מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

נקודה טובה ועוד נקודה טובה..

אהבת ישראל

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
ניצנים
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
מדריך 1 אהב את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

“מה אני אגיד לך? אני לא סובל אותו. זה נתון. קבל את זה ועבור הלאה” כך אמר לי בשבוע שעבר חבר כשניסיתי להבין, איך הוא מרגיש ביחס לשותף שלו לחדר בעבודה.

המשפט שלו גרם לי להרבה מחשבות: האם זו באמת עובדה? או שאני אוהב ומרגיש מחובר למישהו או שלא?”

לאחר שביחידה הקודמת נגענו במושג הגדול “אהבת עם ישראל” וגילינו שבשעות של קושי מתגלה האהבה הזו שטמונה ומחכה שם תמיד.. ננסה ביחידה זו להעמיק עוד קצת בשאלה: מה זו בכלל אהבה? ננסה להבין שאהבה היא לא נתון שאי אפשר לשעות איתו עבודה: עד כמה שזה נשמע אולי מצחיק יש שיעורי בית באהבה. כשאדם מכיר יותר את הזולת, כשאדם מתאמץ יותר להכיר את הזולת, כשאדם חי עם יותר עין טובה על העולם, כשאדם מתאמץ לפגוש את העולם על צדדיו היפים והטובים – הוא לומד לאהוב.

מטרות הפעולה

  1. החניך יבין שכאשר אדם מכיר את הזולת הוא מרגיש אליו קשר ולומד לאהוב אותו.
  2. החניך יבין שמבט של עין טובה וחיפוש אחר הנקודה הטובה באחר יוצר קשר ואהבה.
  3. החניך יפתח בתוכו רצון להכיר את הזולת ולראות אותו בעין טובה.

מהלך היחידה:

 

 

שלב א’:

 

שלב הפתיחה של יחידה זו יבקש לגעת בהבנה שכאשר אדם מכיר יותר טוב את החברים שלו ואת מי שנמצא סביבו הוא יכול ללמוד יותר לאהוב אותם ולהרגיש שייך ומחובר אליהם. הבנה זו שנכונה גם ברמה הקטנה של השבט, המשפחה או הכיתה, נכונה גם במעגלים הגדולים של חלקי עם ישראל: ככל שתיווצר יותר היכרות ומפגש בין חלקיו השונים של עם ישראל תיווצר יותר אהבה ויותר תחושת שייכות וחיבור.

 

 

להלן משחק שבו נדרש מהחניכים לעשות היכרות מעמיקה אחד עם השני ולבחון בהמשך מה ההיכרות החדשה יצרה בתוכם..

 

חלק את החניכים לזוגות באופן אקראי, ואמור לכל זוג שעליו להחליט ביניהם מי יהיה בתפקיד המראיין ומי בתפקיד המרואיין. אמור לחניכים שאתה עומד לזרוק נושאים לחלל האוויר, וביחס לכל נושא יצטרך המראיין לשאול את המרואיין שאלה שהוא לא יודע עליו. המרואיין חייב לענות את האמת.. אחרי כמה דקות מתחלפים בזוגות.

 

הצעה לנושאים לשאלות: המשפחה שלך, התחביבים שלך, הדברים שמעצבנים אותך, פאדיחה שהיתה לך, אוכל, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? וכו’

 

 

לאחר שאתה משחק עם החניכים את משחקי ההיכרות הללו, שאל את החניכים:

 

  • איך היתה התחושה לגלות אחד על השני דברים שלא הכרתם?
  • איך היתה התחושה לחשוף על עצמכם פרטים וסיפורים שרוב השבט לא הכיר וידע?

 

 

שלב ב’:

 

בשני השלבים הבאים נחזור לרמת המקרו כלומר לתמונה הגדולה ונבין שגם בעם ישראל אנשים בדרך כלל מתחברים ומרגישים שייכות למי שהם מכירים, ויוצרים ניכור וחוסר שייכות כלפי האחרים אותם הם בדרך כלל בכלל לא מכירים.

