איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבת
פעולה ממערךהחלוצים, ובהם צברים ועולים חדשים, שבו להעיר ולעורר את ארץ ישראל והחלו במעשיהם ממש בהגשמת חלום הדורות. הם הקימו יישובים, מושבות וערים, נלחמו וחירפו נפשם עד קום המדינה וגם אחר כך. לאורך השנים המשיכו צעירים רבים בפעילות החשובה ליישוב אדמת הקודש, וגרעיני תנועות הנוער מכל המגזרים פעלו להקים עוד יישובים וקיבוצים יהודיים ולהיאחז בשטח, מתוך ההבנה שהגשמת החלום לשוב לארץ עומדת על קשר חזק שמבוסס על ההבטחה שהבטיח ה’ לתת לנו את הארץ. פעולת ההתיישבות היא הבסיס לאחיזה שלנו בארץ ישראל, שהגיבה לשיבתנו אליה ושבה לתחייה.
מקורות להרחבה: 100 שנות התיישבות (חיים גבתי): https://benyehuda.org/read/14481
https://benyehuda.org/read/14684#ch7114
גוף הפעולה:
פתיחה
פתחו בסבב ושאלו את החניכים: מה המקום האהוב עליכם בארץ?
שלב א
העמידו את כל החניכים בגוש (גוש בנים וגוש בנות) ובקשו מכל אחד מהם לתת ידיים לשניים שלידו. אמרו לחניכים לנסות ליצור מעגל בלי לעזוב את הידיים שהם אוחזים בהן.
סיכום ביניים: החיבור של עם ישראל לארץ ישראל הוא חיבור היסטורי שמתחיל עוד מאז ההבטחה של הקב”ה לאברהם אבינו “כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם” (בראשית יג, טו). הקשר של העם לארצו חזק, ואי אפשר לפרום אותו. לאורך הדורות אנו מנסים לחבר את כל החלקים בתקווה שבסוף ישב כל עם ישראל בארץ המובטחת בשלום וברווחה כפי שהבטיח ה’.
שלב ב
פזרו על הרצפה כרטיסיות תמונות (נספח 1). קראו עם החניכים את הסיפור על רחל ינאית (נספח 2), ובקשו מהחניכים לסדר את התמונות על פי סדר הסיפור.
הסבירו לחניכים כי הסיפור של רחל ינאית הוא רק אחד מסיפורים רבים על תרומת היישוב היהודי בארץ בשנים שלפני קום המדינה. תרומתה של רחל הייתה גם בחקלאות, גם בחינוך וגם בתעסוקה.
שלב ג
הסבירו לחניכים כי לכל יישוב שקם בארץ היו מטרות וערכים שהובילו אותו, ואנחנו ננסה להבין אילו ערכים חשובים לנו כשבט אילו היינו מקימים יישוב.
אפשרות א
חלקו לחניכים דף תעודת זהות להכוונה לבניית התיישבות (נספח 3). אם השבט גדול, אפשר לחלק אותו לכמה קבוצות ולתת דף תעודת זהות לכל קבוצה.
פזרו על הרצפה כרטיסיות ערכים (נספח 4) ובקשו מהחניכים לבחור חמישה ערכים מובילים ליישוב שלנו (לאו דווקא מהכרטיסיות).
אפשרות ב
פזרו על הרצפה כרטיסיות ערכים (נספח 4) ובקשו מהחניכים לדרג אותם לפי חשיבות הערכים בהקמת התיישבות, מהערך החשוב ביותר לערך הכי פחות חשוב.
סיכום
ראינו כי הגשמת החלום של עם ישראל לשוב לארץ ישראל עומדת על קשר חזק שמבוסס על ההבטחה שהבטיח ה’ לתת לעם ישראל את הארץ. כמו כן ראינו כי היישוב היהודי תרם רבות למדינה עוד לפני הקמתה, והתנסינו בהקמת התיישבות צעירה משלנו.
