיעדרו ואמר לאדמו”ר: “כבוד קדושת האדמו”ר, זה לא מסתדר!”

ענה האדמו”ר ואמר: “בטח שלא מסתדר, מה חשבת, ש’ואהבת לרעך כמוך’ זה רק כשמסתדר? ואהבת לרעך כמוך זה גם כשלא מסתדר, גם כשמישהו לא במיוחד שומר תורה או מצוות צריך ‘ואהבת לרעך כמוך’, גם כשמישהו לא עובד את ה’ כמו שאתה חושב שצריך לעבוד את ה’ שייך ‘ואהבת לרעך כמוך’. ‘ואהבת לרעך כמוך’ זה לא רק כשהכול מתאים אלא גם ובעיקר כשלא הכול מתאים״.

שאלה מנחה: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לאהוב כל אדם בישראל?

 

קטעי לימוד לשבטים הבוגרים:

• רמב”ן לויקרא יט, יז (“לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא… וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”) ד“ה “לא תשנא את אחיך בלבבך”: “ואחרי כן יצווה שיאהב לו כמוהו. וטעם ‘ואהבת לרעך כמוך’ הפוכה, כי לא יקבל לב האדם שיאהב את חברו כאהבתו את נפשו, ועוד: שכבר בא ר‘ עקיבא ולימד ‘חייך קודמים לחיי חברך’. אלא ציותה התורה שיאהב חברו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו, בכל הטוב; ויתכן בעבור שלא אמר ‘ואהבת את רעך כמוך’ והשווה אותם במלת ‘לרעך’, וכן ‘ואהבת לו כמוך’ דבר שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, כי פעמים שיאהב את רעהו בדברים ידועים, להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה; ואם יהיה אוהבו בכל, יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר וכבוד ונכסים ובדעת וחכמה ולא שישוה אליו, אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה; ויצווה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה בזולת בלבו אבל יאהב ברבות הטובה לחברו, כאשר אדם עושה לנפשו, ולא יתן שיעורין באהבה, ועל כן אמר ביונתן, ‘כי אהבת נפשו אהבו’, בעבור שהסיר מידת הקנאה מלבו ואמר ‘כי אתה תמלוך על ישראל’“.

שאלות למחשבה: על פי הרמב“ן, איזו מידה יש לעקור מהלב כשאוהבים את החבר? מה לדעתכם פירוש המושג ”לתת שיעורין באהבה“?

 

• ר‘ נפתלי הרץ ויזל  (בתוך ה’באור’): “אם כוונת הפסוק שיאהב כל אדם כאשר אוהב את עצמו, יפלא מאד, שיצוונו על דבר שאינו בכח שום נפש, ואי אפשר שיאהב האדם את זולתו, וביותר איש נכרי לו, כאשר אוהב את עצמו, גם אין לצוות על אהבה ושנאה שאין האדם מושל עליהן, ועוד: אם כן צריך שיתאבל על צרה של זולתו, מעל צרת נפשו, וחייו אינם חיים, שאין לך שעה שלא יראה ולא ישמע בצרת אחר… ואומר אני, שאין מילת ‘כמוך’ בלשון הקודש כולל כוונה זו, אלא ‘כמוך’ פירושו: הדומה לך, כמו ‘כי כמוך כפרעה’ – דומה אתה במעלתך למעלת פרעה; ‘אין נבון וחכם כמוך’ – שוה לך ודומה לך; וכן כולם. וכן כאן פירושו ‘ואהבת לרעך’ שהוא כמוך – שוה לך ודומה לך, שנברא גם הוא בצלם אלוהים, והרי הוא אדם כמוך, וזה כולל לכל בני אדם, שכולם נבראים בצלם. על זה אמר ר‘ עקיבא ‘זה כלל גדול בתורה’. ור‘ עקיבא עצמו שנה כלל זה: ‘חביב אדם שנברא בצלם’. ועוד: אם גם עכשיו מרשיע, נברא בדמות אלוהים בממשלה ובבחירה, ויוכל לבחור בטוב, ואם כן – סתם הכתוב ולא פירש קצב (=מלשון קצבה) אהבה זו. ובא הלל הזקן ופירש: ‘מה דעלך סני לחברך לא תעביד’, שעל כל פנים לא תעשה לו דבר שאם יעשנה לך תצטער; וזה אמת ברור שאסור לך לצער או לבזות שום אדם צדיק או רשע… ואילו היה פירוש ‘כמוך’ שתאהבנו כעצמך, מלבד שלא נצטרך לפירושו של הלל, כבר מעט וחלטין בדבריו כוונת המאמר. ואולם המליצה בלשון הקודש על האוהב זולתו מאהבת עצמו היא ‘אוהבו כנפשו’, כמו שנאמר באהבת דוד ויונתן ‘ויאהבו יונתן כנפשו’ ואמר ‘כי אהבת נפשו אהבו’. ומה פלא יש באהבת דוד ויונתן שאמר עליה דוד בקינתו: ‘נפלאתה אהבתך לי’ אם כל ישראל חייב לאהוב רעו כנפשו. אבל עיקר פירושו כמו שאמרנו, שמאמר ‘ואהבת לרעך’ נאמר סתם ונמסר לחכמים בעלי הקבלה. גם בעל הטעמים העמיד הטפחא תחת ‘לרעך’, שאילו חיבר בנגינה ‘לרעך כמוך’ יתפרש: רעך שהוא כמוך בצדק, בחכמה וכיוצא. לכן חבר בנגינה ‘ואהבת לרעך’ שיאהב את כולם, והפריד מלת ‘כמוך’, מעתה פירושו: שהוא אדם כמוך”.

