מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מישהו קורא לי?

פעולה לחב"ב חודש ארגון תשפ"א

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
2 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

הקב”ה מנהל את עולמנו ופועל בו בתהליכים המתרחשים במציאות. לפעמים אנחנו מבינים את התהליכים, ולפעמים עומדים מולם משתאים ותוהים. היכולת לזהות את קולו של הקב”ה שנשמע במציאות, להיות קשובים לקול הזה וללכת עימו היא לב תפיסתנו הציונית-דתית ומרכז כוחה של תנועת נוער. בפעולה זו נלמד על התפיסה לימוד חווייתי באמצעות התנסות בתהליך. נבין את תהליך הזיהוי ונדון באופן היציאה לפעולה בעקבותיו.

מטרות הפעולה

  1. החברים ילמדו על קיומו של קול ה’ בתוך אירועי המציאות.
  2. החברים יתנסו בביצוע פעולה שעונה על צורכי המציאות.
  3. החברים ישתפו בקולות קוראים שהם שומעים במציאות ובאחריות הנגזרת מהקולות.

ציוד נדרש: חידות גפרורים מודפסות כמספר הקבוצות, שיפודים, אפשרות: השיר “בדרך” מודפס, ליום חול: דף גדול וטוש

מהלך הפעולה

פתיחה – “איך זה קשור אלי?!” (5 דקות):

כדי להיכנס לנושא ניגע בפתיחה ביכולת שלנו לצאת מעצמנו ולהיות מודעים לסביבה שלנו. אמרו לכל החברים לעמוד בשורה. הקריאו כמה מצבים (נספח 1). בכל פעם מי שחושב שהמצב שהוצג קשור אליו בצורה זו או אחרת יתקדם צעד. מי שחושב שהמצב אינו קשור אליו יישאר במקום.

 

אפשרות לפעולה וירטואלית: שתפו מסך בזום שיש בו טבלה של שמות הנוכחים בפעולה (אפשר להכין מראש קובץ עם טבלה ריקה, וכל אחד יכתוב את שמו על המסך). מי שחושב שהמצב שהוצג קשור אליו יצייר נקודה בשורה שלו. מי שחושב שהמצב לא קשור אליו ישאיר את השורה שלו ריקה.

 

שלב א – אתם שומעים? (15 דקות)

ערכו הדמיה קצרה: ספרו לחברים שהם נמצאים במדינת ישראל בשנת 2070. כבר 15 שנים שהחור באוזון הולך וגדל, רוב הקרחונים בעולם נמסו, והמצוקה האקלימית קשה. אחת ההשפעות המרכזיות של המשבר היא ביטולה של תחבורה ציבורית כדי להפחית בזיהום אוויר. גם ככה רוב החיים מתנהלים בצורה וירטואלית, ונסיעות הן בעיקר לפנאי, לביקורים משפחתיים ולאירועים. הנסיעות לצרכים חשובים באמת אינן שכיחות. בשנה האחרונה מתעוררת במדינה תנועתNoMobile , התומכת בהפסקת השימוש במכונית. בכלל. אם רוצים להגיע לצד השני של המדינה, יוצאים יומיים קודם והולכים לשם. אנשים מבוגרים יותר נעזרים בחמורים, בסוסים או בגמלים. לאט-לאט עוד ועוד אנשים סביבכם מצטרפים לתנועה.

בחרו מתנדב אחד שייצג את התומכים בתנועה ואחד שייצג את המתנגדים אליה, והקציבו להם שלוש דקות לדיון על צדקת התנועה ועל הצטרפות אליה.

שאלו את החברים:

  • איך הייתם מתייחסים לתופעה הזאת, לתנועה המתהווה סביבכם וסוחפת אדם אחרי אדם? מה זה גורם לכם לחשוב או להרגיש? איך אתם מתייחסים לתנועות בעולם שסוחפות אחריהן תומכים?
  • היזכרו בפתיחה לפעולה: מה גורם לכם להתערב במשהו, וממה ההחלטה על צורת התגובה מושפעת? האם אתם מכניסים את הקב”ה לתמונה – השגחה, רצון ה’ וכו’? איך זה משפיע על מערך השיקולים שלכם?

 

סכמו את הדיון והסבירו: קורים סביבנו המון דברים כל הזמן. בשלב הראשון, כדי להיות מודעים למה שקורה, אנחנו צריכים לפקוח את העיניים, להיות קשובים, לצאת מעצמנו. זה יכול להתבטא בכל אחד מהמצבים שהצגנו בחלק הראשון, וזה יכול לקרות בהמון מקומות אחרים. בשלב השני כבר אפשר לשאול את עצמנו: מה האירוע בא להגיד לי? זה יכול להיות סיפור מופרך כמו הפסקת שימוש בכל סוג של כלי רכב ממונע, אבל זה יכול להיות גם קיומי יותר. אם נסתכל בעיניים היסטוריות: ניתן בארץ ישראל מנדט בריטי, הכנה להקמת מדינה יהודית. המציאות הזאת אומרת לי משהו? צה”ל משחרר בתוך שישה ימים חבלי ארץ עצומים. עליי לעשות משהו בעקבות זאת? מגפה עולמית משתוללת וסוגרת אותנו בבתים, מכניסה אנשים לבידוד ומשנה את צורת ההתכנסות שלנו בתפילות, בחתונות, בלימודים. איך אגיב על זה? אני עושה משהו? אתכנס ואחכה שזה יעבור? אתעסק בנוחות האישית שלי או אבין שהמציאות מצריכה ממני שינוי ועשייה?

