מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

פעולת הכנה לקראת האסיפה הישראלית תשע"ט

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • מתאים לשבת
4 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בכל שנה לקראת יום רצח רבין מתקיימת האסיפה הישראלית, שמטרתה לחזק את המרכז הערכי והדמוקרטי המתנגד לגזענות, לאלימות, להסתה ולפגיעה בציבורים שלמים, ולהוביל לבניית חברה שוויונית ודמוקרטית בעלת מרכז משותף. תנועת בני עקיבא ממלאת תפקיד פעיל בהכנה לאסיפה זו ובהשתתפות בה. בפעולה זו נכין את החברים למפגש עם תנועות נוער ועם יחידים החושבים אחרת מאיתנו, נעמיק בנושאים שבהם תעסוק האסיפה ונבין את חשיבות נוכחותנו בה.

מטרות הפעולה

  1. החברים יבינו מהי האסיפה הישראלית.
  2. החברים ילמדו באיזו עמדת נפש הם צריכים להגיע לאסיפה: לשמוע ולהשמיע בגב זקוף ובסובלנות.
  3. החברים ידונו בנושאי האסיפה.

 

ציוד נדרש

פלייר של האסיפה הישראלית, דפי מקורות מצולמים וצ’ופר למעוניינים

מהלך הפעולה

שלב א:

בשלב זה נרצה לעורר בחברים את המשימה שיש לנו באסיפה, את החשיבות שבהגעה שלנו לשם כמשמיעים, כבעלי דעה ועמדה, ולא רק כמהנהנים ומקשיבים. אנחנו מביאים איתנו תפיסה ותודעה שצריכה להישמע בחברה הישראלית.

  • הניחו במרכז החדר את הפלייר של האסיפה (נספח 1) ובקשו מאחד החברים לקרוא אותו בקול רם.
  • שאלו את החברים:
  • מהי האסיפה? מה יש בה?
  • למה אנחנו רוצים להגיע אליה?
  • מה אתם מצפים שיקרה שם?
  • אספו את תשובות החברים וסכמו: האסיפה הישראלית היא בראש ובראשונה מפגש עם תנועות נוער נוספות בעם ישראל, ועצם המפגש חשוב ומשמעותי. הם חלק מהעם שלנו! אבל באסיפה יש לנו מטרה נוספת, עמוקה יותר, לחשוב יחד איך אנחנו יוצרים את העתיד המשותף של מדינת ישראל. ויש לנו אחריות גדולה בנוכחות שלנו באסיפה זו: אנחנו מייצגים חלק מכובד מעם ישראל ועלינו מוטלת האחריות להציג את הקול שלו, את התפיסה שלו ואת האמונה שלו. יש לנו השפעה עצומה על איך תיראה החברה במדינת ישראל בעתיד, ובכלל, על איך ייראה העתיד המשותף שלנו פה, ואנחנו מחויבים להגיד את מה שיש לנו להגיד, את מה שאנו מגיעים בשמו.

 

שלב ב:

כדי שנוכל לבטא את עמדתנו בנושאים שבהם עוסקת האסיפה אנחנו צריכים ללמוד עליהם. הנושאים הם השבת בפרהסיה והיחס למיעוטים במדינת ישראל.

  • חלקו את השבט לשתי קבוצות ותנו לכל קבוצה דף ובו מקורות הנוגעים לאחד הנושאים (נספח 2). כמו כן חלקו לכל קבוצה דף עם כמה שאלות (נספח 3) שיעזרו להם בהבנת המקורות ובעיבודם.
  • לאחר שכל קבוצה תלמד את הנושא שלה ותדון בו, בקשו שנציג מכל קבוצה יסכם את הדיון.
  • סכמו את הנושאים וודאו שהחברים הבינו את הנושא ויודעים לקראת מה הם הולכים.
  • לאחר הסיכום הזמינו את החברים להמשיך ללמוד ולהעמיק בנושא ולגבש את עמדותיהם.

 

שלב ג:

שחקו משחק קצר. אפשר לבחור משחק אחד או יותר, בהתאם לאופי השבט.

אפשרות 1: ‘הזרם’. בקשו מאחד החברים לצאת; העמידו את שאר החברים במעגל ובקשו מהם להחזיק ידיים ולהעביר ‘זרם’. זרם פירושו לחיצה קלה של יד החבר. לחיצה אחת משמעותה המשך העברת הזרם בכיוון המקורי, ושתי לחיצות משמעותן העברת הזרם לכיוון הנגדי. החזירו את החבר שיצא והנחו אותו להיכנס למרכז המעגל. הוא צריך לזהות היכן עובר הזרם ולתפוס אותו.

