מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

קיץ תשע"ח - מחוז מרכז - דף לימוד

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעתיים
מערך
1/3
  • פעולה ממערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

מהלך הלימוד:

לפניכם מגוון מקורות; בחרו את מה שמתאים לכם יותר לצורכיכם ולענייניכם.

בדף מקורות זה נעסוק בשאלה מהי מצוות ואהבת לרעך כמוך, איך אנו יכולים לאהוב את האחר כפי שאנו אוהבים את עצמנו ומה היחס בין כל פרט ופרט לבין כלל האומה.

 

שלב א’

ויקרא יט, יח

“לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'” 

רש”י על אתר

“אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה” 

 

שלב ב’

רמב”ם, דעות ו, ג

“מצווה על כל אדם לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר ‘ואהבת לרעך כמוך’. לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו והמתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא” 

 

  • כיצד מסביר הרמב”ם את מצוות אהבת הרֵע?

 

  • על פי רש”י ורמב”ם על הפסוק, לכאורה יש דרישה בלתי הגיונית לאהוב משהו חיצוני לנו כמו שאנו אוהבים את עצמי. האם אנחנו מסוגלים לקיים דבר כזה?

 

שלב ג’

שבת לא ע”א

“שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד [=מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך]; זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא זיל גמור [=והשאר פירוש הוא, לך ולמד]” 

ביאור פשוט:

הִלֵּל וְשַׁמַּאי, שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ, אַךְ שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְּתַכְלִית הַשִּׁנּוּי הִלֵּל וַתְרָן הָיָה וְרַךְ, וּפָנָיו מְאִירִים. שַׁמַּאי קַפְּדָן וְנֻקְשֶׁה, וּפָנָיו חֲתוּמִים כְּשֶׁהָיָה אָדָם בָּא אֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה אוֹ עֵצָה, הָיוּ תְּשׁוּבוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת. לְמָשָׁל, פַּעַם אַחַת בָּא אֶל שַׁמַּאי אָדָם נָכְרִי וְשָׁאַל: “הַאִם תּוּכַל לְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת?” הִזְעיף שַׁמַּאי אֶת פָּנָיו, דָּחַף אוֹתוֹ בְּאַמַת הַבִּנְיָין שֶׁבְּיָדוֹ וְסִלְּקוֹ מֵעָלָיו בְּלִי לוֹמַר מִלָּה. הָלַךְ הָאִישׁ אֶל הִלֵּל וְשָׁאַל: “וְאַתָּה, הִלֵּל, הַאִם תּוּכַל לְלַמְּדֵנִי אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת?” חִיֵּך הִלֵּל וְאָמַר לוֹ: “עֲמֹד וְהַקְשֵׁב הֵיטֵב, מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ – זוֹהִי כָּל הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת. וְאֶת הַשְּׁאָר – לֵךְ וּלְמַד”.

 

  • כיצד ראה הלל את האמרה “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך”? מדוע?

 

הלל, שהיה ידוע באהבתו לעם ישראל, בסבלנותו ובעין הטובה שלו, מחדש לנו דבר גדול: כל המצוות כולן הן תולדה של “מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך”, או במילים אחרות: “ואהבת לרעך כמוך”. זה משקף לנו את ערכה של מצווה זו ואת היותה בסיסית כל כך בתורה. אם כן, חשבו על מצוות שונות ונסו להבין את הקשר שלהן למצוות אהבת הרֵע.

 

שלב ד’

הרב שמעון שקופ בהקדמה לספרו ‘שערי יושר’

“וסגולה זו היא שיתברר ויתאמת אצל האדם איכותו של ה’אני’ שלו, כי בזה יומדד מעלת האדם לפי מדרגתו. האיש הגס והשפל כל ‘אני’ שלו מצומצם רק בחומרו וגופו, למעלה ממנו מי שמרגיש ש’אני’ שלו מורכב מגוף ונפש ולמעלה מזה מי שמכניס ל’אני’ שלו את בני ביתו ומשפחתו. והאיש ההולך על פי דרכי התורה, ה’אני’ שלו כולל את כל עם ישראל”

  • מה מחדש הרב שמעון שקופ? כיצד הוא מגדיר את המושג ‘אני’ האידיאלי?

