איתור סניפים וכפרי בוגרים
מפלס הכינרת עלה או ירד? כמה מילימטרים של גשמים ירדו? שאלות אלו רלוונטיות מאוד בארץ ישראל, שבה אספקת המים מתבססת רבות על מי גשמים. כבר לפני שנכנסו לארץ הודיע ה’ לבני ישראל: “הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם… (אלא היא) ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים” (דברים יא, יא). בז’ בחשוון מתחילים לבקש בתפילת עמידה “ותן טל ומטר לברכה”. הגשם הוא אחד מאוצרותיו של הקב”ה שנתן לעולם. בלימוד זה נעמיק בהקשר הרוחני של המים, המבטאים את הקשר בין הקב”ה לעם ישראל.
הרב צבי יהודה הכהן קוק היה נוהג לומר שהעולם כולו עומד על “שני אל”פים”: אהבה ואמונה.
כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לעולם, נוצרת בו גם אמונה בעולם. כשאדם מגלה בתוכו אהבה כלפי עצמו, נוצרת בו גם אמונה בכוחות ובטוב שבו. כשאדם מגלה בתוכו אץ האהבה לעם ישראל, נוצר בו גם אמון שכל יהודי הוא טוב ומסוגל לטוב. כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לקיום מצוות, נוצרת בו גם האמונה שהמצוות משפיעות עליו לטוב.
כסיום למערך זה אנחנו מבקשים להבין שאהבה איננה רק רגש שאדם מרגיש בתוכו או תודעה שאדם מבין בשכלו. אהבה קובעת את דפוס הפעולה בה אדם מתנהל בעולם. אדם אוהב מרגיש שייכות לעולם שסביבו ועל כן מבקש להשפיע עליהם, אדם אוהב מרגיש שייכות לערכים ועל כן מבקש לאחוז בהם – אבל אדם אוהב לעולם ינהג בדרך של אהבה, בדרך שמאהיבה את עצמו ואת עולם הערכים שלו על הסובבים אותו.
כל מי ששמע אי פעם על בני עקיבא יודע שהתנועה לוקחת אחריות על המתרחש בעם ושואפת להוביל בכל תחום. איך היא עושה זאת? בפעולה זו נכיר את הערכים שמתווים את דרכה של התנועה ונראה היכן הם באים לידי ביטוי בפעולתה.
“…אבל יש לו פוטנציאל…” אמרה המורה לאמא שיצאה עם פרצוף לא מרוצה מאסיפת ההורים… מה גורם למשפט מפורסם זה לעשות לנו תחושת אי נוחות ולפעמים אפילו להעלות בנו גיחוך? ייתכן שזה בגלל שאנחנו פשוט לא קונים אותו… “היא לא באמת מתכוונת למה שהיא אומרת, היא סתם מנחמת את האמא” אנחנו אומרים לעצמנו בשקט..
פעמים רבות בחיים אנחנו נוכחים להבין את משמעותם הגדולה של האמון והאמונה. בלי שנאמין בעצמנו באמת ובלי שנרגיש שאחרים נותנים בנו אמון יהיה קשה לנו להגשים את החלומות שלנו ולממש את הפוטנציאל שבנו בצורה מיטבית.
ביחידה זו נעמוד על הצורך שלנו באמונה בעולם ובאמונה בעצמנו. כדי להביא את העולם למקום טוב יותר, עלינו להאמין בעצמנו: בכוחות שנטע בנו הקב”ה ובמסוגלות שלנו לעשות שינוי.
כדי להתחבר לבני עקיבא ולהבין למה אנו באמת רוצים להיות בתנועה הזו, אנחנו צריכים להכיר את ההיסטוריה שלה ואת האידאולוגיות שלה. נכיר מקרוב את האנשים הקשורים להקמת התנועה, נחקור את סיסמת התנועה ואת ההמנון שלה ומתוך זה נתחבר לאמת ולאור של בני
ביום הזיכרון השנה נבחר להתעסק בתקומה. על רקע המלחמה שמלווה אותנו בחודשים האחרונים נבחר להדגיש את גבורת החיים המופיעה ומתחזקת על רקע הקושי ונתחבר למשמעות של אומה חפצת חיים. נלמד מחייהם מלאי המשמעות של הנופלים, שבמותם ציוו לנו את החיים; חיים של משמעות, של צמיחה ובניין לתקומת העם והארץ.