אם יש צורך, הדגישו לחברים: אנחנו לא דנים בשאלה מהי סיבת האירוע. אלו חשבונות שמיים, ואנחנו לא מבינים בהם. עם זאת האירוע יכול לפקוח לי את העיניים למשהו שאמור לקרות בעקבותיו. אנחנו צריכים להבין שמשהו קורה במציאות. משהו שאנו אמורים לפעול בשבילו. לראות שמשהו קורה במציאות פירושו להבין שה’ מדבר אלינו דרך המציאות. בת הקול היום היא המציאות שלנגד עינינו. מה בת הקול הזאת אומרת לנו?

 

שלב ב – לומדים לשנות (30 דקות)

לפתוח את הראש

אמרו לחברים שאנחנו מניחים בצד את הדיונים מהשלב הקודם, וניגע בהם בהמשך. חלקו את החברים לקבוצות של שלושה עד חמישה משתתפים. לכל קבוצה חלקו כמה שיפודים וחידת גפרורים מודפסת (נספח 2). בקבוצה גדולה אפשר לתת לכמה קבוצות חידות זהות. בקשו מהחברים ליצור את החידה באמצעות השיפודים שנתתם להם ולפתור אותה. אם הם מצליחים בקלות, אפשר להחליף את החידות בין הקבוצות.

טיפ: כדאי שיהיו לכם פתרונות החידה מודפסים לשעת הצורך (רק שימו לב וחלקו את החידות ולא את הפתרונות).

אפשרות לפעולה וירטואלית: חלקו את החברים לחדרים בזום, בכל חדר כשלושה משתתפים. שלחו לנציג מכל קבוצה תמונה של החידה של הקבוצה שלהם בוואטסאפ ובקשו ממנו לשתף מסך. החברים יפתרו את החידה בצורה מקוונת.

אספו את החברים ושאלו אותם: מה היה קשה בחידות? מה גרם לכם להצליח בסופו של דבר?

הסבירו: כשאנחנו לא מקובעים על דרך חשיבה מסוימת אנחנו פתוחים לשינויים. השינויים האלו באים כשאנחנו מבינים את צורכי המציאות. בחידות גפרורים זה קל, יש לנו תמונה, ואנחנו צריכים להגיע למטרה מסוימת. כשנפתח את הראש לשינוי נוכל להתקדם לעברה. בחיים זה לא בדיוק ככה. לא מכריזים לנו על המשימה, ואין לנו יעד שברור לנו שהוא בר ביצוע וחייב לקרות בצורה הזאת. ובכל זאת יש לנו משימות שאנחנו מקבלים עלינו.

 

הלכתי כי קרא הקול?

בקשו מהחברים למנות תחומים בחיים שאנשים מחליטים בהם החלטות (מוסד לימודים, חוגים, מגמות, שירות צבאי ולאומי, ישיבה, מדרשה או מכינה, התנדבויות, מקום מגורים, עבודה ועוד).

נסו לחשוב: אילו גורמים משפיעים על קבלת ההחלטה? בקשו מהם שיעלו גורמים, אך אל תדונו בהם.

אפשרות ליום חול: חלקו דף גדול לשני חלקים: בצד אחד כתבו את ההחלטות שהחברים מנו, ובצד השני את הגורמים המשפיעים על קבלת ההחלטות.

אפשרות לפעולה וירטואלית: כתבו את ההצעות של החברים על לוח בזום או בפדלט. אפשר לבקש מהחברים שיכתבו את ההצעות בעצמם במקום להגיד בקול. תחילה כתבו את ההחלטות, ולאחר שתסיימו עברו לכתוב את הגורמים להחלטות.

קראו את שירה של חנה סנש (נספח 3) – אפשר לחלק את השיר לכל החברים, ואפשר להקריא אותו בלי לחלק. בחלקו הראשון היא מתארת שהגורם להליכה שלה היה קול ששמעה וקרא לה לפעול (בחלקו השני של השיר הדוברת מתמודדת עם המחירים של ההליכה בעקבות הקול, אך בשלב זה לא נעסוק בהם) שאלו את החברים: מהו הקול שהיא מדברת עליו? איך היא מבינה שהיא צריכה ללכת? ולאן? נסו לדמיין את חנה סנש של היום: אילו תכונות צריכות להיות לה בשביל היכולת להגיד “קול קרא והלכתי”? איך אתם מדמיינים אדם שפועל בצורה כזאת?

הקריאו את הקטע מתוך “הבלדה על חדווה ושלומיק” (נספח 4). שאלו את החברים: העיקר הוא התנועה, “ללכת כי כולם הולכים”, או הכיוון שאליו הולכים? מה מכתיב לנו את כיוון ההליכה? כל קול ששומעים צריך לקרוא לנו לפעול? האם יש דרך לשמוע דווקא את הקול האלוקי מבין שאר הקולות שיש במציאות?

