איתור סניפים וכפרי בוגרים
“חסר גלגל, אני גלגל!” (יוסף טרומפלדור). עם ישראל מלא באנשים שמוכנים לכל משימה: זה מתחיל באברהם אבינו, עובר דרך דבורה הנביאה, עזרא ונחמיה, מתתיהו, דונה גרציה, משה מונטיפיורי, יוסף טרומפלדור, הרב נריה, הרב דרוקמן ועוד ועוד.
לאחר שלמדנו על הצורך להתבונן במציאות ולפעול לפיה ניפגש עם אחד האנשים שהיו אות ומופת לצורת החיים הזו – הרב חיים דוד הלוי. נלמד על חייו, על פועלו, ונראה איך כל זה קשור אלינו.
ציוד נדרש– נספחים לפי המתודות שבחרתם, כיסאות, ביסקוויטים
אפשרות 1: חלקו את השבט לשתיים-שלוש קבוצות. הניחו על הרצפה דפים שמצוירים עליהם יד ימין ויד שמאל, רגל ימין ורגל שמאל (נספח 1. עדיף לניילן אותם מראש כדי שלא יקרעו) ובקשו מהחניכים לעבור את המסלול כפי שמוצג בסרטון:
https://www.facebook.com/100007659665645/posts/2426839090914723/. החניכים צריכים לעבור בזה אחר זה, והקבוצה שמסיימת ראשונה מנצחת.
אפשרות 2: הושיבו את כל החניכים במעגל כיסאות שבו כיסא אחד ריק. אחד החניכים יעמוד במרכז המעגל. על החניך שעומד במרכז לנסות לשבת על הכיסא הריק, ועל יתר החניכים למנוע זאת ממנו על ידי תזוזה מכיסא לכיסא.
אמרו לחניכים שנשוב אל המשחק בהמשך.
הניחו במרכז את תמונתו של הרב חיים דוד הלוי (נספח 2).
אפשרות 1: חלקו את השבט לשתי קבוצות, ולכל קבוצה תנו כרטיסיות שבהן מילים הקשורות לסיפור חייו של הרב (נספח 3). לאחר מכן שאלו שאלות על הרב (נספח 4). כדי לענות על השאלה תצטרך כל קבוצה לאכול חמישה ביסקוויטים. כל עוד הם לא גמרו את הביסקוויטים, הם אינם יכולים לענות על השאלה. הקבוצה שתסיים ראשונה את הביסקוויטים תוכל לענות את התשובה שנראית לה נכונה מהכרטיסיות שבידיה. הקבוצה שהצליחה לענות תשובה נכונה הכי הרבה פעמים תנצח.
אפשרות 2: חלקו כרטיסייה לכל חניך וחניכה (נספח 3) וקראו את הקטע המתאר את סיפור חייו של הרב חיים דוד הלוי (נספח 5). בכל קו ריק יצטרכו החניכים להחליט איזו מהכרטיסיות מתאימה, ויחד ירכיבו את סיפור חייו של הרב.
אפשרות מקוונת (ב’זום’): לפני הפעולה שלחו לכל חניך וחניכה הודעה שבה מילה או ביטוי (נספח 3). הקרינו את התמונה המצורפת המתארת את סיפור חייו של הרב חיים דוד הלוי. כל פעם שתחסר מילה יצטרך החניך שהמילה המתאימה נמצאת אצלו להרים אותה ולהקריא. יחד תרכיבו את הסיפור המלא (נספח 5).
אפשרות 1: חזרו למשחק ששיחקנו בהתחלה. שני המשחקים הכריחו אותנו לשים לב כל הזמן מה נדרש מאיתנו ולפעול בהתאם, וזה השתנה בכל רגע. פעם אחת היינו צריכים להשתמש ביד ימין וברגל שמאל, ופעם ברגל ימין ובשתי ידיים. פעם היינו צריכים לשבת על כיסא מסוים, ורגע לאחר מכן על כיסא אחר. אלו דברים שמשתנים בכל רגע. הרב חיים דוד הלוי היה אות ומופת לחיים כאלו. רב שעוסק בהלכה צריך כל הזמן לפתח עוד ועוד הלכות, כי יש מצבים שלא היו כמוהם בעבר. אחד הדברים המרכזיים שבהם עסק הרב היו מדע וטכנולוגיה בהלכה.
