איתור סניפים וכפרי בוגרים
כולנו יודעים לדקלם מהגן את השיר האהוב: “יום טוב לנו חג שמח ילדים נגילה נא/ לסוכתנו בא אורח…” (לוין קיפניס). אבל מה אלו בכלל האושפיזין האלה? מה הם נותנים לנו? מה אנחנו נותנים להם? ואיך כל זה קשור לשבט שלנו?
פתיחה:
בקשו מראש מהחניכים להביא לידם דף וטושים/ צבעים וכעת, בתור פתיחה למסע בקשו מהם לצייר אימוגי/ כל דבר אחר שמתאר את מצב הרוח שלהם לקראת המסע המיוחד הזה ולהראות לקבוצה. פתחו מעט שיח לקראת המסע- מה מצב הרוח שלנו בתור שבט ובתור יחידים?
אפשרות א- בקשו כל פעם מחניך אחר לעצום את עיניו והראו ליתר החניכים שלט עם מושג שקשור לחג הסוכות (נספח מספר 1). לאחר מכן החניך המתנדב יפתח את עיניו ויצטרך לגלות מהו המושג באמצעות שאלות של “כן” ו”לא”. את המושג “אושפיזין” הציגו אחרון.
אפשרות ב- בצעו עם החניכים חידון סוכות לפי הא- ב (נספח מספר 2). ניתן לבצע את זה בשיחה בזום, לבקש מהם לכתוב רק בצ‘אט, או לשלוח בקבוצת הוואטספ השבטי והראשון שמחזיר את כל התשובות נכונות מנצח.
סכמו את השלב הראשון- יש כל מיני מנהגים ומצוות בחג הסוכות, אבל היום אנחנו נתמקד בבר אחד- מנהג ה”אושפיזין” (=אורחים בארמית)
אפשרות א- בקשו משניים מהחניכים לבצע דו שיח בין אחד האושפיזין (איזה שהם בוחרים) לבין החניך שמארח אותו בסוכה. ניתן לעשות את זה בצורה יותר מעניינת לדוגמה לפי סדר הא-ב, האות המסיימת של המשפט צריכה להתחיל את המשפט הבא, בחרוזים וכו.
לאחר מכן פתחו דיון קטן:
למה אנחנו מארחים אנשים?
מה הם מקבלים מזה?
ואם ניקח את דוגמת האושפיזין בחג סוכות, אברהם אבינו לא באמת צריך שנארח אותו, אז למה יש את המנהג הזה?
מה אנחנו מקבלים מזה?
אפשרות ב- ספרו לחניכים את הסיפור המופיע בנספח מספר 3 (ניתן להקרין אותו על המסך ולקראו ביחד). סיפור זה מספר על נס שקרה לרבי אליעזר בזכות שדקדק במצוות הכנסת אורחים.
שאלו את החניכים:
מדוע אליהו הנביא התעקש ללכת בעצמו ולא רצה שהשטן ילך?
מה אפשר ללמוד על מצוות הכנסת אורחים מהסיפור הזה?
סכמו- את השלב השני–
“וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ”. והם האושפיזין (האורחים) שמצווה להזמינם לסוכה. מצוות הכנסת אורחים היא מצווה מיוחדת במינה. ברמה הפשוטה אנחנו צריכים להכניס הביתה אורחים כדי לדאוג לצרכים שלהם. אבל ברמה היותר עמוקה- לא רק האורח מקבל- אלא זה בשבילנו, בשביל שתיהיה בנו קומה בנפש מוסרית, שנדע להקשיב לסביבה שלנו, לזהות איפה אני יכול לפעול, לגלות אכפתיות וחסד- כאשר המידות האלו טבועות בי, אני אדם אחר. שמחת החג היא אחרת ששותפים בה גם אורחים. שמחת החג שלמה שכל העם שותף לה.
מכל אורח אנחנו יכולים וצריכים ללמוד. האבות, דוד יוסף ואהרן לא באמת צריכים שנארח אותם.. אלא אלו הם אבות האומה, שהמידות האלו טבועות בהם, ומגלמים כל אחת יסוד אחר שאנו מבקשים לבנות בתוכנו.
אחרי שראינו שאפשר ללמוד ולקבל מכל אדם, מכל אורח, עכשיו נרצה להפנות את המבט אלינו, לשבט פנימה. בשלב זה נעסוק בשאלה: מה אני מקבל מהשבט בתור “מארח”, מה אני יכול לתת לשבט בתור “אורח”?
אפשרות א- בצעו מעין סבב בו כל אחד מספר מה הוא מקבל מהשבט ומה הוא נותן לכלל הקבוצה. ניתן לעשות זאת המליאה בזום, אך בשבטים עם מספר רב של חניכים מומלץ לחלק אותם לחדרים קטנים- קבוצות של כחמישה חניכים. כל חניך שמדבר “מזמין” את החניך הבא לשתף את הקבוצה.