 

הרב שמעון שקופ מרחיב את מושג ה’אני’: ‘אני’ איני רק הגוף שלי אלא משהו רחב יותר, ה’אני’ האמיתי כולל גם את הסביבה שלי. הסביבה היא חלק בלתי נפרד ממני. זהו האידיאל על פי התורה. תשובה זו מתחילה לענות על השאלה שלנו: כאשר אנו מבינים שהאחר הוא בעצם חלק מאיתנו, אנו יכולים לאהוב אותו באמת, כפי שאנו אוהבים את עצמנו.

 

שלב ה’

רבי יהונתן אייבשיץ, יערות דבש

“ועיקר לאהוב איש את רעהו בכל דבר, ובעוונות הרבים ע”י שנאה באים כמה עוונות, כי אין מוכיח לחברו ויתן שמחה בליבו בראות חברו עובר עבירה שמח בחלקו כי הוא אינו עובר וזה יש שטות גדולה… כי כל ישראל איש אחד וגוף אחד, ואם כן, הייתכן שישמח איבר אחד על חברו אני צדיק ואתה רשע, אם כן מה יועיל אם אני אין מגלח זקני בתער וחברי מגלח בתער, הרי אני חצי מגולח וחצי איני מגולח וכן הכל” 

 

  • על פי רבי יהונתן אייבישיץ, מה היחס לאדם שחטא?

 

אם אנו מבינים שהאחר הוא חלק מאיתנו, אנו מבינים שחטאיו הם חטאינו, וכן להפך, זכויותיו הן זכויותינו. זה מטיל עלינו אחריות גדולה: כל מעשה שלנו משפיע על כל עם ישראל. זהו שנאמר: “כל ישראל ערבים זה בזה”. מי שלא מבין את הנקודה הזאת עלול חלילה להגיע למצב שבו הוא שמח שחברו חוטא והוא לא, אך זו תפיסה שגויה, כי אדם שמגלח את זקנו בתער (דבר האסור על פי התורה) משפיע עליי כאילו אני עצמי חצי מגולח בתער.

 

שלב ו’

אפשרות א:

עולת ראי”ה חלק ב

“אין היחיד נטבע בים הכלל בתור דבר אבוד במציאות כגודל האחדות של כלל האומה, כגדלותה של הנשמה הכללית… עולם מלא הוא כל יחיד, עולם מלא הוא בפני עצמו, כלול ועשיר, גדול ונשגב… חלק חטוב, חשוב וניכר יש לכל אחד מיוחד שבישראל בעולם הבא, והחלק הזה, בעושרו וגודל קודשו הוא אחוז ואחוד בכללות כל ישראל” 

  • מהו היחס בין הפרט לכלל על פי הרב קוק?

 

לפרט יש אחריות לסביבה. כמו פאזל של אלפי חלקים, שכל אחד מוסיף לתמונה הכללית, ככה גם עם ישראל, לכל אחד יש המיוחדות שלו, התפקיד שלו, הייעוד שלו, ורק כאשר כל אחד מבצע אותו, עם ישראל מושלם. כל אחד חיוני במציאות האלוקית בעולם.

 

אפשרות ב:

רקמה אנושית אחת/ חוה אלברשטיין


מילים ולחן: מוטי המר

 כשאמות, משהו ממני, משהו ממני

ימות בך, ימות בך.

 כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי

ימות איתך, ימות איתך.

 כי כולנו, כן כולנו

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

ואם אחד מאיתנו

הולך מעמנו

משהו מת בנו –

ומשהו, נשאר איתו

 אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע

את האיבה, אם רק נדע.

 אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)

על אף עלבוננו, לומר סליחה.

אם נדע להתחיל מהתחלה.

 

 

  • מה היחס שלנו לאחר על פי השיר?

 

כולנו רקמה אנושית אחת. אנחנו זקוקים זה לזה, אנחנו קשורים זה לזה, אם אחד ייעלם, כולנו נהיה חסרים.

דעתך חשובה לנו