מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מתחברים לערכי הציבור החרדי

מתחברים לערכי הציבור החרדי

מה חשוב לנו?

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעלות | מעפילים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | מדינת ישראל | עם ישראל | נושא שנתי | חודש ארגון | תשעים שנה של משפחה | משפחה | תורה ומצוות
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

בפעולות הקודמות עסקנו בחיבור לחברה החרדית כדי לחזק את האחדות בעם ישראל. בפעולה זו נכיר לעומק את הערכים המרכזיים בציבור החרדי כדי להגביר אצל החניכים את ראיית הטוב ולבסס את המכנה המשותף בינינו לבינם.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו על ערכיה המרכזיים של החברה החרדית
  2. החניכים יכירו בערכם של ערכים אלו ובתרומתם לקהילה
  3. החניכים יצביעו על ערכים דומים בחברה הדתית ובחברה החרדית

 

ציוד נדרש: נספחים מודפסים

מהלך הפעולה

 

פתיחה:

הפעולה נפתחת בדמיון מודרך. הדמיון המודרך מצריך מהחניכים כנות והימנעות מציניות ומשיפוטיות. בקשו מהחניכים לעצום את העיניים ולדמיין משפחה חרדית: במה ההורים עובדים? כמה ילדים יש במשפחה? מהם השיעורים האהובים עליהם בבית הספר? מה יעשו הילדים כשיהיו גדולים?

בקשו מהחניכים לספר על המשפחות שדמיינו.
נסו להצביע על מכנים משותפים שבאים לידי ביטוי במה שהחניכים אמרו, למשל: לימוד תורה, ערך המשפחה – משפחה מסורתית וגדולה, סמכות חכמים (וכן הלאה לפי מה שאמרו).
ספרו לחניכים שבציבור החרדי יש כל מיני ערכים מרכזיים. את חלקם אנחנו מכירים יותר, את חלקם פחות. בפעולה זו נתמקד בכמה מהם.

 

שלב א – צוללים פנימה (20 דקות)

 

תנו לכל שניים עד שישה חניכים כרטיסיית מידע על ערך מסוים ומשימה (בנספח 1 יש חמישה ערכים. בשבטים קטנים חלקו את החניכים לזוגות או קבוצות קטנות, ובשבטים גדולים במיוחד אפשר שכמה קבוצות יקבלו את אותו נושא).
הקציבו לכל קבוצה כמה דקות כדי להשלים את המשימה.

כנסו את החניכים וערכו סבב מהיר שבו החניכים יספרו על הערך שלהם ועל המשימה.
שאלו אותם: מה התחדש לכם על הציבור החרדי בעקבות המשימות שמילאתם? האם יש הבדל בין מה שחשבתם על הציבור החרדי לפני הפעולה לבין מה שאתם חושבים עליו עכשיו, אחרי שלמדתם מעט על ערכיו המרכזיים ?

 

שלב ב – למה זה חשוב? (20 דקות)

 

בקשו מכל קבוצה לעמוד בטור ושחקו מרוץ שליחים: אחד המדריכים יעמוד במרחק 10–20 מטר מהקבוצות, והחניך הראשון בכל קבוצה ירוץ אל המדריך, ייתן לו כיף ויחזור לטור. רק כשהוא יגיע לטור יצא לדרך החניך שאחריו. הקבוצה שתסיים ראשונה – תנצח.

שבו ושאלו את החניכים: מה גרם לכם לרוץ? למה לא הלכתם לאט או פרשתם מהמשחק?

הסבירו: במשחק הייתה לכם מטרה מסוימת, רציתם לנצח, ופעלתם בשביל שהמטרה תצא לפועל. ניסיתם שלא להתעכב בדרך, רצתם מהר ככל האפשר.
הרחיבו את המבט, ובעקבות המשחק חשבו על ערך מסוים שאתם מאמינים בו, על מטרה שיש לכם או אפילו על תחום שאתם מתעניינים בו. מה אתם עושים בשבילו?
אם יש צורך, אפשר להדגים: אני מאוד אוהבת חיות, ולכן אני מתנדבת בצער בעלי חיים; אני אוהב כדורגל, ולכן אני מתאמן שלוש פעמים בשבוע בקבוצה עם מאמן; אני חושבת שצריך שכל הילדים בכיתה ירגישו אהובים ורצויים, ולכן אני מקפידה לדבר עם מי שיושב בצד בהפסקה.
שאלו: אילו ערכים בסביבה שלכם חשובים לאנשים שסביבכם, ואיך הם יוצאים לפועל? מה המשמעות שקבוצה או מגזר, ולא רק יחידים, מאמצים ערכים מסוימים?