אפשרות ב- בקשו מכולם לכבות את המצלמות, ורק חניך אחד משאיר מצלמה פתוחה. החניך הזה מתחיל לשתף מה הוא נותן לשבט ומה הוא מקבל ממנו, והחניך הראשון שמתחבר למה שנאמר פותח את המצלמה והתור עובר אליו.
אפשרות ג’- את מי היית רוצה להזמין לסוכה שלך? למה? מה מיוחד בו?
סכמו את הפעולה- אנו הולכים עכשיו לקראת מסע בעקבות האושפיזין. למדנו שאושפיזין הם אורחים. יש אורחים בינינו בארץ- שמכל אורח אנחנו יכולים לקבל משהו, אנחנו הופכים בתוכנו להיות בעלי חסד ומתגלים בנו צדדים מוסריים שאנחנו צריכים בחברה- הקשבה, יכולת לפנות מקום אצלנו בבית ובלב. יותר ממה שהאורח צריך אותי, אני רוצה בו. האושפיזין הקדושים, הם האורחים הרוחניים שלי. בחודש תשרי- שפתחנו ביום הדין, ואחרי שחידשנו את הברית עם ריבונו של עולם וחזרנו בתשובה אנו מבקשים לחזק ולבנות בנו את היסודות שמגלמים כל אחד מגדולי האומה.. כל אחד ע”פ פועלו. (את העמקה בדמויות תפגשו במשחק)
נספח מספר 1:
סוכה
לולב
תשרי
שמחת בית השואבה
קישוטים
מגילת קהלת
אושפיזין
נספח מספר 2:
כ- הכינוי בתורה ללולב
ל- ש בי טעם אך אין בי ריח
מ– אחד מהאושפיזין
נ- כך נקראת הברכה על ארבעת המינים
ס- התקרה של הסוכה נקראת…
ע- אין בה לא טעם ולא ריח
פ- הכינוי בתורה לאתרוג
צ- את זה הסכך אמור לעשות בסוכה
ק- בסוכה אנו תולים
ר- סוכות הוא אחד משלושת ה…
ש- החג שאותו אנו חוגגים בשמיני עצרת
ת- החודש שבו חוגגים את סוכות
נספח מספר 3:
רבי אליעזר, אביו של הבעל שם טוב, היה גר בכפר והיה ידוע בהכנסת האורחים שלו. ר’ אליעזר הציב שומרים בקצה הכפר שיבשרו לכל אורח שמגיע לכפר כי כדאי לו ללכת אל ביתו של ר’ אליעזר ולהתארח שם. חושש היה כי האורח יפנה וילך למקום זר שבו אין מכירים אותו.
כשהיה בא האורח אל ביתו, היה מקבל ממנו מיד נדבה הגונה, עוד לפני שביקש דבר. ר’ אליעזר ידע כי רוב האורחים הם עניים הבאים לקבץ כסף, וכעת, לאחר שקיבל את הכסף מידיו, יכול היה האורח לאכול בשמחה, כיוון שידע כי כבר השיג את מבוקשו.
פעם אחת שיבחו מאוד בשמים את מידותיו הטובות של ר’ אליעזר והחליטו להעמיד אותו בניסיון. אמרו: “מי ילך לנסות אותו?”
אמר השטן: “אני אלך!”
אמר אליהו הנביא לשטן: “לא טוב שתלך אתה – מוטב שאלך אני במקומך.”
בעיצומו של יום השבת בא אליהו הנביא לפני ר’ אליעזר, כשהוא מחופש לעני שזה עתה בא מן הדרך, עם מקלו ותרמילו. “גּוּט-שַבֶּעס,” קרא העני – שבת שלום!
מן הראוי היה לגרש את העני מן המקום, על שחילל את השבת בכך שנסע והלך בדרכים. אלא שר’ אליעזר סבלן היה, ולא רצה לבייש את האיש. מיד הציע לו לאכול “סעודה שלישית” מכובדת, ולאחר צאת השבת כיבד אותו בסעודת “מלווה מלכה”.
וכשהגיע בוקרו של יום ראשון, נתן ר’ אליעזר נדבה לעני, ולא הזכיר לו את חילול השבת, כדי שלא לביישו.
כשראה אליהו הנביא את מנהגו הטוב של ר’ אליעזר, גילה לו את זהותו ואמר לו: “דע לך שאני אליהו הנביא. באתי לנסות אותך. כשכר על מעשיך הטובים תזכה לבן שיאיר את עיני עם ישראל.”
כך זכה ר’ אליעזר בבנו, הבעל שם טוב.