 

שאלות למחשבה: מה משמעות הביטוי ‘כמוך’ על פי בעל ה’באור’? אילו הוכחות הוא מביא כדי לבסס את דבריו? מה אפשר ללמוד מהמקור על אהבת כל אדם בישראל? האם אתם מסכימים עם דבריו?

 

שאלות כלליות לדיון:

• האם אתם מזדהים עם דברי הפרשן?
• מה לדעתכם האתגר האמיתי היום בקיום מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’?

 

חבילה עוברת

הכינו חבילה עוברת, והמשימות שבחבילה יהיו קשורות לנושא של ‘ואהבת לרעך כמוך’. שבו במעגל, השמיעו מוזיקה והעבירו את החבילה מיד ליד. בכל פעם שהמוזיקה נעצרת מי שהחבילה אצלו ימלא את המשימה.

רעיונות למשימות:

1. לכו לשאול את הקומונרית אם היא צריכה עזרה
2. לכו לשמח שבט אחר
3. העבירו את החבילה למישהו שאתם אוהבים, והוא יסיר ממנה עוד שכבה
4.  חברו שיר שקשור ל’ואהבת לרעך כמוך’
5. הכינו הצגה בנושא ‘ואהבת לרעך כמוך’
6. חברו תנועות לשיר ‘ואהבת לרעך כמוך’
7. העבירו את החבילה למישהו ששימח אתכם בשבוע האחרון
8. העבירו את החבילה למישהו שאתם מרגישים שאכפת לו מחברי השבט
9. החמיאו למי שיושב לימינכם

 

משימה קבוצתית: מציירים ‘ואהבת לרעך כמוך’

חלקו את החניכים לקבוצות ובקשו מהם לעצב כרזה מנצחת לכלל ‘ואהבת לרעך כמוך’ מחומרים שימצאו בסביבה (עלים, עצים, פרחים וכדומה). על הכרזה לבטא את הרעיון שזהו אכן וכלל גדול בתורה.

אפשר אחר כך לרכז את הכרזות על קירות הסניף תחת הכותרת ”ואהבת לרעך כמוך“.

ציוד שיש להביא למדורה:

• נייר רצף או דפים
• טושים או צבעים
• דבק פלסטי

 

פעילות שבטית: משחק דילמות

בחרו חניכים שיציגו את הדילמות לפני שאר השבט או הציגו את הדילמות בעצמכם. בסוף כל הצגה דונו על פתרון הדילמה. הדילמות ממחישות את הקושי בלאהוב את החבר כמוני (‘ואהבת לרעך כמוך’):

דילמה 1:

יש מחר מבחן גדול מאוד. כבר למדת את רוב החומר ותכננת לעשות לך יום כיף ורק בערב לעבור שוב על החומר בחצי שעה. בדיוק כשהסתיימו הלימודים תפס אותך חבר וביקש ממך ללמד אותו למבחן כי הוא לא מבין כלום. מה תעשה?

