מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אוזר ישראל בגבורה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעלות | מעפילים
משך הפעולה
עד שעה
מערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בתקופה מורכבת זו אנו רוצים להוסיף קומת רוח בחניכינו באמצעות ההבנה שלעם ישראל עוצמה וכוחות רבים. אם נביט ונתבונן בשנים עברו, נגלה שעם ישראל חווה קשיים גדולים וצמח מהם לאורך כל ההיסטוריה. לכן בפעולה זו נרצה לכוון את המבט של החניכים אל הכוח והעוצמה הטמונים בעם ישראל מדורי דורות, ועל ידי נקודת מבט זו נוסיף רוח חיזוק וקומה של אומץ וכוח לחניכים. בפעולה זאת נתמקד במידת הגבורה המאפיינת את עם ישראל, ועל ידי היכרות עם מידה זו על גווניה נוסיף לחניכים רוח חיזוק וקומה של אומץ וכוח.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו על מידת הגבורה דרך ברכות השחר.
  2. החניכים ייפגשו עם מעשים טובים המבטאים את מידת הגבורה ועם השפעתם על עם ישראל.
  3. החניכים ישתפו במסר שהם לומדים מהפעולה.

מהלך הפעולה

 

פתיחה – משימה: ברכות השחר

הנחו את החניכים לפתוח סידור ולמצוא בברכות השחר (מ’מודה אני’ ועד הברכה החותמת את ברכות השחר) תכונות המאפיינות את עם ישראל.

 

חלק א – לימוד על מידת הגבורה

למידת הגבורה שני היבטים: גבורת הכוח וגבורת הרוח.
קראו את המקורות (נספח 1). לאחר כל מקור שאלו את החניכים אם הוא עוסק בגבורת הכוח או בגבורת הרוח.

סיכום: מידת הגבורה מאפיינת את עם ישראל ונותנת לנו כוח. היא מאפשרת לנו לשמור את הכוחות המצויים בנו ולהוציא אותם לפועל בזמן הנכון. מידת הגבורה מצויה בכל אחד ואחד מאיתנו.

 

חלק ב – טובו של עם ישראל

הקרינו לחניכים סרטונים של מעשים טובים שעשו בזמן המלחמה מגוון אנשים מעם ישראל. לאחר כל סרטון שאלו את החניכים: האם הסרטון עוסק בגבורת הכוח או בגבורת הרוח?

  1. החרדי שמגשים לחיילים חלומות
    https://www.youtube.com/watch?v=Jry8Dywlf84
  1. השפים שעזבו הכול כדי לבשל לחיילים – עם ישראל חי! | חרבות ברזל ברגע של חכמה
    https://www.youtube.com/watch?v=Q9n63ui_dOs
  1. חסידים משמחים את חילי צה”ל, נתינה מכל הלב❤
    https://www.youtube.com/watch?v=Icc-r8weqPU

 

חלק ג – עם ישראל חי

פתחו בשאלה: בסרטונים חזר הרבה הביטוי עם ישראל חי. מה הוא בא לבטא?
(תנו לחניכים לענות, אפשר להרחיב על פי נספח 2)

הראו לחניכים את הקמע של הרב יהונתן אייבשיץ זצ”ל (נספח 3)

ספרו את הסיפור (נספח 4)

 

סיכום

בפעולה פתחנו ולמדנו על מידת הגבורה שאנו מזכירים בכל יום בברכות השחר. הבנו איך מידה זו מאפיינת את עם ישראל. נחשפנו לגבורת הרוח ולגבורת הכוח של מגוון אנשים מהעם שלנו.
המשכנו בהבנה מהו הביטוי שטבוע בנו כל כך, “עם ישראל חי”.

סיימו בשלוש תמונות המבטאות את גבורת הרוח של שתי נשים מקיבוץ חילוני, שבעקבות המלחמה דייקו את כוחותיהן לכיוונים אחרים, שהיו רחוקים מהן מאוד (נספח 5).

