תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

שאלו את החניכים: מה האסוציאציה שעולה לכם בראש כאשר אתם חושבים על התורה?

שלב א: מה נתפס כתורה?

הראו לחניכים פתקים שכתובים בהם כל מיני נושאים (נספח 1), ועל כל נושא יצטרכו החניכים להגיד אם הוא קשור לתורה או לא. אפשרו לחניכים לנמק את הכרעתם. לפי החלטת החניכים הניחו את הפתק על הרצפה ביצירת שתי ערמות מובחנות: ערמה של נושאים הקשורים לתורה וערמה של נושאים שאינם קשורים לתורה. אם יש חוסר הסכמה, אפשר לערוך הצבעה.

שלב ב: תסגל לך תורת חיים

בשלב זה המטרה היא שהחניכים יבינו כי התורה רלוונטית לכל תחומי החיים שלנו כפרטים וכעם. לצורך כך יש שתי אפשרויות למשחק:

• אפשרות א’ – חוקיות בשאלות: הוציאו חניך אחד מחוץ לחדר ובחרו חוקיות מסוימת. החניך שיצא החוצה יחזור וישאל את החניכים שאלות לפי סדר ישיבתם במעגל. על החניכים לענות על השאלות לפי החוקיות שבחרו, ומטרת החניך השואל היא לגלות את החוקיות.

  דוגמאות לחוקיות: התשובות צריכות להתחיל באות או במילה מסוימת, התשובות צריכות להיות רלוונטיות לחניך מסוים (כלומר, כאשר שואלים למשל “מה השם של אבא שלך”, החניך צריך לענות את שם אביו של החניך הספציפי שנבחר).

• הסבירו: הדבר הבולט במשחק היה ההתנהלות לפי החוקיות לכל אורך המשחק. היא שקבעה את התשובות על השאלות ואת הדרך שבה עונים עליהן.
• אפשרות ב’ – משחק בכדור: חלקו את השבט לשתי קבוצות, ולכל קבוצה תנו כדור. אמרו לקבוצה אחת לשחק משחק מוגדר (חיי שרה, מחניים, טאצ’בול, מה שבא לכם), ולקבוצה השנייה אל תגידו כלום.
• שאלו את הקבוצה שלא נתתם לה הוראות: איך היה לכם לשחק? כוונו את השיח לכך שלקבוצה הראשונה שקיבלה חוקי משחק ברורים הייתה אפשרות גדולה יותר לשחק וליהנות, כלומר החוקיות והסדר יצרו את ההנאה והכיף.
• המעלות ממעמקים: קראו עם החניכים את הקטע של הרב עמיטל (נספח 2).
• הסבירו לחניכים: הייחודיות של התורה היא בהיותה תורה חיים, כוללת את כל תחומי החיים. חזרו לדיון בשלב א: התורה מכווינה אותנו בכל אחד מהנושאים שדנו בהם. לפעמים הדרכת התורה גלויה יותר ולפעמים פחות, יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל פה. למעשה היא מקיפה את כל החיים שלנו. זה נתון קיים. בתחילה עלינו לקבע בנפשנו את ההרגל ללכת תמיד אחר התורה, שכן היא מצפן המכוון ומדריך אותנו ולהיות נאמנים לדרך התורה. הדבר הבולט ביותר בהלכה הוא שלעיתים היא מתערבת במקומות שנראים לנו רחוקים ממנה לחלוטין. למשל, ההלכה נדרשת למצבי מלחמה, להנהגה, לנושאים שאינם קשורים כלל לעבודה רוחנית. אם נחשוב על זה לרגע, העיסוק הגדול של ההלכה באוכל תמוה, הרי אוכל הוא דבר חומרי בסיסי שממלא צורך של האדם. מדוע חשוב לתורה ללמד כל כך הרבה הלכות שמדריכות אותנו מה לאכול וכיצד לאכול?

