מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מוסד המשפחה – מגביל או מעצים? – שבט הנני

מוסד המשפחה – מגביל או מעצים? – שבט הנני

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
חברה | אכפתיות | גיבוש ואחדות | נושא שנתי | חודש ארגון | תשעים שנה של משפחה | ערכים | כלל ופרט
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

מוסד המשפחה המסורתי שהיה נהוג בעולם זה שנים עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. עם עלייתם של ערכי הסובלנות לדעות שונות וחופש הפרט נכנסה לשיח הציבורי העולמי-מערבי מגמה חדשה הקוראת לרופף את המחויבות למוסד המשפחה בטענה שהמשפחה לעיתים מקשה על הפרט להגשים את עצמו.

בדף זה נלמד לעומק על הגישה המערבית המתפתחת סביבנו ומחלחלת אט-אט לתודעה הציבורית, נבחן את המגמה הזאת ונלמד מה דעתה של היהדות עליה.

מטרות הפעולה

  1. החברים ייחשפו לגישות השונות הנפוצות בעולם המודרני באשר למוסד המשפחה.
  2. החברים יעמיקו במהות המשפחה – אוסף של אינדיווידואלים או איברים שהם חלק מגוף?
  3. החברים יציינו משהו שהתחדש להם או שהם מקבלים עליהם בעקבות הלימוד.

פתיחה

מדריך/ה יקר/ה, דף לימוד זה מורכב משלושה חלקים: דף למדריך, ושתי הצעות לדף לימוד לחניכים (בנספחים). בחר/י את ההצעה המתאימה לחברי השבט שלך.

 

חלק א: הגישה המערבית המתחדשת למוסד המשפחה

 

“כומר אנגלי סיפר פעם לרב הראשי (לשעבר) של בריטניה, הרב יונתן זקס, שהוא כבר אינו יכול לומר לילדים שאלוקים הוא אבינו שבשמים. ‘הם מבינים מה זה אלוקים’, אמר הכומר, ‘אבל הם לא מבינים מה זה אבא”.

(מתוך המבוא לספר ‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)

“מהם הערכים של המשפחה הגרעינית עליהם מגנים כל כך?… אני מאמינה שבמקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח…”

(ח”כ מרב מיכאלי)

  • מה דעתכם על אמירות אלו?
  • מה חסר כשלא מבינים שהקב”ה הוא אבא?
  • האם משפחה גרעינית יכולה להיות אחרת ממה שאנחנו רגילים?
  • מה אנחנו מאבדים במשפחה כמו שמרב מיכאלי מציגה?

 

סיקור מצב המשפחה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2017

“בעשורים האחרונים אנו עדים, בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, לתופעות של ירידה בשיעורי הנישואין, עלייה בגיל הנישואין, עלייה בשכיחות של זוגות החיים יחד ללא נישואין ועלייה בשיעורי הגירושין”.

“נכון לשנת 2003, כרבע (26%) מקשרי הנישואים בישראל מסתיימים בגירושים, לעומת 65% מקשרי הנישואים ברוסיה וכ-50% מקשרי הנישואים בארה”ב ובאנגליה”.

 

ההשוואה מתבססת על נתוני האו”ם והארגון הבין-לאומי למשפחה.

  • מה לדעתכם הגורמים לנתונים אלו?

“בארגון ‘משפחה חדשה’ רואים בריבוי הגירושים סימן מעודד דווקא.

‘זה סימן לכך שבני אדם מבינים שלא מדובר במוסד קדוש, אלא בקשר שמבוסס במהותו על בחירה חופשית, על מפגש רצונות'”.

(מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2003)

  • האם אתם מזדהים עם המשפט?

על בסיס אמירה ידועה של הנשיא קנדי, אמרו חוקרים בארצות הברית: “האמריקנים אינם נוטים היום לשאול מה הם יכולים לעשות למען הנישואין, אלא מה הנישואין יכולים לעשות למענם”.

בשנת 1972 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית באופן חד משמעי: “זוג נשוי אינו ישות עצמאית עם תודעה ולב משלה, אלא התאגדות של שני אינדיווידואלים”.

 

אִינְדִיוִידוּאָלִ – (במקור מאנגלית individual) יחיד, פרט.