 

 

בשלב זה נחדד את ההבנה שאנחנו נוטים להיות חברים של מי שנראה לנו על פניו דומה לעצמנו.

 

 

מצורפים בנספח 16 חתיכות של פאזל, כאשר על כל אחת מהן מתוארת דמות אחת מתוך עם ישראל. חלק לכל חניך אחת מהחתיכות ואמור להם להסתובב בחדר ולחפש את החתיכה המתחברת לחתיכה שלהם. (במידה ויש לך יותר מ – 16 חניכים, תוכל לצלם חלק מהחתיכות פעמיים.

 

החיפוש לא יכול להיעשות בצורה פשוטה של ניסיון לחבר את הכרטיסים, אלא רק דרך שאלות. כל חניך ישאל את החניכים שעל ידו, שאלות על הדמות שבכרטיס שלהם, ובמידה והתשובה שלהם תשמע לו מתאימה למה שכתוב על הכרטיס שלו, יוכלו החניכים לנסות לחבר את הכרטיסים לפאזל אחד. החניכים יגלו שהחתיכות מחברות בין דמויות דומות המזכירות אחת את השנייה ומן הסתם גם מכירות אחת את השנייה.

 

במידה והעניין נשמע לך מורכב ומתוסבך מידי עבור החניכים שלך, כמובן שאפשר סתם לנסות לחבר את החתיכות, וכך לגלות שהדומים מרכיבים פאזל אחד..

 

 

1: משה: בחור חרדי גר בשכונת מאה שערים בירושלים ולומד תורה בישיבת מיר.

    אברהמי: בחור חרדי גר בשכונת סנהדריה בירושלים ולומד תורה בישיבת חברון.

 

2: גיא: חייל בסיירת צנחנים, שרוף על הצבא ומקווה לצאת לקורס קצינים בקרוב.

   עמיחי: מפקד בסיירת מטכ”ל, חותם קבע לעוד שנתיים ומקווה להגיע לתפקיד בכיר בסיירת.

 

3: רחל: בת 27, סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אוהבת להקשיב לבני אדם.

   רותם: בת 29, סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אוהבת לייעץ לכל מי שעל ידה.

 

4: רבקה: מנהלת תיכון של בנות בירושלים, ההוראה והחינוך הם אהבת חייה..

    שירה, מנהלת בית הספר המקיף בקרית גת, אשת חינוך, אוהבת את התלמידים ואת העבודה.

 

5: זוהר: כלכלן בחברת “טבע”, מכור לעבודה שלו.. מגיע כל ערב בשעה תשע הביתה.

   ערן: עורך דין בחברת הי טק, אוהב לעבוד ולדעת שהכל מסודר בענייני החברה.

 

6: אביה: אשת מחשבים מבריקה. עובדת באחת מהחברות הגדולות בעולם המייצרות פלאפונים.

   שמעון: עובד בחברת “אינטל” שמייצרת חלקים למחשבים ניידים.

 

7: גדי: נהג אוטובוס אגד, קם כל בוקר בשמחה לעבודה לקחת את האנישם למקום חפצם.

   שאול: נהג מונית ירושלמי, אוהב את העבודה בה פוגשים כל יום אנשים חדשים לשיחה..

 

8: יהושע: אדם בן 86 שנמצא בבית אבות, אוהב עדיין לקרוא ספרים ולהתעדכן בעולם..

    שלמה: מבוגר בן 79 שחי בדיור מוגן בתל אביב, אוהב להיות מוקף בנכדים ולהתעניין בהכל

 

 

לאחר שהחניכים מצליחים למצוא את בן הזוג של חתיכת הפאזל שלהם, ערוך סבב בין החניכים בו כל זוג יגלה מה נקודת החיבור בין שתי הדמויות שהם קיבלו. החניכים יבינו שחתיכות הפאזל מתאימות תמיד בין דמויות זהות, בעלות עבודה או עניין זהה.