חלקו לכל חניך או זוג חניכים ארבעה קלפים אקראיים (נספח 6) שמוצגות בהם שאלות שהרב עסק בהן. אמרו לחניכים שהם צריכים להחליף קלפים זה עם זה כך שיצאו להם בסוף ארבעה קלפים עם אותה שאלה הלכתית. החניך או הזוג שישיג ראשון את כל הרביעייה ינצח.
שאלו את החניכים:
אפשרות 2:
שאלו את החניכים:
הסבירו לחניכים שהרב חיים דוד הלוי התעסק הרבה בשאלות של טכנולוגיה והלכה כמו שימוש בכלים טכנולוגיים בשבת, כי זה מה שהעסיק את דורו. במשחק ששיחקנו בהתחלה היינו צריכים ללכת לכיסא הריק (אפשרות 2), היינו צריכים להשתמש כל פעם בידיים או רגליים אחרות כדי לנצח (אפשרות 1). בדיוק כך פעל הרב חיים דוד הלוי. הוא פעל על פי מה הצורך שהיה בדורו.
חלקו לכל חניך וחניכה פתק אדום ופתק צהוב. קראו שאלה הלכתית שעסק בה הרב חיים דוד הלוי (נספח 6), ועל החניכים להרים פתק צהוב אם הם חושבים שהרב התיר, ופתק אדום אם הם חושבים שהרב אסר.
בפעולה החמישית ניחשף לתשובות שהרב ענה על שאלות אלו.
חלקו לכל זוג או קבוצה סיפור על הרב (נספח 7). הם יצטרכו לספר או להציג את הסיפור המופיע אצלם, ולאחר מכן לומר מה אפשר ללמוד מסיפור זה על דמותו של הרב.
נספח 1:
נספח 2:
נספח 3:
תרפ”ד
ירושלים, שכונת אוהל משה
ישיבת פורת יוסף
הרב עזרא עטיה והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
העצמאות
מרים, נכדתו של רבה הראשי של טבריה
שכונת רוממה, שכונת ליפתא
ראשון לציון
תל אביב
פרס ישראל לתרבות תורנית
“מקור חיים השלם”
תשנ”ח
נספח 4:
באיזה שנה נולד הרב? (תרפ”ד)
איפה גדל הרב? (ירושלים, בשכונת אוהל משה)
באיזו ישיבה למד הרב? (ישיבת פורת יוסף)
מי היו רבניו? (הרב עזרא עטיה, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל)
באיזו מלחמה שירת הרב חיים דוד הלוי? (מלחמת העצמאות)
עם מי התחתן הרב? (מרים, נכדתו של רבה הראשי של טבריה)
באילו מקומות שימש רב? (שכונת ליפתא, שכונת רוממה, ראשון לציון, תל אביב)
באיזה פרס זכה הרב? (פרס ישראל לתרבות תורנית)
איזה ספר ידוע כתב הרב? (“מקור חיים השלם”)
באיזה שנה נפטר הרב? (תשנ”ח)
נספח 5:
הרב חיים דוד הלוי נולד בשנת ___________ בעיר ____________ ולמד בתלמוד תורה. בן תשע התחיל ללמוד ב___________ ולמד אצל _____________________. במלחמת ה____________ שירת בגדוד טוביה, שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא ל_____________________________. מייד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות _________________ בירושלים, ובה בעת שימש מזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי”א נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר _____________ , בשנת תשכ”ד נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית, ובשנת תשל”ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר _______________. קיבל את _________________ לשנת תשנ”ז. הרב כתב ספרים רבים, ובהם “בין ישראל לעמים”, “דת ומדינה”, ו_____________________. נפטר בי”ב באדר בשנת ___.
הטקסט עם התשובות:
הרב חיים דוד הלוי נולד בשנת תרפ”ד בירושלים בשכונת אוהל משה ולמד בתלמוד תורה. בן תשע התחיל ללמוד בישיבת פורת יוסף, ולמד אצל הרב עזרא עטיה והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. במלחמת העצמאות שירת בגדוד טוביה, שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא למרים, נכדת הרב מאיר ועקנין, רבה של טבריה. מייד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות הכפר ליפתא ורוממה בירושלים ובה בעת שימש מזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי”א נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר ראשון לציון, בשנת תשכ”ד נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית, ובשנת תשל”ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר תל אביב יפו. קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ”ז. הרב כתב ספרים רבים, ובהם “בין ישראל לעמים”, “דת ומדינה” ו”מקור חיים השלם”. נפטר בי”ב באדר התשנ”ח.
