איתור סניפים וכפרי בוגרים
בתקופה מורכבת זו אנו רוצים להוסיף קומת רוח בחניכינו באמצעות ההבנה שלעם ישראל עוצמה וכוחות רבים. אם נביט ונתבונן בשנים עברו, נגלה שעם ישראל חווה קשיים גדולים וצמח מהם לאורך כל ההיסטוריה. לכן בפעולה זו נרצה לכוון את המבט של החניכים אל הכוח והעוצמה הטמונים בעם ישראל מדורי דורות, ועל ידי נקודת מבט זו נוסיף רוח חיזוק וקומה של אומץ וכוח לחניכים. בפעולה זאת נתמקד במידת הגבורה המאפיינת את עם ישראל, ועל ידי היכרות עם מידה זו על גווניה נוסיף לחניכים רוח חיזוק וקומה של אומץ וכוח.
פתיחה – משימה: ברכות השחר
הנחו את החניכים לפתוח סידור ולמצוא בברכות השחר (מ’מודה אני’ ועד הברכה החותמת את ברכות השחר) תכונות המאפיינות את עם ישראל.
חלק א – לימוד על מידת הגבורה
למידת הגבורה שני היבטים: גבורת הכוח וגבורת הרוח.
קראו את המקורות (נספח 1). לאחר כל מקור שאלו את החניכים אם הוא עוסק בגבורת הכוח או בגבורת הרוח.
סיכום: מידת הגבורה מאפיינת את עם ישראל ונותנת לנו כוח. היא מאפשרת לנו לשמור את הכוחות המצויים בנו ולהוציא אותם לפועל בזמן הנכון. מידת הגבורה מצויה בכל אחד ואחד מאיתנו.
חלק ב – טובו של עם ישראל
הקרינו לחניכים סרטונים של מעשים טובים שעשו בזמן המלחמה מגוון אנשים מעם ישראל. לאחר כל סרטון שאלו את החניכים: האם הסרטון עוסק בגבורת הכוח או בגבורת הרוח?
חלק ג – עם ישראל חי
פתחו בשאלה: בסרטונים חזר הרבה הביטוי עם ישראל חי. מה הוא בא לבטא?
(תנו לחניכים לענות, אפשר להרחיב על פי נספח 2)
הראו לחניכים את הקמע של הרב יהונתן אייבשיץ זצ”ל (נספח 3)
ספרו את הסיפור (נספח 4)
סיכום
בפעולה פתחנו ולמדנו על מידת הגבורה שאנו מזכירים בכל יום בברכות השחר. הבנו איך מידה זו מאפיינת את עם ישראל. נחשפנו לגבורת הרוח ולגבורת הכוח של מגוון אנשים מהעם שלנו.
המשכנו בהבנה מהו הביטוי שטבוע בנו כל כך, “עם ישראל חי”.
סיימו בשלוש תמונות המבטאות את גבורת הרוח של שתי נשים מקיבוץ חילוני, שבעקבות המלחמה דייקו את כוחותיהן לכיוונים אחרים, שהיו רחוקים מהן מאוד (נספח 5).
שאל את החניכים: איזה מסר אתם לומדים מפעולה זו?
נספחים
נספח 1 – אוזר ישראל בגבורה
נספח 2 – עם ישראל חי
מתוך ויקיפדיה: עַם יִשְׂרָאֵל חַי הוא ביטוי לסולידריות יהודית המבטא אישור על המשכיות העם היהודי. הביטוי זכה לשימוש פופולרי במהלך מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות, כאשר הפזמונאי היהודי הרב שלמה קרליבך הלחין ב-1965 את השיר “עם ישראל חי” לעצרת הסולידריות של התנועה בניו יורק. מאז נעשה שימוש רב בביטוי, בעיקר בעת מלחמות ישראל ובעיתות מצוקה כדי לחזק את הרוח ולהגביר את האחדות בעם. העיתון היהודי “פורוורד” הציב את “עם ישראל חי” במקום השני אחרי התקווה.
בביטוי “עם ישראל חי” נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל להעלאת המורל הלאומי. הוא הופיע על שלטים וכרזות, וכן בגרפיטי ברחבי ישראל. כמה אומנים הקליטו שירים שבהם “עם ישראל חי” מופיע כמוטיב מרכזי ואף כשם השיר. שגרירת ארצות הברית באו”ם, לינדה תומאס-גרינפילד, חזרה על הביטוי בעצרת סולידריות ישראלית במהלך המלחמה.
נספח 3 – קמע הרב יהונתן אייבשיץ
נספח 4 – סיפור הקמע של הרב יהונתן אייבשיץ
על פי המסופר, ההגמון של העיר מץ גזר גירוש על יהודי העיר. רבי יהונתן, שהיה מקורב אליו, אמר לו: “דע לך שעם ישראל חי לעולמי עד, ולא תוכל להם על ידי גזרותיך”. אמר לו ההגמון: “אני מתכוון בעוד שעה להוציא את הגזרה לפועל, והיות ששמעתי עליך שאתה כותב קמעות, אסכים לבטל את הגזרה בתנאי שבעוד שעה תביא אליי קמע בגודל מזוזה שעליו תכתוב את המשפט הזה שאמרת, ‘עם ישראל חי לעולמים’, 45,760 פעמים, כמניין יהודי העיר הזאת”.
רבי יהונתן אייבשיץ שב כעבור שעה ובידו טבלה שעליה כתובה האות עי”ן באמצעה, ומשם מקיפות אותה האותיות של המשפט. הוא אמר לו שאם יקרא מן ה־ע’ שבאמצע לכל צד יוכל לראות את המשפט בדיוק 45,760 פעמים. אך היות שהבדיקה בוודאי תארך זמן רב, יצטרך ההגמון לעכב את גזרת הגירוש, ואכן כך היה.
על פי המסופר, בדק ההגמון את הקמע שנה שלמה עד שגילה שרבי יהונתן צדק, ואז התפעל מאוד מחוכמתו.
נספח 5