אפשרות 2: ‘פרסות סוסים’. החברים ישבו במעגל על הרצפה ויניחו את כפות הידיים שלהם על הרצפה עם מרווח ביניהן, כך שבין שתי כפות הידיים של כל אחד מהחברים תיכנס יד אחת של החבר מימין ויד אחת של החבר משמאל. מי שמתחיל דופק על הרצפה. דפיקה אחת משמעותה המשך העברת הדפיקות בכיוון המקורי, ושתי דפיקות משמעותן העברת הדפיקות בכיוון הנגדי. מי שמתבלבל נפסל ומוציא את היד שטעתה.

אפשרות 3: ‘וואה’. עמדו במעגל. החבר שמתחיל מרים את ידיו בקריאת ‘וואה’, ומיד אחר כך שני החברים שבצידיו מושיטים את ידיהם לכיוונו וקוראים גם הם ‘וואה’. החבר שהתחיל מכוון את ידיו לחבר אחר במעגל בקריאת ‘וואה’, והחבר שקיבל את קריאת ה’וואה’ מרים את ידיו בקריאת ‘וואה’, ומיד אחר כך שני החברים שמשני צדדיו עונים ‘וואה’, והוא מעביר את הקריאה לחבר אחר וכן הלאה. מי שנפסל יוצא מהמשחק.

אפשרות 4: ספירות עד עשר (או יותר, תלוי במספר החברים). החברים צריכים לספור עד עשר ללא תיאום, כאשר בכל פעם חבר אחר אומר מספר. אם שני חברים אומרים יחד את אותו מספר, מתחילים מההתחלה.

כל המשחקים הללו דורשים מאיתנו הקשבה רגישה למציאות סביבנו כדי שנצליח להגיע למטרה, להצלחה הסופית.

בשלב זה נרצה לבטא את דרך הדיון, המחלוקת והשיח המשותף, ולהדגיש: אנחנו באים בסבלנות, בהקשבה לקולות שנשמעים. אנחנו רוצים לשמוע ומתוך הקשבה זו ליצור יחד את העתיד המשותף במדינת ישראל, להוביל עשייה משותפת שנותנת מקום לכל הצדדים ולכל המגזרים בעם שלנו ובמדינה שלנו.

 

אפשר לקרוא עם החברים את הקטע ‘דרך עם ערך’ (נספח 4).

 

לסיכום

ערכו סבב: כל אחד אומר את תחילת המשפט וממשיך כפי שהוא רוצה –

“אני בא/ה לאסיפה הישראלית ומביא/ה איתי _______” (אדם, מסר, חפץ…)

 

נספחים

נספח 1

 

 

נספח 2 (קובצי pdf)

מדריכים יקרים, שימו לב: דפי המקורות עמוסים בקטעים. אפשר לחלק לחברים את כל הדף (מומלץ לצלם על A3) או לבחור קטעים מסוימים. שימו לב שבנושא השבת יש תתי-נושאים שונים, וכדאי לבחור מגוון של מקורות.

מקורות 1

מקורות 2

 

נספח 3

שאלות על המקורות:

  • שתפו את חברי הקבוצה במשפט שנגע בכם במיוחד (שחשתם הזדהות עימו, כעס על הנאמר, חוסר הסכמה ועוד)
  • מהו המסר המרכזי של הקטע?
  • מהי עמדתכם ביחס לקטע?

 

נספח 4

דרך עם ערך

בכל שנה הכהן הגדול נכנס לכמה שניות לקודש הקודשים, ועל מה הוא מתפלל? “שלא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם”.

מכל הבקשות בוחר הכהן הגדול להתפלל דווקא על תפילת עוברי דרכים. תפילת עוברי דרכים עצומה וכוחה גדול.

מסופר על רבי חנינה בן דוסא שהיה מהלך בדרך וירדו גשמים. התפלל ומיד הפסיק, כשהגיע לביתו ביקש שיחזור וחזר הגשם. איך ה’ נענה לו? הרי זוהי תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם!

מלמד אותנו ה”בן איש חי” עקרון חשוב: “יש שתי בחינות: האחת נקראת עוברי דרכים, שכל מטרתו היא רק להגיע למחוז חפצו ובדרך הוא רץ עד שיגיע למקומו. והשנhיה נקראת הולכי דרכים, שיודע שכל מקום שדורכת שם כף רגלו היא נכונה, היא מדויקת מה’. ואם בא עליו איזה צער זה כדי שהוא יעודד אנשים אחרים שבאותה דרך”.

עובר דרכים הוא אדם שהדרך אינה מעניינת אותו, ואם רק היה יכול, היה מוותר עליה.

אולם הולך דרכים כמו רבי חנינה שזכה שתפילתו תיענה, רואה גם בדרך חלק מהעניין. אם לא היה חפץ הקב”ה שילך בדרך זו, לא היה מוצא עצמו בה.

הכהן הגדול מתפלל שלא תיכנס תפילת עוברי דרכים משום שהדרך לא להם, בשעה שהולכי דרכים, שהדרך נצרכת להם- תיכנס גם תיכנס תפילתם לפני המקום.

 

דעתך חשובה לנו