איתור סניפים וכפרי בוגרים
תרבות יכולה להיות כל דבר: דת, משחק כדורגל בסופשבוע, סרט עם המשפחה, ספרים ואפילו טיולים. בפעולה זו נסקור את המושג ‘תרבות’ לאורך כמה תקופות בהיסטוריה. איך המושג תרבות נכנס לעולם? האם תרבות היא זמן פנוי שנכנס לנו לחיים ו’נתקענו’ איתו ולכן צריך לעשות איתו משהו? האדם המודרני כבר אינו מסתפק רק בללכת לעבודה ולחזור הביתה לישון, הוא צריך תוספת לחיים: משחק של ‘מכבי’ בסוף שבוע, פק”ל עם חברים או טיול כדי לנקות את הראש. בפעולה זו נברר את מטרתה של התרבות ונראה שהיא משתנה מעם לעם, מקהילה לקהילה, ממשפחה למשפחה ואפילו מעצמי לחברי.
פריטי לבוש מסורתיים, בקבוקי שתייה מוגזת, כוסות.
בשלב הזה החניכים ייחשפו לתרבויות שונות הקיימות בעולם דרך תרבות הלבוש שלהן ויגלו שלבוש הוא אמצעי תרבותי המבטא את ערכי החברה.
פזרו בין החניכים את פריטי הלבוש שהבאתם או שהדפסתם (נספח 1). כל חניך או קבוצת חניכים יציגו את מכלול התרבות של עם אחר על פי פריט לבוש שקיבלו. למשל, אם חניך קיבל ג’לאביה הוא צריך להציג דרוזי על פי התרבות הדרוזית; אם הוא קיבל חצאית סקוטית הוא צריך להציג סקוטי על פי התרבות הסקוטית וכו’ (אם יש מצוקה של פריטי לבוש אפשר לתת לחניכים פתקים ועליהם לכתוב את שמות פריטי הלבוש).
במשך חמש דקות כל חניך וחניכה יחפשו באינטרנט, ישאלו חניכים אחרים או יחשבו בעצמם מהם מאפייני התרבות שפריט הלבוש שקיבלו מייצגת, ויציגו את התרבות שהם אמורים לייצג על פי הפריט. שאר החניכים יצטרכו לזהות איזו תרבות חבריהם מציגים.
בעבור כל סעיף תרבותי שיציגו החניכים הם יקבלו צ’ופר: מזיגת מעט קולה או כל משקה מוגז אחר לתוך הכוס (למשל: שפה, מנהג, לבוש, צורת התנהגות, צורת חשיבה) חשוב מאוד: רק לאחר המתודה מוזגים לכל חניך את כמות המזיגות המגיעה לו לפי שקלול הסעיפים שהוצגו. עדיין לא שותים!
לכל חניך תהיה כעת כוס עם קולה. תנו לכל אחד עוד 7–8 כוסות, וכל חניך ייצור מסלול כוסות באורך זהה. בין כל כוס לחברתה יהיה מרווח שאורכו קוטר שתי כוסות (בציור מלמעלה זה ייראה כך O—O—O—O—O—O—O—O)
כל חניך ייקח טוש ויסמן על הכוס המלאה את מפלס הקולה שאיתה התחיל את המשחק.
ערכו תחרות בין החניכים: הראשון שיצליח להעביר את הקולה בין כל הכוסות ולוודא שמקום הכוסות לא ישתנה לאחר כל העברה, ינצח ויזכה במקום הראשון!
לאחר שכל החניכים יעבירו את הקולה בין כל הכוסות בקשו מהם להחזיר את מה שנשאר לכוס הראשונה, שבה מסומנת כמות הקולה. השוו את כמות הקולה שנשארה לכמות שקיבלו, ותגלו שהכמות התמעטה.
עברו לדיון עם החניכים.
דיון עם חניכים צעירים:
דיון עם חניכים בוגרים:
חלקו את השבט לקבוצות של עד ארבעה חברים בכל קבוצה. תנו להם דף שאלות ובקשו מהם לכתוב תשובות מתאימות. הראשונים שיסיימו לכתוב את התשובות ברצינות, יצ’ופרו.