  התורה מכילה את האיזונים הנוגעים לצורת החיים שלנו. היא כוללת מוסר ואמונה, היא מיישרת אורחותיו של האדם. הגמרא אומרת “בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין”. התורה א-לוהית. היא מגלמת בתוכה שאיפה שמיימית וערכים שבאים מלמעלה, לא ממחשבות אדם ותחבולותיו ולא מיצרי האדם.

  דרך התורה פועלות על ליבנו מחשבות הקב”ה, מידותיו ודרך הנהגתו את העולם, והן מזככות ומטהרות אותו לעבוד את ה’ יתברך, להיות טובים קצת יותר, בעלי חסד קצת יותר, מזוככים קצת יותר.

שלב ג:  מגילת העצמאות והתורה- הילכו שניהם יחדיו?

בשלב זה יבינו החניכים כי המקור של ערכי היסוד במגילת העצמאות הוא התורה.

• אפשרות א –מצא את החלק התואם: חלקו לכל אחד מהחניכים פתק אחד (נספח 3). על כל פתק יש ציטוט של ערך יסודי ממגילת העצמאות או ציטוט של מקור מהתורה או מדברי חז”ל שנוגע לנושא מסוים. המטרה של כל חניך היא למצוא התאמה בין ציטוט ממגילת העצמאות לציטוט תורני באותו נושא.
• אפשרות ב’ – נחש מי? חלקו את החניכים לשתי קבוצות. לקבוצה אחת תנו את כל הכרטיסיות של הציטוטים מהתורה ומדברי חז”ל, ולקבוצה השנייה תנו את כל הכרטיסים של הציטוטים ממגילת העצמאות. בקשו משתי הקבוצות לסדר את הכרטיסיות שלהן בשורה, פנים כלפי מטה. המשחק נפתח כאשר כל קבוצה מציצה רק בשני הכרטיסים הקיצוניים, וכל שאר הכרטיסים לא ידועים לחברי הקבוצה.

  בכל תור הקבוצה יכולה לעשות אחד מארבעה מהלכים:

• הצץ לאחר: נציג מהקבוצה ירים כרטיס מהשורה של הקבוצה היריבה ויראה אותו לחברי הקבוצה שלו.
• הצץ לעצמי: נציג מהקבוצה ירים כרטיס מהשורה של הקבוצה שלו ויראה אותו לכלל הקבוצה.
• החלף: הקבוצה תחליף מקום בין שני כרטיסים בשורה שלה.
• זוג: הקבוצה תכריז שמצאה זוג ותרים את הכרטיסים התואמים בשורה שלה ובשורה של הקבוצה השנייה. אם הזוג אינו תואם, מחזירים את הכרטיסים למקומם.

  המטרה של כל קבוצה היא לאסוף כמה שיותר זוגות כרטיסים. הקבוצה שיש לה בסוף המשחק יותר זוגות – מנצחת.

  בתום המשחק בקשו מנציגים להציג כל זוג כרטיסים והסבירו לחניכים כי קל מאוד לראות שערכי היסוד הנזכרים במגילת העצמאות, שעליהם הוקמה המדינה, הם בעצם ערכים יהודיים. שורשי ערכים אלו נטועים עמוק בתורה, כלומר התורה השפיעה השפעה עמוקה על אופייה של המדינה עם הקמתה.

הערה: נכון שרבים ממקימי המדינה לא ניהלו אורח חיים דתי ושמגילת העצמאות לא נכתבה ממש על פי התורה, אך התרבות היהודית והמסורת, שיונקות מהתורה בקשר ישיר, העניקו לכותבי מגילת העצמאות את ההשראה וההכוונה כיצד לנסח אותה.

סיכום

ביררנו בפעולה את המקום של התורה בחיים שלנו ובחיים הכללים של העם והמדינה. ראינו כי התורה נדרשת לנושאים מגוונים ורלוונטית לכל תחומי החיים, ולא רק לחיי הרוח שלנו. מתוך כך הבנו כי התורה היא המצפן של חיינו, היא מכווינה ומדריכה אותנו בכל תחום. לבסוף ראינו כי גם מגילת העצמאות, מסמך היסוד של מדינת ישראל הקובע את ערכי היסוד שלה, ינקה את תכניה מערכי התורה.

