איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה סניפיתלרגל השנה התשעים וחמש לבני עקיבא נרצה לחבר את החניכים ליסודות שעליהם התנועה מושתתת. בפעולה זו נעסוק בחשיבותו של סמל התנועה ובמשמעותו. נלמד על מרכיבי הסמל ועל הערכים שהוא מייצג.
ציוד: חלק מן הציוד דורש הכנה לפני שבת, שימו לב!
חלק א – פתיחה: משמעות הסמל
אפשרות א – לסניפים קטנים
הראו לחניכים עשרים סמלים של כל מיני חברות, מכוניות וארגונים, והם יצטרכו לומר למי הסמל שייך (נספח 1. כדאי להרחיב על חלק מהסמלים מה רואים בסמל ולמה דווקא הרכיבים המסוימים האלו מופיעים בסמל).
אפשרות ב – לסניפים גדולים – לפי שבטים
תנו לכל שבט את הסמלים ואת שמותיהם (נספח 2), ועל חברי השבט לחבר בין הסמל לשמו. מתחילים במשימה כל השבטים יחד. מי השבט שיסיים ראשון את המשימה?
(עליכם להדפיס את נספח 1 ונספח 2 כמספר השבטים).
סיכום
הסבירו: בסמל של קבוצה או ארגון מובעים הערכים המרכזיים של הקבוצה. סמל נותן לקבוצה קריאת כיוון, מטרה. הוא מעניק לה משמעות ומבטא את הייחודיות שלה, משהו חזותי שאפשר להזדהות איתו.
חלק ב – סמל התנועה
הכינו מראש איור של סמל התנועה על גיליון בריסטול וגזרו אותו לחמישה חלקים.
יש חמש משימות הקשורות למשמעות החלקים.
לאחר השלמת כל משימה יקבלו החניכים חלק מהסמל. בסוף כל המשימות יתקבל הסמל השלם.
עליכם לסדר את סדר שמות השבטים לפי הסדר הנכון שלהם (נספח 3, שמות השבטים בכרטיסיות. אם הסניף גדול, אפשר לחלק את החניכים לכמה קבוצות)
מקבלים: ענף זית – המייצג טהרה, שלום ואת הקשר לארץ ישראל, שכן הוא אחד משבעת המינים. הזית משמש גם בסמל המדינה, וחמשת עליו שבסמל התנועה מייצגים את חמשת חומשי התורה ואת חמשת שבטי חבריא א’ בבני עקיבא.
עליכם לחבר בין שם המקום לתמונה:
ההנהלה הארצית – מבנה ההנהלה הארצית של בני עקיבא בירושלים.
כפר הרא”ה – שם הייתה ישיבת בני עקיבא הראשונה, ששילבה בין לימודי קודש ללימודי חול.
קיבוץ סעד – הוקם על ידי חברי בני עקיבא, הקיבוץ הדתי הראשון שהקימו ילידי הארץ.
ביריה – למצודה שעל הר ביריה עולים בכל שנה חניכי שבט הרא”ה סביב י”א באדר, היום שבו הובילו חניכי התנועה בשנת 1946 את העלייה ההיסטורית למקום כחלק מהמאבק על ארץ ישראל טרם הקמת המדינה.
אנדרטת הל”ה – אנדרטה שהוקמה לזכר 35 לוחמים שנהרגו בדרכם להביא אספקה לגוש עציון הנצור. בכל שנה חניכי בני עקיבא הולכים בדרך שהלכו בה הלוחמים ומסיימים את המסע בטקס מרגש לזכרם.
מרכז שפירא – מקום מגוריהם של הרב חיים דרוקמן ואשתו ד”ר שרה זצ”ל. הרב היה מורה דרכה של התנועה שנים רבות.
מצפה בר – מצפה שהקימו חברי צוות נחשון מסניף שדמות מחולה לזכרו של בר פלח, שנפל בעת מילוי תפקידו בהיתקלות עם מחבלים.
מקבלים: קלשון וחרמש, המייצגים עבודה – בייחוד את עבודת האדמה ואת הקשר לאדמת ארץ ישראל ועבודת כפיים בכלל – וכן עשייה חברתית, ציבורית ומדינית.
מקבלים: שיבולת, המייצגת את האחדות בין 12 שבטי ישראל, את הברכה מהקב”ה, את הכרת הטוב ואת הקשר שלנו לארץ, שכן היא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
מקבלים: לוחות הברית, המייצגים את מרכזיות התורה ועליהם האותיות תי”ו ועי”ן, המייצגות את הצירוף ‘תורה ועבודה’.
מקבלים: סרט שעליו כתוב ‘בני עקיבא’, המייצג את חיבור כל החלקים יחד, את שם התנועה ואת רבי עקיבא.
כעת, כאשר בידכם כל חלקי הסמל, תוכלו להשלים אותו ולבנות את הסמל השלם.
חלק ג – סיכום
מדדו זמן של שלוש דקות.
בקשו מכל שבט לערוך דיון קצר – לאיזה חלק בסמל הם הכי התחברו ומה הוא מייצג בעיניהם?
בקשו מכל שבט לשלוח נציג שישתף את הסניף לאיזה חלק בסמל הם הכי התחברו ומה
הוא מייצג בעיניהם.
סיכום: בפעולה זו הבנו מהי משמעותם של סמלים ובמיוחד מהי משמעותו של כל חלק בסמל תנועת בני עקיבא, שבה אנו מתחנכים.