אִינְדִיוִידוּאָלִיזְם (במקור מאנגלית individualism) – פילוסופיה פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו ומנתחת תופעות חברתיות כיחסי גומלין בין פרטים בעלי רצון חופשי. האינדיווידואליזם אינו בהכרח שולל את חברותו של אדם בהתאגדות מסוימת, אך לא יראה את בחירות הפרט כמוכתבות משייכות זו. גישות ליברליות שוללות את הכפפת טובתו של היחיד למען ‘טובת הכלל’“.

(מתוך תרגום המונח מלועזית של מילון מורפיקס)

 

← האם אתם מכירים מסרים נוספים בעולם המעידים על שינוי היחס למשפחה?

← מה דעתכם על התפיסה האינדיווידואליסטית?

← האם לדעתכם מוסד המשפחה מטרתו אכן לספק את צורכיהם של אוסף פרטים, או שמא יש חשיבות גדולה יותר בהשתייכות למשפחה?

חלק ב: אחד בשביל כולם או כולם בשביל אחד?

“בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה”.

(הראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג)

 

  • מה מקום היחיד לפי דעתו של הרב? ומה מקומו ביחס לכלל?
  • כיצד אמירתו של הרב קוק מתייחסת לגישת האינדיווידואליזם?

 

אז מה כן?!

 

בספר ‘שיעורי בית’ מביא הרב חיים נבון את יחסו של הרב סולובייצ’יק למוסד המשפחה, ולפיו היהדות מאמינה, ולא רק בהקשר הזה, שמוסדות אינם מחניקים את הרגש (ואם הם מחניקים אותו, יש צורך בבדיקה), אלא מספקים לו מסד בריא ונחוץ.

הרב מציע לבחון את הנושא מכמה כיוונים, ונבחן את חלקן (הנקודות מובאות מתוך ראשי הכותרות שנתן הרב חיים נבון בספר):

  1. ייעוד לפני סיפוק

האם נישואין יכולים להיות רק חגיגה רומנטית של אהבה זוגית?!

“פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ” (בראשית א, כח).

“לא נברא העולם אלא לפריה ורביה” (גיטין מא ע”ב).

המגמה הראשונה ואחד מייעודיה הבסיסיים של הבריאה היא ייעוד ההולדה בעולם.

על כן אמרו חכמים שהשאלה השלישית ששואלים את האדם בעומדו לדין בעולם הבא היא: האם “עסקת בפריה ורביה?”

שני האוהבים צריכים להתמסר יחיו לייעוד המחייב (והמשמח!) של בריאת אדם חדש,

ובייעוד משותף זה מתפתחת אהבתם.

  1. נאמנות כיסוד לאהבה

“אחת היא יונתי” – ומכולם אחת היא הנבחרת לי ליונה תמה שהיא תמימת לב עם בן זוגה (רש”י על שיר השירים ו, ט).

המשפחה היהודית אינה מבוססת על מיצוי ההנאה האישית והסיפוק הפרטי, אלא על נאמנות של איש ואישה, של הורים וילדיהם… הנאמנות המשפחתית מייצרת מרחב בטוח של אמון שבתוכו האהבה יכולה לשגשג.

  1. צמצום לפני מימוש עצמי

“כל מערכות היחסים של האדם, בייחוד האינטימיות והמשפחתיות, מתבססות על צמצום ועל פינוי מקום לאחר… אך אדם שמנסה רק להפיק מן הקשר תועלת אישית, יביא בכך לדעיכתו המהירה… בתוך קשר זוגי, האיש צריך לפנות מקום לאישה, האישה צריכה לפנות מקום לאיש ושניהם צריכים לפנות מקום לילדיהם”.

  1. מודל המשפחה – טבעי לנו

המשפחה האנושית מבוססת על יסוד טבעי ביולוגי-פיזיולוגי:

הקשר בין איש ואישה, הרצון להוליד ילדים, הקשר שבין הורים וילדיהם – כל אלה קשורים למבנה הביולוגי של האדם.

ב”רשימת האוניברסליים האנושיים” שערך ופרסם פרופ’ דונלד בראון מצוינות תופעות המשותפות לכל תרבות אנושית באשר היא:

אחת מהן (הקודמת לכול, ואולי החשובה מכול) – כל חברה אנושית בעולם הידועה לנו (מלבד אחת בודדה) מורכבת ממשפחות שחיות ומסתדרות במבנה זה באופן אוטומטי וטבעי.

