מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

דף לימוד לשבת תנועה – רבי עקיבא

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד חצי שעה
מערך
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

מטרות הפעולה

1. החברים ילמדו על דמותו של רבי עקיבא דרך סיפורים שונים.
2. החברים יבינו מדוע נקראת תנועת בני עקיבא דווקא על שמו של רבי עקיבא.
3. החברים ישתפו את דעתם על דרכו של רבי עקיבא במציאות ימינו היום.

כשיחיאל אליאש ייסד את תנועת בני עקיבא, הגיע הזמן לבחור לה שם. וכך הוא מספר:
“התאספנו מספר חברים וכל אחד ‘זרק’ שם לחלל. מכל השמות שהועלו ‘תפסה’ אותנו מיד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז”ל, מי שהיה חבר במרכז העולמי של ‘המזרחי’ ו’הפועל המזרחי’. הוא הציע את השם ‘בני עקיבא’, וזה הדליק אותנו. רבי עקיבא סימל בעינינו יותר מכל שם אחר את רעיון התורה ועבודה”.

מדוע דווקא רבי עקיבא סימל עבור מייסדי התנועה את ערכיה הנבחרים, והאם שם התנועה מסמל זאת גם היום?

דמותו של רבי עקיבא היא אחת הדמויות הייחודיות והגדולות שזכינו לראות בעם ישראל.
את דרכו בתורה החל רבי עקיבא רק בגיל 40! במדרש מתואר כיצד הפך רבי עקיבא מרועה צאן פשוט לתלמיד חכם עצום בדורו:

  • “הוי מתאבק בעפר רגליהם זה רבי אליעזר ושותה בצמא את דבריהם זה רבי עקיבא. מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.
    פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אלעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים… אמר לו רבי טרפון: עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ”ח) “מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה”.

(אבות דרבי נתן)

שאלו את החברים:
אילו תכונות ברבי עקיבא בולטות לכם מהמסופר?
חשבו על דבר בחייכם שאתם רוצים להשיג/להצליח בו/ללמוד אותו וכו’. מה מונע מכם לעשות זאת?
מה אתם מרגישים שאתם יכולים לקחת מדמותו של רבי עקיבא כמסופר כאן, לחייכם?

השנים עוברות, רבי עקיבא עולה בתורה ועולה עם תנאים נוספים לעיר הקודש ירושלים. בביקורו זה רבי עקיבא מעניק לנו מבט עמוק על מושגי החורבן והגאולה, שהם כל כך רלוונטיים עד היום:

  • שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית. ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק! דכתיב “ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו” וכי מה ענין אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני? אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב “לכן בגללכם ציון שדה תחרש”, בזכריה כתיב “עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים”. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.

(מכות דף כ”ד עמוד ב)

שאלו את החברים:
במה ניחם רבי עקיבא את חבריו לתורה התנאים?
מה חידש רבי עקיבא במבטו על הגאולה? איך החידוש הזה משפיע על דרכה של בני עקיבא לדעתכם?

אחת מאמירותיו של רבי עקיבא הולחנה והפכה לשיר מוכר ממנו ניתן לראות זווית נוספת מדמותו:

  • אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין? ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמיים! שנאמר (יחזקאל ל”ו כ”ה): “וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם”, ואומר (ירמיה י”ז י’): “מקווה ישראל ה'”. מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

(משנה יומא ח’, ט’)

רבי עקיבא דורש על פסוק מיחזקאל שנמצא בתוך נבואת תוכחה על דרכם הרעה של בני ישראל ועל הגאולה שתגיע בהמשך בשם ה’.
זכינו ואנחנו חיים בדור הגאולה. הארץ פורחת ומשגשגת, נבנית ומתפתחת ברוך ה’. בנקודת הזמן הזאת, בציון 75 שנות עצמאות, יש התעוררות גדולה בעם ישראל. רצון לבירור, לבחירת הדרך הנכונה להמשך החיים כאן, יחד.
איזה מסר רבי עקיבא מעביר כאן במשנה לדעתכם? מה הקשר בין הדברים לימינו, מה אנחנו יכולים ללמוד מכך על עצמנו ועל השונים ממנו?

לסיום, המשך סיפורו של יחיאל אליאש על בחירת שם התנועה החדשה שייסד:
“הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע את עצמו בדל”ת אמותיה של תורה והלכה. רבי עקיבא ראה בכל אדם – אדם, וזו הייתה גם תפיסתנו: לא להרחיק אלא לקרב. אנו תלמידיו של רבי עקיבא – אנו רבי עקיבא”.

קדימה בני עקיבא, הידד במעלה!

דעתך חשובה לנו