 

 

שאל את החניכים:

  • האם החברים שלכם הם בדרך כלל ילדים שדומים לכם בתחומי עניין או בתחביבים?
  • מה גורם לנו להתחבר דווקא לילדים שדומים לנו?

 

 

שלב ג’:

 

בשלב זה נתקדם עוד צעד הלאה ונבין שכאשר מכירים אחד את השני, ממש כמו במשחק שבו פתחנו את הפעולה, לומדים להתחבר ולהרגיש שייך גם למי שעל פניו לא נראה לנו כ”כ דומה לנו..

 

 

ספר לחניכים את החלק הראשון של הסיפור הבא (הוא כמובן כתוב כאן רק בקיצור, אתה מוזמן להוסיף פרטים כיד הדמיון הטובה עליך על מנת להפוך אותו למעניין ולרלוונטי יותר לחניכים שלך).

 

יוסי עלה על האוטובוס מקרית שמונה לירושלים. שלוש שעות של נסיעה עומדות לפניו והוא מקווה להעביר אותם בכיף. הוא עולה לאוטובוס לאט ומסתכל סביבו לראות איפה יש מקום פנוי. לצערו של יוסי הוא מגלה שכל הכיסאות תפוסים. יוסי מתבאס וחושב על השעות הקרובות אותם הוא יצטרך לבלות בעמידה… לפתע הוא מגלה שבאחד הספסלים, עליהם יושב מישהו יש מקום פנוי. יוסי מתמלא שמחה ומתקרב לספסל.. אך ככל שהוא מתקרב חושכות עיניו: על הספסל יושב אדם מבוגר, לבוש בבגדים שחורים, עטור בזקן גדול. בקיצור: חרדי.. השמחה שכבר הופיעה בלבו של יוסי, התחלפה חיש קל להתבאסות.. יוסי חשב לוותר על התענוג: מה לי, חייל בצה”ל, חילוני למהדרין שאוהב מסיבות וכיף, ליד אדם מבוגר חרדי וזקן… המשתמטים האלה שרק מנצלים את המדינה ועוד עכשיו הוא יטחן לי כל הדרך על שבת ועל יום כיפור ועל כל העניינים האלה שאני ממש לא מתלהב עליהם.. מה לי ולו???

 

 

עצור את הסיפור בשלב הזה ושאל את החניכים:

  • האם אתם מבינים מה עובר על יוסי?
  • מה לפי דעתכם עבר על מושי (כך קוראים לחרדי מהאוטובוס) כשראה שיוסי מתקרב לשבת על ידו?
  • מה אתם מציעים ליוסי לעשות?

 

 

לאחר שהחניכים עונים על השאלות ואתה רואה שהם בעניינים, המשך את הסיפור..

 

יוסי החליט בכל זאת להתיישב ליד הזקן החרדי וקיווה בליבו שהנסיעה הזו כבר תיגמר ושירושלים תגיע.. יוסי והחרדי שעל ידו ישבו זה על יד זה בחוסר נחת. לפתע החרדי עשה “אפצ’י” גדול והיה צריך טישו.. הוא פנה ליוסי לשאול אם יש לו טישו.. יוסי הוציא מהכיס טישו והגיש לחרדי בחוסר נחת.

מכאן התחילה להתגלגל שיחה בין השניים שהפכו לחברים טובים עד היום הזה..

 

 

החלק החשוב ביותר של הסיפור: חסר – מה היה בשיחה בין השניים שגרם לשבור את הדעות הקדומות ולהפוך לחברים של ממש. בקש מהחניכים למלא את הפער ולהשלים על ידי הדמיון שלהם את החלק החסר.

 

ההשלמה של החניכים שיכולה להתגלגל למקומות שונים ומשונים, חשובה כיוון שהיא תדגיש לחניכים שהשיחה יכולה להיות בכל מיני אופנים: אך מה שחשוב הוא שכשמקלפים את הקליפה החיצונית שנראית שונה כל כך, תמיד אבל תמיד, אפשר למצוא חיבור ואהבה.

