תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

הניחו על הרצפה מספרים מסודרים כמו ציר מספרים (אפשר גם פשוט לתת נקודות ציון ולמתוח ביניהן קו דמיוני. נקודת ההתחלה היא 1, ונקודת הסיום היא 10).

שאלו את החניכים: עד כמה לדעתכם התורה נוכחת כיום במציאות הישראלית? עד כמה יש לה מקום? בקשו מכל חניך וחניכה לעמוד על המספר הנכון בעיניהם. המספר 1 מסמל שאין מקום לתורה בימינו כלל, ו-10 מסמל שיש המון מקום לתורה במציאות הישראלית כיום.

שלב א’- הבה נפיץ את האור הגדול, את אור התורה!

בשלב זה החניכים ייחשפו לגודל ולשפע שעולם התורה נמצא כיום במדינת ישראל. לצורך כך מוצעים כאן שלושה משחקים, ובכולם הרעיון הוא לראות כי יש הרבה מאוד מוסדות לימוד תורה בישראל. רצוי מאוד לחלק את רשימת הערים והיישובים (נספח 1) לחלקים ולשחק יותר ממשחק אחד, לפי מה שמתאים לשבט שלכם כמובן.

• אפשרות א’- משחק הכתרים: המושגים בו הם ערים ויישובים (נספח 1).
• אפשרות ב’– משחק ‘טאבו’: המושגים בו הם ערים ויישובים (נספח 1).
• אפשרות ג’- הצגה בפנטומימה: שמות של ערים ויישובים, ועל חבריהם לנחש את שם העיר (נספח 1).
• שאלו את החניכים: מה לדעתכם משותף לכל הערים והיישובים שהיו במשחק?
  התשובה היא שבכל הערים והיישובים יש ישיבה (או מדרשה) דתית ציונית.

• קצת נתונים: פזרו על הרצפה כרטיסיות של נתונים על שמירת התורה בימינו (נספח 2).
  שאלו את החניכים שוב את השאלה מהפתיחה ותנו להם שוב להסתדר על ציר המספרים.

שלב ב’- מה המשימה שלנו כיום?

עם השמחה וההודיה שלנו על פריחתו של עולם התורה כיום, עדיין דרך ארוכה לפנינו עד שנגיע למצב שהתורה נוכחת בכל תחומי חיינו במדינה ובמציאות המודרנית. בשלב זה החניכים ידונו כיצד יש לפעול במישור התורה כדי להשפיע לטובה בתחום זה.

• תפיסת עמדות– בנספח 3 מובאים נושאים שמתבטאת בהם התנגשות בין התורה וההלכה למה שקורה במציאות בפועל, ובכל נושא כזה מוצעות שתי דרכי התמודדות. הקריאו בכל פעם נושא אחד ובקשו מהחניכים שתומכים בהתמודדות 1 ללכת לצד אחד של החדר ומהחניכים התומכים בהתמודדות 2 ללכת לצד השני של החדר. בכל נושא תנו לחניך (או יותר, תלוי בקשב ובמספר החניכים) מכל צד של החדר להסביר את דעתו.

אם אפשר להחשיך לחלוטין את החדר, אפשר לעשות כאן מתודה נוספת.
שאלו את החניכים: איך אפשר להפוך את המצב ולגרום שהחדר יהיה מואר? סביר להניח שהחניכים יחשבו רגע ויגידו כי רק באמצעות הדלקת האור החושך ייעלם. חלקו לכל החניכים נרות והדליקו נר אחד. כל אחד ידליק את הנר של מי שלידו עד שהנרות של כולם יהיו דלוקים ויהיה די אור.

• קטע מקור: חזרו למעגל, חלקו לחניכים את הקטע של הרב קוק (נספח 4) וקראו אותו יחד.

  הסבירו לחניכים כי הרב קוק אומר שהדרך להשפיע טוב היא לא באמצעות ההתנגדות לרע אלא באמצעות הוספת טוב. הצדיקים הטהורים, לפי הרב קוק, אינם נלחמים ברשעה אלא מוסיפים צדק, הם אינם נלחמים באנשים טיפשים, אינם מחרימים אותם, אלא מוסיפים חוכמה ולימוד לכל מי שרוצה. הם אינם נלחמים בכפירה, בסיטואציות בעייתיות תורנית, אלא מוסיפים אמונה, מחיים את הרוח היהודית והישראלית בעוד לבבות. זאת הדרך שבה אנו פועלים כדי להוסיף עוד תורה בעם ישראל. מאבקי כוח עושים בדרך כלל הרבה רעש אך משנים מעט במציאות. לעומת זאת מעשים קטנים של הוספת טוב מצטרפים זה לזה ויוצרים שינוי אמיתי במציאות.

שלב ג: הצעות פרקטיות לעשייה בנושא התורה.

