איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
פעולה ממערךההיסטוריה שלנו מלאה בדמויות גדולות וחשובות שפעלו מתוך החלום הגדול של עם ישראל והיו מלאות אמונה בדרך. גדולתן הייתה ביכולת שלהן לחלום בגדול, להתמסר לחלום, ועם זאת לפעול במציאות ולהגשים. אם נביט בדרך שבה פעלו, באישיותם ובמעשיהם, נוכל לגלות מהו הסוד: מה הפך אותם לחולמים שהם ואיך כל אדם יכול להיות חולם בעצמו.
ציוד נדרש: בלונים, טושים לא מחיקים, נייר רצף, ניירות טיוטה, גואש, מכחולים, תחפושות להצגות (אפשרות)
גוף הפעולה:
פתיחה
חלקו לכל חניך וחניכה בלון ובקשו מהם לנפח אותו. על הבלון יכתבו כל חניך וחניכה חלום שיש להם. אפשר לפזר כרטיסי נושאים לסיוע (נספח 1). שמרו את הבלונים בצד.
שלב א: האדם החולם
אפשרות א
תנו לחניכים טושים ונייר רצף ארוך ובקשו מהם לצייר ולכתוב עליו מי הוא האדם שחולם, כלומר מה מאפיין אותו. כוונו את החניכים לכל סוגי החלומות שהם מכירים (חלום בלילה, מטרה או שאיפה, פנטזיה וכדומה). כוונו אותם בשאלות עזר (נספח 2). אם הם קבוצה גדולה, אפשר לחלק אותם לכמה קבוצות.
בסיום בקשו מהחניכים להסביר מה ציירו ומדוע וסכמו יחד: אילו תכונות נדרשות לאדם החולם? מה מניע אדם כזה? עם מה הוא מתמודד?
אפשרות ב
תנו לכל חניך וחניכה טושים ודף ובקשו מהם לצייר ולכתוב עליו מיהו האדם שחולם, כלומר מה מאפיין אותו. בקשו מהחניכים לציין את כל סוגי החלומות שהם מכירים, וכוונו אותם בשאלות עזר (נספח 2).
בסיום בקשו מכל חניך וחניכה להציג את האדם שציירו. השוו בין האנשים כדי להבין יחד: אילו תכונות נדרשות לאדם החולם? מה מניע אדם כזה? עם מה הוא מתמודד?
שלב ב: החולמים המגשימים
חלקו את החניכים לארבע קבוצות, ותנו לכל קבוצה דף מידע על דמות אחרת (נספח 3). הנחו כל קבוצה להכין הצגה או לספר לשאר הקבוצות על הדמות שקיבלו.
סכמו: מה משותף לכל הדמויות? כיצד הן הגשימו את חלומן? האם הדמויות שהכרנו מתאימות לתיאור שתיארנו אנשים חולמים? במה כן ובמה לא? מה עוד חידשו לנו הדמויות שלמדנו עליהן?
שלב ג: מתחברים לחלום
בחרו עם החניכים דמות אחת שהשבט התחבר אליה במיוחד, הכינו יחד שלט שבו ציטוט או פריט מידע מעניין על הדמות הנבחרת, ותלו אותו במקום מרכזי בסניף. בקשו מכל אחד מהחניכים לרשום בצד השני של הבלון שניפחו בתחילת הפעולה חלום שיש להם למען עם ישראל ותלו את הבלונים סביב השלט.
סיכום
ראינו מיהו האדם החולם: אדם שמחובר לעבר ומצליח לראות קדימה, שמחובר לעם ישראל ויש לו חזון, שאפתן ומאמין, לעיתים אף מנהיג פורץ דרך. נחשפנו לכמה דמויות שעיצבו את החלום היהודי כפי שאנחנו מכירים אותו.
נספחים:
נספח 1: כרטיסי נושאים
נספח 2: שאלות עזר
נספח 3: דפי מידע
דמות א: בנימין זאב הרצל
בנימין זאב הרצל נולד ב-1860 בבודפשט שבהונגריה. היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; פיתח רעיון הציונות המדינית וייסד את הציונות כתנועה לאומית-מדינית. מכונה “חוזה המדינה”. משפט שמיוחס לו: “בבאזל יסדתי את מדינת היהודים”. נפטר ב-1904.
דמות ב: קס מלקה עזריה
קס מלכה עזריה היה קס הקסים של העדה האתיופית. עלה לארץ במבצע שלמה, ב-1991, אף שהיה יכול לעלות לארץ במבצע משה, כי היה לו חשוב להישאר באתיופיה עד שיעלה אחרון היהודים. הוא שלח את משפחתו לישראל, ונשאר לתמוך ביהודי אתיופיה שעדיין לא עלו לארץ. נפטר ב-2011 באשקלון.
דמות ג: חנה סנש
חנה סנש נולדה ב-1921 בבודפשט שבהונגריה. הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, ממקימי קיבוץ שדות ים שליד קיסריה ומצנחני היישוב העברי. התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית, צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג. סנש כתבה שירים רבים, ואחד השירים המוכרים שלה נקרא ‘הליכה לקיסריה’:
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
דמות ד: הרב דרוקמן זצ”ל
הרב חיים מאיר דרוקמן נולד ב-1932 בקוטי שבפולין. היה רב, ראש ישיבה, מחנך, חבר כנסת, מחבר ספרי הגות רבים ומנהיג ציבור ציוני-דתי. מהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
לאחר הכיבוש הנאצי הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא-יהודי של העיירה, ולאחר מכן הם ברחו לרומניה. ב-1944 עלה ארצה עם יהודים חשוכי ילדים שהייתה להם אשרת עלייה לארץ, והוריו מסרו אותו להם. למד בישיבת כפר הרא”ה. הצטרף לתנועת בני עקיבא והקים סניפים רבים של התנועה. הרב דרוקמן היה מדריך של שבט איתנים בסניף תל אביב, ואחר כך היה למדריך הארצי של השבט. הרב דרוקמן ז”ל היה ראש ישיבת אור עציון ופעיל בכל מוסדות תנועת בני עקיבא בארץ. ביתו וליבו היו תמיד פתוחים לכל אדם.