תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

גוף הפעולה

שלב א – היופי שבגיוון

חלקו כרטיסיות תכונות לכל חניך, והחניכים יחליטו אם זאת תכונה שמגדירה את ילידי הארץ או את יהודי ברית המועצות וימקמו אותה על ציר בין ילידי הארץ לילידי ברית המועצות.

תכונות: זרימה, מצוינות, שמחה, כושר מנהיגות, תושייה, כושר הדרכה, כושר חשיבה, רצינות, סדר וניקיון, יוזמה, שקט, משמעת עצמית, אחריות, חריצות, דייקנות ויסודיות, שקדנות, הגינות, מסירות, מהימנות, יושר ויושרה, סקרנות, נאמנות, יצירתיות, אסרטיביות, נמרצות, עמידות.

נראה שתכונות רבות כמו דייקנות, מסירות, הגינות וכדומה מאפיינות את עולי ברית המועצות, והם תורמים בהן לחברה הישראלית. הסבירו לחניכים שהרבה דברים שיש כיום בתרבות הישראלית בכלל הם תוצאה של שילוב תרבויות, עדות ומנהגים שונים היוצר אצלנו רבגוניות ואפשרות לקחת דברים טובים מכל חברה. גם מעולי ברית המועצות החברה והתרבות שלנו נתרמת משלל הערכים והיכולות החיוביות שלהם.

שלב ב – הופכים את המשותף לעיקר

אפשרות א: קראו לחניכים את הסיפור על מסירות הנפש הגדולה של יהודי ברית המועצות, והשוו את הסיפור לסיפורים על יהודים שנלחמו על הארץ (נספח 2). מהסיפור אפשר ללמוד על מסירות הנפש הגדולה של היהודים, על האומץ הרב ועל הרצון להגיע לארץ ישראל בכל מחיר: הם פשוט החליטו להקריב את הכול כדי לעלות ארצה, בדומה למסירות הנפש על ארץ ישראל שעליה אנו מתחנכים ואותה אנו מוקירים ומעריכים.

אפשרות ב:

חלקו את המכתב מפעילי בני עקיבא ברוסיה (נספח 3) בצורת איגרת (אם השבט גדול, מומלץ להדפיס כמה עותקים).

הסבירו לחניכים שהמכתב אמיתי, נשלח לחברי בני עקיבא בארץ ופורסם בעיתון ‘זרעים’ בשנת תשנ”א (1991). חשוב להדגיש שהמכתב נכתב לאחר נפילת מסך הברזל, כשהיהודים היו חופשיים ללמוד ולחיות אורח חיים יהודי, אבל בגלל השנים הרבות שאסרו זאת עליהם הם נצרכו ללמוד מחדש את יהדותם.

אנו רואים שליהודי ברית המועצות הייתה זיקה עמוקה לזהות היהודית, והם אף היו מוכנים למסור נפשם עליה. חשוב לזכור את אירועי ההיסטוריה, שבהם נאסר על היהודים לשמור על יהדותם, ולכן כיום אנו רואים צאצאים רבים של יהודי ברית המועצות שהתרחקו ממקורות היהדות. אבל עלינו לזכור שאל לנו לתת לזה להפריד בינינו, אלא אנחנו פה כדי ללמוד, להכיר ולהעצים את המשותף בינינו.

שלב ג

הושיבו את החניכים במעגל, וכל חניך בתורו יטיל קובייה, ובהתאם למספר שיצא בקובייה יענה על שאלה.

1 – משהו שלמדתי מהמכתב שקראנו

2 – אם הייתי פוגש/ת את אחד מחוטפי המטוס הייתי אומר/ת לו —

3 – שאלה שמעניין אותי לשאול אדם שעלה מברית המועצות

4 – תכונה שלמדתי מיהודי ברית המועצות

5 – משהו משותף ביני לבין עולי ברית המועצות

6 – סטיגמה על יהודי ברית המועצות שחשוב בעיניי לשלול

סיכום: הכרנו את מסירות הנפש ואת הרצון לעלות לארץ בכל מחיר שהפגינו יהודי ברית המועצות. הכרנו אותם עוד מקרוב דרך מכתב שהם כתבו בעבר, ולבסוף סיכמנו את מחשבותינו מהפעולה והעלנו שאלות לפעולה הבאה, שבה ניפגש עם עולה מברית המועצות.