חלקו את החניכים לשתי קבוצות ותנו לכל קבוצה דף ועט. כל קבוצה צריכה למצוא כמה שיותר הצעות פרקטיות שהשבט יכול לעשות כדי להוסיף תורה. זה יכול להיות בכל מיני מעגלים: כל חניך לעצמו, בקבוצת חברים, במשפחה, בשבט, בסניף, בקהילה, ביישוב וכו’.

בסוף התחרות הכריזו על הקבוצה המנצחת ובקשו מכל קבוצה לבחור מהרשימה שלה שתי הצעות שהשבט יכול להתחיל לפעול על פיהן. לאחר מכן ערכו הצבעה בין כל החניכים על ארבע ההצעות שנבחרו, ומהן תיבחר הצעה פרקטית אחת שהשבט יתחיל ליישם.

(הערה: כדאי למנות ועדה מהשבט שתהיה אחראית לפרויקט)

סיכום
אחד התחומים שאנו זוכים לראותם בתנופה וצמיחה במדינתנו הוא התורה. אך עדיין אנו יודעים שיש מורכבויות, התנגשות בין ערכים, קונפליקטים, ומקומות שבמציאות מתוקנת התורה אמורה להוביל בהם. דיברנו על ההדרכה הרוחנית של הרב קוק שעיקרה מורה לנו להוסיף אור, להוסיף קודש ראשית במעגלים הקרובים אלינו ומאליו מעגלים אלו ילכו ויתרחבו.

נספחים
להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: רשימת ערים ויישובים

קריית שמונה, ראש פינה, נהרייה, חדרה, אור עקיבא, רמת השרון, ירוחם, בית אל, קרני שומרון, כוכב יעקב, אילת, רעננה, שדמות מחולה, קריית גת, כרמיאל, שבי שומרון, תל אביב, איתמר, אלון מורה, הר ברכה, יפו, חולון, דימונה, ראש העין, צפת, חומש, שדרות, רחובות, קריית ארבע, חברון, תקוע, בית שאן, עתניאל, מעלה אדומים, אשקלון, עפולה, מעלה אפרים, נתיבות, רמלה, כרמל, אלון שבות, מגדל עוז, עכו, ראשון לציון, נוף הגליל, מצפה רמון, אריאל, ירושלים, רמת גן, אשדוד, מרכז שפירא, חספין.

נספח 2: נתונים על שמירת התורה בימינו

• 65% מאמינים בא-לוקים
• 5% היו בטקס הפרשת חלה
• 60% צמים ביום כיפור
• 2% עושים קידוש
• 2% מדליקים נרות שבת
• 5% הולכים לבית כנסת בחגים
• יש בארץ 64 ישיבות דתיות-לאומיות שבהן יותר מ-10,000 תלמידים (נכון לתשע”ח)
• יש בארץ 44 מדרשות לבנות
• יש בארץ 52 מכינות קדם-צבאיות, שמהן 23 דתיות, ובהן 2,750 תלמידים בשנה א ו-650 תלמידים בשנה ב (נכון לתשע”ו)
• יש בארץ כ-1,400 ישיבות וכוללים חרדיים, ובהם כ-37,500 תלמידים וכ-72,600 אברכים.
• בסך הכול יש יותר מ-1,550 מוסדות ללימוד תורה, ומספר הלומדים והלומדות בגילי 18–67 נאמד ב-126,000.

נספח 3: התנגשויות בין התורה למציאות

תוכן לא מצונזר במדיה

1. צריך לחוקק חוק שאוסר שידור תכנים לא צנועים. אפשר גם להחרים את הערוצים המשדרים את התוכניות הללו.
2. כדאי ליזום וליצור תוכניות נקיות שיש בהן תוכן משמעותי יותר כדי שכולם יוכלו ליהנות מתוכן איכותי יותר.

קולנוע פתוח בשבת

1. אסור ללכת לקולנוע כזה גם ביום חול, ובכלל צריך להתנגד ולהפגין מול הקולנוע.
2. אפשר לפעול ברמת הקהילה לחיזוק ערך שמירת השבת ולחיזוק עסקים שומרי שבת.

מערכת המשפט מתנהלת לפי משפט חילוני

1. אסור להקשיב למערכת המשפט, צריך להחליש אותה.
2. צריך לאייש תפקידים במערכת המשפט וכך לנסות שהיא תהיה כמה שיותר צודקת גם על פי ההלכה.

יש הרבה מסעדות לא כשרות בישראל

1. אסור לאכול בהן, וצריך לאסור פתיחה של עוד מסעדות כאלו.
2. כדאי לנסות לשכנע את המסעדות הקרובות לביתנו להתנהל בהשגחת כשרות. ברמה הכללית כדאי לפעול לייעול מערך הכשרות ולאכול רק במקום שיש לו תעודת כשרות.

נספח 4:

“הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה – אלא מוסיפים צדק;
אינם קובלים על הכפירה – אלא מוסיפים אמונה;
אינם קובלים על הבערות – אלא מוסיפים חכמה”
(הראי”ה קוק, ערפילי טוהר ב, צט)