סכמו את הדיון ועברו לשלב הבא.

 

שלב ג – ומה אתה רוצה שנבין מזה? (15 דקות)

בשלב זה נעבד את מה שעברנו בפעולה וננסה ליישם את הרעיונות בחיים האישיים של החברים.

סכמו בקצרה את נושאי הפעולה: דיברנו על היכולת לשמוע ועל הגמישות והשינוי שבאים בעקבות השמיעה. השמיעה דורשת מאיתנו לצאת מעצמנו, מדל”ת אמותינו, ולהבין שאירועי המציאות הם כמו בת קול, אומרים לנו משהו. הדבר שהם אומרים לנו הוא המניע שלנו לעשייה.

הקציבו לחברים דקת חשיבה: בקשו מהם לחשוב על קול שהם שומעים במציאות ועל נגזרת מעשית שלו. זה נשמע מפוצץ, ואפשר להסביר שהקול הזה הוא נושא שמפריע לנו ואנחנו רוצים לשנות. לכל אחד יש משהו שבוער בו והוא רוצה לשנות. למה? כי אנחנו מבינים שמשהו גדול יותר קורא לנו לשינוי. הדבר הזה הוא “קול ה’ שנשמע במציאות”. השינוי והעשייה שלנו סביב הנושא שבוער בעצמותינו הם גמישות ופעולה בעקבות צורכי המציאות.

בקשו מהחברים לשתף בקול שקורא להם או בפעולות שהיו רוצים לפעול בעקבותיו. השיתוף יכול להיערך בסבב, באמצעות כמה מתנדבים שירצו לשתף או בזוגות.

אפשרות לפעולה וירטואלית: החברים יכתבו על לוח הזום או בפדלט את הרעיונות שלהם.

 

סיכום

דיברנו בפעולה על הנושא השנתי שלנו, “קול קרא והלכתי”, היכולת שלנו להקשיב לקול ה’ שנמצא בתוך המציאות ולפעול בעקבותיו. בסוף הפעולה שיתפנו בקולות שמובילים אותנו למעשה. השיתוף הזה אינו חד-פעמי לפעולה הזאת, וניסינו בפעולה לטעום מצורת חשיבה שמאפיינת חיים שלמים. אם יש משהו שאפשר לצאת איתו מהפעולה, זה ניסיון לחפש איפה המציאות קוראת לי לעשות משהו ומה אוכל לעשות בעקבות הקריאה הזאת.

 

 

נספחים

 

נספח 1 –

רשימת מקרים (אפשר להחליף במקרים רלוונטיים יותר לחברים בפעולה)

  • אנחנו נוסעים באוטובוס די עמוס, כבר עלו בתחנה הרבה נוסעים, האוטובוס כמעט מתחיל לנסוע, ואנחנו רואים מישהו רץ לעבר האוטובוס
  • אנחנו מסיימים ארוחת צהריים במסע של בני עקיבא. מתכוננים ללכת, ושמים לב שכמה מהנוכחים השאירו את הזבל שלהם במקום שבו אכלו
  • אנחנו יוצאים מהכיתה בסוף יום הלימודים, ואף תלמיד אחד לא הרים את הכיסא שלו. מי שיצטרך לעשות את זה הוא המנקה של בית הספר
  • קהילות יהודיות בעולם נפגעות קשה מאוד מהקורונה. אלפי יהודים נפטרים בכל יום
  • יש צונאמי במדינה בקצה השני של העולם. אלפים נותרו חסרי בית, ויש פצועים ומתים רבים מספור
  • כבר שלוש שנים שיש בצורת, לא יורד כמעט גשם לאורך כל החורף
  • יש גל בנייה רציני של בתי כנסת חדשים בעיר שלנו ובעיר הסמוכה
  • יש גל הפגנות בארץ ובהן אלפי משתתפים, חלק מההפגנות אלימות
  • היה פיגוע ביישוב שמרוחק שעתיים נסיעה מכאן
  • חמישה מפעלים בנגב שפרנסו עובדים רבים פשטו את הרגל ונסגרו בזה אחר זה. בעלי המפעלים בחובות כבדים, וכל העובדים נותרו חסרי פרנסה
  • מקימים חמישה יישובים חדשים לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל
  • נפתחו שתי ישיבות ושתי מדרשות חדשות באותה שנה בעיר הסמוכה

 

נספח 2 –

חידות גפרורים

 

נספח 3 –

בדרך (חנה סנש, קיסריה, 12.1942)

קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי,

הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל.

הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל.

אַךְ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים

סָתַמְתִּי אָזְנַי בַּלֹּבֶן הַקָּר

וּבָכִיתִי.

כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.

 

נספח 4 –

מי אמר לך לאן ללכת? מתוך הבלדה על חדווה ושלומיק (יהונתן גפן)

ללכת אל, ללכת מ-
ללכת כי כולם הולכים
מה זה בעצם משנה
ממה בעצם הם בורחים.

 

דעתך חשובה לנו