נספחים:
נספח 1: תמונות
הרי ירושלים ב-1908
הרי ירושלים היום
יצחר ורחל בן צבי
לימודי חקלאות בצרפת
רחל ינאית
תחנת הנסיונות בעתלית
אברהם הרצפלד
המשתלה
הקמת החווה בתלפיות
נספח 2: רחל ינאית (נכתב בהשראת הארכיון הציוני)
שלום ילדים! שמי רחל ינאית בן-צבי. אולי אתם מכירים את שם המשפחה השני שלי, שקיבלתי מבעלי, אבל רגע, אנחנו מקדימים את המאוחר. אני רוצה לספר לכם סיפור: סיפור על התיישבות, על חקלאות יהודית ועל אהבה לירושלים.
בשנת 1908 הגעתי לארץ בפעם הראשונה. בשונה מאוקראינה הירוקה, שממנה באתי, ארץ ישראל הייתה צהובה. רציתי כל כך לראות את ירושלים היפה, כמו שתיארו אותה הנביאים, כמו לפני החורבן. הבטתי אל הרי ירושלים החשופים, “מה מאוד ביקשתי לראותך, ירושלים, שוב ירוקה, מניבה, לנטוע בך עץ, להשיב לך את נטעיך, את רננת חייך”.
הבנתי כי צריך לשנות את המצב, והחלטתי לנסוע לצרפת וללמוד להיות חקלאית כדי שאוכל להגשים את החלום. כשחזרתי לארץ פרצה מלחמת העולם הראשונה, והצטרפתי לתחנת הניסיונות החקלאית של אהרן אהרנסון בעתלית, וב-1918 נישאתי ליצחק בן-צבי. כן, הוא בעלי, הנשיא השני של מדינת ישראל (אז עוד לא ידענו כמובן שיהיה הנשיא).
כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה ידעתי שזה הזמן להגשים את החלום להפוך את ירושלים לירוקה. אברהם הרצפלד, שהיה ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, עזר לנו במימון, והחלנו בהקמת המשתלה. אני התעקשתי שהמשתלה תקום בתוך ירושלים אהובתי כדי שתשנה את פני העיר.
תראו, ילדים, המשתלה שלי עברה משכונה לשכונה עד שמצאה את מקומה. עבדו אצלנו יתומי מלחמה, ולאחר מכן בעיקר נשים, כחלק מתוכנית משקי הפועלות. הצטרפו אלינו גם נשות גדוד העבודה, והמשתלה נהייתה גם מקום חברתי.
כשהחלו לנטוע יערות בארץ הזמינו עצים מהמשתלה שלנו, והרגשתי שהחלום סוף-סוף הופך למציאות. אנחנו הופכים את ארץ ישראל לירוקה. כדי לרכוש את הקרקע של המשתלה ברחביה עבדנו בכל רחבי העיר, הקמנו גנים רבים, נטענו עצי נוי ועצי פרי. אפילו הנציב העליון הבריטי הגיע לבקר במשתלה והזמין ממנו עצים רבים.
בשנת 1928 הקמנו את המשק באזור תלפיות, כי כבר לא היה עוד מקום ברחביה. לאחר כמה שנים ראיתי שכבר אין בנו עוד צורך, והחלטתי לשנות שוב את ייעודו של המשק: מעתה נכשיר נערות לעבודה חקלאית. שמו של המקום השתנה לחוות הלימוד, ולימים היא עברה לבתי הכפר הנטושים בעין כרם. המשתלה ברחביה המשיכה לפעול ולשרת את החווה שנשארה בתלפיות.
הבטתי על הרי ירושלים בשמחה, אוויר הרים צלול בין יערות ירוקים. חזרנו לארץ, אנחנו כאן.
נספח 3: תעודת זהות יישובית
שם היישוב:
אזור בארץ:
ערכים מובילים:
1.
2.
3.
4.
5.
נספח 4: ערכים
ציונות
יהדות
שמירת מצוות
עבודה
קיבוציות
קהילתיות
אחווה
ערבות הדדית
חקלאות עברית
תעשייה עברית
יישוב הארץ
רווח כלכלי
חינוך
יפי היישוב