נספח 6:
לכתוב מעל הכרטיסיות: כל כרטיס יש להדפיס ארבע פעמים
נספח 7:
בשכונה שגדל בה הרב גרו אנשים פשוטים ותלמידי חכמים נשואי פנים. הילדים למדו בבתי הספר המודרניים ולא עסקו בלימוד תורה. מצב זה החל להשתנוֹת עם ייסוד ישיבת פורת יוסף והופעת תלמידיה הראשונים. הוריו החליטו לשלוח את בנם לישיבה, דבר שהיה כרוך בלחץ כלכלי ובהתמודדות עם לחץ החברה מסביב. פעמים רבות היה הרב מספר איך השכנים היו באים להוריו בטענה על שהם מזניחים את בנם לגדול חסר השכלה: “תשלחו אותו לאליאנס, שם הוא ילמד, יוכל להיות פקיד בדואר”, אמרו.
אחד המשחקים האהובים על הרב כשהיה ילד קטן היה לסדר את כל הכיסאות בבית בשורות, לעמוד על כיסא מולם ולעשות את עצמו דורש כאחד החכמים. פעם פגשו ילדיו של הרב את אחת מילדות השכונה שגדלה איתו והיא אמרה להם: “אנחנו לא הבנו את אביכם. הוא היה כל הזמן עם הספר ולא שיחק איתנו, לא השתתף איתנו, לא הבנו אותו אז”.
הרב, שדמותו של הרב עוזיאל הרשימה אותו מאוד, הושפע מן הדברים, ובזמן לימודיו בישיבה למד אנגלית בבית ספר ברליץ והרחיב את השכלתו בסמינר המזרחי. הוא נבחר להיות בחבורה שלמדה בחברותא עם ראש הישיבה. באותה התקופה נמנו עם החבורה מלבד הרב, שהיה צְעיר המשתתפים, הרב עובדיה יוסף, הרב דוד שלוּש, הרב ציון לוי (כיום רבּהּ של פנמה), הרב בן ציון אבא שאול (לימים ראש ישיבת פורת יוסף) והרב אברהם ברוך (לימים רב בניו יורק). בישיבה קיבל הרב כתב סמיכה לשחיטה והוסמך להוראה ולדיינות על ידי הרב עטיה והרב עוזיאל.
בקיץ תשי”א מונה לרב העדה הספרדית בראשון לציון. הופעתו של רב צעיר ונמרץ שאינו מקבל שכר בעבור סידור חופה וקידושין, מכירת חמץ וכדומה עשתה רושם רב בעיר. דירת הרב, דירת חדר, נחצתה בווילון: החלק הקדמי שימש משרד והיה פתוח לשואלים משעות הבוקר המוקדמות, קודם צאתם לעבודה, ועד שעות הלילה. הרבנית עסקה בניהול המשרד. החלק השני שימש למגורי המשפחה בת שלוש הנפשות.
מצב העלייה החדשה העסיק רבות את הרב. העולים החדשים, כידוע, מצאו את עצמם במציאות חדשה לחלוטין מבחינה כלכלית וחברתית. מצב זה הוציא את הרב למעברות לחזק את העולים בדברי תורה ולעודד אותם לשלוח את ילדיהם לחינוך הדתי.
הרב קבע לעצמו סדר ביקורים בשבתות בכל בתי הכנסת הספרדיים בעיר, מיפו שבדרום ועד לצפון העיר, כדי לשמור על קשר חי עם האוכלוסייה בעיר הגדולה. קשר מיוחד היה לו עם קהילת איחוד שיבת ציון, מייסודם של יוצאי גרמניה, אשר עד היום מציינת בסעודת מצווה את הצלת מלחמת המפרץ, על פי פסק הלכה שלו.
כאשר היה ממונה על הכשרות בתל אביב עסק בכך ברצינות הגדולה ביותר. הרב חיים דוד לא
חשש לסכן את מעמדו כרב ראשי או להיחשב קנאי ומחמיר. הוא היה בעל כוח מופלא שלא לוותר על האמת ולהתעקש על מה שצריך. הוא היה מוכן לשלם מחיר בשביל האמת שלו. בסידור שלו
הייתה אמרה שכתב: “מי שהאמת איתו הוא הרבים, ואפילו הוא יחידי”.
נספח לפעולה מקוונת
