איתור סניפים וכפרי בוגרים
“הייתה אישה בארץ ישראל, בעיר הקודש ירושלים, ונחמה שמה, אישה תמה וישרה. והייתה נחמה כל חייה הופכת ומהפכת בכתבי הקודש […] והיא חדרה לראשיהם של אנשים ונשים בכל מקום” (פרופ’ שאול ליברמן). לאחר שלמדנו על הצורך לשמוע את הקול שעולה מן המציאות ולצאת לפעולה בעקבותיו ניפגש עם דמותה של אחת הנשים שבחרו לשמוע את הקול וחידשה חידוש גדול בעולם לימוד התורה: נחמה ליבוביץ. נברר עם החניכים מה הייתה המציאות שהניעה את נחמה לפועלה ונראה מה נחמה בחרה לעשות בעקבות הקול מעיון בקטע פרשת השבוע של השבת ובגיליונות שהוציאה.
ציוד נדרש:
נספחים רלוונטיים, אביזרים למשימות, חומשי בראשית.
שלב א – בשלב הזה נרצה להבין את המציאות שקראה לנחמה לפעולה. נחלק את החניכים לשתי קבוצות, קבוצה פועלת וקבוצה לומדת. לשתי הקבוצות נקציב חמש דקות ללמוד קטע (נספח 1). נוסף על כך תקבל הקבוצה הפועלת משימות לביצוע באותו פרק זמן (נספח 2).
בתום הזמן נאסוף את החניכים ונשאל שאלות העמקה על הקטע. ננסה לעמוד על הפער שבן הקבוצות. נשאל את חברי כל אחת מהקבוצות: הצלחתם לדעתכם להעמיק בקטע? הלימוד פעל עליכם פעולה מסוימת?
נראה שלקבוצה הפועלת יהיה קשה הרבה יותר לענות על השאלות מהקטע ושהלימוד שלה יהיה מעמיק ומשמעותי פחות משל הקבוצה הלומדת.
בשלב הזה נרצה גם לברר מה הייתה דרך הפעולה שבה בחרה הקבוצה הפועלת (האם קראו יחד את הטקסט ואז יצאו למשימות? סיימו את המשימות והשאירו את הטקסט לסוף? הטילו על אחד מחברי הקבוצה את המשימה ללמוד את הטקסט ואחר כך ללמד את כולם?).
נשאל את החניכים:
שלב ב – נניח לפני החניכים תמונה של נחמה (נספח 3) ונשאל אם הם מכירים את האישה שבתמונה. נספר שזוהי נחמה ליבוביץ, והיא התמודדה בימיה עם אותה שאלה שאנחנו שואלים כאן היום.
נפזר על הרצפה כרטיסיות שבהן סיפור חייה ונבקש מהחניכים לסדר אותן לפי סדר כרונולוגי (נספח 4). אחרי שיסיימו לסדר נקרא יחד ונבין את מהלך חייה.
עצרנו בקביעתה של נחמה לעצמה יעד לסייע בלימוד התורה. כאן בדיוק עמדה בפני נחמה הדילמה שפגשנו בתחילת הפעולה: נחמה האמינה שנוסף על ההרצאות, שבהן הלומדים סבילים ואינם מתאמצים, יש חשיבות רבה לעמל האישי ולמאמץ במפגש עם הספר. היא האמינה שעבודה שדורשת מהלומדים לשאול שאלות ולברר תוליד השגות גבוהות יותר ועבודה רוחנית פורייה. אך מה תעשה? רובם המוחלט של המבוגרים עסוקים במשימות הרבות של היום-יום, אין להם מפגש קבוע עם מורים ומלמדים והם אינם יכולים להשקיע שעות בכל יום בלימוד מעמיק.
כשהייתה בת 37, בשנת תש”ב, פרסמה נחמה את הגיליון הראשון של מפעל חייה, “הגיליונות של נחמה”. הגיליונות הם דפים שמוצגות בהם שאלות על פרשת השבוע ועל דברי הפרשנים. הם הופצו למאות ואלפי לומדים במהלך 30 שנה. הלומדים היו שולחים לנחמה את תשובותיהם, והיא הייתה מחזירה לכל לומד מכתב אישי ובו הערותיה.
נחלק לחניכים כרטיסיות ובהן קטע מחולק ממכתב שכתבה נחמה לסיכום ביניים של הגיליונות (נספח 5), ונבקש מהם לקרוא לפי הסדר.