  1. המשפחה כמעצבת זהות

“מי שרוצה להילחם במוסד המשפחה מבקש לטשטש את המושג הזה של מעגלי ההשתייכות… וזה אסון כי למעגלים הללו יש משמעות לזהות שלנו. אנחנו מזוהים עם המשפחה ויש לנו אחריות כלפיה. העובדה שאנחנו חלק ממשפחה היא מרכיב חשוב מאד בזהות שלנו”.

(ח”כ בצלאל סמוטריץ)

 

  • מה לדעתכם הנקודה שהכי מצריכה חיזוק בחברה שלנו?
  • חשבו רגע על עצמכם ברמה האישית: איזה ערך טבעי לכם ביותר ואיזה דווקא מאתגר אתכם?

 

“החברה הישראלית נמצאת היום בשעה רגישה מאין כמוה בכל הנוגע למוסד המשפחה. המשפחה הישראלית חריגה כיום בעולם המערבי ביציבותה ובעוצמתה. העוצמה המסורתית של המשפחה היהודית ממשיכה להתבטא בחברה הישראלית, ומייצרת משפחות בריאות וחזקות. אך הנתונים מלמדים שהתהליכים שהחריבו את משפחות המערב, מתחילים לחלחל גם לישראל.

בנו תלוי הדבר: האם החברה הישראלית תידרדר בעקבות שאר העולם המערבי, או תמשיך לשמור על העקרונות הנצחיים של המשפחה היהודית, שהבטיחו בעבר את איתנותה?”

(‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)

 

ערכו סבב וציינו דבר אחד שהתחדש לכם או דבר אחד שאתם מקבלים עליכם מהלימוד.

  • בררו יחד: האם יש לנו תפקיד בחיזוק מוסד המשפחה היהודי?
  • מהן הדרכים לחזקו?
  • אפשר לבחור עם חברי השבט ערך אחד שהצגנו קודם ואנחנו רוצים לחזק בחברי השבט, בסניף ובחברה הסובבת אותנו.

 

נספחים

נספח 1

מוסד המשפחה – מגביל או מעצים? – דף לימוד – שבט הנני

“כומר אנגלי סיפר פעם לרב הראשי (לשעבר) של בריטניה, הרב יונתן זקס, שהוא כבר אינו יכול לומר לילדים שאלוקים הוא אבינו שבשמים. ‘הם מבינים מה זה אלוקים’, אמר הכומר, ‘אבל הם לא מבינים מה זה אבא”.

(מתוך המבוא לספר ‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)

“מהם הערכים של המשפחה הגרעינית עליהם מגנים כל כך?… אני מאמינה שבמקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח…”

(ח”כ מרב מיכאלי)

  • מה דעתכם על אמירות אלו?
  • מה חסר כשלא מבינים שהקב”ה הוא אבא?
  • האם משפחה גרעינית יכולה להיות אחרת ממה שאנחנו רגילים?
  • מה אנחנו מאבדים במשפחה כמו שמרב מיכאלי מציגה?

סיקור מצב המשפחה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2017

“בעשורים האחרונים אנו עדים, בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, לתופעות של ירידה בשיעורי הנישואין, עלייה בגיל הנישואין, עלייה בשכיחות של זוגות החיים יחד ללא נישואין ועלייה בשיעורי הגירושין”.

 

  • מה לדעתכם הגורמים לנתונים אלו?

“בארגון ‘משפחה חדשה’ רואים בריבוי הגירושים סימן מעודד דווקא.

‘זה סימן לכך שבני אדם מבינים שלא מדובר במוסד קדוש, אלא בקשר שמבוסס במהותו על בחירה חופשית, על מפגש רצונות'”.

(מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2003)

  • האם אתם מזדהים עם המשפט?

על בסיס אמירה ידועה של הנשיא קנדי, אמרו חוקרים בארצות הברית: “האמריקנים אינם נוטים היום לשאול מה הם יכולים לעשות למען הנישואין, אלא מה הנישואין יכולים לעשות למענם”.

  • האם אתם מכירים מסרים נוספים בעולם המעידים על שינוי היחס למשפחה?
  • האם לדעתכם מוסד המשפחה מטרתו אכן לספק את צורכיהם של אוסף פרטים, או שמא יש חשיבות גדולה יותר בהשתייכות למשפחה?

“בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה”.

(הראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג)

  • מה מקום היחיד לפי דעתו של הרב? ומה מקומו ביחס לכלל?
  • כיצד אמירתו של הרב קוק מתייחסת לגישת האינדיווידואליזם?

אז מה כן?!