 

דילמה 2:

קיבלת מאימא 20 ₪ לפיצה שכל השבט מזמין היום בסניף. בדרך לסניף פגשת חברה, והיא סיפרה לך שבעוד חמש דקות האוטובוס שלה מגיע, והיא שכחה את הכסף שלה בבית. היא מבקשת שתלווי לה 20 ₪. מה תעשי?

 

דילמה 3:

הבטחת לחבר שלך להגיע אליו בחמש. השעה כבר חמישה לחמש, ואתה עדיין תקוע בתחנה. האוטובוס מפוצץ, והנהג מסכים להעלות רק נוסע אחד. איתך בתחנה מחכה אישה מבוגרת, ונראה שהיא אינה ממהרת אך היא עייפה. מה תעשה?

 

דילמה 4:

יש לך הערב ערב כיתה שממש חיכית לו. ההורים שלך צריכים לצאת הערב לחתונה, והם לא מצאו בייביסיטר לאחותך הקטנה. הם אינם יכולים לקחת אותה איתם, ואם לא תישארי לשמור עליה, ייאלץ אחד מהורייך להישאר בבית. מה תעשי?

 

דיון: האם תמיד פשוט כל כך לאהוב את החבר כמוני? ולמה זה כל כך חשוב? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להעצים בנו את מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’?

 

פעילות כיפית: כוחו של היחד

ציוד:

• חבילת מסטיקים או טופי
• פתקים בשני צבעים

שבו במעגל וחלקו לכל חניך וחניכה שני פתקים בשני צבעים. מטרת המשחק היא שכולם יזכו יחד.

אסור לחניכים לדבר ביניהם.

כללי המשחק:

1. אם כולם בבת אחת מרימים פתק בצבע זהה, כולם מקבלים מסטיק אחד
2. אם כולם מרימים פתק באותו הצבע ורק אחד מרים צבע אחר, הוא מקבל שלושה מסטיקים
3. אחרת אף אחד לא מקבל כלום.

הרעיון הוא לברר אם אנחנו חושבים רק על עצמנו, ורוב הסיכויים שאף אחד לא יקבל כלום, או שבכל סבב כולם ירימו אותו דבר וכולם ירוויחו.

 

סיפור –

“אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך”, כך היה שר ראובן מדי יום בדרכו מבית הספר לביתו.

יום אחד פגש ראובן בדרך ילד בוכה בצידי הכביש.

הוא פנה אליו ושאל: “מה יש לך? אפשר לעזור לך?” אבל הילד פשוט צעק על ראובן: “לך מפה! אני לא צריך אף אחד”.

ראובן היה מופתע מאוד. הוא בסך הכול רצה לעזור. הוא התבונן בילד כמה דקות, וכשהילד שוב התעצבן ברח ראובן מהמקום והלך הביתה.

למוחרת שוב פגש ראובן את הילד בצידי הכביש. הוא נזכר במה שאירע ביום הקודם ורצה להתעלם ממנו, אבל פתאום התנגן לו שיר בראש: “אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך”. ראובן הבין שעליו לעזור לילד. הפעם לא דיבר איתו אלא רק התיישב לידו ושתק. הילד העיף בראובן כמה מבטים עצבניים, אבל אחרי כמה דקות פנה אליו:

– “למה אתה יושב כאן? אין לך מה לעשות?”

– “יש לי המון מה לעשות!” ענה ראובן.

– “אז למה שלא תלך לעשות את מה שאתה צריך לעשות?”

– “זה בדיוק מה שאני עושה ברגע זה! אני עוזר לאחי, לחבר שלי. אני מחויב לאהוב אותך כפי שאני אוהב את עצמי!”

– “מה הקשקושים האלו?” שאל הילד.

– “‘ואהבת לרעך כמוך’. לא אני המצאתי אלא רבי עקיבא הגדול. וכעת אין לי כל כוונה לעזוב אותך עד שתגיד לי איך אוכל לעזור לך”.

הילד התבונן בראובן מופתע, ועיניו התמלאו דמעות.