נספח 1:
נספח 2:
סמל המדינה, מכבי תל-אביב, מועדון הכדורגל ברצלונה, לקוסט, ספיידר-מן, סמל החטופים, אריאל, משטרה, אולימפיאדה, פג’ו, מאזדה, רשות הטבע והגנים, קק”ל, קו לחיים, יטבתה, גולני, הצופים, כנפיים של קרמבו, המחנות העולים, כללית
נספח 3:
| רעים
קווה השחר רפאל סיני דורות הנני אורות מורשה אחיה לביא עמישב המבשר הצבי עצמאות עמיחי |
ציון
אביחי נאמן איתן נעלה להבה הגבורה דביר שבות נצח אחדות ברמה נחלה התחיה היובל אריאל |
אלעד
עמיצור קוממיות עז יחיעם התקומה נריה שלם אמונה דרור החלוץ ידידיה אחוה אלישיב עמיעד צוריאל |
|
| רעות
גולן כיסופים ישורון שובה שחם צורים הראל מוריה יחדיו יבנה אמונים הטירה מתנחלים איתנים גאולים |
להגשמה
נחשון גלבוע מגשימים שחל אורים עלומים נטעים חלוצים מרחבים נחלים עציון נתיבות גרעין ז גרעין ו גרעין ה גרעין ד גרעין ג גרעין ב גרעין א |
||
נספח 4:
ההנהלה הארצית
כפר הרא”ה
קיבוץ סעד
מצודת ביריה
אנדרטת הל”ה
מצפה בר
מרכז שפירא
נספח 5:
רבי עקיבא
כבר בן ארבעים שנה היה רבי עקיבא ועדיין לא למד תורה. אולי שמע בשבת דרשות מפי תלמידי חכמים בבית הכנסת וגם זכר בעל פה פסוקים מספר, אך יותר מזה לא למד כי היה טרוד במלאכתו כרועה צאן וגם חשב שאינו מוכשר ואינו מסוגל ללמוד תורה, הרי לימוד זה קשה וצריכים להתייגע ולהתמיד בו שנים רבות. כמעט כבר התייאש מן האפשרות ללמוד. והנה פעם אחת, כשהשקה את צאנו, עמד על יד הבאר ושם לב שבאחת האבנים שעל פי הבאר, אבן שהמים נופלים עליה תמיד, היה חור גדול ועמוק. הסתכל רבי עקיבא באבן זו בפליאה ושאל את האנשים שעמדו אף הם על יד הבאר: “מי חקק חור זה בתוך האבן?” ענו לו: “שום אדם לא עשה זאת. המים הנופלים עליה תמיד הם שחקקו חור זה במשך הזמן. וכי אינך יודע עקיבא, את הפסוק הכתוב בספר איוב: ‘אבנים שחקו מים’? המים שוחקים ומנקבים חורים אפילו בתוך האבנים”. עמד רבי עקיבא שקוע במחשבות: הלא המים רכים והאבן קשה, ובכל זאת כיוון שנפלו עליה תמיד יום יום במשך שנים, ניקבו אותה… ודברי תורה שחודרים ללב, כלום לא יוכלו לפתוח את ליבי שאינו קשה כמו אבן? אולי באמת אוכל עוד ללמוד ולהבין? רק דרוש להתחיל ואחר כך להתמיד…
קשה הייתה ההתחלה. לרבי עקיבא כבר היה בן מאשתו הראשונה שמתה עליו, והילד התחיל זה עתה ללמוד את האלף-בית אצל מלמד התינוקות. הלך רבי עקיבא יחד עמו וביקש בהכנעה מן המורה של בנו: “אנא רבי, למדני תורה..” המלמד לא סירב, אף על פי שאולי התפלא. אדם מבוגר מבקש להתחיל ללמוד?! כתב אלף על הלוח, ורבי עקיבא החזיק בלוח יחד עם בנו ולמד, עד שידע את כל האותיות מאלף ועד תו.. אחרי שלמד לקרוא, למד יחד עם הילדים חומש. רבי עקיבא היה מוכשר מאד ועד מהרה לא היה צריך ללמוד עוד עם הילדים. ביגיעה גדולה המשיך ללמוד עד שידע את כל התורה שבכתב. אך בזה לא הסתפק: אחרי שנשא לאשה את רחל בת כלבא שבוע, הלך ללמוד תורה שבעל פה אצל החכמים הגדולים ביותר בדור ההוא: רבי אליעזר ורבי יהושע. כששמע איזו הלכה, ישב וחזר עליה. התעמק במה שלמד וחשב: למה נכתבה אות זו? למה כתוב בתורה דבר זה? חשב ושקל והלך לשאול את רבותיו. והם התפלאו על רוב יגיעתו בתורה ועל עומק מחשבותיו. וכך למד עשרים וארבע שנים, עד שנעשה גדול החכמים בדורו ועשרים וארבעה אלף תלמידים ישבו ללמוד תורה מפיו (כה עשו חכמינו).
“התאספנו מספר חברים וכל אחד ‘זרק’ שם לחלל. מכל השמות שהועלו ‘תפסה’ אותנו מייד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז”ל, הוא הציע את השם ‘בני עקיבא’, וזה הדליק אותנו. רבי עקיבא סימל בעינינו, יותר מכל שם אחר, את רעיון תורה ועבודה. הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע את עצמו בדל”ת אמותיה של תורה והלכה. רבי עקיבא ראה בכל אדם – אדם, וזו הייתה גם תפיסתנו: לא להרחיק אלא לקרב. אנו תלמידיו של רבי עקיבא – אנו רבי עקיבא” (מתוך ריאיון עם יחיאל אליאש).