חזרו לקבוצות ולכרטיסיות מהשלב הקודם. בקשו מהחניכים לחשוב על שתי שאלות (מומלץ שהן יהיו כתובות לנגד עיניהם):

  1. מה הציבור החרדי ‘מרוויח’ מהערך הזה? במה הערך תורם לחברה החרדית?
  2. איך הערך הזה משפיע או יכול להשפיע על כלל מדינת ישראל?

בקשו מכל קבוצה שתספר בתורה על אחת המסקנות שעלו מהדיון בשאלות.

 

שלב ג – קשר? לא רק בשרוכים! (15 דקות)

 

השלב הזה בפעולה מתחלק לסבבים. בכל סבב בחרו שני חניכים ותנו להם כרטיסייה שכתוב בה מיזם מסוים. הניחו על הרצפה שלטים שכתוב עליהם “חרדים”, “דתיים-לאומיים”, “גם וגם”. בכל סבב בקשו מהחניכים לדון לאיזו אוכלוסייה המעשה מתאים יותר ולהניח את הכרטיסייה על יד השלט הרלוונטי. בשבטים קטנים אפשר לדון יחד. בשבטים גדולים אפשר לערוך כמה דיונים במקביל.

רשימת מיזמים (מומלץ להעשיר אותה לפי הסביבה של החניכים):

בני עקיבא, קייטנות חסד לבעלי מוגבלויות, הקמת יישובים, לימודים בישיבה או במדרשה, תרומה לחברה, גיוס לצבא, גרעינים תורניים, שליחות בחו”ל, מתן צדקה, שירות לאומי, תפילה, צניעות, חינוך לציונות, הצטיינות בלימודים, מעורבות בתקשורת ההמונים, אופנה, עלוני שבת, טיולים בארץ, הופעות, הצגות, אומנות, פרויקט בר מצווה ובת מצווה, מפגשי דתיים–חילונים, לשמח חתן וכלה, ביקור חולים, ניחום אבלים, ציון ימי זיכרון לאומיים, עלייה לירושלים, תפילה לגאולה.

בקשו מהחניכים להביט במיזמים שהונחו ליד כל שלט. שאלו אותם: לפי מה החלטתם היכן להניח את המיזם? האם הדברים ששמתם בקטגוריה של “דתיים-לאומיים” אינם חשובים לחרדים, ולהפך? מדוע יש ערכים שהתלבטתם בנוגע להם? איך יכול להיות שיש ערכים שמתאימים גם לציבור הדתי-לאומי וגם לציבור החרדי?

סכמו את הדיון: התשובה לשאלות היא שיש לנו הרבה מן המשותף. ביום-יום הציבור החרדי נראה לנו רחוק מאוד מאיתנו. יש דברים אחרים שחשובים להם, לנו יש מה שחשוב לנו, ונקודות ההשקה נראות קטנות מאוד. אבל בעצם יש הרבה ערכים שחשובים גם לציבור החרדי וגם לציבור הדתי-לאומי. הינה, תראו מולכם.

 

סיכום

בפעולה זו הכרנו קצת יותר לעומק את הציבור החרדי ולמדנו על ערכיו המרכזיים. ניסינו להבין מדוע הערכים חשובים ובמה הם תורמים לחברה. בסוף הפעולה דיברנו על הקשר בין הציבור הדתי-לאומי לבין הציבור החרדי ועל הערכים המשותפים לנו ולהם.

באמצעות ההיכרות הזו הבנו שהמרחק בינינו לבין החרדים איננו גדול כל כך. יש לנו הרבה מן המשותף, ואפילו יש לנו מה ללמוד מהם.