– “אף פעם לא התייחסו אליי ככה. בדרך כלל בורחים ממני! בבית הספר מוציאים אותי מהכיתה בגלל שאני מפריע, ואז אני מתבייש לחזור הביתה. ואין לי לאן ללכת”.

ראובן חייך וטפח לו על הכתף:

– “אולי תבוא אליי הביתה, תאכל משהו ואז נכין ביחד את שיעורי הבית? אני אפילו אוכל לעזור לך במקצועות שאתה מתקשה בהם”.

– “באמת? זה פשוט יהיה נפלא!”

– “אז בוא כבר! רגע, לא אמרת לי איך קוראים לך”.

– “קוראים לי…” הילד עצר לרגע.

– “כן?” המתין ראובן.

– “עקיבא!”

ראובן צחק בקול רם:

– “אתה רואה?! אין צירוף מקרים! הייתי פשוט חייב לפגוש אותך. בוא איתי ואספר לך הכול על גדולתו של רבי עקיבא”.

 

מאותו יום היו ראובן ועקיבא לחברים טובים. ראובן היה עוזר לעקיבא בלימודים, והוא השתפר מאוד, התקדם בלימודים והפך לתלמיד מצטיין.

איזו מצווה גדולה ויפה היא לעזור לזולת. (http://www.shaulicohen.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=66342)

 

סיפור מסיפורי חז”ל (אפשר גם להציג אותו) – מעשה בנוכרי שבא להלל הזקן.

בקשו מכמה חניכים להציג את הסיפור הזה:

מעשה בנוכרי שבא לפני שמאי הזקן וביקש להתגייר על מנת שילמד את כל התורה על רגל אחת. דחפו שמאי באמת הבניין שבידו, שהיאך ייתכן ללמד את כל התורה על רגל אחת?! בא אותו הגוי לפני הלל הזקן, גיירו ואמר לו: “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זהו הרעיון המרכזי בתורה, וכל השאר פירוש לזה, וכדי להבינו – המשך ללמוד”.

 

שאלות לדיון  

• מדוע לדעתכם בחר הלל בפסוק הזה כדי ללמד את הנוכרי את כל התורה כולה?
• שמאי היה מגדולי החכמים. איך רב גדול כל כך יכול לדחוף את הנוכרי?
• מה אפשר ללמוד מהסיפור על חשיבותה של אהבת הבריות?

 

נספח

 

• שירים בצוותא – שירים בנושא חברות ואכפתיות לשירה סביב המדורה (נספח 1) :

 

מילה טובה

יהודית רביץ
מילים: יעקב גלעד
לחן: יהודית רביץ

אפילו בשרב הכי כבד
ידעתי שהגשם עוד ירד
ראיתי בחלון שלי ציפור
אפילו במשב סופה וקור.

לא פעם זה קשה
אבל לרוב מילה טובה
מייד עושה לי טוב
רק מילה טובה
או שתיים, לא יותר מזה.

אפילו ברחוב ראשי סואן
ראיתי איש יושב ומנגן
פגשתי אנשים מאושרים
אפילו בין שבילי עפר צרים.

תמיד השארתי פתח לתקווה
אפילו כשכבתה האהבה
חלמתי על ימים יותר יפים
אפילו בלילות שינה טרופים.

 

שווים

רן דנקר ועילי בוטנר
מילים ולחן: עילי בוטנר

אתה לבן, אני שחור,
אני חשוך, אתה באור
שמחמם כמו אימא,
ושדואג לך.
אתה קטן, אני גדול
אני רוצה, אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים.

ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע

אני בוכה, אתה צועק
אני טועה, אתה צודק
זאת הצגה שלנו,
ואין קהל ואין במה.
אולי נשב ננוח,
אתה, אתה.
אני, אני.
וגם תחלוף הרוח,
ויעברו כל השנים.

ואולי יבוא יום…

 

מי האיש

חוה אלברשטיין
מילים: תהלים לד, יג–טו

מי האיש החפץ חיים,
אוהב ימים
אוהב ימים לראות טוב.

נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב
בקש שלום ורודפהו

 

רקמה אנושית אחת

חוה אלברשטיין

מילים ולחן: מוטי המר

 

כשאמות

משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.

כשתמות משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.

כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו נשאר איתו

אם נדע

איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.

אם נדע

אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.

 

 

 

להורדת והדפסת הפעולה