שאל את החניכים: איזה מסר אתם לומדים מפעולה זו?

 

נספחים

נספח 1 – אוזר ישראל בגבורה

  • אוזר ישראל בגבורה
    למידת הגבורה שני היבטים: גבורת הכוח וגבורת הרוח.
    קראו את המקורות, ולאחר כל מקור שאלו את החניכים: האם הוא עוסק בגבורת הכוח או בגבורת הרוח?
  • בכל בוקר אנחנו מברכים בברכות השחר “ברוך אתה ה’ א-לוהינו מלך העולם אוזר ישראל בגבורה”. אחד הפירושים הוא שהקב”ה נתן לעם ישראל את מידת הגבורה הא-לוהית.
    הסביר על ברכה זו הרב קוק: “יש לאמן את צעירי ישראל לקראת המלחמה כי על ידי כושר גופם ואומץ ליבם הם מחזקים את מידת הגבורה והחוסן בעם ישראל, בדומה לחייליו של דוד המלך אשר הוסיפו עוצמה וגבורה לעם ישראל על ידי אומץ ותעוזת ליבם. “בידיים מלאות אומץ ושרירים חזקים כברזל ובקומה מחושבה ונפש מלאה עוז, ייגש הצעיר הישראלי העתיד אל תחיית עמו וארצו ובדגל נישא ידבר בשם ארץ הקודש” (על פי דרך התחיה – הראי”ה קוק).
  • רגילים למדוד גבורה בפרמטרים חיצוניים, אבל הדבר העיקרי שבוחנים בגיבושים בצה”ל, אינו מסת השריר וצעקות הרעל, אלא היכולת – שלעיתים מאופיינת בשתיקה מלאת הוד – של הסיבולת, של ההתאזרות ושל הגבורה. כשאנו מצרפים את המילה אוזר לגבורה, אנו מבינים שזו בקשה של גבורה שקטה ופנימית. ובמילותיו של הרב קוק זצ”ל, “גְּבוּרָה שֶׁבְּעִקָּרָהּ הִיא קְשׁוּרָה בַּכִּבּוּשׁ שֶׁהָאָדָם כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ”. הגיבור הכובש את יצרו, יודע לשמור את כוחותיו ולדייק ולכוון אותם לזמן הנכון ולמקום הנכון. (מתוך האתר: אנשי בוקר)
  • זכינו לחיות בדור של גאולה. הגבורה בארץ ישראל איננה דימוי אלא מציאות של חיים. אם כשיצאנו ממצרים ה’ אמר למשה “ה’ יילחם ואתם תחרישון”, זכינו לדור שבו ה’ נלחם דרכנו. אנו כלי המלחמה של ה’ ברוע. בני האור בבני החושך. כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל הוא הלך והתמלא בחוסן לאומי והחל להילחם ברוע.
    צריך להיזכר בעת הזו בדברי דוד המלך בהרמת מורל וקומת הרוח של העם טרום מלחמתו בגוליית, “מי הפלשתי הערל הזה כי חירף מערכות א-לוהים חיים”. מלחמות ה’ אנו נלחמים! זכינו לדור כזה, ועלינו להתפלל שחיילינו יהיו מלאי עוצמה, שתצלח עליהם רוח ה’, כמו שהייתה על שמשון ושאר השופטים והמנהיגים וינצחו ניצחון מלא עוז וגבורה. ונזכה כולנו לצאת מהקושי חזקים יותר. (מתוך האתר: אנשי בוקר)
  • אנחנו מרבים לדבר על השואה והגבורה. הרבי מקאליב הזכיר שוב ושוב גם את הגבורה הרוחנית. לא רק את המרד הפיזי והצבאי צריך להנציח. גם את האמונה, את האופטימיות, את שמירת המסורת בתנאים קשים. לכך הקדיש את חייו כניצול אושוויץ.
    פעילות ההנצחה שלו הייתה פורצת דרך ולא מגזרית. הוא הרצה רבות בפני חילונים ודתיים-לאומיים, חיילים ובחורי ישיבות. לכולם התייחס בחביבות ובמאור פנים. הוא לא זכה לילדים משלו, אבל דיבר לאורך השנים בפני ילדים רבים. הוא יזם הקמת מוזאון, הוצאת אנציקלופדיה על השואה, הלחין שירים, והותיר גם יוזמה מרגשת אחת: באחד הרגעים הקשים בשואה הוא חשב שלא יזכה יותר לומר ‘שמע ישראל’, והתפלל שאם ישרוד, ידאג לומר זאת גם בפני קהל רחב. מאז ניצל אכן אמר שמע ישראל אלפי פעמים בפורומים רחבים ומגוונים. בסידור התפילה שהוציא הוסיף את הפסוק בסוף התפילה, לזכר נספי השואה (סיון רהב מאיר).

