יש לו ניגון מיוחד משלו

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מקורות להרחבה:

• דף לימוד – יש לו ניגון מיוחד משלו
• מאמר על מצוות קידוש באתר של ישיבת ההסדר ירוחם: 

http://www.yhy.co.il/content/view/480/168/lang,he/

 

ציוד נדרש:

טושים, כמה סוגי מיצים, כוסות, כיסוי עיניים, שלושה כיסאות או כדורים.
שבטים צעירים – נייר כסף עבה או חמרן, עפרונות, מחדד, מנקה מקטרות או חוט עבה.
שבטים בוגרים – דפי A3, עיתונים, טושים וצבעים, ספרי טעמי המצוות, מחשב וחיבור לאינטרנט או טלפון חכם טעון.

מהלך הפעולה:

א. משמעות מצוות קידוש

לקידוש יש טעמים רבים, כמו למשל עדות על חידוש העולם; כאן בחרנו להביא שני טעמים בלבד, אבל מובן שאפשר להעמיק ולהרחיב. לצורך כך אפשר להשתמש במתודות, בקטעי לימוד או בשניהם, בהתאם לרמת השבט ולגילו.

לפתיחת השלב שאלו את החניכים: מה המשמעות של מצוות קידוש? מדוע מקדשים בשבת? מה אתם יודעים על מצווה זו?

עברו לדון בשניים מטעמי הקידוש –

 

1. להבדיל את השבת מימות החול:

• למדו את הלימוד המצורף (נספח 1). מטרת הקידוש להבדיל את השבת מימות החול, להזכיר שהיא אחרת, שונה, וצריך להתנהג בה אחרת.
• מצאו את ההבדלים – חלקו לחניכים דפים של מציאת הבדלים (ראו דוגמאות בנספח 4) וטוש. תנו להם דקה למצוא הבדלים רבים ככל האפשר.

 

שאלו: למה צריך למצוא את ההבדלים? מה זה מלמד אותנו על התמונות?

קידוש בשבת הוא כמו סימון ההבדלים בטוש; אנחנו מדגישים את ההבדלים שבין השבת לימות החול ובכך מקדשים אותה.

לקדש = להבדיל. גם כשגבר מקדש לו אישה הוא מבדיל אותה מכל הנשים האחרות.

 

2. לשבח את השבת:
   • למדו את הלימוד המצורף (נספח 2). מצוות קידוש מזכירה לנו את גדולת השבת, למשל דרך הקידוש שעושים על יין, שהוא המשקה המשובח ביותר.
   • מבחן טעמים – בחרו חניך נציג ועצמו את עיניו. מזגו בכוסות כל מיני מיצים שאחד מהם הוא מיץ ענבים או יין קידוש, ותנו לו לזהות מהו כל משקה (או היכן מיץ הענבים או היין). אפשר לחזור על המשחק כמה פעמים ולהתחרות איזה חניך מזהה את הטעמים הרבים ביותר.

 

למה מקדשים דווקא על יין או על מיץ ענבים? יין הוא משקה משובח ונחשב, ואחת הסיבות שאנחנו עושים קידוש היא לספר בשבח השבת ולהודות לה’ על הטובה שעשה לנו כשנתן לנו אותה. למטרה זו מתאים להשתמש במשקה המשובח והטוב ביותר – יין.

לסיכום השלב אפשר לעבור על הנוסח של הקידוש ולשים לב עם החניכים אילו חלקים שייכים לאיזה טעם (מצורף נוסח חלק בנספח 3).

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה.

שבת נבדלת מימות החול, היא יום שבו לא עושים מלאכה משום שה’ סיים בה את בריאת העולם.

וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתו.

השבת היא יום מיוחד, מבורך, קדוש…

כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות. סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּותַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה’…. בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

יין – שבח שמתבטא על ידי מוצר משובח.

 

ב. הקידוש יכול להעיד על כלל המצוות

הביאו (או הדפיסו תמונות של) שלושה סוגי כיסאות או כדורים (נספח 5).

