מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

להפוך זיכרון להשראה

הזיכרון וההנצחה כביטוי מעשי ל'ודור יקום וחי'

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעפילים | הרא"ה
משך הפעולה
עד שעה
מערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בימי מלחמת חרבות ברזל איבדה מדינת ישראל לוחמים ואזרחים יקרים שנפלו בקרב על קיומה ועל ביטחונה. כל אחד מהם הותיר אחריו חלל עצום בלב המשפחה, החברים והעם כולו. מתוך הכאב צמחו יוזמות רבות להנצחתם שמטרתן לשמר את זכרם ולספר את סיפור חייהם. באמצעות מיזמים אלו זכר הנופלים מונצח לא רק באובדן אלא משמש השראה לדור ההווה ולדורות העתיד.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו על משמעות ההנצחה.
  2. החניכים יחברו בין גבורת הלוחמים וסיפורי הגבורה העוצמתיים מהעבר לסיפורים מימינו.
  3. החניכים יתנסו ביצירה אישית או קבוצתית להנצחת אחד מהסיפורים, שתשקף את הערכים וההשראה שקיבלו.

 

* למדריכים: הפעולה משמעותית ומעט ארוכה. תוכלו לבחור מחלק א–ג את החלק או החלקים שהכי מתאימים לשבט שלכם, אך אל תוותרו על העשייה שבעקבות הפעולה.

הכנות וציוד נדרש:
1. הכנת משחק הפתיחה
1. ציוד להשמעת שיר
2. אבנים או חלוקי נחל (לא חובה)
3. צבעי גואש ומכחולים (לא חובה)

מהלך הפעולה

 

פתיחה: משחק הזיכרון
התחילו את הפעולה במשחק הזיכרון (מלל לכרטיסיות בנספח 1) על ציוויי הזיכרון מהתורה.
יש פסוקי זיכרון וההגדרה המתאימה להם. על החניכים להתאים זוגות בין הציווי ובין הפסוק.
לאחר המשחק סכמו: בתורה יש לנו הרבה ציוויים לזכור ולא לשכוח. אנחנו זוכרים את הדברים כשאנחנו חיים אותם.

שאלו את החניכים:
למה אנחנו מצווים לזכור? מה נותן לנו הזיכרון שבמצווה?
מה המשמעות לזכור דבר שאיננו נוכח? מהי משמעות ההנצחה?

סכמו: עם ישראל מצווה לזכור כדי ללמוד מן העבר להווה ולעתיד.
דבר דומה קורה בהנצחה: אנו מזכירים ומשמרים מעשים וערכים בולטים מהאנשים שאינם איתנו כדי שימשיכו להתקיים ולהשפיע בעולם.


שלב א: עבר, הווה ועתיד
קראו או חלקו לחניכים שני קטעי קריאה (נספח 2).

שאלו את החניכים:
*מה שוזר בין הקטעים?
* איזה מסר מהדברים אתם יכולים לקחת להשראה?

סכמו:
עם ישראל הוא שרשרת של גבורה שעוברת מאב לבן. שני הקטעים מראים לנו שהמחויבות שלנו למדינה ולעם אינה רק פעולה בהווה אלא המשכיות של חזון הדורות הקודמים, ולכל אחד מאיתנו יש חלק בחיבור בין עבר, הווה ועתיד.

 

שלב ב: "דווקא בגלל שקשה"
השמיעו (בשבת קראו) לחניכים את השיר 'גבורה' (נספח 3).
* בשבת מומלץ להדפיס את המילים מראש.

שאלו את החניכים: מהי הגבורה הנזכרת בשיר? מה נותן לנו הזיכרון לפי השיר?

סכמו: השיר מזכיר לנו שהגבורה של הנפטר הייתה לרוץ ולחלץ פצוע, ואנו נדרשים לגבורה אחרת, גבורה של התמודדות עם האובדן, "דווקא בגלל שקשה להתמלא עוז ושמחה".
הזיכרון מחבר אותנו למשהו גדול יותר, לאידיאל הא-לוהי, לקהילה, לאומה ולמהות חיינו.
"להצטרף לנשמת ישראל שבשעות אלו מפציע אורה ומעלה אותנו כולנו כאחד אל מהות חיינו".