בספר ‘שיעורי בית’ מביא הרב חיים נבון את יחסו של הרב סולובייצ’יק למוסד המשפחה, ולפיו היהדות מאמינה, ולא רק בהקשר הזה, שמוסדות אינם מחניקים את הרגש (ואם הם מחניקים אותו, יש צורך בבדיקה), אלא מספקים לו מסד בריא ונחוץ.

הרב מציע לבחון את הנושא מכמה כיוונים, ונבחן את חלקן (הנקודות מובאות מתוך ראשי הכותרות שנתן הרב חיים נבון בספר):

  1. ייעוד לפני סיפוק- האם נישואין יכולים להיות רק חגיגה רומנטית של אהבה זוגית?! “פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ” (בראשית א, כח), “לא נברא העולם אלא לפריה ורביה” (גיטין מא ע”ב). המגמה הראשונה ואחד מייעודיה הבסיסיים של הבריאה היא ייעוד ההולדה בעולם. על כן אמרו חכמים שהשאלה השלישית ששואלים את האדם בעומדו לדין בעולם הבא היא: האם “עסקת בפריה ורביה?” שני האוהבים צריכים להתמסר יחיו לייעוד המחייב (והמשמח!) של בריאת אדם חדש, ובייעוד משותף זה מתפתחת אהבתם.
  2. נאמנות כיסוד לאהבה– “אחת היא יונתי” – ומכולם אחת היא הנבחרת לי ליונה תמה שהיא תמימת לב עם בן זוגה (רש”י על שיר השירים ו, ט). המשפחה היהודית אינה מבוססת על מיצוי ההנאה האישית והסיפוק הפרטי, אלא על נאמנות של איש ואישה, של הורים וילדיהם… הנאמנות המשפחתית מייצרת מרחב בטוח של אמון שבתוכו האהבה יכולה לשגשג.
  3. צמצום לפני מימוש עצמי- “כל מערכות היחסים של האדם, בייחוד האינטימיות והמשפחתיות, מתבססות על צמצום ועל פינוי מקום לאחר… אך אדם שמנסה רק להפיק מן הקשר תועלת אישית, יביא בכך לדעיכתו המהירה… בתוך קשר זוגי, האיש צריך לפנות מקום לאישה, האישה צריכה לפנות מקום לאיש ושניהם צריכים לפנות מקום לילדיהם”.
  4. מודל המשפחה – טבעי לנו- המשפחה האנושית מבוססת על יסוד טבעי ביולוגי-פיזיולוגי: הקשר בין איש ואישה, הרצון להוליד ילדים, הקשר שבין הורים וילדיהם – כל אלה קשורים למבנה הביולוגי של האדם. ב”רשימת האוניברסליים האנושיים” שערך ופרסם פרופ’ דונלד בראון מצוינות תופעות המשותפות לכל תרבות אנושית באשר היא: אחת מהן (הקודמת לכול, ואולי החשובה מכול) – כל חברה אנושית בעולם הידועה לנו (מלבד אחת בודדה) מורכבת ממשפחות שחיות ומסתדרות במבנה זה באופן אוטומטי וטבעי.
  5. המשפחה כמעצבת זהות- “מי שרוצה להילחם במוסד המשפחה מבקש לטשטש את המושג הזה של מעגלי ההשתייכות… וזה אסון כי למעגלים הללו יש משמעות לזהות שלנו. אנחנו מזוהים עם המשפחה ויש לנו אחריות כלפיה. העובדה שאנחנו חלק ממשפחה היא מרכיב חשוב מאד בזהות שלנו”.

(ח”כ בצלאל סמוטריץ)

  • מה לדעתכם הנקודה שהכי מצריכה חיזוק בחברה שלנו?
  • חשבו רגע על עצמכם ברמה האישית: איזה ערך טבעי לכם ביותר ואיזה דווקא מאתגר אתכם?

“החברה הישראלית נמצאת היום בשעה רגישה מאין כמוה בכל הנוגע למוסד המשפחה. המשפחה הישראלית חריגה כיום בעולם המערבי ביציבותה ובעוצמתה. העוצמה המסורתית של המשפחה היהודית ממשיכה להתבטא בחברה הישראלית, ומייצרת משפחות בריאות וחזקות. אך הנתונים מלמדים שהתהליכים שהחריבו את משפחות המערב, מתחילים לחלחל גם לישראל.

בנו תלוי הדבר: האם החברה הישראלית תידרדר בעקבות שאר העולם המערבי, או תמשיך לשמור על העקרונות הנצחיים של המשפחה היהודית, שהבטיחו בעבר את איתנותה?”

(‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)

נספח 2

מוסד המשפחה – מגביל או מעצים? – דף לימוד – שבט הנני

“כומר אנגלי סיפר פעם לרב הראשי (לשעבר) של בריטניה, הרב יונתן זקס, שהוא כבר אינו יכול לומר לילדים שאלוקים הוא אבינו שבשמים. ‘הם מבינים מה זה אלוקים’, אמר הכומר, ‘אבל הם לא מבינים מה זה אבא”.

(מתוך המבוא לספר ‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)

“מהם הערכים של המשפחה הגרעינית עליהם מגנים כל כך?…  אני מאמינה שבמקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח…”

(ח”כ מרב מיכאלי)

  • מה דעתכם על אמירות אלו?
  • מה חסר כשלא מבינים שהקב”ה הוא אבא?
  • האם משפחה גרעינית יכולה להיות אחרת ממה שאנחנו רגילים?
  • מה אנחנו מאבדים במשפחה כמו שמרב מיכאלי מציגה?

סיקור מצב המשפחה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2017

“בעשורים האחרונים אנו עדים, בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, לתופעות של ירידה בשיעורי הנישואין, עלייה בגיל הנישואין, עלייה בשכיחות של זוגות החיים יחד ללא נישואין ועלייה בשיעורי הגירושין”.

“נכון לשנת 2003, כרבע (26%) מקשרי הנישואים בישראל מסתיימים בגירושים, לעומת 65% מקשרי הנישואים ברוסיה וכ-50% מקשרי הנישואים בארה”ב ובאנגליה”.

ההשוואה מתבססת על נתוני האו”ם והארגון הבין-לאומי למשפחה.

  • מה לדעתכם הגורמים לנתונים אלו?

“בארגון ‘משפחה חדשה’ רואים בריבוי הגירושים סימן מעודד דווקא.

‘זה סימן לכך שבני אדם מבינים שלא מדובר במוסד קדוש, אלא בקשר שמבוסס במהותו על בחירה חופשית, על מפגש רצונות'”.

(מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2003)

  • האם אתם מזדהים עם המשפט?

על בסיס אמירה ידועה של הנשיא קנדי, אמרו חוקרים בארצות הברית: “האמריקנים אינם נוטים היום לשאול מה הם יכולים לעשות למען הנישואין, אלא מה הנישואין יכולים לעשות למענם”.

בשנת 1972 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית באופן חד משמעי: “זוג נשוי אינו ישות עצמאית עם תודעה ולב משלה, אלא התאגדות של שני אינדיווידואלים”.

אִינְדִיוִידוּאָלִ – (במקור מאנגלית individual) יחיד, פרט.

אִינְדִיוִידוּאָלִיזְם (במקור מאנגלית individualism) – פילוסופיה פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו ומנתחת תופעות חברתיות כיחסי גומלין בין פרטים בעלי רצון חופשי. האינדיווידואליזם אינו בהכרח שולל את חברותו של אדם בהתאגדות מסוימת, אך לא יראה את בחירות הפרט כמוכתבות משייכות זו. גישות ליברליות שוללות את הכפפת טובתו של היחיד למען ‘טובת הכלל’“.

(מתוך תרגום המונח מלועזית של מילון מורפיקס)

← האם אתם מכירים מסרים נוספים בעולם המעידים על שינוי היחס למשפחה?

← מה דעתכם על התפיסה האינדיווידואליסטית?

← האם לדעתכם מוסד המשפחה מטרתו אכן לספק את צורכיהם של אוסף פרטים, או שמא יש חשיבות גדולה יותר בהשתייכות למשפחה?

“בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה”.

(הראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג)

  • מה מקום היחיד לפי דעתו של הרב? ומה מקומו ביחס לכלל?
  • כיצד אמירתו של הרב קוק מתייחסת לגישת האינדיווידואליזם?

אז מה כן?!

בספר ‘שיעורי בית’ מביא הרב חיים נבון את יחסו של הרב סולובייצ’יק למוסד המשפחה, ולפיו היהדות מאמינה, ולא רק בהקשר הזה, שמוסדות אינם מחניקים את הרגש (ואם הם מחניקים אותו, יש צורך בבדיקה), אלא מספקים לו מסד בריא ונחוץ.