חלקו את השבט לשלוש קבוצות או בחרו שלושה נציגים, והם יצטרכו לבחון את הכדור או את הכיסא המסוים שקיבלו ולהציג אותו לשאר חברי השבט בכמה משפטים.

שאלו: מה היה דומה בהסברים? מה היה שונה? כדאי להגיע עם השבט לנקודה שחלק מהמאפיינים היו זהים – משמש לישיבה, בעל ארבע רגליים, יציב או לחלופין עגול, משמש למשחק… ומאפיינים אחרים היו ייחודיים לאותו כדור או כיסא.

הכדורים או הכיסאות מסמלים את המצוות. מצד אחד הם כולם דומים, כולם חפצים שנעשו כדי למלא תפקיד אחיד, ישיבה או משחק. מצד אחר, לכל אחד מהם התפקיד המסוים שלו, הדרך הנכונה להשתמש בו והתכלית שלשמה יצרו אותו.

ככה גם המצוות – תכלית המצוות כולן היא לקדש את שם ה’ בעולם. לכל אחת יש מטרה ותפקיד שבגללו צווינו בהן, ואילו הטעם והסיבה לכל אחת – שונה.

כמו שלמדנו את הטעם של מצוות קידוש אפשר ללמוד ולהעמיק בטעמה של כל מצווה ומצווה. בכל מצווה יש עומק וייחודיות אין-סופית, השאלה היא אם אנחנו רואים את כל המצוות כעוד משהו שצריך לעשות בחיים או שאנחנו רוצים ללמוד, להעמיק ולהתלהב מכל מצווה.

 

ג. העברת המשמעות למעשה

לשבטים הצעירים:

אחרי שביררנו את הטעם למצוות קידוש והבנו שלכל המצוות יש טעם, ננסה להעביר את ההבנה הזו למעשה. דיברנו על הקידוש המבדיל בין קודש לחול וגם כמעשה שמשבח את השבת. כעת ניצור יצירה שמתאימה לשני טעמים אלו.

 יצירת ‘בגד’ לבקבוק קידוש –

שאלו את החניכים: האם ההבנה של המצווה יכולה להשפיע על הקיום שלה? במה? כשאנחנו מבינים משהו אנחנו עושים אותו בשמחה רבה יותר, רוצים להשקיע בו ולשכלל אותו.

בשלב זה ניצור קישוט לבקבוק יין. יצירת הקישוט נובעת מההבנה שלנו עכשיו את מצוות קידוש ויוצרת חיבור בין הרעיונות להתרגשות לקיים את המצווה, היא מדגישה את החיות שבמצווה. הקישוט מייחד את בקבוק היין לשבת וגם משבח את האווירה של השבת.

איך מכינים?

גוזרים חמרן או נייר כסף עבה בצורת מלבן (אם משתמשים בנייר כסף צריך שתי שכבות). גזרו מלבן גדול וקפלו לשניים. בעזרת עיפרון שהקצה שלו קהה ציירו עליו וקשטו אותו. אפשר לכתוב פסוק מתוך נוסח הקידוש או פשוט ‘לכבוד מצוות קידוש’.

שימו לב – כשמציירים בצד אחד יוצרים תבליט בצד האחר, ואפשר לשחק עם זה וליצור דברים יפהפיים. לסיום חוררו שני חורים בחלק העליון של הקישוט והשחילו מנקה מקטרות או חוט עבה; קשרו אותו משני הכיוונים שלא יברח.

עכשיו יש לכם מעין שרשרת שאפשר לענוד על בקבוק היין או מיץ הענבים כדי לפאר אותו בעת שמשתמשים בו במצוות הקידוש.

 

לשבטים הבוגרים:

כל אחד מהחניכים יבחר מצווה שהוא אוהב ורוצה להבין אותה לעומקה או מצווה שהוא לא מבין ולכן מתקשה לקיים אותה. כל אחד יקבל דף (עדיף A3), בראש הדף יכתוב את המצווה שבחר וימלא את הדף בניגון המיוחד שלה.