סכמו את הדיון: התרבות העוברת מדור לדור נמשלת לקולה שהעברנו מכוס לכוס. התרבות עוברת שינויים במהלך השנים; לפעמים נשכחים ממנה היסודות הראשוניים שלה, לפעמים מתווספות לה תכונות אחרות, לפעמים היא מתמעטת… יש תרבויות שהשתנו מאוד במהלך השנים ויש כאלו שפחות, ואנחנו כאן כדי לברר את העניין הזה בתרבות שלנו.
נקודה למחשבה (מומלצת לשבטים שרוצים לעורר שיח ולפתח דיון פורה): האם חשוב לשמר את התרבות המקורית שלנו או לא? מדוע? האם התופעה של שינוי התרבות היא חיובית?
חלקו קטע קריאה (נספח 3).
קיימו דיון כשהחניכים יושבים בצורת ‘קרוסלה’: החניכים ישבו בשני מעגלים – מעגל פנימי ומעגל חיצוני – כך שפני החניכים במעגל הפנימי יהיו מופנות החוצה, כלפי הפנים של החניכים במעגל החיצוני. בכל פעם שתמחאו כף, יושבי המעגל הפנימי יעברו מקום אחד ימינה, ותקריאו שאלה חדשה שהחניכים ידונו בה (נספח 2).
על פי סבב, כל חניך (בשבט גדול אפשר לבחור נציגים) יציג לפני שאר החניכים את התשובות שלו לכל שאלה. אם הסבב מתארך אפשר שכל חניך יציג תשובה אחת מכל השאלות שנידונו.
ראינו בפעולה שהתרבות עברה תמורות במהלך ההיסטוריה. השינויים בתרבות עלולים מצד אחד לקחת ממנה את תמצית הטעם והיופי שלה, ומצד אחר הם יכולים לטהר אותה מהרגלים טובים פחות שנזנחו עם הזמן. התרבות משנה אותנו ומשתנה בעצמה כל הזמן, וכדאי לנו לדעת זאת זה ולרתום את העובדה הזאת לטובתנו: אנחנו יכולים להפוך את התרבות גדולה ועוצמתית הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים היום!
השיר ‘על כל אלה’ משירי ארץ ישראל (נעמי שמר) , ‘איזה כיף שיש המון חברים’ ששרה שרית חדד, השיר ‘אצלנו בחצר’ (נעמי שמר)
פריטי לבוש כמייצגי תרבות
משימות לשבטים צעירים:
שאלות לשבטים בוגרים:
“וַיִּחַר אַף ה’ בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה’. וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה’ אֶל יִשְׂרָאֵל. כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה. וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ (במדבר לב, יג–טז).
אנחנו רואים מהפסוקים שהקב”ה לא הסתפק בלכנותם ‘אנשים חטאים’ אלא שהייתה פה התנהגות מסוימת, דפוס פעולה מסוים, תרבות מסוימת. אנחנו מכירים את המונח ‘יצא לתרבות רעה’ או ‘אדם תרבותי’: מה זה מעיד על משמעות המילה ‘תרבות’? האם תרבות היא מעשה או דבר גדול יותר ממעשה?
נראה שהיה מתאים שמשה ישמיט את המילה תרבות מן המשפט, אך הוא בכל זאת משתמש במושג ‘תרבות אנשים חטאים’, ולא אומר סתם ‘אנשים חטאים’.
יכול להיות שהמילה תרבות באה להפקיע את הבעיה מהתנהגות זו או אחרת, מבעיה חד-פעמית שטיפולה מקומי. החטא לפעמים הוא תופעה חולפת, מעידה חד-פעמית, אך לפעמים הוא מסמל בעיה שורשית עמוקה, תפיסה קלוקלת או שורש רקוב.
המילה ‘תרבות’ מסמלת את החשש של משה שהבעיה השורשית שאחזה בדור המדבר עדיין אוחזת בדור שאחריו. המילה תרבות היא שם לאווירה שנוצרה ולרוח שמנשבת במעגל חברתי מסוים, לא במעגל פרטי מסוים.