הרב מציע לבחון את הנושא מכמה כיוונים, ונבחן את חלקן (הנקודות מובאות מתוך ראשי הכותרות שנתן הרב חיים נבון בספר):

  1. ייעוד לפני סיפוק

האם נישואין יכולים להיות רק חגיגה רומנטית של אהבה זוגית?!

“פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ” (בראשית א, כח).

“לא נברא העולם אלא לפריה ורביה” (גיטין מא ע”ב).

המגמה הראשונה ואחד מייעודיה הבסיסיים של הבריאה היא ייעוד ההולדה בעולם.

על כן אמרו חכמים שהשאלה השלישית ששואלים את האדם בעומדו לדין בעולם הבא היא: האם “עסקת בפריה ורביה?”

שני האוהבים צריכים להתמסר יחיו לייעוד המחייב (והמשמח!) של בריאת אדם חדש,

ובייעוד משותף זה מתפתחת אהבתם.

  1. נאמנות כיסוד לאהבה

“אחת היא יונתי” – ומכולם אחת היא הנבחרת לי ליונה תמה שהיא תמימת לב עם בן זוגה (רש”י על שיר השירים ו, ט).

המשפחה היהודית אינה מבוססת על מיצוי ההנאה האישית והסיפוק הפרטי, אלא על נאמנות של איש ואישה, של הורים וילדיהם… הנאמנות המשפחתית מייצרת מרחב בטוח של אמון שבתוכו האהבה יכולה לשגשג.

  1. צמצום לפני מימוש עצמי

“כל מערכות היחסים של האדם, בייחוד האינטימיות והמשפחתיות, מתבססות על צמצום ועל פינוי מקום לאחר… אך אדם שמנסה רק להפיק מן הקשר תועלת אישית, יביא בכך לדעיכתו המהירה… בתוך קשר זוגי, האיש צריך לפנות מקום לאישה, האישה צריכה לפנות מקום לאיש ושניהם צריכים לפנות מקום לילדיהם”.

  1. מודל המשפחה – טבעי לנו

המשפחה האנושית מבוססת על יסוד טבעי ביולוגי-פיזיולוגי:

הקשר בין איש ואישה, הרצון להוליד ילדים, הקשר שבין הורים וילדיהם – כל אלה קשורים למבנה הביולוגי של האדם.

ב”רשימת האוניברסליים האנושיים” שערך ופרסם פרופ’ דונלד בראון מצוינות תופעות המשותפות לכל תרבות אנושית באשר היא:

אחת מהן (הקודמת לכול, ואולי החשובה מכול) – כל חברה אנושית בעולם הידועה לנו (מלבד אחת בודדה) מורכבת ממשפחות שחיות ומסתדרות במבנה זה באופן אוטומטי וטבעי.

  1. המשפחה כמעצבת זהות

“מי שרוצה להילחם במוסד המשפחה מבקש לטשטש את המושג הזה של מעגלי ההשתייכות… וזה אסון כי למעגלים הללו יש משמעות לזהות שלנו. אנחנו מזוהים עם המשפחה ויש לנו אחריות כלפיה. העובדה שאנחנו חלק ממשפחה היא מרכיב חשוב מאד בזהות שלנו”.

(ח”כ בצלאל סמוטריץ)

  • מה לדעתכם הנקודה שהכי מצריכה חיזוק בחברה שלנו?
  • חשבו רגע על עצמכם ברמה האישית: איזה ערך טבעי לכם ביותר ואיזה דווקא מאתגר אתכם?

“החברה הישראלית נמצאת היום בשעה רגישה מאין כמוה בכל הנוגע למוסד המשפחה. המשפחה הישראלית חריגה כיום בעולם המערבי ביציבותה ובעוצמתה. העוצמה המסורתית של המשפחה היהודית ממשיכה להתבטא בחברה הישראלית, ומייצרת משפחות בריאות וחזקות. אך הנתונים מלמדים שהתהליכים שהחריבו את משפחות המערב, מתחילים לחלחל גם לישראל.

בנו תלוי הדבר: האם החברה הישראלית תידרדר בעקבות שאר העולם המערבי, או תמשיך לשמור על העקרונות הנצחיים של המשפחה היהודית, שהבטיחו בעבר את איתנותה?”

(‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)

  • ציינו דבר אחד שהתחדש לכם או דבר אחד שאתם מקבלים עליכם מהלימוד.
  • האם יש לנו תפקיד בחיזוק מוסד המשפחה היהודי?
  • מהן הדרכים לחזקו?

 

 

דעתך חשובה לנו