 

נספח 2 – עם ישראל חי

מתוך ויקיפדיה: עַם יִשְׂרָאֵל חַי הוא ביטוי לסולידריות יהודית המבטא אישור על המשכיות העם היהודי. הביטוי זכה לשימוש פופולרי במהלך מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות, כאשר הפזמונאי היהודי הרב שלמה קרליבך הלחין ב-1965 את השיר “עם ישראל חי” לעצרת הסולידריות של התנועה בניו יורק. מאז נעשה שימוש רב בביטוי, בעיקר בעת מלחמות ישראל ובעיתות מצוקה כדי לחזק את הרוח ולהגביר את האחדות בעם. העיתון היהודי “פורוורד” הציב את “עם ישראל חי” במקום השני אחרי התקווה.
בביטוי “עם ישראל חי” נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל להעלאת המורל הלאומי. הוא הופיע על שלטים וכרזות, וכן בגרפיטי ברחבי ישראל. כמה אומנים הקליטו שירים שבהם “עם ישראל חי” מופיע כמוטיב מרכזי ואף כשם השיר. שגרירת ארצות הברית באו”ם, לינדה תומאס-גרינפילד, חזרה על הביטוי בעצרת סולידריות ישראלית במהלך המלחמה.

 

נספח 3 – קמע הרב יהונתן אייבשיץ

 

נספח 4 – סיפור הקמע של הרב יהונתן אייבשיץ

על פי המסופר, ההגמון של העיר מץ גזר גירוש על יהודי העיר. רבי יהונתן, שהיה מקורב אליו, אמר לו: “דע לך שעם ישראל חי לעולמי עד, ולא תוכל להם על ידי גזרותיך”. אמר לו ההגמון: “אני מתכוון בעוד שעה להוציא את הגזרה לפועל, והיות ששמעתי עליך שאתה כותב קמעות, אסכים לבטל את הגזרה בתנאי שבעוד שעה תביא אליי קמע בגודל מזוזה שעליו תכתוב את המשפט הזה שאמרת, ‘עם ישראל חי לעולמים’, 45,760 פעמים, כמניין יהודי העיר הזאת”.

רבי יהונתן אייבשיץ שב כעבור שעה ובידו טבלה שעליה כתובה האות עי”ן באמצעה, ומשם מקיפות אותה האותיות של המשפט. הוא אמר לו שאם יקרא מן ה־ע’ שבאמצע לכל צד יוכל לראות את המשפט בדיוק 45,760 פעמים. אך היות שהבדיקה בוודאי תארך זמן רב, יצטרך ההגמון לעכב את גזרת הגירוש, ואכן כך היה.

על פי המסופר, בדק ההגמון את הקמע שנה שלמה עד שגילה שרבי יהונתן צדק, ואז התפעל מאוד מחוכמתו.

 

נספח 5

 

 

דעתך חשובה לנו