"להיות גדולים כשלא רואים אותנו"

תקציר הפעולה

מהלך הפעולה

משחק 1: בלון באוויר

החניכים חובטים קלות בבלון כשמטרתם לשמור שהבלון לא ייפול על הרצפה.
אם מישהו הפיל את הבלון המשחק נגמר.
ניתן לשחק משחק זה כתחרות בין שתי קבוצות.

עוד אפשרות- להשתמש ביותר מבלון אחד, זה הופך את כל העניין להרבה יותר מאתגר.

משחק 2: 

מחלקים לכל חניך 3 פתקיםב בצבעים שונים.

פתק כחול- זו האחריות שלי.

פתק צהוב- יש לי אחריות מועטה על כך.

פתק לבן- זו לא האחריות שלי.

אומרים משפטים וכל חניך מרים פתק עם מה שהוא חושב.

רעיונות למשפטים:

• חציתי את הכביש בלי להסתכל, הנהג עצר את הרכב בפתאומיות והילדה שישבה מאחור קבלה מכה.
• הרעשנו בחודש ארגון והעיריה החליטה לסגור לנו את הסניף לשבועיים.
• השכן שלי נפל על קליפת בננה שנפלה לי בלי כוונה.
• חבר שלי נשאר ללא חדר בטיול השנתי, כי אף אחד לא רצה להיות איתו.
• בני דודים שלי הולכים לים בשבת.
• חבר שלי העתיק ממני במבחן.
• בטיול שנתי מישהו התעלף כי לא הביא שתיה והתבייש לבקש.
• רוצים לפנות יישובים ביהודה ושומרון כי לא מבינים את חשיבותה של ארץ ישראל.

סיכום ומסר: 

“כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן”
כל עוד הבלון באוויר ולא נפל על הרצפה עדיין לא נפסלתם, ועדיין ישנה אפשרות לתקן.

אנחנו לומדים מאושרי משה הי”ד שבחיים יש לנו הזדמנויות רבות בהן אנחנו מתייאשים כשהמצב עדיין ניתן לשינוי, אנחנו צריכים כל הזמן לשמור על “הבלון באוויר” – כל הזמן לשאוף גבוה, לרצות להתקדם, להתעלות ולהתעצם. שאיפותינו צריכות להיות גבוהות על מנת שנגיע לשם, ובידינו להגביה אותן עוד ועוד.

במשחק השני, כל אחד מכם בחר  האם הוא לוקח אחריות או לא בנושאים שונים.
לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות על החיים שלהם ועל הבחירות שהם עושים ויעשו. משחק זה הדגיש את אחת התכונות הבולטות באושרי משה ז”ל- האחריות.

קצת על אושרי:

סרן אושרי משה בוצחק, בן 22 מקרית שמואל בחיפה, נהרג בקרבות ברצועת עזה.
אושרי התעקש להיכנס ראשון לטיהור מבנה וספג רימון שנזרק לעבר הצוות שלו ובכך הציל את חייליו.  
בחודש יוני סיים בוצחק ז”ל קורס קצינים, ועם דבר הידיעה על מותו הוא הועלה מדרגת סגן לדרגת סרן.

הוא למד לפני גיוסו בישיבת ההסדר ‘טפחות’ והישיבה התיכונית “פרחי אהרון”. בוצחק הי”ד הותיר אחריו הורים, אייל ורעות, וחמישה אחים ואחיות – הראל, טליה, נבו, חגי וצהלה, ואת ארוסתו, רביד דמתי.

אושרי היה חניך ומדריך בתנועת הנוער “עזרא” ולאחר מכן הצטרף תנועת בני עקיבא, בסניף קרית שמואל. 

ראש ישיבת ההסדר טפחות, הרב אייל גריינר, בה למד בוצחק ז”ל ספד לתלמידו:
“אושרי היה אדם שעשה הכל בצורה הכי רצינית ומדוקדקת שיש. כבר בישיבה בלטו בו צדדים חזקים של גדלות רצינות ואחריות. אושרי היה תלמיד שחותר למטרה ומשיג אותה בשלמות. הייתה לו אהבת חיים גדולה היו לו המון תוכניות להמשך החיים. עם מותו ניצוצות חייו כעת מתפזרות ועלינו לאוספם ולהמשיך חיים של גדלות ומסירות”

צ’ופר:

“להיות גדולים כשלא רואים אותנו”

לזכר אושרי משה בוצחק הי”ד