 

 

לאחר שהחניכים ממציאים את החלק החסר בסיפור, שאל את החניכים:

 

  • מה המוסר השכל מהסיפור הזה?
  • האם קרה לכם פעם שחשבתם משהו על מישהו ואחרי שהכרתם אותו פתאום הבנתם שטעיתם?

 

 

סכם את השלב הזה של היחידה בכך שממש כמו בסיפורם של יוסי ומוישי: ככל שנוצרת היכרות בין בני אדם הם לומדים למצוא את השייכות והחיבור ביניהם ולאהוב אחד את השני. אם בשלב הקודם של היחידה חשבנו שרק זהים ודומים יכולים להתחבר, גילינו בשלב הזה, שכמו במשחק בו פתחנו את היחידה כשמתאמצים להכיר ולגלות עוד פרטים על מי שעל ידנו אפשר למצוא שייכות וחיבור גם בין מי שנראה על פניו כשונה כל כך..

 

 

שלב ד’:

 

במידה ונראה לך שהחניכים שלך כבר עמוסים בתכנים ושכדאי לעשות הפסקה, אנחנו מציעים לעשות את ההפסקה בשלב זה, ולהמשיך ביום שלישי בהמשך השבוע. כמובן שבפתח הפעולה ביום שלישי כדאי לחזור על מה שעברנו עד השלב הזה ביחידה בשבת ולהמשיך הלאה..

 

עד שלב זה עסקנו בהבנה שעל מנת לאהוב את הזולת אנחנו צריכים להשקיע אנרגיה ורצון בלהכיר ולפגוש אותו. החל משלב זה אנחנו מבקשים להתקדם עוד צעד קדימה ולגעת בשאלה איך מכירים את הזולת ומה מחפשים לפגוש בהיכרות איתו.

 

שני השלבים האחרונים של יחידה זו יעסקו בהבנה שעין טובה היא מידה חשובה מאד על מנת להצליח למצוא וליצור קשר וחיבור עם אנשים אחרים. כאשר אני בוחן את העולם בעין טובה, אני רואה את הטוב שבזולת ואז יכול בהרבה יותר קלות למצוא את החיבור והשייכות שביני לבינו.

 

 

מצורפים בנספח ליחידה שני דפים מספר שנקרא: “יום מרגיז, יום עליז”. כפי שתוכל לראות הספר מתאר סיטואציות מסוימות שמתרחשות לילד אחד, וזאת תמיד משתי נקודות מבט: עין טובה שמוצאת טוב במה שקורה ועין רעה שרואה את הקושי והבאסה בכל דבר שקורה.

 

 

קרא לחניכים את הדפים מהספר.

 

 

לאחר שהקראת להם את הדפים מהספר, חלק את החניכים לזוגות ובקש מכל זוג להמציא עוד דף בספר שהקראת. כל זוג ינסה לחשוב על סיטואציה ולספר אותה לשבט בשני אופנים: פעם אחת בעין רעה ופעם שנייה בעין טובה. ההתנסות העצמית הזו של המצאת הסיפור תחדד לחניכים את העובדה שזו בחירה של האדם כיצד לבחון את המציאות.. במידה והחניכים שלך בעניין, תוכל להציע לזוגות להציג את שני הסיפורים וכך להוסיף למתודה חיוך וצחוק..

 

 

לאחר שכל זוג מספר את סיפורו ב”שתי עיניים”, שאל את החניכים:

 

  • איך יכול להיות שכל דבר אפשר לספר בשני אופנים שונים כל כך?
  • איזו הסתכלות על העולם נראית לכם יותר נכונה?
  • מה גורם לאדם לראות את העולם בעין טובה?
  • מה קורה לאדם שרואה תמיד את הכל בעין רעה ומה קורה לאדם שרואה תמיד את הכל בעין טובה?
  • מה יכול לעזור לנו להחליט ולהצליח לראות את העולם בעין טובה?