 

שלב ג: במותם ציוו לנו זהות
הקריאו לחניכים את הקטע 'מספר' של ידידיה רזיאל הי"ד (נספח 4).

שאלו את החניכים:
* לאיזה משפט הכי התחברתם בקטע, ולמה?
* איך אתם מבינים את המשפט "במותם ציוו לנו זהות, ציוו לנו חיים"?
* למה חשוב להנציח את החיילים שנפלו בקרב?
* אילו דרכים יש לנו, החברה, להמשיך את דרכם של מי שנפלו?

סכמו:
מהשיר אפשר ללמוד שהנופלים לא רק נלחמו ונפלו, אלא הורישו לנו זהות, משמעות וחיים.
"לאנשים האלה יש שם משל עצמם והם מסרו אותו בשביל עמם" – הגיבורים שנפלו בקרב מתו כאנשים יחידים, ובן רגע הפכו לסיפור גדול ולאומי, חלק ממשהו גדול ועוצמתי שאנחנו כחברה רוצים להנציח ולשמר. כשאנחנו זוכרים את הערכים של הנופלים ואת הטוב שהם הפיצו ומנציחים את זה, אנחנו בוחרים להיות 'דור יקום וחי'! אנחנו מבינים מאין באנו, מתחברים לשרשרת הדורות של עם ישראל ונותנים משמעות להווה, שליחות נצחית שמחוברת לעבר וממילא גם לעתיד.

 

שלב ד: בזכירה סוד הגאולה

בשלב זה של הפעולה נצא ליישם את משמעות ההנצחה שלמדנו עליה ונוסיף טוב בעולם לזכר אותם נופלים בהשראת הערכים שהשאירו בעולם.

אפשרות א:
בחרו נופל, למדו עליו ועל התכונות שלו ובחרו בשבט לעשות משהו טוב בעקבות התכונות (לדוגמה, אם שמחה הייתה תכונה חזקה שלו, לכו לשמח בבית חולים. אם הוא היה מתנדב במקום מסוים, לכו להתנדב שם).
* אם יש לשבט נופל ממעגל קרוב – בוגר של הסניף, קרוב משפחה של אחד החניכים וכדומה, אפשר לבחור אותו ולפעול בעקבותיו.

אפשרות ב:
לפני הפעולה הכינו רשימה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה שקבורים בבית העלמין הקרוב לסניף. כל זוג חניכים יקבל שם של נופל, יקרא וילמד עליו.
תנו לכל אחד מן החניכים אבן, והוא יקשט אותה ויכתוב עליה ערכים ותכונות של הנופל. לאחר מכן לכו לבית העלמין להניח את האבנים על קבר הנופל. שם כל זוג יכול לספר לחברים מעט על הנופל ולהמשיך את דרכו ואת האור והטוב שלו.

 

סיכום
למדנו בפעולה שהזיכרון וההנצחה מאפשרים לנו לזכור את העבר, לחיות את הווה ולהתחבר לעתיד. דרך סיפורי הנופלים, השירים, הקטעים והמעשים אנחנו מבינים שהגבורה וההקרבה שלהם לא נגמרו במוות, הן ממשיכות לחיות בכל מעשה טוב שאנו עושים ובזיכרון שאנו משמרים ומשמשות השראה לדורות הבאים. ההנצחה היא הדרך שלנו לומר תודה, לזכור ולהמשיך את המסר שלהם בחיים ובעשייה שלנו למען אחרים.