 

נספחים

 

נספח 1 – כרטיסיות ערכים

 

חסד

בתרבות החרדית יש ארגוני התנדבות רבים מאוד. יש מפעלים רבים של ייעוץ משפטי, קבוצות תמיכה, מתן עזרה רפואית או נפשית וכדומה שנכללים בכותרת של גמילות חסדים. נוסף על כך עמותות רבות עוסקות במתן עזרה לחלשים ולנזקקים, כגון בחלוקת בגדים ומזון, בהפעלת בתי תמחוי ובסיוע למשפחות מרובות ילדים. ארגונים אלה נקראים לרוב גמ”חים (=גמילות חסדים).

שיעור המתנדבים בחברה החרדית גבוה משיעורם בכלל האוכלוסייה וכן בשיעורם בכל מגזר אחר, דתיים, מסורתיים וחילונים. בשנת 2009 דיווחו 46% מכלל הציבור החרדי שהם עוסקים בפעילות התנדבותית.

כמה מהארגונים שנוסדו בחברה החרדית מעניקים עזרה לכלל הציבור בישראל. מפורסמים במיוחד הארגונים זק”א, הצלה, יד שרה, עזרה למרפא ועזר מציון.

משימה: ספרו זה לזה על קושי שיש לכם שהייתם שמחים שיעזרו לכם בו, ואיך הייתם רוצים שיעזרו לכם (לדוגמה, קשה לי בחשבון, הייתי שמחה אם חברה הייתה מכינה איתי שיעורי בית) לאחר מכן ספרו על תחום אחד שהייתם שמחים לעזור בו לחבר שלכם או למי שיהיה זקוק לכך (לדוגמה, אני לומדת ריקוד כבר כמה שנים, הייתי שמחה ללמד חברה לרקוד).

 

לימוד תורה

אחד הסמלים של הציבור החרדי הוא העמדת לימוד התורה כגורם שממלא את מרבית שגרת היום-יום של הגברים. דבר זה שונה מהותית מהציבור הדתי, שרואה חשיבות רבה בלימוד תורה משולב בחיי עבודה. בשל יחס ערכי זה ללימוד התורה החרדים ממעטים בלימודי חול במוסדות החרדיים המיועדים לגברים (להוציא לימודי חשבון בסיסי ודקדוק).

החזון איש, שהיה מגדולי הדור בציבור החרדי-ליטאי במאה ה-20, אמר על הנושא: “עיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק. בלימוד התמידי הוא סוד הקדושה”.
בזרמים החרדיים למיניהם אין תמימות דעים בדבר האיזון הנכון בין תורה ועבודה. החרדים הדוגלים בלימוד תמידי ובלתי פוסק משתדלים למלא ככל האפשר את יומם בלימוד תורה, ורבים מהם אינם עובדים אף במחיר חיי עוני ודחק. בדרך כלל נשותיהם עובדות ומפרנסות את הבית. עם זאת בשנים האחרונות יש עלייה בשיעור החרדים בשוק העבודה הן מסיבות כלכליות של צורך בפרנסה, הן מסיבות של קושי בלימוד.

עוד כתב החזון איש על הנושא: “ללמוד שעה אחת ולהפסיק שעה אחת – הוא קיום התוהו, האפס וההעדר. הרי זה זורע ושולח עליהם מים לסחפן”. שעה אין פירושה שעה עגולה אלא יחידת זמן. כשאדם לומד ומפסיק, לומד ומפסיק, הוא כמו אדם הזורע ומייד שוטף במים את מקום הזרעים. הוא בעצמו מאבד את לימודו. התורה מצריכה רצף.

משימה: פתחו את החומש בתחילת פרשת השבוע של השבת הקרובה ולמדו את העלייה הראשונה של הפרשה (בשבת – את תחילת הפרשה של שבוע הבא, מה שקראתם בתפילת מנחה). הסבירו זה לזה מה הבנתם מהפסוקים, שאלו שאלות על מה שלא הבנתם והסבירו משהו שהתחדש לכם.