 

 

שלב ה’:

 

לאחר שבשלב הקודם הבנו את כוחה של העין הטובה ואת העובדה שזו בחירה של האדם כיצד לבחון את העולם שסביבו, אנחנו מבקשים בשלב זה שיסכם לנו את היחידה להבין שככל שנהיה עם עין טובה על העולם נוכל למצוא יותר שייכות, חיבור ואהבה לזולת ולעולם שסביבנו. 

 

 

הבא איתך לפעולה כמה תמונות של אנשים שונים מעיתונים. כדאי שהתמונות יציגו אנשים שהם לא בדיוק בסגנון של החניכים שלנו…

 

 

תן לכל כמה חניכים את אחת התמונות ובקש מהם להכריע לפי מה שהם רואים בתמונה:

 

  • מי בתמונה?
  • במה האדם שבתמונה עובד?
  • מה עולם האמונות והערכים של האדם בתמונה?
  • מה התחביבים של האדם שבתמונה?
  • מה האדם שבתמונה מצביע?
  • איזה סוג חברים יש לאדם שבתמונה?
  • מה השאיפות של האדם שבתמונה?

 

 

לאחר שכל קבוצה בונה את הפרופיל של האדם שקיבלה, בקש מנציג מכל קבוצה להראות לשאר השבט את התמונה שקיבלו ולספר מה הם המציאו על האדם שבתמונה.

 

כפי שכתבנו, כדאי שהתמונות יהיו של כל מיני אנשים ששונים על פניו מהעולם של החניכים שלנו וכדאי גם לעבור בין הקבוצות ולוודא שהם ממציאים סיפורים בהתאם..

 

 

לאחר שהחניכים מציגים את הדמויות, שאל אותם:

  • בהנחה שצדקתם במה שהמצאת. מה אתם מרגישים ביחס לדמות הזו?
  • האם הייתם רוצים שהיא תהיה חלק מהעולם החברתי שלכם?
  • האם אתם מעריכים אותה?
  • האם אתם מרגישים שייכות וחיבור אליה?

 

 

במידה והחניכים יענו בכנות (ואתה יכול לעזור לזה לקרות..) סביר להניח שהחניכים לא יעריכו את הדמות ולא לגמרי ירצו אותה בעולם החברתי שלה.

 

 

בשלב זה אסוף את התמונות מהחניכים ואמרו להם שאולי הם צודקים בפרטים הטכניים שהם המציאו על הדמות, אבל אתה רוצה לספר להם עוד משהו על כל אחת מהדמויות. המצא סיפורים של גמילות חסד ומעשים טובים על כל אחת מהתמונות שהבאת:

 

דמות אחת מתנדבת שלוש פעמים בשבוע ביד שרה

 

דמות שנייה תורמת מיליוני שקלים לארגון “קו לחיים” שעוזר לילדים חולים בסרטן

 

דמות שלישית הקימה מועדונית לילדים מבתי מצוקה

 

דמות רביעית פתחה את ביתה בזמן המלחמה וארחה ארבע משפחות מהדרום.

וכו’..

 

 

שאל את החניכים:

 

  • מה הפרטים שהוספתי לכם על הדמות שינו לכם בחשיבה שלכם עליה?
  • האם עכשיו יש בכם הערכה אליה?
  • האם עכשיו אתם מרגישים אליה חיבור ושייכות?
  • האם עכשיו הייתם רוצים שהיא תהיה בעולם החברתי שלכם?

 

 

סיכום

 

סכם את היחידה בהבנה שכאשר אנחנו מכירים יותר ובוחרים למצוא בכל אחד את הנקודות הטובות שיוצרות חיבור ושייכות אנחנו לומדים לאהוב את הזולת שסביבנו.

דעתך חשובה לנו