נספחים:

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: רשימת נושאים

קניות
שינה      
תפילה
צפייה בטלוויזיה
פוליטיקה
שיעורי בית
עזרה לחברים או למשפחה
יציאה לסרט
התנדבות
לימודים כלליים
סניף       
לימודים תורניים
אוכל                              

נספח 2: המעלות ממעמקים, הרב עמיטל

אחת התופעות המעציבות בחייו הרוחניים של עם ישראל, שנגרמה עקב גלותו מעל אדמתו, היא טשטוש דמות התורה בקרב המוני העם. מאז פיזורנו בין הגויים הלכה וירדה, כביכול, התורה מגדולתה ואת מקומה התחילה לרשת ה”דת”, שהנה נטע זר בישראל. ולאט לאט הגענו למצב שבו, כאילו, מזדהים המושגים של “תורה” ו”דת”, שבעצם רחוקים הם זה מזה כרחוק מזרח ממערב. כי בעוד המושג “דת” אינו אלא ביטוי של פולחן היחיד או הציבור לא-לוהיו – הנובע מתוך הצורך הנפשי של סיפוק הרגש הדתי, התופס אמנם מקום חשוב בנפש האדם ובאופן מיוחד בנפש האדם מישראל, אבל רחוק הנהו מלהקיף את כל מערכת חייו הנפשיים – הרי המושג “תורה” אומר לנו דברים אחרים לגמרי. התורה היא הביטוי של דרך ה’, שהיא אורח חיים מלא המשתרע על כל שטחי החיים האישיים, הציבוריים, המדיניים והממלכתיים. אין תנועה גשמית או רוחנית שאין לה מקום ביצירה א-לוהית זו, שאנו מכנים אותה בשם תורה. ההליכה בדרכי ד’ היא יסוד התורה כולה. וכשם שדרכיו יתברך מקיפות את הכל, כך דרישתו מעמו שיידענו בכל דרכיו. “בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך”… בתורת שכזה, כולל כמובן, גם את התוכן המצומצם המוגדר במושג דת. אך יהיה זה פשע לזהות את שני המושגים האלה… ועל כן עם תקומת מדינת ישראל וראשית צמיחתה של מלכות ישראל שומה עלינו להחזיר עטרה ליושנה. לחזור שוב לחיי תורה… מרגישים אנו צורך להדגיש שוב ושוב, כי התורה היא דגלנו.

נספח 3: ערכי יסוד בתורה, בתושב”ע ובמגילת העצמאות

1. יישוב הארץ

• “מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ”.
• “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ” (במדבר לג, נג).

2. חירות מדינית ועצמאות ממלכתית

• “לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית… יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמָגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית”.
• “שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא” (דברים יז, טו).

1. השפה העברית

• “וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית”.
• “רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם… לֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָהָם הָעִבְרִי, וְכָאן (שמות ה, ג): וַיֹּאמְרוּ אֱ-לֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, וּכְתִיב (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ” (ויקרא רבה לב).

1. קליטת עלייה וקיבוץ גלויות

• “וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים… עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי… מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת”.
• “תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גלויותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה ה’ מקבץ נדחי עמו ישראל” (מהתפילה).

1. פיתוח הארץ

• “תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ”.
• “כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, לֹא תֹּאמְרוּ נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִין בִּנְטִיעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל” (מדרש תנחומא קדושים ח).

1. צדק ושלום

• “תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל”.
• “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק” (דברים טז, יח).

1. שוויון זכויות

• “תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין”.
• “תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם (במדבר טו, טז). “תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם” (שמות יב, מט).

1. ביטחון בה’

• “מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ”.
• “וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָ֤גֵל לִבִּי בִּֽישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָמַל עָלָי” (תהלים יג,