 

סמכות חכמים

בציבור החרדי הסמכות העליונה היא גדולי הדור – הרבנים הבולטים והמשפיעים ביותר. סמכות זו מתבטאת בכל הקשור לשאלות הלכתיות מסוימות, להתנהלות ציבורית שוטפת וגם בנוגע להתנהלות הפרט בשגרת חייו. דעת הרב רלוונטית בשלל נושאים, לא רק בנושאים תורניים. תשובת הרב בנושא הלכתי או יום-יומי אחר נקראת ‘דעת תורה’.

אף על פי שהציבור החרדי מורכב ממאות קהילות נפרדות שלכל אחת מהן מנהיגות משל עצמה, כאשר עומדות על הפרק סוגיות חשובות גדולי הדור אמורים להכריע בהן יחד. הגופים הבולטים הם מועצת גדולי התורה, שקובעת למגזר החרדי-אשכנזי, ומועצת חכמי התורה וראשיה, שמכריעים בעבור הציבור החרדי-ספרדי בישראל.

הציבור החרדי מתייחס בענווה גדולה לדעתו של הרב, מתוך הסתכלות מכבדת מאוד שמתבטאת בהקשבה לדעתם של מנהיגי הציבור ובציות לה גם בנושאים הלכתיים וגם בשלל תחומי החיים.

משימה: ספרו זה לזה על רב שאתם מכירים – רב היישוב, רב במשפחה או רב מפורסם אחר, והצביעו על תכונה אחת שלו שאתם מעריכים. אפשרות אחרת: ספרו על התייעצות שלכם או של המשפחה עם רב וכיצד נהגתם בעקבותיה.

 

יחס לזקנים

“וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן” – מצוות עשה מהתורה לכבד ולהדר פני החכמים והזקנים, ככתוב בפסוק: “מפני שיבה תקום והדרת פני זקן” (ויקרא יט, לב). בניגוד לתפיסה המערבית, שרואה בזקנים נטל, אוכלוסייה חלשה שצריך לטפל בה, בציבור החרדי התמונה שונה לגמרי.

החברה החרדית מקפידה מאוד על מצוות “והדרת פני זקן”. זקן – ראשי תיבות “זה קנה חכמה” – למבוגרים יש ניסיון חיים רב, פרספקטיבה רחבה שנותנת הסתכלות טובה יותר על המציאות, ולכן ראוי להתייחס אליהם בכבוד ובענווה.

נוסף על מתן כבוד לזקנים, ראשי הציבור בציבור החרדי הם מאוכלוסיית הזקנים, “בזקנים אתבונן”. בעקבות ניסיון החיים והחוכמה שבאה איתו הם נמצאים בעמדות מפתח ציבוריות.

משימה: ערכו סבב, והצביעו בכל שלב של החיים על דבר אחד שכל אחד מכם למד בכל שנה. התחילו מהשנה הנוכחית, ולכו אחורה. לדוגמה, השנה למדתי את ספר מלכים, בשנה שעברה למדתי איך נוסעים לירושלים באוטובוס, לפני שנתיים למדתי איך עושים חילוק ארוך וכו’.

 

ערך המשפחה

במרוצת מאות השנים האחרונות עבר מוסד המשפחה שינויים גדולים מאוד בעיקר במדינות המערב, אך גם באזורים רבים אחרים בעולם. בציבור החרדי, כמו בציבור הדתי, המשפחה תופסת מקום מרכזי בחיי היום-יום, בחגים ובשבתות.

אחד הערכים המרכזיים בציבור החרדי הוא משפחה גדולה ומרובת ילדים. ממוצע הילדים למשפחה בציבור החרדי גבוה בהרבה מהממוצע הארצי. לעיתים רבות יעדיפו ראשי המשפחה לוותר ויתורים מקצועיים למען גידול הילדים. מרכזיות המשפחה מתבטאת גם בחיי הילדים. הם נדרשים לעזור הרבה בבית ועם האחים הקטנים מהם. הערך מתבטא גם בקשר קרוב למדי עם המשפחה המורחבת.

משימה: ספרו זה לזה סיפור על שבת מיוחדת או על חג מיוחד שחגגתם במשפחתכם, וציינו דבר אחד שאתם אוהבים במשפחה שלכם.

דעתך חשובה לנו