 

נספחים

נספח 1 – כרטיסיות למשחק הזיכרון – מצוות הזיכרון

כרטיסיות א:
זכירת יציאת מצרים
זכירת השבת, זכירת מעשה בראשית
זכירת מעמד הר סיני
הכרת טובה לה'
זכירת חטא העגל
זכירת מעשה עמלק ומחייתו
זכירת מעשה בלק ובלעם
זכירת ירושלים
זכירת מעשה מרים
לא לשכוח את הברית עם ה'

כרטיסיות ב:
"למען תזכור את יום צאתך ממצרים כל ימי חייך"
"זכור את יום השבת לקדשו"
"הישמר לך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך… יום אשר עמדת לפני ה' א-לוהיך בחורב"
"וזכרת את ה' א-לוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל"
"זכור ואל תשכח את אשר הקצפת את ה' א-לוהיך במדבר"
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים… תמחה את זכר עמלק"
"זכור נא מה יעץ בלק… ומה ענה אותו בלעם"
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"
"זכור את אשר עשה ה' א-לוהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים"
"הישמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' א-לוהיכם אשר כרת עימכם ועשיתם לכם פסל"

 

נספח 2

"ברגע שהתקרבנו לשער האריות התחלתי לתקוע בשופר, מפני שעל-פי דין, בעת יציאה למלחמה יש לתקוע בחצוצרות או בשופרות, כפי שכתוב: 'וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויבכם'. כך מובטח לנו הניצחון, ולשם כך לקחתי עמי את השופר – לתקוע במלחמה של שחרור ירושלים… והנה מצאתי את עצמי בשערי הר הבית. בדרך התחלתי לשאת תפילה תוך כדי תקיעה בשופר וצעקתי לחיילים 'בשם ה' תעשו ותצליחו, בשם ה' תשחררו את ירושלים'… חזון כל הדורות נתגשם לעינינו. עיר האלוקים, מקום המקדש, הר הבית והכותל המערבי, סמל הגאולה של העם נגאלו היום על ידיכם גיבורי צבא ההגנה לישראל. קיימתם היום הזה את שבועת הדורות 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני', ואכן לא שכחנו אותך ירושלים" (הרב שלמה גורן, 'בעוז ותעצומות').

"אבות אבותיי חלמו להגיע לרגע בו הם מגינים על מדינת ישראל, ואני עומד להגיע לזכות הזאת. כולי תקווה שיום יבוא ואני אוכיח שאעשה הכל למען המדינה, מעבר לכך שאתן הכל ואסכן הכל למען חברי הצוות שלי" (מיכאל בן חמו, בוגר סניף רחובות מרכז).

 

נספח 3 – גבורה


מילים: יוני נתנאל ז"ל, לחן: לידור סולטן

מה שמת זה הדמיונות וההזיות

הצדדים הלא טובים שבאדם

ונשאר בנו הרושם לאישיות האמיתית

של אותו גיבור חמוד

 

גבורה, מתוך אותה גבורה

של ריצת חילוץ פצוע

צריכים אנו דווקא בגלל שקשה

להתמלא עוז ושמחה

 

הזיכרון והגעגועים מטהרים אותנו

שהטעם לחיים יכול להיות

רק ממה שמחוץ להם

 

מהות החיים המגויסים

לטובת האידיאל האלוקי העליון

הכולל ומקיף כולם ורק בגלל שפעמים

דורש גם להקריב חיים

 

להצטרף לנשמת ישראל

שבשעות אלו מפציע אורה

ומעלה אותנו כולנו כאחד

אל מהות חיינו.

 

נספח 4 – 'מספר' (ידידיה רזיאל הי"ד, בוגר סניף פסגות)

יש אנשים שהם מספר
יש אנשים, והיו כאלה גם בעבר
אנשי חסידות ולומדי תורה
אנשי מעשה ואנשי אמונה

לאנשים האלה אין שם משל עצמם
קוראים להם לפי עמם
ומי שניסה להתעלם, או שניסה לברוח
יהודי זה לא רק בפועל, יהודי זה בכוח

יש אנשים שהם מספר
יש אנשים, והיו כאלה גם בעבר
אנשי גבורה וחלוציות
אנשי מסירות נפש וחריצות

לאנשים האלה יש שם משל עצמם
והם מסרו אותו בשביל עמם
לא ניסו להתעלם או לברוח, ותודה לא-ל
נפלו כיהודים גאים בארץ ישראל

במותם ציוו לנו זהות
ציוו לנו חיים
המשיכו את דרכנו
אחים.

דעתך חשובה לנו