איתור סניפים וכפרי בוגרים
אנחנו רואים לאורך הדורות דמויות רבות ושונות שהקריבו את חייהם למען אידיאל מסוים למען ארץ ישראל, למען עם ישראל ולמען תורת ישראל. האם הקרבה זו של כל מה שיש לך נכונה? האם אנו צריכים להקריב הכל למען אידיאל שאנו מאמינם בו בכל ליבנו?
הפעולה בעמודים 29-35 בחוברת למדריך. לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
בונים משחק לוח של 30 משבצות במגוון צבעים (חשוב שיהיו לפחות 4-5 צבעים).
בתחילת המשחק כל חניך מקבל מספר על פתק, זה יהיה השחקן שלו ומשבצת נקודת ההתחלה שלו על הלוח.
השאירו 2-3 חניכים בלי פתק שחקן ואמרו להם להשתתף בלי.
המטרה: שכל החניכים יגיעו למספר 30. (שימו לב – כולם, ולא רק חלק).
הקובייה היא המדריכים – המדריך סופר בראש מאחד עד השש , כל חניך בתורו אומר לו “עצור” והמדריך אומר לו את מספר המשבצות שהוא מתקדם.
מעכשיו אין חוקים. אלא, שכל חניך בתורו יכול להמציא חוק חדש. חוץ מ-לקפוץ למשבצת מספר 30.
המדריך יבוא עם דף ועט כדי לסכם את החוקים המצטברים וישים לב שעומדים בהם במהלך המשחק.
למשל: חניך יקבע חוק ש: כל מי שמגיע למשבצת אדומה הולך 3 צעדים אחורה.
אחר יקבע: כל חניך שמגיע למשבצת צהובה יתקדם 5 משבצות קדימה.
בהצלחה!!
משחק זה יאמן את החניכים לעבוד כחבורה על מטרה משותפת. הדיון שלאחריו ישקף את הנטייה הטבעית שלנו, ומכאן ניתן להסיק מקנות על התחברות למען משימה משותפת.
נקריא את שבועת הלוחם (נספח 1)
לאחר מכן נפזר על הרצפה תמונות של דמויות שמסרו נפשם למען עם ישראל ונספר עליהם בקצרה (נספח 2)
נקיים דיון:
נקריא את הקטע של הרב קוק ( נספח 3)
המלצה
על מנת לחבר את החניכים למסע ניתן להדפיס לכל חניך תמונה של אחד הלוחמים עם תקציר חייו מאחורה ולתת להם את זה כשרשראות מלוות בתחילת המסע או לפני… ניתן לקחת את התמונות מאתר ההנצחה והמורשת של כפר עציון.
זכינו להשתייך לעם הנבחר לעם שמעצם הוויתו הוא מקריב את כל כולו. כל חיינו יכולים להיות קודש למען אידיאל. כל רגע בחיינו צריך להיות קידוש שם ה’ בעולם.
שבע”ה נצליח לחיות חיי הקרבה חיים מלאי מסירות נפש על התורה ועל הארץ בעודינו חיים. וכמו שאלירז פרץ כתב: “והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מדי פעם, אלא כל הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה”.
אברהם שטרן
“הריני נשבע שבועת-אמונים
למולדת, לעם, לחרות.
נשבע להקריב המצפון, החיים,
לציית, וללחום ולמות!
לא לשוב ולצפור, לא לבגוד,
לא לנטוש,
במחתרת, צינוק וחזית.
כל חיי לעמוד על משמר הקדוש
לחיי האומה בעתיד…”
יוני נתניהו, שירת בצנחנים, מפקד סיירת מטכ”ל ובעל עיטור המופת. נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס ‘אייר פראנס’ שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם “מבצע יונתן”.
מרדכי אנילביץ’, היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה. נהרג בקרב מול הנאצים בגטו. בחייו ניחן בכושר מנהיגות בולט, ולאחר מותו נחרטה אישיותו כסמל לאומץ ולהקרבה. עד היום מייצגת דמותו את ההתנגדות היהודית בשואה.
חנה סנש, הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב, שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.
החיים תופסים הם את ערכם רק עם הדעה של קדושת מסירות הנפש. כשיש על מה למסור את החיים, אז החיים הם דבר שיש להם ערך של חופש, של קודש ושל הוד, וכל לח החיים הוא מתגלה בזיוו על ידי קדושת מסירות נפש. ומסירות הנפש היא ראויה להיות על תוכן כל כך עשיר ומלא, עד שכל העושר של החיים, עם כל תנובתו האידיאלית הרוחנית העליונה, יהיה נשאב אל תוכו ובטל אליו כניצוץ בלהבת, וזאת יוצאת אל הפועל על ידי מסירות הנפש שבקדושה, של קבלת מלכות שמים שבאמונה וכל קדושתה. חשק מסירות הנפש בשביל היסוד העליון שכל חי העולמים אצורים בו, הוא מבסס את החיים, ונותן להם את צביונם האמיתי, עד שכל מרץ, כל עז וחיל, כל שאיפה טהורה מלאת חיים, היוצאת מן הכח אל הפועל בחיי יום יום, מאמונת המשפחה ואידאליותה, עד רום השאיפות היותר כלליות, המתבטאות במפעלותיהם ויצירותיהם של טובי החושבים ושל טובי הפועלים והיוצרים שבעולם, כולם יונקים הם מזיו הקודש של תשוקת מסירות הנפש על קידוש השם, וכולם הם מסתעפים מהאידיאליות הישראלית העליונה, אשר התבטאה בעומק וכל רוחב ועושר, בכל אמת וטוהר, בכל זיו וחדות עולמי עולמים, על ידי רבי עקיבא ברוממות נקודת קדושתו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה, ואהבת את ד’ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך, מתי יבוא לידי ואקיימנו. הוד העליון של המות בגניזת אורו, המתנוצץ על ידו, חי בו, והוא יוצר את החיים, ממתים ידך ד’, ממתים מחלד חלקם בחיים, וצפונך תמלא בטנם. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד’ אלהיו.
(הרב קוק זצ”ל, שמונה קבצים, ג, רנ”ז)