נספחים

נספח 1

יוסף מנדלוביץ על פי שלמה ריזל, אש התורה

באחת הפעמים שביקר בפטרבורג הוא פגש אדם ששמו אברהם דימשיץ, שהגיע מחרקוב. דימשיץ בן ה-42 היה בעבר סגן מפקד טייסת בחיל האוויר הרוסי, וגם הוא היה נואש לעזוב את רוסיה ולעלות לארץ הקודש כדי לחיות כיהודי כשר. הוא נזף בחבורות הצעירים על שמלבד דיבורים על רצונם לעלות לארץ הם אינם נוקטים שום פעולה רצינית, והציע תוכנית פעולה משלו: לחטוף יחד מטוס, לחצות את המפרץ הפיני ולנחות בשוודיה, ושם יכנסו יחד מסיבת עיתונאים ויספרו לעולם על ההתנכרות של השלטונות הרוסיים ליהודי ברית המועצות.

“התוכנית קרצה לנו, מכיוון שהיא הייתה נשמעת בת ביצוע לחלוטין, בזכות שדימשיץ ידע להטיס מטוס והיה חמוש באקדח. עם זאת הבנו שיש סיכוי גבוה שנסיים את חיינו בפעילות הזו ופחדנו מטילי נ”מ או מטוס קרב שיפיל אותנו, אבל החלטנו ללכת על התוכנית באמונה שלמה”. התוכנית עצמה, אגב, כונתה ‘מבצע חתונה’, מכיוון שהתירוץ להגעת החבורה לשדה התעופה היה נסיעה לחתונה משפחתית.

התוכנית המקורית הייתה לחטוף מטוס נוסעים גדול ככל האפשר, כדי שהרעש של הסיפור הזה יהיה בהתאם לגודל קבוצת הנמלטים, אבל גורמים בקהילה היהודית בפטרבורג ששמעו על כך חששו שהקא-גה-בה ישתולל ויפגע בכל הקהילה היהודית בעיר ובחבר העמים, והם ביקשו לבטל את התוכנית. לפיכך הוחלט בסופו של דבר לחטוף מטוס מנהלים קטן.

לאחר כמה שבועות מורטי עצבים הודיע דימשיץ לחבורה כי בשדה התעופה חונה מטוס ובו 12 מקומות שיכול להתאים לחלוטין לצורכיהם. המטוס היה אמור לקחת כמה אנשי עסקים לנופש ביער עבות במרחק של כמה מאות מטרים צפונית-מזרחית לפטרבורג. דימשיץ הודיע שהוא מביא את אקדחו האישי.

חברי הקבוצה התחפשו לתיירים והגיעו בנפרד למקום ההתכנסות בשדה התעופה. אחרי שעברו את הליך בדיקת התעודות, חצי שעה לפני שעת הטיסה המיועדת הוקראו שמותיהם במערכת הטיסה כדי שיעלו למטוס. “ברגעים האלו שמנו לב לעובדה שהטייס, דימשיץ, נעדר… חיפשנו אחריו, ובסוף ראיתי אותו יושב בפינת הטרמינל עם אשתו ושתי בנותיו. שאלתי אותו מדוע הוא לא מגיע, והוא אמר שהקדמת הטיסה מעוררת אצלו חששות. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותו, ובלב כבד הוא הגיע למטוס עם אשתו וילדותיו. כמה מטרים לפני דלת המטוס הרגשתי פתאום חבטה עזה ונפלתי לרצפה. כשהבטתי סביב ראיתי עשרות צנחנים וחיילי משמר הגבול חמושים היטב מקיפים אותנו מכל הכיוונים. תוך כדי ההמולה ירה אחד הקצינים בדימשיץ ופצע אותו קשה. נתפסנו ונכלאנו ברוסיה, אך לשמחתנו עשה ניסיון החטיפה רעש בעולם, והוא דרש לשחרר אותנו מרוסיה”.