נחמה השיגה את מטרתה: היא הצליחה לעורר את חשק הלימוד בקרב אנשים שונים ורבים כל כך. היא סייעה למאות אנשים שחשקה נפשם בתורה לעצור לרגע את סדר היום ולזכות להעמיק בפרשת השבוע בעמל אישי ובהכוונה שדורשת להעמיק ואינה מסתפקת בתשובה שטחית.
שלב ג – כדי להבין יותר את החידוש בדרך הלימוד של נחמה נבחר להעמיק עם החניכים באחד מענייני הפרשה שנחמה עסקה בהם בגיליונותיה (מתוך גיליון תש”ד לפרשת חיי שרה). מומלץ להביא חומשים וללמוד עם החניכים מתוך החומש ולא מדפים.
נפתח את החומש בפרשת חיי שרה (בראשית כד, י). נבקש מהחניכים לקרוא, ואחר כך נבקש מאחד החניכים לספר את הרקע לפסוק. נקרא עם החניכים את הפסוק ונשאל אם הפסוק מובן ומה הבינו ממנו.
“וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר”.
נבקש מהחניכים להציץ ברש”י ולהסביר. נציף את השאלות ונשאל את השאלה המרכזית ממשנתה של נחמה: “מה קשה לרש”י?”
הערה למדריכים: אפשר ללמוד כל השבט יחד או בקבוצות, מה שמתאים לכם.
רש”י לפסוק י:
ד”ה מגמלי אדוניו: (ב”ר) נכרין היו משאר גמלים שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים.
רש”י שם:
ד”ה וכל טוב אדוניו: (ב”ר) שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם.
בשלב זה אפשר להוסיף ציטוט שיבהיר יותר את משנתה של נחמה בנוגע לשאילת שאלות או לחלופין להסביר אותו בעל פה (נספח 6).
סיכום:
בפעולה נגענו מעט בדמותה של נחמה. ניסינו להבין מה הייתה המציאות שקראה לנחמה לפעול ואיך היא פעלה לשמע הקול הקורא. פגשנו בשיטת הלימוד הייחודית שלה, הדורשת מאמץ מהלומדים ומעוררת אותם לשאול שאלות.
נספח 1 –
קטע לימוד למתודה הראשונה (רמב”ם, משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג, י)
“כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חִלֵּל את השם וּבִזָּה את התורה וְכִבָּה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צִוּוּ ואמרו: אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. ועוד צוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון וסוף אדם זה שיהא מְלַסְטֵם את הבריות”.
בתום הזמן המוקצב ללימוד שאלו:
נספח 2 –
רשימת משימות
נספח 3 –
תמונתה של נחמה ליבוביץ
נספח 4 –
קורות חייה של נחמה ליבוביץ
נחמה ליבוביץ נולדה בלטביה בג’ באלול התרס”ה (לפני כ-115 שנים) למשפחה ציונית ודתית.
היא התחילה ללמוד תנ”ך ועברית עוד לפני תחילת לימודיה בבית הספר!
כשהייתה בת 14 עברה נחמה עם משפחתה לגור בברלין, ושם סיימה את לימודי התיכון
כשהייתה בת 20 התחילה ללמד בבית ספר יסודי. היא לימדה בשפה העברית בדרך חווייתית
לתלמידים שלה הייתה נחמה קונה משחק של האלפבית כדי שישתעשעו בו וילמדו דרכו את השפה העברית בעצמם
כשהייתה בת 25, תוך כדי לימודי הוראה, קיבלה נחמה תואר דוקטור מאוניברסיטת מרבורג על עבודה שכתבה בחקר תרגום המקרא ליידיש
היא נישאה לר’ ליפמן (ידידיה) ליבוביץ, ויחד הם עלו לארץ ישראל
מייד כשהגיעה לארץ התמסרה נחמה להוראה והתחילה ללמד בסמינר המזרחי למורות בירושלים
כשהייתה בת 33 התחילה ללמד גם מבוגרים בקורסי השתלמות של מדריכי תנועות נוער, של מדריכי עליית הנוער ושל מורים, ואחר כך גם בקיבוצים ובקרב הציבור הכללי
במפגשיה עם המבוגרים באה נחמה לכלל מסקנה שגם המבוגרים צריכים הכוונה וליווי בלימוד שלהם
היא קבעה לה למטרה לסייע ככל יכולתה לכל מי שחשקה נפשו להעמיק וללמוד את פרשת השבוע ביסודיות
נספח 5 –
קטע ממכתב שכתבה נחמה
“תחילה היו הלומדים חברים ותיקים – קרובים שנתרחקו – מאלה שעוד נשתייר בפיהם טעמו הטוב של לימוד פרשת השבוע עם רש”י ואף עם אור החיים מימי ילדותם ורצו להזכיר לעצמם נשכחות.