פזרו בחדר עיתונים, טושים, צבעי מים, צבעים, וכו’, ובפינה נפרדת שימו קיצור שולחן ערוך, ספר החינוך, ספר המצוות לרמב”ם ומחשב או טלפון חכם לחיפוש באינטרנט. על ידי שימוש בספרים ובאינטרנט החניכים יוכלו להבין מה טעם המצווה, מה הייחודיות שלה, איך היא נוגעת להם וכו’. על כל חניך למלא את הדף שלו בטעם המצווה, בעומק שלה ובחיבור שלו אליה. הוא יכול להשתמש בטושים ובצבעים או לגזור מהעיתונים תמונות רלוונטיות ואותיות המרכיבות מילים קשורות.

כדאי להשמיע ברקע מוזיקה חסידית נעימה, לעבור בין החניכים ולעזור להם לפתח כיווני חשיבה על הייחודיות של המצווה שבחרו. באינטרנט אפשר למצוא חומר רב על כל מצווה!

בסוף יצא כל חניך עם דף שמאיר את האור המיוחד של המצווה שבחר.

 

סיכום:

יש לנו תרי”ג מצוות. הן שונות בכל הפרטים שלהן, נוגעות בכל מיני תחומים ומוקדי חיים, אבל העיקרון שלהן זהה – מצווה היא ציווי שה’ יתברך נתן לנו, חלק מהתורה הקדושה, ולכן יש לה טעם ומשמעות. התעמקנו במצוות הקידוש (בשבטים הבוגרים: וכל אחד בחר מצווה להעמיק בה וללמוד אותה) וההתעסקות שלנו במצווה יוצרת חיבור גדול אליה. החיבור הגדול הזה יעזור לנו לקיים את המצווה מתוך שמחה ואהבה.

* חשוב להדגיש שאין הכוונה שמצווה שלא מבינים לא מקיימים, אלא שההבנה יכולה לתת לקיום רובד נוסף.

 

הצעה לצ’ופר:

אפשר לחלק לחניכים את המשפט המרכזי מהפסקה שמתעסקים בה השבוע – “בכל דבר תורה, בכל הלכה פרטית, זורח האור העליון הבלתי מוגבל”.

נספחים

נספח 1 –

טעמי מצוות קידוש

הציווי על שבת מופיע בעשרת הדיברות – “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ”.

הרלב”ג בפירושו לתורה כותב שם כך:

“זכור את יום השבת לקדש אותו משאר הימים וזאת הזכירה היא בדיבור לא בלב לבד. והיא תהיה בכניסתו וביציאתו, ובזה ישלם קידוש יום השבת מבין שאר הימים רוצה לומר שנזכור ההבדל אשר בין יום השבת לשאר הימים, כדי שנזהר מעשיית מלאכה בו. והנה זאת הזכירה אשר בכניסתו קראו אותה רז”ל קידוש ואשר ביציאתו קראוה הבדלה וכל זה נכלל בתיבת ‘קידוש’ כי הקידוש הוא הִבָּדֵל דבר מדבר”.

 

• מה מטרת הקידוש לפי הרלב”ג?

 

נספח 2 –

ספר החינוך כותב: “משרשי מצוה זו, כדי שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום”.

גם הרמב”ם כותב דברים דומים:

“המצוה הקנ”ה היא שצונו לקדש את השבת ולאמר דברים בכניסתו וביציאתו נזכור בם גודל היום הזה ומעלתו והבדלו משאר הימים הקודמים ממנו והבאים אחריו. והוא אמרו יתעלה זכור את יום השבת לקדשו. כלומר זכרהו זכר קדושה והבדלה”.

 

נספח 3 –

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות. סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּותַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה’… בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. (כִּי הוּא יום) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

 

 

 

נספח 4 –

מצאו את ההבדלים

נספח 5 –

דוגמאות לכיסאות:

כיסא נוח	שרפרף	כיסא בית ספר

 

דוגמא לכדורים:

להורדת והדפסת הפעולה