בכל שנה, ובמיוחד השנה, יום הזיכרון הוא יום רגיש, ורבים מאיתנו חווים את הכאב והאובדן באופן קרוב מאוד. חשוב לשים לב לחניכים שלנו, להיות קשובים לצורך שלהם. לפעמים נכון להתייחס דווקא לנופל קרוב, ולפעמים זה מתאים פחות. תנו מקום לכאב הקיים אבל כוונו את השיח למקום של חיים ותקומה. סומכים עליכם.
השורשים שלי הם אחד הדברים המשמעותיים שיש לי כאדם, כי הם המחברים אותי למשפחה שלי והם מרכיבים את מי שאני. בדף הלימוד ננסה להבין יחד עד כמה החיבור לשורשים משפיע על האישיות שלי ולזהות אילו מרכיבים בזהותי נובעים משייכותי למשפחה שלי. כמו כן נראה איך מרכיבים אלו מעצימים אותי ומהווים לי מוקד כוח.
זוהי הפעולה האחרונה בחודש ארגון, המסכמת את הכול ומחדדת את חשיבות כל המהלך – תנועת בני עקיבא פועלת למען עם ישראל מתוך אמונה שהתורה תורת אמת והיא רלוונטית לכל יהודי.
כשאנו רואים את הטוב אצל אנשים, אין גבול למה שזה יכול לחולל…
בשלב זה נאגד יחד את כל הערכים שפגשנו בנושא המשפחה ונחשוב באילו כלים להעצים אותם. נגדיר בפשטות את האתגרים העומדים בפנינו ונתאים לאתגרים שלנו פתרונות מעשיים שנוכל לעמוד בהם מתוך הבנה שהם אינם פתרונות קסם אלא נדרש פה תהליך. תהליך זה עשוי להיות ארוך, אך רב משמעות.
מה הקשר בין הרמב”ם להרצל, לאהרן הכוהן, לרש”י, לנפתלי בנט, לחנה סנש, לעומר אדם, לדבורה הנביאה ולחניכים שלנו?!
בפעולה זו נרצה לברר את השייכות של כל אחד מאיתנו לעם ישראל לדורותיו ונברר את החלק של המשפחה של כל אחד ואחת מאיתנו בתוך עם ישראל.
מה השייכות שלי לסיפור הגדול הזה?
“יש לך מושג על מה את/ה מדבר/ת?!”
יצא לכם לשמוע את המשפט הזה או להגיד אותו למישהו? לפעמים באמת אין לנו מושג בנושא שעליו אנחנו נואמים בהתלהבות, וזה בעייתי. כשנושא חשוב לנו עלינו לברר אותו ולהעמיק בו. לגבש תפיסה מבוססת שתנחה את ההתנהלות שלנו בו.
כשאנחנו קשובים למציאות ופועלים מתוכה חשוב שהפעולה תהיה מחוברת ונאמנה לתפיסה המבוררת שלנו, ולא תוצאה של אופנה חולפת וטררם רגעי. כשאנו חיים על פי תפיסת ‘קול קרא והלכתי’ אנו קשובים לקול וצועדים בעקבותיו מתוך חיבור לתפיסת העולם הציונית-דתית שמנחה אותנו. בפעולה זו נלמד על החשיבות של לימוד ובירור העמדה שלנו בכלל, ובפרט כאשר פועלים מכוח המציאות המשתנה.
הארץ שאנחנו גרים בה עכשיו נבנתה בהמון עמל וזיעה בידי דור המייסדים. ננסה לספר ולו מעט מהסיפור המרתק של תחילת ההתיישבות כדי להכיר, להעריך ולהתחבר.
בפעולה שעברה הזכרנו את הכוחות ואת הכישרונות שיש בכל אחד, ובפעולה הקרובה נעסוק בשאלה מהי מטרת הכוחות הללו, ונסכם את המערך של השבוע הראשון של חודש ארגון.
מה רע בהרגלים? בפעולה הזו ננסה לבדוק איפה ההרגלים והשחיקה נמצאים בחיינו, וכיצד אפשר לעשות תשובה ולהתגבר עליהם.
“תלמוד גדול או מעשה גדול? […] תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה” (בבלי, קידושין מ ע”ה). מה חשוב יותר, הבירור והלימוד או העשייה עצמה? השאלה מהגמרא ממשיכה להדהד לאורך הדורות. אנו מעוניינים להמשיך עם מסקנת הגמרא ולחזק את הלימוד המקדים שממנו יוצאים לעשייה. בלימוד זה נעמיק את הצורך בביסוס תפיסת עולם שתהיה הבסיס שלנו לפעילות ולשינוי בהתאם לצורכי המציאות.
אחרי שלמדנו בשבת על מהותה של תנועת בני עקיבא, ננסה לחבר את החניכים חיבור חווייתי לעשייה בתנועה ולדמויותיה.