אחר כך פנו גם מבני הדור החדש, מאלה שלא למדו בבית ספר תורה עם רש”י ואין צריך לומר שמימיהם לא נגה עליהם אורו הגדול של הרמב”ן – והיה להם הדבר להוויה.
ונתוספו אנשים מבני כל השכבות והמקצועות. והנה אחד תל-אביבי הכותב דברים של טעם במשך שנה ויותר ולשאלה הסקרנית של עורכת הגיליונות למקצועו עונה הוא בפשטות: מנקה רחובות עירוני.
והנה הבחורה הכותבת בהבנה ובשגיאות כתיב ושואלת בעקשנות כל דבר הקשה לה ואינה מדלגת על שום פרשה והיא מלצרית בבית קפה.
והנה הרופא מהולנד והוא בקיא גדול בענייני דקדוק ומסורת ומקשה על פרשנינו מטעמי המקרא. והנה מנהלת הפנקסים של בית ספר גדול והיא חניכת בית הספר בארץ ותשובותיה מפליאות בנימוקן הבהיר ובעומק תפישתה.
והנה המורה-המנהל של ביה”ס בשדה יעקב, הלומד ומלמד על פי הגיליונות 13 שנה.
והעובדת הסוציאלית מגרמניה, בעלת ההשכלה הכללית הגבוהה,
והנה הפיזיקאי באוניברסיטה המתווכח ומתפלפל בחריפות והוא חניך ישיבה בארצות הברית.
ועקרות הבית אשר אחרי יום של עבודה מטרידה במטבח ועמידה בתור בשוק ובחנות מקדישות שעה שעתיים לעיון מעמיק וכתיבת תשובות,
וזוגות צעירים בפרדס חנה ופתח-תקוה, בחיפה ובכפר-סבא, המזמינים שכנים ללימוד משותף בחורף בליל שבת ובקיץ בשבת אחרי הצהרים.
וחוגים גדולים של שלושים עד ארבעים איש מבני המשמרת הצעירה של הפועל המזרחי בערים ובמושבות הגדולות המחלקים את הגיליונות בין כל המשתתפים, שואלים ועונים מתוך פלפול חברים.
ובשנות מלחמת העולם חדר הלימוד גם אל הצבא, והיתה פלוגה במשמרת החוף בארצנו אשר למדה בשבתות ושלחה תשובות ושאלות ‘בשם הפלוגה’. וחדר הלימוד אל ‘הבריגדה’ ונתקבלו מכתבים נוגעים עד הלב ממדבר לוב מאחד נהג המחזיק בתוך אוטו המשא שלו חומש מקראות גדולות בצדו של התיק הקטן והמשניות בכרך אחד.
והכותב בתנאי האפלה בשבתו על רצפת האוטו והספר והגיליון על ברכיו. והגיע פתאום מכתב מאיטליה לאחר כניסתם של חילות צבא-הברית, שלא יוכל להמשיך בלימודו כי החומש שלו מונח על קרקע הים התיכון”.
נספח 6 –
דברי נחמה על שיטת הלימוד של שאילת שאלות
“ואולם לימוד זה, לימוד עצמאי מתוך הספר, בלי מורה ומסביר, קשיים בו: לא בזה הצרה שאין הלומד מבין את הכתוב, אלא בזה שהוא חושב שהבין, בשעה שלא הבין. אם אינו מבין מלה או ביטוי – מיד ירגיש בחסרונו, יחפש מוצא וימצאנו. אך כשהמילים מובנות, המשפטים ברורים, יראה הכול כחלק ופשוט, והוא בטוח ש’אין כאן מה להבין’. וזו היא אי-הבנתו, כי לא ראה: מה חידוש בדבר, מה בא ללמדנו, כנגד מה נאמרו הדברים, ‘לריבויי מה’, ‘למעוטי מה’, ומה המסקנות הנובעות מתוכם? והעיקר: הוא לא שאל עצמו כל השאלות האלה, כי לא הרגיש שיש כאן מקום לשאלות”.