לאחר שראינו בפעולות הקודמות את הצלחת תהליך הגאולה על אף המחלוקות שקדמו לו, ואולי בזכותן, ואת חשיבותן של מחלוקות אלו לעם ישראל, בפעולה הזאת ננסה להתמודד עם המציאות המפולגת שאנו חיים בה כיום. מאחורי הדעות והקבוצות השונות עומדים אנשים שיש לנו ברית משותפת איתם מעצם היותם יהודים, וכולנו יחד אחראים לפעול להמשך תהליך הגאולה. המחלוקות כנראה יימשכו תמיד, אך עלינו לשאול את עצמנו: כיצד נוכל לחיות יחד על אף קיומן?
בפעולה זו, השלישית במספר, נעסוק בנושא קבלת עול מצוות בהיבט מעשי ורעיוני. נבחן את רעיון המחויבות מכמה כיוונים ונעסוק במשמעות הקבלה לעומת החובה.
אביזרים: חבילת כוסות, תנ”ך
“שלומית בונה סוכת שלום”. מכירים את השיר? ובכן, מסתבר שהמשוררת ידעה על מה היא מדברת. בפעולה זו נלמד לימוד חווייתי על חג הסוכות ועל הקשר שלו לשלום וחיבור בעם ישראל. נדבר על מגזרים, סטיגמות ואיך הקורונה קשורה לזה. יהיה מעניין.
קריאת שני קטעי קריאה על הקשר שלנו עם ה’ שמתוך מצב מוּלד של קרבה מתוך עבודה שלנו. דיון על המצב האופטימלי ועל היתרון והחיסרון שבכל אחד מהצדדים.
עיון במקורות הנוגעים בגשמי הארץ והתאמתם לגישות השונות. התמקדות בגשמים היורדים בחג הסוכות והבדלם מגשמי שאר ימות השנה.
חדשים לבקרים צצות לפתחנו סוגיות לאומיות סבוכות הנוגעות לעם, לתורה ולארץ. מתוך שלל מהפכות מהשנים האחרונות נלמד איך מיישמים את תפיסת קמעא קמעא בקנה המידה של עם ישראל
כולנו יודעים לדקלם מהגן את השיר האהוב: “יום טוב לנו חג שמח ילדים נגילה נא/ לסוכתנו בא אורח…” (לוין קיפניס). אבל מה אלו בכלל האושפיזין האלה? מה הם נותנים לנו? מה אנחנו נותנים להם? ואיך כל זה קשור לשבט שלנו?
השנה התנועה עוסקת בנושא “מובילים בדרך תורה ועבודה”. כדי להיות מובילים תחילה עלינו ללמוד ולהבין אלו תכונות נדרשות למנהיג. בפעולה זו נלמד על התכונות הנדרשות למנהיג דרך שבעת האושפיזין שבאים אלינו יום יום לסוכה ונתייחס לתכונה אחת בולטת מני רבות אצל כל אחד מהם. נפנים תכונות אלו ונראה איך מעבירים אותם לחיי היומיום שלנו, תחילה בהנהגת כל אחד את עצמו ומתוך כך בהובלת הכלל.
צ’ופר למסע סוכות
“אמרתי לחברים הראשונים שהם חלק מתנועת התורה והעבודה שמתפתחת בכל העולם“, ממשיך אליאש, “רציתי להחדיר בהם את רגש הגאווה ואת התחושה שהם עושים היסטוריה“, כך אמר יחיאל אליאש על ראשיתו של תהליך הקמת התנועה.
כמה אנשים אתכם מכירים שחלמו לעשות משהו, קמו ועשו למרות ההתנגדויות, והדברים היו משמעותיים גם שנים אחר כך? יחיאל אליאש, מייסד תנועת בני עקיבא היה אדם כזה. בפעולה הקרובה נלמד מה עמד מאוחרי הקמת התנועה ואיך בני עקיבא ממשיכה את החזון הגדול.
זה תשעים שנה שבני עקיבא נתונה בעשייה בלתי פוסקת. אנו רוצים להבין את גדול השפעתה של בני עקיבא ולהגדיר את היעדים הבאים שעליה לפעול בתחומם.
לבני עקיבא יש דרך: דרך תורה ועבודה. תורה ועבודה אינה רק סיסמא שחוזרת על עצמה אלא צורת התנהלות של ממש.
בפעולה זו נלמד על האופן שבו בני עקיבא לוקחת אחריות על המתרחש בעם ומובילה בכל התחומים בדרך תורה ועבודה, ונדון במורכבויות העולות מההובלה בדרך זו.
